שר התקשורת שלמה קרעי (הליכוד) שוב מנסה לקדם הטבות לבעלי ערוץ 14, יצחק מירילשוילי, בעוד מהלך שחוקיותו מוטלת בספק ושמתבצע פעם נוספת בחסות מצב המלחמה, כשההצדקה שניתנת לכך שוב משוללת כל היגיון. הפעם תינתן ההטבה גם לצבי עמר, המקושר לקרעי דרך חצר הרב המנוח מאיר מאזוז.
אחרי שפרצה המלחמה ב-2023 העניק קרעי הטבה בשווי מיליוני שקלים לערוץ 14, כשפטר אותו מדמי הפצה בפלטפורמת עידן פלוס וגלגל את התשלום על הציבור (כשהתברר שהמהלך נעשה ללא סמכות, מחק את חובות הערוץ). הפעם יהנו מההטבה שקידם קרעי תחנות הרדיו החרדיות "רדיו קול חי" ו"קול ברמה".
"רדיו קול חי" שייך למירילשוילי, בנו של האוליגרך מיכאל מירילשוילי והבעלים של ערוץ 14. הערוץ משדר דרך קבע תעמולה ממשלתית וקרעי נוהג להופיע בו לעיתים מזומנות. רדיו "קול ברמה" נמצא בבעלות עמר, ממקורביו של הרב מאזוז, שסייע לקרעי בפריימריז בליכוד, תמך בו פומבית וקרעי פקד לליכוד מאה תלמידים מישיבתו, "כסא רחמים".
בשנה שעברה אמר הח"כ לשעבר והשדרן יגאל גואטה כי על קרעי "חובה לעשות גילוי נאות" בשל "סיפור שלא מעט אנשים יודעים". "האם מי שהריץ אותך בפריימריז בליכוד, הם בעלי כלי תקשורת שהסגירה של התאגיד הולכת להיטיב איתם?". קרעי הכחיש את הדברים ואיים בתביעה, אך זו מעולם לא הוגשה.
חבר הכנסת שלמה קרעי (מימין) עם הרב מאיר מאזוז ב"הילולא" של ישיבת כסא-רחמים, פברואר 2020 (צילום מסך)
לפי ההחלטה שהתקבלה במועצת הרשות השנייה בלחץ קרעי בשבוע שעבר (18.6), תחנות רדיו איזורי המשדרות לציבור החרדי והערבי יוכלו להרחיב את אזורי הכיסוי שלהן כמעט לרמה ארצית, למשך 30 יום. האמתלה הביטחונית היא הצורך כביכול לשמוע את התראות פיקוד העורף.
ההחלטה מעוררת גל של התנגדות ציבורית. שתי עמותות, "הצלחה - לקידום חברה הוגנת" ו"לובי 99", פנו בנפרד לרשות השנייה ולרשויות הרלוונטיות בדרישה לבטל אותה לאלתר. גם תאגיד השידור הישראלי, שששידוריו ייפגעו, פנה לרשות.
המכתבים ששלחו היום (22.6) העמותות פורשים תמונה מדאיגה של מהלך רגולטורי חפוז, שנעשה תחת לחץ פוליטי, ללא תשתית מקצועית מספקת, בניגוד לחוק ולכללי מנהל תקין, ותוך מתן העדפה בלתי שוויונית לגורמים מקורבים בשוק השידורים.
"החלטה בלתי חוקית, בלתי שוויונית ובלתי שקופה"
במכתב ששלח עו"ד אלעד מן בשם עמותת "הצלחה", מועלות טענות רבות נגד עצם קבלת ההחלטה על הרחבת התדרים. בין היתר מציינת העמותה כי ההחלטה התקבלה בלחץ שר התקשורת שלמה קרעי, בניגוד לעקרון עצמאות הרשות השנייה, לא הוצגה תשתית עובדתית ומשפטית מספקת בפני חברי המועצה, ובכלל זה עמדת הדרג המקצועי שהסתייג מהמהלך.
בנוסף, לא התקיים שימוע ציבורי, כנדרש בשינויים בזיכיונות ובאזורים; לא בוצע שינוי בתקנות, אף על פי שההרחבה מהווה בפועל שינוי יסודי בכללי חלוקת הזיכיונות; והחלטת פיקוד העורף שאישרה שידורי "גל שקט" בלבד הוצגה באופן מסולף כדי להצדיק הרחבה מלאה של שידורים.
"המשמעות בפועל היא שבעלי הזיכיון יוכלו לשדר באופן מיידי בכיסוי ארצי כמעט, באופן שאינו הולם את תכלית החקיקה, עקרון השוויון ועקרונות יסוד אחרים במשפטנו", מסכמת העמותה.
יצחק מירילשוילי, הבעלים המוצהר של ערוץ 14 (צילום מקורי: רונן גולדמן, רשיון CC BY-SA 3.0)
המכתב של "לובי 99", שנכתב ע"י עו"ד זהר אלטמן-רפאל ובעז אקרמן, מחזק את הביקורת, תוך התמקדות בשני היבטים: סמכות הרשות השנייה ולחץ פוליטי פסול מצד משרד התקשורת.
לגבי הסמכות, מבהירים ב"לובי 99": "ההחלטה חורגת מסמכות הרשות השנייה לפי החוק. סעיף 72 לחוק הרשות השנייה מאפשר שינוי זמני של אזור זיכיון רק כשמדובר בתקלה זמנית בתחנת השידור עצמה. לא מדובר כאן בשום תקלה טכנית, ולכן מדובר בשימוש מעוות ובלתי חוקי בסמכות החריגה הזו".
עוד נכתב כי "החלטה המשנה את מפת השידורים הרדיופונית בישראל אינה יכולה להתקבל באופן חפוז, בלא שימוע, בלא חוות דעת משפטית סדורה ובוודאי לא כהיענות ללחץ חיצוני מצד הרגולטור הפוליטי".
לגבי מעורבות השר קרעי, ב"לובי 99" נוקטים לשון חריפה: "נראה כי מדובר במקרה נוסף שבו שר התקשורת מנסה לכפות את רצונו על רגולטור עצמאי, תוך רמיסת גבולות סמכות ברורים. הפיכת מועצת הרשות השנייה לחותמת גומי לשר התקשורת, ולא משנה מיהו, פוגעת לא רק בעצמאות הרגולטור אלא גם באמון הציבור במערך הפיקוח על התקשורת".
פגיעה בתחרות ובעיקרון השוויון
שתי העמותות מתריעות מפני השלכות רוחביות של ההחלטה. לדבריהן, היתר שידור ארצי זמני לתחנות מסוימות יוצר יתרון תחרותי מובהק, תוך פגיעה בתחנות אזוריות אחרות שאינן נהנות מההרחבה, ובמפעילים שייאלצו להתמודד בעתיד על מכרזים מול שחקנים שכבר זכו לכיסוי יתר.
ב"לובי 99" מזהירים: "לא נערכה כל הערכה כלכלית להשלכות ההחלטה על שוק הפרסום, ולא נבחנו כלל האפקטים של העדפת תחנות מסוימות על פני אחרות, בהקשר של תחרות, הכנסות וציבור המאזינים. זוהי פגיעה ישירה בעיקרון השוויון והגינות השוק".
בנוסף מצוין במכתב כי הנימוק למהלך הוא תמוה, כיוון שההתרעות של פיקוד העורף הן מקומיות במהותן, ולכן הרחבת איזורי השידור של בעלי הזיכיונות דווקא תפגע באפקטיביות ההתרעות.
העמותות דורשות לקבל את המסמכים שעמדו בפני המועצה בעת קבלת ההחלטה: פרוטוקולים, טיוטות, עמדות מקצועיות ודו"חות כלכליים (אם אלו בכלל קיימים). בשני המכתבים נמסר כי אי-תגובה בתוך ימים ספורים תתפרש כסירוב — ותוביל לשקילת צעדים משפטיים.
ככל הנראה, אם לא תתקבל תשובה ברורה מהרשות, תוגש עתירה מינהלית או עתירה לבג"ץ בטענה להפרת חוק, פגם מהותי בהחלטה ולחץ פסול מגורמים פוליטיים.
החלטת הרשות, גם אם היא זמנית, עלולה להתגלות כמקדמה על חשבון שינויים עמוקים יותר בשוק הרדיו הישראלי ומהווה איתות מסוכן לעתיד רגולציית התקשורת בישראל: גוף פיקוח עצמאי שנסוג מפני דרישות השר; מגזר מועדף ואילי תקשורת מקורבים; וחוק שמתעצב בהתאם לשיקולים פוליטיים, ללא עבודת מטה או סיבה הגיונית.