"אי אפשר בחסות המלחמה לגנוב סוסים", אמר בעז אקרמן מ"לובי 99" השבוע (8.7) בדיון בוועדה לצמצום פערים בפריפריה של הכנסת. היה זה התיאור המדויק ביותר של מה שהתחולל בוועדה בניצוחו של היו"ר, ח"כ אברהם בצלאל מש"ס, תחת הכותרת המטעה "היעדר שירותי רדיו בעתות חירום בפריפריה לחברה החרדית והערבית".
שורשיו של הדיון בניסיון שמוביל מנכ"ל תחנת הרדיו האיזורית החרדית קול-ברמה, אריאל דרעי, להטבה כלכלית משמעותית לתחנות האיזוריות החרדיות, קול-ברמה ורדיו קול-חי: הרחבת טווח השידור שלהם לרחבי המדינה. לעזרתו התגייס שר התקשורת שלמה קרעי, הקשור לשתי התחנות, שהנחית בקשה לא חוקית על יו"ר הרשות השנייה - שנענה לה.
כעת הגיע תורו של ח"כ בצלאל לתרום את חלקו ליוזמה המפוקפקת. והכל - בחסות תירוצים ביטחוניים שפיקוד העורף הודיע כי אין להם שחר.
רגע השיא ההזוי של הדיון הגיע אחרי כשעה וחצי במהלכן העניק יושב ראש הוועדה מש"ס את זכות הדיבור לנציגי תחנות הרדיו השונות, כשהמנכ"ל דרעי יושב לצידו ופחות או יותר מנהל את הישיבה. כשנציג פיקוד העורף קיבל סוף סוף את רשות הדיבור, הוא הבהיר לנוכחים כי אין למעשה עילה לקיום הדיון כיוון שהתירוץ להטבה הכלכלית תלוי בקיומו של "מצב מיוחד בעורף", שהוכרז אחרי המתקפה הישראלית באיראן ב-13 ביוני אולם פג כבר ב-30 ביוני.
זה היה הרגע בו גם מי שאיווה בכל מאודו לשפוט את יו"ר הוועדה לכף זכות ולהאמין בטוהר כוונותיו, הבין שמדובר בניסיון מגושם לקדם אינטרסים כלכליים של תחנות הרדיו, השייכות לאנשי העסקים יצחק מירילשוילי וצבי עמאר.
מירילשוילי הוא גם הבעלים של ערוץ 14, ערוץ התעמולה המסור לממשלת נתניהו ושקרעי מרבה להופיע בו. עמר הוא מחסידי חצר הרב מאזוז המנוח, אליה שייך גם קרעי ושסיפקה לו סיוע בפריימריז בליכוד. בצלאל נהנה גם הוא מנוכחות יפה בשידורי התחנות, ועל כך בהמשך.
הדיון היה אמור להתקיים בנוכחותו של קרעי, "השר המגדף", אולם זה ביטל את הגעתו ללא הסברים (מילא את מקומו מימון שמילה, בכיר במשרד התקשורת ששירת נאמנה את מסריו של הבוס). למרות היעדרותו הפיזית, רוחו ריחפה מעל הדיון מתחילתו ועד סופו, רוחה של קואליציה תגרנית ומושחתת הרותמת את כוחה השלטוני להטבות למקורבים ובעלי עניין.
תירוצים והטעיות
ב-18 ביוני, חמישה ימים אחרי המתקפה הישראלית באיראן, פנה השר קרעי ליו"ר הרשות השנייה מרדכי מרדכי (לשעבר מנכ"ל של מספר שרים מש"ס) בבקשה להרחיב את טווח השידור של התחנות קול-ברמה ורדיו קול-חי. הוא טען כי ראשי רשויות פנו אליו בבקשה להגדיל את טווח השידור על מנת שהתראות פיקוד העורף יהיו זמינות למאזינים החרדים, שאינם צורכים את התקשורת הכללית.
לא מיותר לציין כי להטבה הכלכלית לתחנות החרדיות ישנו צד נוסף: פגיעה בשידור הציבורי, שכן טווחי השידור הארציים (שנותרו פנוייים אחרי צרכי משרד הביטחון ושירותי תשתית), משרתים את תחנות תאגיד השידור וגלי-צה"ל. הדבר מהווה תמריץ נוסף עבור קרעי, שמיד עם כניסתו לתפקיד הודיע כי הוא מתכוון לעשות כל שביכולתו על מנת לפגוע בשידור הציבורי בישראל.
צבי עמר, איש העסקים והבעלים של רדיו קול-ברמה (מימין), משוחח עם ח"כ שלמה קרעי, צילום מסך משידור "ההילולא" של ישיבת כסא-רחמים
יו"ר הרשות השנייה נענה לבקשת שר התקשורת, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי של הרשות השנייה, אופיר ביתן, ועמדת מנכ"לית הרשות השנייה, מישל קרמרמן, שטענו כי ההחלטה אינה בסמכות הרשות ואינה חוקית.
בינתיים התברר, ממסמכים שמסר קרעי עצמו למבקר המדינה, כי מי שיזם את הפנייה היה המנכ"ל דרעי, כי מדובר בסך הכל בשני ראשי ערים (וראש מועצה אחד), וכי פיקוד העורף הודיע באופן רשמי כי אין כל צורך בהרחבת הטווחים מבחינתו.
למרות כל זאת, ולמרות שהוכרז על תום מצב החירום עם כניסתה לתוקף של הפסקת האש עם איראן, התחנות ממשיכות לשדר בטווח המוגדל.
חבר הכנסת מוסר את המושכות
לצד מנכ"ל קול-ברמה אריאל דרעי נכח בדיון גם בצלאל קהאן, מגיש ברדיו קול-חי ומי שמוגדר מנהל תוכניות וחדשות בתחנה. מלבדם הגיעו לדיון גם נציגי תחנות רדיו איזוריות בבעלות אנשי העסקים צביקה שלום ויוסי סבן, המתנגדים להטבה שתינתן למתחרים: לילך נגיד מנכ"לית רדיו-דרום ועו"ד זיו מאור – היועץ המשפטי של גלי-ישראל. אחרון ולא חביב בכלל על יו"ר הוועדה, היה יהונתן שורק, איש תקשורת חרדי ומנהל רדיו כאן-מורשת של תאגיד השידור.
היו"ר בצלאל פתח את הדיון במתקפה על "לובי 99", גוף הלובי של הציבור, ועל נייר העמדה שהוגש בשמו לוועדה לפני הדיון. נייר עמדה שח"כ בצלאל, בצעד חמור ומקומם, סירב להעלות כחומר נלווה לדף הוועדה באתר הכנסת.
ב"לובי 99" מתחו ביקורת חריפה על היוזמה שמקדם השר קרעי. הם הזכירו בין היתר כי מטרתו האמיתית של קרעי היא חיסול הרדיו האיזורי והציבורי, מטרה שכבר ניסה לקדם בעבר, וכי גם היוזמה הנוכחית היא ניסיון שכזה, הפעם באמתלה שקרית של צרכי ביטחון ותוך פגיעה בשוויון ובתחרות (שלא לדבר על כך שהמודל האיזורי דווקא מתאים יותר להתראות פיקוד העורף).
"אני לא השר שלמה קרעי", אמר היו"ר בצלאל, כשהוא מבקש כביכול להותיר מחוץ לאולם הוועדה את רוח המדון שסובבת את קרעי. בהקשר הנוכחי: המלחמה שאסר קרעי על הח"כ הנאשם דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה שלה מסור המנדט לעסוק בענייני תקשורת; ועל תאגיד השידור הציבורי - במטרה להעניק הטבות לאנשי העסקים מירילשוילי ועמאר.
אבל למרות טענת בצלאל כי לא בא לשרת אינטרסים של אף אחד, זה בדיוק מה שהוא עשה בישיבה, ואפילו באופן בוטה.
ראשון הדוברים היה מנכ"ל קול-ברמה דרעי, שיו"ר הוועדה ביקש ממנו לעבור לשבת לידו, ושלאחר מכן פחות או יותר ניהל בפועל את הישיבה, כשאחרי כל דובר הוא מגיב בחופשיות משל היה הוא יו"ר הוועדה. דרעי התווכח עם הדוברים, נטל לעצמו את זכות הדיבור אחרי כמעט כל דובר שסיים, והכל בחסות היו"ר.
אריאל דרעי, מנכ"ל רדיו קול-ברמה, צילום מסך מתוך פודקאסט מצולם של התחנה, 2025
לטענתו של דרעי, הציבור החרדי בצפון "הופקר", תוך סכנת חיים, משום שאופן היידוע על התקפות טילים אינו תואם את אורח החיים שלהם: "אנחנו לא מדברים על לפתוח את זיכיונות השידור באופן ארצי או קבוע, אלא רק לתקופת החירום ובאופן מוגדר", הדגיש. עם זאת, כפי שמוכח בימים אלה ממש, הטבה שניתנת לתקופה מוגבלת - קשה מאוד לבטל לאחר-מכן. לפי דרעי עצמו, מדובר בתוספת של כ-300 אלף לקוחות פוטנציאליים למחלקת הפרסום של התחנה.
עו"ד מאור מגלי-ישראל ציין בתגובה את המובן מאליו, ואת מה שיו"ר הוועדה והמנכ"ל דרעי ניסו להשכיח: כשגופים עסקיים באים ואומרים שהם רוצים לענות על צורך ציבורי, חובה עלינו, ובמיוחד על המחוקקים, לכל הפחות להטיל ספק בכך, שכן המניע היחיד המנחה גופים מסחריים הוא רצון לרווחים עבור בעלי המניות.
עוד דובר שהצליח להרגיז את יו"ר הוועדה בצלאל היה שורק, מנהל תחנת הרדיו כאן מורשת. שורק הסביר כיצד הותאמו שידורי תחנת הרדיו הציבורית לקהל החרדי, שיכול להאזין להם בראש שקט ולהשתמש בשירותי "הגל השקט" שלהם בשבתות ובחגים. היו"ר בצלאל הגיב באגרסיביות וקבע כי שורק, חרדי בעצמו ומי שניהל עד לשנה שעברה את פעילות הדיגיטל של רדיו קול-חי, לא מכיר מקרוב את הקהל החרדי שלעולם לא יאזין לתאגיד.
רק אחרי שעה וחצי של ויכוחים בין נציגי תחנות הרדיו על הפרת זיכיונות וצרכי האוכלוסייה החרדית, הגיע תורם של נציגי פיקוד העורף לדבר. "בסוגיית ההתרעה המקדימה שגובשה במבצע האחרון אכן מצאנו שקיים פער מסוים בשל אורחות חייו של הציבור החרדי שרבים ממנו מחזיקים במכשירים ניידים מדור 2-3 ולא צורכים אינטרנט או טלוויזיה", אמר סא"ל פטריק הרוש.
היו"ר בצלאל קפץ על הדברים כמוצא שלל רב. הנה לכאורה האקדח המעשן שחיפש על מנת להצדיק את רצונו להעניק הטבות לשתי תחנות רדיו איזורי ספציפיות.
אלא שמיד לאחר מכן, רס"ן ענאן סרחאן, יועמ"ש פיקוד העורף, מוטט על ראשו של בצלאל את כל הדיון כולו: "בחוק התקשורת קבועות סמכויות חירום במסגרתן יכול השר לפנות לראש ענף התקשוב בצה"ל כדי שינקוט פעולות מסוימות ולאפשר שידור מחוץ לאזורי הזיכיון, בכפוף להכרזה על מצב מיוחד בעורף", הסביר סרחאן לנוכחים, "ב-30 ביוני הוחלט על צמצום ההחלטה על מצב מיוחד בעורף לשטח העוטף בלבד וזה למעשה ייתר את הבקשה של השר להאריך את ההיתר שניתן, כי ככל שאין הכרזה על מצב מיוחד בעורף אין סמכות לאשר דבר זה".
ובקיצור, סרחאן הסביר שאינו מבין מדוע הדיון מתקיים בכלל, כיוון שמצב החירום המיוחד, העילה למתן ההטבה, פג לפני שבועיים. היו"ר בצלאל לא נתן לעובדות לבלבל אותו, והמשיך את הדיון כאילו השטיח לא נמשך כרגע תחת רגליו, כשהוא מתעלם מדבריו של רס"ן סרחאן.
לגנוב סוסים בחסות המלחמה
נציג "לובי 99" היה מהאחרונים להם ניתנה זכות הדיבור. למשמע דבריו, ברור היה מדוע היו"ר בצלאל לא היה מעוניין שיישמעו.
"תדרי רדיו הם משאב ציבורי מוגבל והם שווים הרבה כסף", הסביר אקרמן, "מעורבים פה המון אינטרסים של גופים עסקיים ולכן ככל שקיים פער ויש צורך למצוא פתרון למגזר מסוים, חייבים שזה יעשה בהליך תקין ומסודר עם חוות דעת מקצועית וביטחונית ותוך עבודת מטה מסודרת, מכרז שוויוני או פטור ממכרז. אפשר גם לשנות את כל המודל הכלכלי של התחנות האזוריות, אבל אי אפשר 'לגנוב סוסים' בחסות המלחמה".
ח"כ אברהם בצלאל מש"ס (שני מימין), באולפן רדיו קול-חי, 15.8.23 (צילום מסך)
אחרון הדוברים, נציג מכון זולת עו"ד רונן ריינגולד, הדגיש שוב את המסרים, בכתב ובעל-פה, של פיקוד העורף, לפיהם אין כל עילה למתן ההטבות. ככל שיש צורך ביידוע מיוחד של אוכלוסיות בהתראות פיקוד העורף, הרי שהוא חייב לבוא בדמותו של שירות ציבורי ולא מסחרי, במיוחד כשבישראל פועלות רשתות ציבוריות ארציות שמסוגלות ומעוניינות לספק את המענה.
עם כל הרצון של יו"ר הוועדה לשרת אינטרסים צרים של בעלי הון מסוימים, בשלב הזה אפילו הוא הבין שאין לו יכולת למחוק מהפרוטוקול את כל הנאמר. בלית ברירה סיכם את הדיון בדרישה מפיקוד העורף לקבל חוות דעת מסודרת ומנומקת האם ישנו צורך ביטחוני אמיתי בהטבה הכלכלית לשני הטייקונים החרדים - אם לאו.
בצלאל כוכב עליון
מאז נבחר לראשונה לכנסת, אחרי הבחירות האחרונות, התראיין ח"כ בצלאל לפחות 15 פעם בכל אחת משתי התחנות החרדיות. עם זאת, מעניין לשים לב לדפוס ההופעות שלו ברדיו קול-חי וברדיו קול-ברמה: מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.
עם כניסתו לתפקיד בסוף 2022 זכה בתוך זמן קצר לארבע ראיונות לפחות ברדיו קול-ברמה ולשלוש ראיונות לפחות ברדיו קול-חי, ובהמשך בשנת 2023 זכה לשמונה ראיונות לפחות בקול-ברמה ולשבע ראיונות לפחות ברדיו קול-חי. אולם ב-2024 פחתה מאוד תכיפות הראיונות שלו בתחנות (פעמיים לפחות בקול-ברמה ושלוש פעמים לפחות ברדיו קול-חי), וכך גם השנה (ראיון בודד בכל אחת מהתחנות).
מעניין אם ההתגייסות של ח"כ בצלאל כעת למהלך המפוקפק והבעייתי של התחנות החרדיות תוביל לתמורה בדמות התגברות חוזרת של זרם ההופעות התקשורתיות שלו במסגרת שידוריהן. כאלו שהפעם יגיעו לקהל מאזינים גדול הרבה יותר - בזכות ההוראה הלא חוקית של שר התקשורת ושל יו"ר הרשות השנייה.