"שבוע הבא זה מגיע לוועדת שרים לחקיקה, ואז יש עוד בין שבוע לשבועיים להשלמת התהליך עד שזה מגיע לקריאה ראשונה"

(שלמה קרעי, שר התקשורת, מסיבת עיתונאים, 14.5.2025)

בסיום הכנס השישי של הכנסת ה-25 ניתן לקבוע כי הוא מהווה עדות נוספת להיעדר יכולות ניהוליות וחוסר הכישרון הפוליטי של חבר הכנסת מהליכוד שלמה קרעי, בתפקידו כשר התקשורת של ממשלת נתניהו השישית. כל יוזמה בתחום המדיה שקרעי ניסה לקדם בכנס הנוכחי נחלה כישלון מוחלט, שהבהיר כי מדובר בשר כושל, אולי הכושל ביותר בממשלה.

אזרחי ישראל והעיתונות החופשית יכולים רק לברך על כך, שכן קרעי, "השר המגדף" הידוע בלשונו המשתלחת וחיבתו לגימטריה, הגיע לשררה בשליחות נתניהו כדי לחבל ולהרוס.

כשהוא חמוש באג'נדה אנטי-עיתונאית ואנטי-ליברלית, ניסה קרעי מהרגע שנכנס לתפקידו לפגוע בשידור הציבורי, לחסל את עצמאותו או לחסלו כליל. בשוק התקשורת המסחרית המשיך בהענקת הטבות ענק, בשווי עשרות מיליוני שקלים בשנה, לערוץ 14, המשדר דרך קבע תעמולה מממשלית, הסתה וחדשות כזב, כשהוא מנסה להמציא הטבות חדשות שיהיו רשומות על שמו. במקביל, ניסה באמצעות הצעות חוק ממשלתיות ופרטיות לחבל ברגולציה על כלי התקשורת העיתונאיים.

על הדרך הפגין קרעי תכונה בולטת אחרת: זלזול גס ובוטה בשלטון החוק. מעבר לקריאות חוזרות ונשנות להפר את החוק בנושאים שונים, הכריז כי יפר את החוק בעצמו ולא יציית להחלטות בג"ץ בנוגע למינויים במועצת תאגיד השידור. גם החלטת הממשלה בנוגע לחרם על "הארץ", שנולדה ביוזמתו, הוכרזה כבלתי חוקית ומזכיר הממשלה הכריז כי היא "הצהרתית בלבד".

עם זאת, השלומיאליות האימפוטנטית של קרעי גורמת גם היא נזק, שכן שוק התקשורת המשודרת זקוק באופן נואש לרפורמה שתתאים אותו לעידן הדיגיטלי. בשנה-שנתיים הקרובות צפויים שידורי הטלוויזיה לעבור כולם מהפצה על גבי פלטפורמות כבלים ולוויין להפצה באמצעות האינטרנט (OTT), שאינה נתונה לאסדרה. הדבר יהווה בין השאר מכה אנושה ליצירה הישראלית שכן כך יוכלו גופי השידור להתחמק מחובת התמיכה ביצירה מקורית.

קרעי הכריז על רפורמה כוללת בתחום והגשה של "חוק התקשורת (שידורים)" חדש עוד ביולי 2023, אולם גנז אותו קצת לאחר מכן בשל ביקורת חסרת תקדים מכלל הגופים, המומחים והשחקנים בשוק (למעט ערוץ 14). בכנס הנוכחי הציג אותו שוב, אך שוב כשל מלקדמו בשל שורת כשלים מהותיים. בנוסף, חקיקות פרטיות שעמד מאחוריהן לא עברו אפילו קריאה טרומית, הקמת "ועדת תקשורת" שהוא מנסה לקדם בכנסת חצי שנה לא נראית באופק, וסירובו לאסדר בנפרד את מערך השידורים הממשלתי "עידן פלוס" הביא לתקלות נרחבות.

הכנס הנוכחי האיר באור יקרות על האמת – כל מי שרוצה לקדם יוזמת חקיקה רצינית בשוק התקשורת צריך להתרחק משר התקשורת הכושל, ואולי לחבור ליו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן, בעצמו נאשם בפלילים חמורים, שהוכיח שוב שמה שהוא מחליט בנושא הוא מה שמתקיים בפועל. באופן סמלי, הבחירות לליכוד העולמי, שהיו מה שהעסיק באמת את חברי הכנסת של הליכוד בכנס הנוכחי, הסתיימו בתוצאות מובהקות: ביטן במקום הראשון, קרעי במקום האחרון.

ספינת הדגל לא מצליחה לצאת מהמספנה

כנס הקיץ נפתח ב-4 במאי. עשרה ימים לאחר מכן זימן קרעי מסיבת עיתונאים בהולה בה חשף את "חוק קרעי" החדש, ניסיון נוסף להציג  את "חוק התקשורת (שידורים)" במתכונת חדשה. באופן אבסורדי וסמלי כאחד, השר סירב להציג לעיתונאים את נוסח החוק, על מנת שלא יוכלו לשאול עליו שאלות במסיבת העיתונאים.

במסיבת העיתונאים התברר שמדובר ביוזמה שהעבודה עליה רחוקה מסיום, למרות שעברו כשנתיים מאז הוצג החוק לראשונה, ושמרוב לחץ בשל היעדר הישגים כלשהם שיוכל להציג, ועל רקע התערערות הקואליציה והאפשרות להקדמת הבחירות, השר מנסה לקדם במהירות חוק רעוע ולא בשל.

לשאלת "העין השביעית" לגבי לוחות הזמנים לקידום החקיקה ענה קרעי כי החוק יגיע לוועדת שרים לחקיקה בשבועיים הבאים, ואז יונח על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה. מדובר בלו"ז שאפתני ביותר גם אם היה מדובר באשף חקיקה ופוליטיקאי מדופלם, שכן מדובר ברפורמה כוללת בתחום מורכב, עתיר פרטים ורגישויות חוקתיות וכלכליות. במקרה של קרעי, מדובר היה בפנטזיה מוחלטת, אפילו בממשלה ברוטלית כמו זו הנוכחית.

ואכן, עד לרגע נעילת הכנס (27.7) לא הונחה הצעת החוק הממשלתית על שולחן הכנסת. ועדת השרים לחקיקה עשתה את חלקה ואישרה את ההצעה - פעמיים. למרבה הבושה, בפעם הראשונה הוועדה אישרה את הצעת החוק מבלי שהיא כללה אפילו דברי הסבר לכל סעיפיו. מחלקת חקיקה ורשות האסדרה הזהירו כי מדובר בחוק פגום ומזיק, אולם הוועדה אישרה את החוק בפעם השנייה.

אלא שגם אחרי אישור התמיכה השני של ועדת השרים, בייעוץ המשפטי סירבו להכניס את החוק לרשומות כל עוד משרד התקשורת לא השלים את ההליך התקין הקבוע בחוק לקידומה של הצעת חוק ממשלתית, כמו קבלת אישורה של ועדת האסדרה (שבמשרד "שכחו" להגיש לה את החוק במועד, כדרוש וכמקובל).

בישיבת ועדת הכלכלה שהתקיימה בשבוע שעבר (28.7) ועסקה במערך "עידן פלוס", אמר נציג משרד התקשורת כי להערכתו העבודה על החוק עומדת לפני גמר והוא יונח בקרוב על שולחן הכנסת. אשרי המאמין.

מעשה בשלושה חוקים (שלא עברו אפילו קריאה טרומית)

בצר לו לגבי "ספינת הדגל" שלו, חזר קרעי לפעול בטריקים שהמציא יריב לוין לקידום חוקי ההפיכה המשטרית, וניסה לקדם נתחים רעילים מתוך הצעת החוק הממשלתית באמצעות חקיקה פרטית שחתומים עליה חברי כנסת מהספסלים האחוריים של הליכוד. אולם גם זאת עשה קרעי בחוסר הכישרון המאפיין אותו.

בתחילת השנה הצליח קרעי להסתכסך עם יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן. ועדת הכלכלה היא הוועדה הייעודית לניסוח חוקי תקשורת, אולם ביטן סירב לשמש כחותמת גומי וכליא ברק גם יחד, ולקדם הצעות מזיקות ולא-חוקתיות שהוגשו באופן פרטי על מנת לעקוף את הייעוץ המשפטי. במקום להגיע לפשרה, הכריז קרעי מלחמה ופתח במתקפת גידופים פומבית על הקולגה מהליכוד, תוך שהוא מאשים אותו ב"בגידה".

בנוסף, בכנס הנוכחי החלה הכנסת -25 לחשב את קיצה לאחור, וההערכות במערכת הפוליטית הן שהבחירות יוקדמו לתחילת 2026 בשל חוסר היכולת של נתניהו והליכוד לממש את ההבטחה למפלגות החרדיות ולהעביר את חוק ההשתמטות. הקרע עם המפלגות החרדיות הוביל לעצירת החקיקה בשבועות האחרונים של המושב ועוד קודם לכן להאטה במבול הצעות החוק הפרטיות בנושא תקשורת, שמאחורי רובן עומד שר התקשורת.

בדיקת "העין השביעית" מעלה שרק שלוש הצעות חוק חדשות בנושאי תקשורת הונחו על שולחן הכנסת בכנס הנוכחי. הראשונה היא "הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (חיסיון עיתונאי)" של ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי); השנייה היא "הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון - חקירת עיתונאים)" של ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית); והשלישית היא "הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - הגנה על קטינים מפני תוכן פוגעני באינטרנט באמצעות אומדן גיל)" של ח"כ אריאל קלנר (הליכוד).

המשותף לשלוש הצעות החוק הוא שהן אינן שייכות לחקיקת ההפיכה התקשורתית, חקיקה שמטרתה לקדם את ההפיכה המשטרית באמצעות חיזוק כלי תקשורת התומכים בנתניהו והחלשה, השתלטות או חיסול של כלי תקשורת עצמאיים.

אלא שלאור כשלון השר בקידום "חוק התקשורת (שידורים)", חודש לפני היציאה לפגרה החלו לפתע להתקדם בצנרת החקיקה שלוש הצעות חוק הפוגעות בחופש העיתונות שהוגשו בכנסים קודמים ושבאופן לא מפתיע זכו לתמיכת שר התקשורת.

שתיים מההצעות הונחו על שולחן ועדת השרים לענייני חקיקה כדי לקבל תמיכה ממשלתית. האחת היא "הצעת חוק לשינוי מתכונת השידור הציבורי ולהסדרת שידורי רדיו ארציים" של ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, המעוניינת בפשטות לחסל את שידורי החדשות והאקטואליה בתאגיד השידור.

השנייה, "הצעת חוק לצמצום הריכוזיות בענף הפרסום במדיה" של ח"כ אביחי בוארון, נועדה להגביל את שוק הפרסום ולהכפיפו לשר התקשורת, במטרה להלך אימים ולכפות פרסום בערוץ 14.

השלישית, "הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון - הפסקת שידורי חדשות ועידוד הפקות מקור ויצירה ישראלית בתאגיד השידור הישראלי)" של ח"כ מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית), נועדה גם היא לקדם את חיסול מחלקת החדשות בתאגיד השידור ולפגוע ביצירה המקורית בישראל.

כל הצעות החוק קיבלו את תמיכת ועדת שרים לחקיקה, כמו כל חקיקה שיו"ר ועדת השרים, השר יריב לוין, יודע שהשר קרעי עומד מאחוריה ושמשרתת את מטרות ההפיכה המשטרית המקודמת על ידו ועל-ידי רה"מ הנאשם נתניהו.

בשלושת השבועות האחרונים בכנס הוכנסו שתי הצעות החוק הראשונות לסדר יומה של מליאת הכנסת כהצעות חוק העולות לקריאה טרומית, אולם בשל המשבר הקואליציוני ופרישת הסיעות הדתית מהקואליציה הן הוסרו מסדר היום ברגע האחרון כל פעם מחדש. בשבוע שעבר התווספה להן גם הצעת החוק של ח"כ וולדיגר, שגם היא הוסרה ברגע האחרון מסדר היום יחד איתן.

בסופו של כנס, אף אחת מהצעות החוק הפרטיות הללו שהשר קרעי תמך בהן, לא עברה אפילו קריאה טרומית.

החוק שעתיד להגיע לקו הסיום

ההתקדמות היחידה בהליך חקיקה הקשור להפיכה התקשורתית בכנס הקיץ, הייתה סיום ההכנה להצבעה שנייה ושלישית של "חוק הזובור", תיקון מס' 10 לחוק השידור הציבורי שהגיש ח"כ אלמוני מהליכוד בשם אריאל קלנר. לאחר דיונים בוועדת הכלכלה, היא הונחה על שולחן הכנסת ב-10 ביוני.

מטרת החוק הוא להלך אימים על ראשי תאגיד השידור, ולנסות להתחיל לגלגל בחזרה את הניתוק ממעורבות פוליטית שנקבע בחוק התאגיד שנחקק ב-2014.

בישיבת ועדת הכלכלה ב-15 בינואר השנה הצהיר היו"ר ביטן כי הוא מתכוון להקפיא ארבע מתוך שש הצעות חוק פרטיות  שנועדו לפגוע בשידור הציבורי ובחופש העיתונות ושמאחוריהן עמד קרעי, ולאפשר רק את קידומה של הצעת החוק של קלנר, השולית והפחות מזיקה מבין הצעות החוק; ואת הצעת החוק הפוטיניסטית של אלמוני אחר מהליכוד, ח"כ שלום דנינו, שנועדה להלאים את מדידת הרייטינג - אך רק במידה ויגיע להסכמות מול הגורמים שיושפעו ממנה.

הנחת "חוק הזובור" בשבוע שעבר על שולחן הכנסת לקריאה שנייה-שלישית מהווה במקביל גם "זובור" של קרעי בידי ביטן. ההגעה לסיום שלב החקיקה של ההצעה היחידה לה הסכים ביטן מסמנת לכולם שאם הם מעוניינים בגידופים – שיפנו לקרעי, אבל אם הם מעוניינים בתוצאות – הם צריכים לעבור את ביטן.

"חוק הזובור" אמור היה לעלות להצבעה ביום החקיקה האחרון של כנס הקיץ, אולם לאור החרפת המשבר הקואליציוני הוסר מסדר היום, כשהוא עתיד לסיים את הליך החקיקה בתחילת הכנס הבא. בשונה ממקרה "חוק התקשורת (שידורים)", במקרה הזה באמת מדובר בעיכוב טכני בלבד.