במוצ"ש האחרון, בשעה שבה ערוצי הספורט עסוקים בדרך כלל עד מאוד בשידורים ישירים של כדורגל מהארץ ומהעולם, נצבעה לפתע הטלוויזיה בכחול עז. על המסך צף ועלה ענף נידח, שמבחינה תקשורתית לא מחזיק מים. ותיקי הענף מתקשים להיזכר מתי בפעם האחרונה שודר ישירות בטלוויזיה משחק כדורמים בין שתי קבוצות ישראליות. יש ביניהם הטוענים כי מדובר ביותר מעשר שנים לאחור. השידור השבוע, ב-19:30, בערוץ הספורט, עם השדר רן מלובני והפרשן אמיר ויינברג, גמר גביע המדינה בכדורמים בין אס"א תל-אביב לגוש זבולון, היה הבלחה נדירה ומפתיעה.
כדורמים נחשב לענף של הקיבוצים. פעם הוא היה חי ותוסס, יש לו עבר ומסורת ושמות קבוצות המזוהות איתו כמו גבעת-חיים, קריית-טבעון, גוש-זבולון וברית-מכבים-עתיד. כמו ענפים אחרים שגוועו עם השנים (בעיקר אתלטיקה), הלך ודעך גם הוא. ההקצבה השנתית שהוא מקבל מהמועצה להסדר ההימורים בספורט מלמדת על מעמדו הזניח: כ-700 אלף שקל. בערך כמו רכיבה על סוסים, היאבקות והחלקה על קרח.
לפני כשלושה חודשים, במטרה לגייס כספים להשתתפות בטורניר בחו"ל, הצטלמו שחקני הנבחרת בעירום תחת הכותרת "אין לנו כסף לבגדי ים". אז איך קרה שמשחק מליגה ג' של הספורט הישראלי זכה לשידור בפריים-טיים? צלילה קלה העלתה בחכה סיפור שמלמד על ההתנהלות בתקשורת הספורט במקרים כאלה.
את כפפת הספורט המקופח הרים שי רושה, ששלושת ילדיו משחקים בקבוצות הצעירות של אס"א תל-אביב. לפני כחודש פגש את אחד משחקני אס"א, והלה הביע באוזניו במהלך השיחה משאלה: הלוואי וגמר הגביע ישודר בטלוויזיה. באותו רגע החליט רושה לעשות מעשה. לא מדובר באיש איגוד הכדורמים, אפילו לא בחבר הנהלת אס"א. בסך-הכל אבא לילדים שמשחקים כדורמים, שמעוניין לקדם את הענף.
רושה פנה לערוץ 1, אבל שם לא טרחו להשיב לו. בערוץ הספורט לא פסלו את הבקשה, אבל דרשו מימון עבור הפקת השידור. המחיר ההתחלתי היה כ-35 אלף שקל, והוא נסגר לבסוף על 20 אלף, על-ידי חברת הפקה שעובדת עם ערוץ הספורט. רושה, יחד עם מקורבים ושחקנים, החלו לחזר על פתחי ספונסרים שיממנו את השידור תמורת פרסום. רושה מספר שבעלי עסקים סירבו לשים כסף על ענף עם רייטינג אפסי. גם כשנמצא סוף-סוף אחד שהסכים לממן מחצית מהעלות, הוא התחרט לאחר מחשבה נוספת. לבסוף הצליחו לצרף אגורה לאגורה, פה ושם קיבלו כסף קטן, השלימו מכיסם והשיגו את הסכום המבוקש.
בחודש שעבר הם פתחו בפייסבוק דף בשם "כדורמים ישראל", שהפך למוקד חדשותי של ההתרחשויות בענף וקידם את משחקי גביע המדינה. מתברר שלכדורמים אין אפילו אתר אינטרנט ובאיגוד אין אף אחד שיישב לעיתונאים על הווריד ויעניין אותם בנעשה. נראה שהתעלמות התקשורת בשנים האחרונות גרמה גם להם להרים ידיים. העיתונאי היחיד שזוכה אצלם לצל"ש הוא ניר שועלי מ"מעריב", שמפרסם מדי פעם ידיעות על התחום. לקראת שידור הגמר הפציצו המשוגעים החדשים לכדורמים בהודעות לתקשורת ונחלו כמה הצלחות. באתר "הארץ" פירסמו לקראת הגמר כתבה על קפטן אס"א, גדי הדר.
כ-800 צופים הגיעו למשחק שהתקיים במכון וינגייט. המים געשו, המשחק היה צמוד ומותח, והשדר רן מלובני העביר בצורה חלקה משחק שאין לו בו שום ניסיון. במהלך המשחק הפצירו הוא והפרשן ויינברג במדורי הספורט לתת לכדורמים התייחסות מינימלית ולעזור בקידומו. ynet כיבד את האירוע בכתב-צלם אורן אהרוני, כתבה עלתה גם באתר ערוץ הספורט, והענף כולו קם למחרת מהקבר התקשורתי עם סיקור מכובד של המשחק ב"ידיעות אחרונות" וב"מעריב".
מתוך דף הפייסבוק שפתחו אנשי הכדורמים (צילום מסך)
הכדורמים, כמו ענפים אחרים, משלם ביוקר על תרבות הרייטינג. אנשי הכדורמים היו רוצים שהתקשורת תיתן להם פרסום שיסייע להביא אוהדים חדשים. התקשורת מצדה מחכה שיציעי הבריכות יתמלאו מעצמם ואז תוכל להעניק שתיים-שלוש שורות בלי ייסורי מצפון על בזבוז זמן ושטח.
קרש ההצלה לענף מונח גם לפתחו של ערוץ הספורט. במוצ"ש הוא ריענן קצת את המסך, שידר ענף בעל רייטינג שנושק לרצפה, זכה לכיסוי מלא של מימון השידור, ונראה שנותר בחיים. מעבר לכך שערוץ הספורט לא נפגע, הוא למעשה מילא אחר התחייבות רגולטורית. אחד מתנאי הרישיון לקיומו של ערוץ חמש פלוס לייב היה הרחבת מגוון השידורים והמפעלים בערוץ הבסיס. ערוץ הספורט מחויב מדי שנה ל-50 שעות שידור ישיר של לפחות שמונה ענפי ספורט שונים, מהסוג המוזנח בדרך כלל (כדורעף, כדוריד, שחייה, ג'ודו ועוד). עד כה הכדורמים לא היה חלק אפילו מהשידורים הללו. אפשר להניח שהוא יישאר כזה, אלא אם אנשי הכדורמים יהפכו את השנור למקצועם השני.
אפשרות אחרת היא שאנשי ערוץ הספורט, כמו גם ערוצי תקשורת אחרים, יסיקו את המסקנה המתבקשת מהסיפור הזה: ענפי ספורט ותקשורת הספורט הם כלים שלובים. קיומו של ענף, כמו העניין הציבורי בו והפופולריות שלו, תלויים לא מעט ברוח הגבית שתעניק התקשורת, ותקשורת הספורט תלויה בענפי הספורט – בכולם, עממיים כאזוטריים – כדי להגדיל את מספר צרכניה ולהעשיר את המוצר שהיא מציעה להם.
במקרה שלפנינו, קם אב אסרטיבי אחד והוכיח שעכבר יכול להוליד הר, עם קצת אמונה וחזון. מדובר בהשקעה שתחזיר את עצמה בגדול, בתנאי שיגויסו אורך נשימה ורוח ספורטיבית. כולם ירוויחו אם כלי התקשורת יחדלו להתייחס לענפי ספורט קטנים כאל נידחים-מלידה ויבינו שבידיהם לשנות את מפת הספורט בישראל באופן רדיקלי. ארגוני הספורט הקטנים, מצדם, מוזמנים להיחלץ מהפסיביות הפסימית שלהם ולמצוא דרכים יצירתיות לשכנע את התקשורת שהם שווים השקעה. אם אבא משקיען אחד יכול, גם הם יכולים.
מלחמות הווידיאו
התחרות על אולפני הווידיאו בין האתרים עולה מדרגה גם בתחום הספורט. במסגרת המלחמה בין ארבעה אתרים המשדרים את משחקי מכבי תל-אביב באירופה, החלו ב"וואלה" במשדר מקדים מיוחד במטרה לבנות את השידור החי. הילה קובו (בצילום) מנחה מדי שבוע פאנל מקצועי לקראת המשחק. נוסף לכך החזירו ב"וואלה" את תוכנית הסאטירה ההזויה "בראש ובראשונה" עם שי נובלמן.
האולפן ב"וואלה" (צילום מסך)
ב-ynet של יום חמישי שידרו תוכנית קצרה שסיכמה כמה עניינים בליגת-העל, עם שרון דוידוביץ' ועמיר פלג. אגב, נוכחותו של פלג הבליטה את העובדה שבאותו יום לא פורסם משום מה ב-ynet טורו מ"ידיעות אחרונות", הגם שעסק בנושא חשוב: הטעיה במחירי הכרטיסים למשחק בין ישראל לפורטוגל. לפני שבאינטרנט עוברים לעשות טלוויזיה, כדאי שידאגו לטקסט.
בקטנה
עגל הזהב. "ישראל מחכה לרונאלדו" הוא הלוגו של ספורט "ידיעות אחרונות" לקראת משחק נבחרת מול פורטוגל והכוכב שלה. בעיתון טרחו להציב ליד הלוגו ספרה המציינת כמה ימים נותרו לאירוע, כך שאפשר לדעת בדיוק מתי יסתיים הפסטיבל הפרובינציאלי הכי מאוס מאז שהטניסאית והדוגמנית מריה שראפובה דרכה ב-2008 על אדמת אימפריית הספורט הישראלית. מול אוקיאנוס המלל שרוגש במדורי הספורט, ביקורו של הטאלנט ברק אובמה נראה חיוור משהו.
מזל טוב. כשכתב המסקר קבוצה מקבל ממנה הפתעה קטנה ליום הולדתו, מה אפשר ללמוד על היחסים ביניהם ביום-יום? במכבי תל-אביב בכדורגל העניקו לליאור טימור מ-one זר בלונים עם סמלי המועדון ליום הולדתו. ועל זה נאמר, במקום שבו מנפחים בלונים, לא ינעצו סיכות.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il