בית המשפט אישר בקשה לתביעה ייצוגית נגד קשת ורשת בשל טענה לשידור חסויות בהיקפים של מאות אחוזים יותר ממה שהחוק מתיר. בתוך כך נדחתה טענת קשת כי חשיפה לעודף תוכן פרסומי, מעבר למגבלות שנקבעו בחוק ובכללים, אינה יכולה להיחשב כנזק לציבור הצופים.
לפני למעלה משנתיים פנה הד"ר למוזיקולוגיה עמית קליין לבית המשפט בבקשה לאשר את בקשתו כהליך ייצוגי. קליין, טען, באמצעות עו"ד ליאור שמעוני, כי קשת ורשת מתעלמות באופן סדרתי מהמגבלות החלות על שידור חסויות כפי שנקבעו בחוק הרשות השנייה ובתנאי הרישיון שמתוקפו הן משדרות.
"ההגבלה שבדין", נכתב בבקשה, "נועדה להגן על הצרכן מפני ניצול לרעה של תאגידי השידור, המעדיפים לשדר פרסומות המכניסות ממון רב על פני שידור תכנים משמעותיים העולים ממון רב".
קשת ורשת, כך נטען בבקשה, הלעיטו את הצופים ב"כמות פרסומות שאותה ביקש המחוקק ומתקין הכללים למנוע, ובכך הפכו אותם לקהל שבוי, הצופה בעל כורחו בתשדירי פרסומת המנוגדים לתנאי הרישיון של הזכיינית, והכל תוך פגיעה חמורה באוטונומיה של הרצון של הצופה".
ההליך הייצוגי מתייחס לשידורי הערוצים המסחריים מינואר 2017 ועד אמצע יוני 2021, ומתבסס על נתונים של חברת יפעת שנותחו על-ידי מגישי הבקשה.
לפי הבקשה, בעוד כללי רשות השנייה קבעו כי בשעות צפיית השיא ישודרו לא יותר מ-3:36 דקות של חסויות, בפועל שידרו קשת ורשת לעתים קרובות חסויות בהיקף כפול ואף למעלה מכך.
על-פי החישוב שערכו המבקשים, חברת קשת שידרה 543,252 שניות של חסויות אסורות – כ-151 שעות – שלפי הערכת מגישי הבקשה הכניסו לה 623 מיליון שקל ואילו חברת שידרה 720,780 שניות של חסויות, שהן כ-200 שעות – שהניבו הכנסה המוערכת בכ-863 מיליון שקל.
כתוצאה מכך הכניסו סכום של 1,486,791,213 שקל על חשבון הציבור, וזהו גם הסכום שהמבקשים דרשו מבית-המשפט להורות לערוצים לפצות בו את הציבור הישראלי.
הערוצים: צפייה בפרסומות אינה נזק לצופים
בקשת טענו בתגובה, באמצעות עורכי הדין מוטי ארד ומיקה בר-נתן, כי אין מקום לדון בבקשת האישור משלל סיבות. "בקשת האישור שוגה ביסודה כאשר היא מניחה כי ניתן לראות בצפייה בפרסומות בערוצים המסחריים של המשיבות כנזק לצופים", טענה קשת.
לפי הערוץ, לא מדובר ב"נזק" שכן זהו הבסיס לפעולתם של ערוצים מסחריים - הללו מפיקים תכנים טלוויזיוניים המוגשים לציבור חינם, בתמורה לחשיפה לפרסומות. משום כך, טענה קשת, "הרצון שלא להיחשף לפרסומות בשידורי המשיבות הוא בגדר 'הפרת האמנה' שביסוד היחסים בין הצדדים".
ממילא, טענה קשת, היא נתונה ל"אכיפה קפדנית" מצד הרשות השנייה ועל כן לא חרגה בזמן הפרסום שלה למעט ברבעון אחד מתוך 16 שבהם עוסקת הבקשה. בהקשר זה יודגש כי קשת, כמו רשת, טענה כי יש לחשב את החסויות והפרסומות גם יחד, שכן הצופה אינו מבדיל בין השניים.
ברשת טענו, באמצעות עורכי הדין אורית מלכא ועומר שומר, כי הם כלל לא חרגו ממכסת דקות הפרסום המותרות להם לפי חוק. בנוסף נטען כי חישוב ההכנסות מהפרסומות, שהוצג בבקשה, רחוק מהמציאות בפער של מאות אחוזים.
השופטת: הרשות השנייה לא פעלה
השופטת חנה קיציס החליטה לקבל את הבקשה ולאשר את התביעה כייצוגית.
השופטת קיציס דחתה את טענת קשת ורשת כאילו מבחינת הצופים אין משמעות להבדל בין תשדיר פרסומת לתשדיר חסות, שכן הכללים והפסיקה הכירו בהבדל בין השניים. עוד דחתה השופטת קיציס את הטענות של קשת ורשת בדבר אמינות הנתונים של חברת יפעת עליהם התבססה הבקשה. גם אם היקף הרווח לקשת ורשת קטן מזה שנטען בבקשה, קבעה השופטת, אין בכך כדי למנוע את אישור הבקשה לתביעה ייצוגית.
השופטת דחתה גם את טענות קשת ורשת כי לא חרגו מזמני הפרסום המותרים להם.
קשת, הדגישה, סיפקה נתונים לפי רבעונים ואילו רשת סיפקה נתונים שנתיים, ללא חלוקה לימים או לשעות שידור. "נתונים אלו אינם מסייעים להן להפריך את טענת המבקש", נקבע. "ההגבלה על זמן החסויות היא הגבלה שעתית במהלך היום, או הגבלה לארבע שעות בזמן צפיית השיא, וכך יש לחשב אותה. ברי כי חישוב המתייחס לתקופה יומית בפריזמה ממושכת של רבעון או שנה מעמעם חריגה שעתית ולא זו הייתה כוונת המאסדר".
השופטת גם לא קיבלה את טענת הערוצים כי יש לדחות הבקשה בשל הפיקוח הצמוד של הרשות השנייה.
"ניתן היה לקבל טענה זו של המשיבות, לו הייתי משתכנעת כי המאסדר אכן מפעיל באופן שוטף מנגנוני פיקוח סדורים ואפקטיביים, אלא שבעניינו המאסדר כלל לא פנה לרשת ואילו לקשת הוא שלח מכתב התראה אחד המתייחס לחודש אחד בלבד במהלך התקופה הרלוונטית", כתבה השופטת.
אשר לנזק, גם כאן דחתה השופטת את עמדת קשת. "איני מקבלת את טענת קשת כי חשיפה לתשדירי פרסומות וחסויות איננה יכולה לשמש בסיס לטענת נזק שכן תשדירים אלו מממנים את התוכן החינמי", כתבה. "המאסדר היה מודע לפלטפורמה של שידורי המשיבות, ובכל זאת סבר שיש להגביל את זמן החסויות. לפיכך בשלב זה, די בטענתו של המבקש כי ההפסקה הארוכה ברצף הצפייה גרמה לו לטרדה".
לפיכך אישרה השופטת את הבקשה לדון בתביעה כייצוגית, חייבה את הערוצים בהוצאות בסך 15 אלף שקלים, וקבעה דיון לחודש יולי.
35823-01-22