הוועדה לביטחון לאומי התכוונה לאשר הבוקר לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר (ליכוד), לניסוח מחדש של חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה ("חוק אל-ג'זירה"), ואולם בקשה פרוצדורלית של מפלגת הדמוקרטים השהתה נכון לעכשיו את ההצבעה.

הצעת החוק של ח"כ קלנר מנצלת את חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, שנועד למנוע פגיעה בביטחון המדינה כתוצאה משידורי רשתות תקשורת זרות, להרחבת סמכויות שר התקשורת נגד כלי תקשורת, אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות.

עוד מבקשת הצעת החוק הפרטית להאריך את תוקף הוראות שר התקשורת לשיבוש שידורי הערוצים, ולבטל את חובת הפיקוח המשפטי על הצווים שמוציא שר התקשורת. שינוי משמעותי נוסף שמבקש ח"כ קלנר להחיל, טמון בהפיכת הוראת השעה לחוק של קבע, ללא תלות במצב המלחמה.

בנוסף מציע ח"כ קלנר לשנות את החוק הקיים כך שיפליל עיתונאים ואנשי תקשורת ויאפשר עונש של שישה חודשי מאסר לאדם "העוסק בפעילות שידורי ערוץ זר" לאחר שניתנה הוראה למנוע את פעילותו בתחום מדינת ישראל. נוסח עמום זה עלול להוביל למאסר לא רק של כתבים אלא גם של צלמים, טכנאים ועובדי סוכנויות ידיעות זרות המספקים לערוץ הזר חומרי גלם.

רגל בדלת

בדיון שנערך אתמול (20.7) הזהירה היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד מירי פרנקל-שור, מפני אי החוקתיות של הנוסח המוצע.

הצעת החוק של ח"כ קלנר, טענה היועמ"ש של הוועדה, "ממוטטת את כל ההסדר" שהושג בעמל רב בעבודה על החוק הקיים, כך שיאזן בין צרכי הביטחון לזכויות יסוד כחופש הביטוי וחופש העיתונות.

לא מדובר בהפתעה או במחטף: יו"ר הוועדה ח"כ צביקה פוגל (עוצמה-יהודית) הצהיר כי אישור החוק הוא רק "רגל בדלת" לקראת שינוי הנוסח שלו והסרת כל המגבלות, כך שלממשלה תהיה סמכות לסגור גם כלי תקשורת ישראלים, מכל עלה שהיא ולאו דווקא ביטחונית, וללא הגבלת זמן או פיקוח משפטי.

לפי הצעת החוק של ח"כ קלנר, אחת ממספר הצעות שהוגשו על מנת להוציא לפועל את התוכנית המוצהרת, לשר התקשורת תהא הסמכות "להורות לגורם המפעיל אתר אינטרנט או לגוף שפעילותו העיקרית הפצת תכני משתמשים, המפיצים את שידוריו של הערוץ הזר בזמן אמיתי או באופן נדחה בהתאם לבחירת הצופה, לנקוט בפעולות למניעת הפצת תכנים אלו למשתמשים בשטח ישראל".

היועצת המשפטית של הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, עו"ד מירי פרנקל-שור, ויו"ר הוועדה ח"כ צביקה פוגל (עוצמה-יהודית), 20.7.25 (צילום מסך משידורי ערוץ הכנסת)

היועמ"שית של הוועדה פרקנל-שור הזכירה בהקשר זה את האזהרה של ראש מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, עו"ד חיים ויסמונסקי. בדיון מוקדם יותר השנה העלה ויסמונסקי חשש כי פנייה וולונטרית של השר לחברה זרה המפעילה רשת חברתית או אתר אינטרנט לחסום תכנים תתברר כבלתי אכיפה, ואילו הוראה כופה עלולה לא רק להתברר אף היא כבלתי אכיפה אלא שגם תפגע בפעילות קיימת של משרד המשפטים לחסימת תוכן המסית לטרור.

בתחילת השנה, אחרי שהתברר כי קלנר כלל לא בדק אם הצעת החוק שלו ישימה מבחינה טכנית, שינה אותה כך שתסמיך את שר התקשורת "לפנות לשר הביטחון בבקשה שיורה על ביצוע פעולות שימנעו קליטה ישירה של תוכני הערוץ הזר באמצעות תקשורת לווינים בשטח ישראל ויהודה ושומרון".

בדיוני עבר בוועדה הובהר כי הכוונה היא לתוכנית קיצונית במיוחד: פיזור צבא של משדרים משבשים מסביב ליישובים ערביים, שיחסמו את האות מהלוויין לצלחות הפרטיות של גגות התושבים באזור.

מעבר לפן הביזארי, היועמ"שית פרנקל-שור הסבירה כי לתוכנית כזו ישנה עלות תקציבית בלתי מבוטלת, וכן סכנה לשיבוש שידורי ערוצים אחרים, אולם היא לא פירטה משום שהנתונים בנושא הוצגו בדיון מסווג.

"לא לאשר את החוק"

יתר הסעיפים בהצעת החוק של ח"כ קלנר, המבטלים את זמניות ההכרזה על ערוץ שידורים זר, מאריכים את ההוראות של שר התקשורת לשבש את שידוריו, מבטלים את הפיקוח המשפטי והופכים את הוראת השעה לחוק קבע, פוגעים באיזון שקיים בנוסח החוק הנוכחי, טענה עו"ד פרנקל שור.

השינויים שמציע קלנר, אמרה, "מעלים קשיים חוקתיים ניכרים שעלולים להגיע כדי חוסר חוקתיות של ההצעה". לפיכך, ביקשה מהוועדה "לא לאשר את הצעת החוק לקריאה ראשונה".

גם עו"ד איל זנדברג, ראש תחום משפט חוקתי במחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים, הבהיר כי שינוי המנגנונים המאזנים שהוכנסו לחוק הקיים "יביא את ההסדר למקום שבו החוק לא יעמוד ברף החוקתי הנדרש".

כבר כיום, יש לזכור, עומדת חוקיותו של הנוסח הנוכחי של החוק בסימן שאלה. בג"צ דן לאחרונה בעתירות שהגישו האגודה לזכויות האזרח ואל-ג'זירה נגד החוק והעלה שאלות בדבר האיזונים שמציע הנוסח הנוכחי בין חופש הביטוי לביטחון המדינה.

עו"ד איל זנדברג, ראש תחום משפט ציבורי במחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים (צילום מסך)

עו"ד יוני חדד, ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ביקש להסב את תשומת לב חברי הכנסת לכך שמסובך לחסום שידורים של גוף כמו אל-ג'זירה בפלטפורמות כמו יוטיוב או פייסבוק, זאת להבדיל מחסימת פרסום ספציפי המסית לטרור או מסכן את ביטחון המדינה כפי שנהוג תוך שיתוף פעולה עם הפלטפורמות.

"זו חברה שיושבת במדינה אחרת", אמר עו"ד חדד על יוטיוב, "שיש להם שם גם עקרונות של חופש ביטוי בחוקה, לפי מערכת חוקים שלהם, פנימית, אז זה מורכב".

ח"כ עמית הלוי (הליכוד), לעומת זאת, קרא להקצין עוד יותר את הצעת החוק של קלנר על-ידי הצמדת הצעת החוק שלו עצמו.

לדבריו, אחרי שפגה ההכרזה על ערוץ זר כפוגע בביטחון המדינה אין צורך להתחיל מחדש בהליך שבסופו נקבע שוב כי הערוץ ראוי לחסימה. לפי ח"כ הלוי, על נטל ההוכחה לעבור לערוץ עצמו, שיוכיח כי כבר אינו פוגע בביטחון המדינה. אם וכאשר יצליח לעשות כן, טען ח"כ הלוי, אפשר יהיה להסיר ממנו את המגבלות.

הצעה נוספת של ח"כ הלוי היא להוסיף את משטרת ישראל והמל"ל לרשימת גופים הביטחוניים שיכולים לספק חוות דעת על מידת המסוכנות של שידורי ערוץ זר.

ח"כ שירי נאור (יש-עתיד) (צילום: יונתן זינדל)

המשטרה הפכה בשנים האחרונות לזרוע ביצוע של השר לביטחון פנים איתמר בן גביר, עבריין מורשע בתמיכה בטרור ויו"ר מפלגת עוצמה-יהודית, ואילו בראש המל"ל עומד השר לשעבר צחי הנגבי, עושה דברו של רה"מ הנאשם נתניהו ומי שבעצמו הורשע בפלילים (ועומד כעת בפני קבלת כתב אישום נוסף), כך ששני הגופים נגועים בהטיה פוליטית וספק אם יוכלו לספק חוות דעת עצמאיות במקרה שיתבקשו להמליץ על פגיעה בכלי תקשורת המתנגדים לממשלת נתניהו.

עוד מציע ח"כ הלוי להשמיט את הביטוי "באופן ממשי" מהסעיף הקובע כי רק אם "שוכנע ראש הממשלה כי התכנים המשודרים בערוץ זר המשדר בישראל פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה", יוכל להורות על חסימת השידורים. במילים אחרות, גם פגיעה קלה בביטחון המדינה תאפשר חסימת שידורי ערוץ.

גורמים מקצועיים נוספים הביעו גם הם הסתייגות מאישור הצעת החוק.

עו"ד שונית שחר, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, טענה כי אינה מכירה את הנוסח שהציע ח"כ הלוי להצמיד להצעת החוק של ח"כ קלנר והוסיפה כי גם ההצעה של ח"כ קלנר אינה מנוסחת באופן ברור דיו.

רפ"ק רעות רוזנברג, עורכת דין מהייעוץ המשפטי למשטרה, טענה גם היא כי הנוסח של הצעת החוק הנוכחית עמום מדי.

מנגד, מטעם המשרד לביטחון לאומי הופיע עו"ד נאור אושר, העוזר ליועמ"ש המשרד, שהבהיר כי המשרד תומך בהצעת החוק של ח"כ קלנר.

אין כל תכלית ביטחונית

בדיון שנערך אתמול התגלו פערים בין הדוברים השונים, כשאלו באו לתאר את אשר אמרו גורמי הביטחון בדיונים המסווגים של הוועדה. בעוד גורמי המקצוע העידו כי גורמי הביטחון אמרו כי אין כלל צורך בהצעת החוק, ח"כ פוגל שמע דבר מה הפוך לחלוטין.

עו"ד פרנקל-שור טענה כי גורמי הביטחון והממשלה "לא העלו בפני הוועדה צורך" בתיקון החקיקה הנוכחית. ח"כ קלנר השיב כי הוא "צופה פני עתיד" ו"יודע מה יהיה פה גם כשתגמר המלחמה".

חברי הכנסת מהליכוד עמית הלוי (מימין) ואריאל קלנר (באמצע) בישיבת הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, 21.7.25 (צילום מסך משידורי ערוץ הכנסת)

"גורמי הביטחון לא הציגו חוסר" בהשארת המצב הקיים, התעקשה עו"ד פרנקל-שור וטענה כי אין כל תכלית ביטחונית להצעות של ח"כ קלנר. עו"ד זנדברג טען כי "גם בדיונים החסויים לא בוססה עמדה מקצועית ברורה של גופי הביטחון שמצביעה על איזשהו צורך בהוספת הסמכויות" שח"כ קלנר מעוניין בהן.

עו"ד זנדברג גם הזכיר כי כשוועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית של הצעת החוק של ח"כ קלנר, נקבע כי ההצעה תוחזר לדיון בוועדה השרים לפני הקריאה הראשונה

איש מהנוכחים לא התייחס לאמירתו זו של עו"ד זנדברג, ואילו יו"ר הוועדה פוגל ביטל גם את טענות חבריו לדיון בדבר חוסר הצורך הביטחוני בתיקונים שמציע ח"כ קלנר. "מה שאני שמעתי מגורמי הביטחון זה המלצה חד משמעית כן לחוקק את החוק הזה", אמר. עם זאת, היו"ר הוסיף כי לדעתו יהיה מקום בהמשך להחזיר לנוסח החוק את הפיקוח המשפטי הצמוד.

ניצלו בידי הפעמון

הדיון בוועדה נערך באופן חריג אתמול, יום שבדרך כלל אין בו דיוני וועדות, כדי לוודא שהיום תוכל הוועדה לאשר את הצעת החוק של ח"כ קלנר להצבעה בקריאה ראשונה, לפני שהכנסת יוצאת לפגרה.

"זה דיון שאני חייב להעביר אותו קריאה ראשונה", התעקש אתמול היו"ר ח"כ פוגל. בתשובה לשאלת ח"כ נאור שירי (יש-עתיד) האם מדובר בהוראה שירדה מהר סיני השיב ח"כ פוגל: "התשובה היא כן".

היום, לאחר הקראת סעיפי התיקון, שבה והדגישה היועמ"שית עו"ד פרנקל-שור כי הנוסח המוצע מעורר "קשיים חוקתיים ניכרים ביותר" והמליצה שלא לאשר את ההצעה לקריאה ראשונה.

אולם עוד לפני שהמלצתה תעמוד במבחן המציאות ביקש ח"כ גלעד קריב (עבודה) היוועצות סיעתית, מהלך שמשמעו דחיית ההצבעה עד לתום ישיבת מליאת הכנסת ביום רביעי (23.7).