כנס הקיץ של הכנסת, 12 שבועות אורכו, סיים אתמול את השבוע השישי. כמו במושבים הקודמים, גם הפעם לא הונח על שולחן הכנסת "חוק התקשורת (שידורים)" של שר התקשורת שלמה קרעי, למרות ההצהרות הנחרצות של השר.
"קרעי קורא להדיח אותך מוועדת הכלכלה. זה משהו אישי שלו נגדך?" שאל השבוע (9.6) גדעון אוקו בריאיון בערוץ 12 את יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן, "לא, זה משהו אישי שלו במובן הזה שהוא לא עשה כלום שנתיים, ומנסה להפיל את זה עלי" ענה ביטן.
חבר הכנסת ביטן, המכהן תוך כדי שהוא נאשם בפרשיית שוחד חמורה, מדייק. אם לקרעי היתה הגינות מינימלית, במקום לגדף את ביטן חדשות לבקרים הוא היה מודה לו, לכל הפחות על ניסיונו האחרון לחלצו מעוד הרפתקת חקיקה חובבנית וכושלת בדמות "חוק השוחד הקטן" לערוץ 14 (פטור מרגולציה הקשורה להפצה ב"עידן פלוס").
בסוף מרץ השנה העניק ביטן לקרעי סולם מזהב לרדת בו מהעץ, בדמות הצעה לפתרון סוגיית שירותי "עידן פלוס", לכל הפחות עד שהשר יצליח באמת לקדם את "רפורמת התקשורת" שלו. במקום לקפוץ על ההזדמנות קרעי דחה את ההצעה וירק בפרצופו של המציע, במיטב הגינונים של "מכונת הרעל", ששר התקשורת משמש בה בורג מרכזי.
שנתיים וחצי מלאו לכהונתו הארוכה מדי של קרעי, בזמן שבו שוק התקשורת המשודרת מתקרב לרגע בו הרגולציה הארכאית הנוכחית תהפוך לגמרי לא רלוונטית, וזקוק יותר מתמיד לשר שעובד בצורה הגונה, הגיונית ומיטיבה עם הציבור הישראלי בכללותו ולא רק עם אינטרסים של ראש ממשלה נאשם בפלילים.
נקודת האור היחידה במינוי העגום היא שעל כיסא שר התקשורת יושב אדם בעל יכולות מוגבלות, בלשון המעטה, שאינו מצליח לקדם את יוזמותיו הפוגעניות לחופש העיתונות. כמעט בכל מהלך חקיקה מרכזי שניסה לקדם - כשל. מזל.
כבר ביולי 2023 ניסה קרעי לקדם "חוק תקשורת (שידורים)", אותה רפורמת עומק בשוק התקשורת המשודרת, שנמצא עמוק בתוך שינוי טכנולוגי שיהפוך אותו ללא מפוקח, אך נאלץ לגנוז אותה מעט אחר-כך שהתברר שמדובר בטיוטה "לא אפויה" שזכתה לביקורות מכל כיוון אפשרי.
זוועות ה-7.10 והמלחמה הנצחית עליה הכריז נתניהו הורידו את הנושא מסדר היום לתקופה מסוימת, אחר-כך שב קרעי להבטיח שאו-טו-טו יפציע שוב. כנראה שביוני 2024 הוא התייאש בעצמו מהבטחותיו ושינה אסטרטגיה כשהחל לקדם חלקים מהרפורמה באמצעות חקיקות פרטיות נקודתיות. כך נולדה התופעה המדהימה וחסרת התקדים של שר תקשורת במדינת ישראל המנסה "להגניב" רפורמה בחקיקה פרטית, כמו גנב בלילה, וכל זה כדי שחלילה לא יידרש לעבוד באופן מקצועי לפי כללי המינהל התקין.
גם האסטרטגיה החדשה והנפסדת שקרעי החליט לאמץ, בעזרת חברי כנסת מהשורות האחוריות של הליכוד שהסכימו לפגוע בהפרדת הרשויות בין הרשות המבצעת למחוקקת, סבלה מתסמונת קרעי: חובבנות ברמה מקצועית ממש.
כל מחוקק טירון יודע שכדי לקדם חקיקה, הדבר הראשון שעושים הוא לקבוע פגישה עם יו"ר הוועדה הרלוונטית על מנת לקדם את ההצעה בתיאום. אבל לא קרעי ינהג בהיגיון ובאופן מקצועי ומסודר. ב-15 בינואר 2025, אחרי שבהוראת השר הוצפה ועדת הכלכלה בחקיקות סותרות והזויות של ח"כים מהליכוד, שכולן עברו קריאה טרומית בתמיכת השר, החליט יו"ר הוועדה ביטן לאמץ רק שתי חקיקות מינוריות מקובץ של שש הצעות חוק שעברו קריאה טרומית, ולגנוז את ארבעת האחרות.
קרעי השתולל. זעמו יצא על ביטן כמובן. אחריות אישית לא נמצאת ב-DNA של חברי הממשלה הנוכחית. "השיטה של להביא הרבה הצעות חוק פרטיות ולגבש דרכן רפורמה, היא בעייתית. ולכן את זה עצרתי", הסביר השבוע ביטן לאוקו, "אם הוא [קרעי] יביא את הצעת החוק הממשלתית אנחנו כן נדון בה. מה שבסדר בה אנחנו נאשר", הוסיף.
ביטן חסם את המהלך הבעייתי. קרעי, כאמור, גידף וקילל, כדרכו, עד שלפני שלושה שבועות הפתיע עם הכרזה - מהיום להיום - על מסיבת עיתונאים בה יציג את ה"רפורמה" המתוקנת, שאיש לא זכה לראות. העיתונאים, שביקשו לקבל את נוסח טיוטת הצעת החוק לידיהם עוד לפני מסיבת העיתונאים על מנת שיוכלו לפחות לעיין בה במהירות כדי שיוכלו לשאול את השר שאלות, סורבו. הקובץ יישלח להם רק אחרי מסיבת העיתונאים.
אחרי האירוע המביך והמזיע, כשהטיוטה החשאית נחשפה סוף סוף, הסתבר מדוע השר הקפיד לשמור אותה בסוד. למרות שעברו יותר משנתיים, הצעת החוק, המתיימרת לשנות מן היסוד תחום רגולטורי שלם, היתה כל כך לא מוכנה שאפילו חלק מדברי ההסבר עדיין לא נוסחו, כללה שגיאות מביכות ואלמנטים בעייתים שהתריעו עליהם עוד ב-2023. המילה "מביך" נבוכה בעצמה לנוכח ההתנהלות שגם המילה "חובבנות" מהווה עבורה מחמאה.
במסיבת העיתונאים הבטיח השר שהרפורמה תגיע לוועדת שרים שבוע לאחר מכן, ותוך שבועיים לערך תונח על שולחן הכנסת. אלא שאפילו ועדת השרים של ממשלת נתניהו השישית, המסורה לקידום ההפיכה המשטרית (שההפיכה התקשורתית היא חלק אינטגרלי וחשוב ממנה), לא הסכימה לאשר את שמיכת הטלאים ודרשה מהשר לנסח אותה מחדש לפי ערימת הריג'קטים הענקית שהציג הייעוץ המשפטי.
שבועיים אחר-כך, אחרי שמזכיר הממשלה יוסי פוקס הזכיר שאם ההצעה לא תקודם - יפוג תוקפו של חוק אחר, המעניק הטבות בשווי מיליוני שקלים לערוץ 14, אישרה ועדת השרים את החוק - אולם כאמור, לשולחן הכנסת הוא לא הגיע לפני תום חצי כנס הקיץ.
קרעי, מצידו, מתנהל כאילו ההפיכה המשטרית כבר הסתיימה ואנו חיים בדיקטטורה ביביסטית על מלא. הוא וסביבתו האשימו את הדיפ-סטייט, היועמ"שית, ביטן, השמאלנים - הכל חוץ מאת השלומיאליות המתגלגלת של השר עצמו.
אם קרעי יצליח להעביר את החוק בקריאה ראשונה, הוא יצטרך להתגבר על מכשול נוסף, גדול יותר, שיצר לעצמו בשל מתקפת הגידופים על ביטן. קרעי, המקפיד להוסיף "אם ירצה השם" לכל הודעה שלו, התיימר לשנות את סדרי הכנסת, להפקיע את סמכויות ועדת הכלכלה וליצור ועדה מיוחדת לענייני ההפיכה התקשורתית.
אם צריך לסכם את כהונת קרעי עד כה, מבחינה סטטיסטית, הסיכוי שיקרה מה ששר התקשורת הנוכחי אומר לכם שיקרה – נמוך באופן מביך. על כיסא שר התקשורת יושב אדם שהתמקצע בלא לדעת לעבוד. אילו הוא היה מנסה לקדם יוזמות חיוביות, זו הייתה טרגדיה. כשמה שנמצא בצנרת זו "רפורמת קרעי", זו הוכחה שאולי יש אלוהים.