שאול אלוביץ', הנאשם בשוחד לרה"מב בנימין נתניהו בפרשה המכונה "תיק 4000", מכחיש כי פעל במרמה והונאה בחברת יורוקום נדל"ן וטוען כי התפוצצות הפרשה הפלילית היתה בין הגורמים שהביאו לקריסת החברה, ולא רשלנות או זדון מצדו.

חברת יורוקום נדל"ן, שהיתה בשליטת אלוביץ' טרם הסתבך בפלילים וירד מנכסיו, קרסה בשנת 2018 עם חובות של קרוב ל-300 מיליון שקלים. לפני כשנה הגישו מפרקי החברה תביעה בסך 100 מיליון שקלים נגד בעל השליטה לשעבר אלוביץ' והמנכ"ל לשעבר ראובן סגן כהן, וכן נגד חברת הביטוח מנורה.

בתביעה טענו המפרקים, עורכי הדין שאול קוטלר ושלום גולדבלט, כי אלוביץ "עשה בתובעת כבשלו ולטובתו, תוך שהפך את התובעת ונושיה למקור מימון לעסקיו; נטל על חשבון התובעת שתי הלוואות עצומות בהיקף מצטבר של למעלה ממיליארד שקלים (השנייה החליפה את הראשונה), שכלל לא היו נחוצות לה ושימשו אותו לכיסוי חובות של חברה אחרת שבשליטתו – יורוקום תקשורת, ולתחזוק עסקת מניות חלל"

עוד נטען כי "אלוביץ' הפעיל את כוחו כבעל שליטה באופן שאינו מביא בחשבון את טובת התובעת, פעל לטובתו ולטובת בני משפחתו, יזם ואישר עסקאות שלא לטובת התובעת והביא אותה לחדלות פירעון מאזנית כבר בעת נטילתן, ובכך הותיר את התובעת ללא כרית ביטחון מספיקה באופן העולה כדי מימון דק"; וכי הוא "נמנע מלתת גילוי מלא בעת אישור ההלוואות, נמנע מלפסול את עצמו מלשבת בישיבות אשר מאשרות את ההלוואות, ובכך, בין היתר, הפר את חובת תום-הלב והאמונים שלו כלפי התובעת".

בכתב הגנה שהגיש לאחרונה אלוביץ', באמצעות עורכי הדין ארז דר-לולו, אלה בן-דור וצח כהן, נטען כי ההאשמות בתביעה "מופרכות ובלתי הגיוניות בעליל". לפי כתב ההגנה, קבוצת יורוקום היתה עבור אלוביץ' "מפעל חיים" וכל רצונו היה להביא לשגשוגה.

"העובדה שקבוצת יורוקום הגיעה לאן שהגיעה לא הובילה את מר אלוביץ' לפרוש לחיים נוחים ורגועים יותר - להיפך", נטען. "הוא המשיך להשקיע את כל מרצו, זמנו ומאודו בקבוצה ,עבד סביב השעון ללא לאות רוב שעות היממה, וסביר שהיה ממשיך כך עד היום אילולא אותם אירועים מצערים שכפו עליו להיפרד ממפעל חייו.

"מר אלוביץ' תמיד שם לנגד עיניו את קידום קבוצת יורוקום והאינטרסים הכלכליים והעסקיים שלה. בהתאם, מהלכים שקודמו, שיקול הדעת שהופעל לגביהם וקבלת ההחלטות כחלק מכך - נועדו להביא תועלת לחברות בקבוצה ונעשו מתוך ראיית טובתן והשאת רווחיהן; לא מתוך העדפת טובתו האישית של מר אלוביץ' ובוודאי לא על חשבון התובעת או תוך 'הקרבתה' על מזבח האינטרסים האישיים שלו".

לפי אלוביץ', הקריסה של יורוקום נדל"ן לא נבעה מזדון או רשלנות, ודאי שלא בשל "תרמית" שביצע, אלא "מהתרחשותם של אירועים אקסוגניים ובלתי צפויים אשר נדמה כי לפחות חלקם נשלפו מסרט אסונות הוליוודי ואשר הסיכוי להתרחשותם - לא כל שכן יחדיו - היה אפסי". בין היתר מזכיר כתב ההגנה את אובדן הלוויינים עמוס 5 ועמוס 6 וכן את החקירה הפלילית בפרשה המכונה "תיק 4000".

בהקשר זה נטען בכתב ההגנה כי "מרגע שנודע על קיומן של החקירות ואלו הפכו גלויות, שווי ניירות הערך של חברות בקבוצת יורוקום צנחו. שיאה של החקירה בתיק 4000, לפחות בכל הנוגע לענייננו, היה במעצרו של הנתבע 1 ותפיסת חשבונות הבנק של קבוצת יורוקום על - ידי המשטרה בחודש פברואר 2018 - אשר מעבר לנזק התדמיתי הקולוסאלי שיצרה לקבוצת יורוקום בהינתן הסיקור התקשורתי הנרחב שהיא 'זכתה' לו במשך החודשים שקדמו לכך, גם הביאה להפסקת הפעילות בקבוצה דה - פקטו עם תפיסת חשבונותיה. אירועים אלה למעשה היוו 'המסמר האחרון בארון' של התובעת".

עוד נטען בכתב ההגנה כי "אם מר אלוביץ' היה רוצה לגרוף כספים לכיסו או להעשיר את כיסם של בני משפחתו אגב אדישות כלפי התובעת, יציבותה וגורלה כפי שנטען בכתב התביעה, הרי שיכול היה (היפותטית) לעשות כן בנקל בדרכים
פשוטות וישירות יותר. לשם כך, לא היה עליו לעבור דרך אותן החלטות אסטרטגיות 'גדולות' והתקשרויות עם צדדים שלישיים או גופים מוסדיים ומממנים. כך לא פועל מי שמבקש להעשיר את עצמו בדרכים הפסולות המיוחסות לאלוביץ' בכתב התביעה".

72928-05-24