היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הודיעה לבג"ץ שלא תתנגד למינוי מחדש של איתמר בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי, בכפוף להסכמה ביניהם על "רשימת עקרונות" שתחול על התנהלותו בעתיד מול המשטרה. בפרט בנוגע לצמצום התערבותו במינויים ובאכיפת החוק בהפגנות נגד הממשלה.
מדובר ב"הרמת ידיים" תמוהה מצידה של עו"ד בהרב-מיארה, דווקא במקרה שבו היה סיכוי טוב לכוחות הפרו-דמוקרטיים בישראל להשיג בלם משמעותי להפיכה המשטרית באמצעות פסילה של אחד המחוללים הראשיים שלה ע"י שופטי בג"ץ.
בשנתיים וחצי שחלפו מאז מינויו של בן גביר לשר לביטחון לאומי, הצטבר הר של ראיות להתנהלותו שפגעה בעצמאות המשטרה, הובילה להשתלטות פוליטית עליה ולהידרדרות בתפקודה. הר הראיות תועד היטב על ידי התקשורת, המפגינים נגד הממשלה שחירותם נשללה וגופם נפגע, וגם הקורבנות של ארגוני הפשיעה.
בהרב-מיארה יודעת שלא תצליח לאכוף את יישום "רשימת העקרונות" על השר בן גביר, כשם שהסדר ניגוד העניינים של נתניהו לא נאכף
בהרב-מיארה ראתה את ההר הזה והתייחסה אליו בתגובות קודמות שהגישה לבג"ץ, בהודעות לתקשורת, בישיבות ממשלה ובמכתבי אזהרה ששלחה לראש הממשלה.
"רשימת העקרונות" המחוררת הזו שאורכה שניים וחצי עמודים, לא תוכל לכסות את ההר העצום ולהסתיר אותו. מבחינה פרקטית, השר בן גביר אינו צריך לקיים שיחת טלפון עם קצין כלשהו כדי להורות לו מה לעשות, די בכך שיצייץ ברשת X או יפרסם סרטון בטיקטוק כדי להודיע מהי "רוח המפקד".
שלא לדבר על כך שעו"ד בהרב-מיארה יודעת שכפי שהיא אינה מצליחה לאכוף את הסדר ניגוד העניינים המפורסם של ראש הממשלה, למרות שהוא חוזר ומפר אותו במישרין ובעקיפין, כך גם היא לא תצליח לאכוף את יישום "רשימת העקרונות" על השר בן גביר.
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מחוץ לאולם ביהמ"ש לפני תחילת עדותו של רה"מ נתניהו במשפט בו הוא נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, 10.12.24 (צילום: ראובן קסטרו)
הבחירה של עו"ד בהרב-מיארה לאפשר לשר בן גביר להמשיך לשלוט ברשות אכיפת החוק המרכזית בישראל, ולהחזיק בידיו את השאלטר להפגנות נגד הממשלה, מעידה שבמקום לרצות להכריע את ההפיכה המשטרית היא מעדיפה לשרוד אותה ו"לכבות שריפות" נקודתיות עד לבחירות באוקטובר 2026.
אין הכוונה שהיא מעדיפה את טובתה האישית על מנת לשרוד בתפקידה, אלא שלדעתה עדיף שגורל ההפיכה המשטרית יוכרע על ידי הציבור בבחירות במקום על ידי מערכת המשפט.
בהרב מיארה צודקת, הכרעות ציבוריות אכן עדיפות פי כמה וכמה על הכרעות משפטיות, ולו כדי לא לספק עוד תחמושת לקמפיין נגד בית המשפט העליון, אך יש רצוי ויש מציאות: אם אכן יתקיימו הבחירות במועדן, יש שאלה עד כמה הן יהיו חופשיות והוגנות – אם עד אז יתאפשר לממשלת נתניהו-בן גביר להעמיק את החלשת המוסדות הדמוקרטיים ואת השתלטותה הפוליטית עליהם, לחזק את התשתית החוקית והמינהלית של משטר סמכותני ולהרגיל את הציבור אליו, וכן לשכלל את "מכונת הרעל".
אחד ממובילי המאבק בשחיתות, למען הדמוקרטיה ובחירות חופשיות, עו"ד שחר בן מאיר, הסביר לאחרונה בפודקאסט "המרקרים" כי "כבר עשור שאין פה בחירות חופשיות ונתניהו עשוי לדרדר את זה עוד יותר". אביעד הומינר-רוזנבלום, מנכ"ל שותף של המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון, פרסם מאמר במגזין "תלם" על התשתית שתאפשר לממשלה לשבש את הבחירות ב-2026.
פרנסואה "פאפא דוק" דובליה, רודן האיטי, מנופף ממרפסת הארמון, תאריך לא ידוע (צילום מסך)
הדיקטטור "פפה דוק" בהאיטי, שישראל חימשה את כוחות הביטחון והמיליציות שלו, אף הוא אהב לקיים הצבעות על גורל הדמוקרטיה: במאי 1961 הוא קיים משאל עם להארכת כהונתו עד לשנת 1967. המצביעים הגיעו לקלפיות שנוהלו ע"י חברי מיליציה ונדרשו לבקש בפומבי פתק שכתוב עליו "כן" או "לא". אתם יכולים לנחש איך התנהלה ההצבעה.
ביוני 1964 קיים "פפה דוק" משאל עם לתיקון החוקה כדי לקבוע אותו כ"נשיא לכל ימי חייו". על פתק ההצבעה היחיד שהיה ניתן לקבל היתה כתובה המילה "כן". שבע שנים לאחר מכן, בפברואר 1971, לנוכח מצבו הבריאותי המידרדר לאחר מספר התקפי לב, קיים הרודן משאל עם נוסף לתיקון החוקה, כך שגיל המינימום לנשיאות יהיה 18 ובנו ז'אן-קלוד יחליפו בתפקיד נשיא לכל החיים.
נתניהו אינו "פפה דוק" וישראל אינה האיטי, אך ההימור של עו"ד בהרב-מיארה עודנו מסוכן.