אזרח ישראלי מבקש מבית-המשפט להורות לחברות הטלוויזיה קשת ורשת לפצות את הציבור בכ-1.5 מיליארד שקל בשל שידור חסויות בהיקפים חריגים – מאות אחוזים יותר ממה שהחוק מתיר. מדובר בסכום יוצא דופן בגובהו, שלפי הערכות בענף עולה בהרבה על הכנסותיהן של קשת ורשת ממכירת חסויות. האזרח, ד"ר למוזיקולוגיה בשם עמית קליין, פנה אתמול (17.1) לבית-המשפט המחוזי מרכז באמצעות עו"ד ליאור שמעוני וביקש לאשר את ניהול ההליך כתביעה ייצוגית.

לטענת ד"ר קליין ועו"ד שמעוני, קשת ורשת מתעלמות באופן סדרתי מהמגבלות החלות על שידור חסויות כפי שנקבעו בחוק הרשות השנייה ובתנאי הרישיון שמתוקפו הן משדרות. "ההגבלה שבדין", הם מציינים, "נועדה להגן על הצרכן מפני ניצול לרעה של תאגידי השידור, המעדיפים לשדר פרסומות המכניסות ממון רב על פני שידור תכנים משמעותיים העולים ממון רב".

קשת ורשת, כך נטען בבקשה, הלעיטו את הצופים ב"כמות פרסומות שאותה ביקש המחוקק ומתקין הכללים למנוע, ובכך הפכו אותם לקהל שבוי, הצופה בעל כורחו בתשדירי פרסומת המנוגדים לתנאי הרישיון של הזכיינית, והכל תוך פגיעה חמורה באוטונומיה של הרצון של הצופה".

ההליך הייצוגי מתייחס לשידורי הערוצים המסחריים מינואר 2017 ועד אמצע יוני 2021, ומתבסס על נתונים של חברת יפעת שנותחו על-ידי מגישי הבקשה. "במהלך השנים הקפידו הזכייניות השונות, באופן יחסי, על קיום ההגבלות האמורות, אך בשנים האחרונות, ובפרט בתקופת סגרי הקורונה, חיפשו הזכייניות ומצאו אפיק הכנסה נוסף, חוצה-עוקף רגולציה, והחלו למכור זמן אוויר לפרסומות לכל דבר ועניין בכסות של שידורי חסות", נכתב בבקשה. כתבה שפורסמה החודש ב"גלובס" הרחיבה על תהליך תפיחת החסויות בתקופת משבר הקורונה.

יוליה שמאלוב-ברקוביץ', יו"ר מועצת הרשות השנייה (צילום: נעם ריבקין-פנטון)

יוליה שמאלוב-ברקוביץ', יו"ר מועצת הרשות השנייה (צילום: נעם ריבקין-פנטון)

לדברי מגישי הבקשה, כללי הרשות השנייה שעמדו בתוקף בתקופה המדוברת קובעים כי בשעות צפיית השיא, מ-20:00 ועד חצות, ישודרו לא יותר מ-3:36 דקות של חסויות. בפועל, בדיקה שערכו העלתה כי לעתים קרובות משדרות קשת ורשת חסויות בהיקף כפול ואף למעלה מכך. על-פי החישוב, חברת קשת שידרה 543,252 שניות של חסויות אסורות – כ-151 שעות – שלפי הערכת מגישי הבקשה הכניסו לה 623 מיליון שקל.

החריגה המיוחסת לחברת רשת גדולה יותר: 720,780 שניות, שהן כ-200 שעות – שהניבו הכנסה המוערכת בכ-863 מיליון שקל. היקף החריגה והסכום שכביכול הניבה כולל חסויות ששודרו בערוץ 10 בשנתיים האחרונות לקיומו, לפני שהתמזג עם רשת. לטענת מגישי ההליך, שידור החסויות האסורות הניב לשלוש חברות הטלוויזיה – קשת, רשת וערוץ 10 – הכנסות אסורות בסך 1,486,791,213 שקל על חשבון הציבור. לפיכך הם דורשים מבית-המשפט להורות להן לפצות את הציבור הישראלי בסכום זה.

הבקשה שהוגשה לבית-המשפט כוללת גם ביקורת על הרשות השנייה, הגוף המפקח שאמור היה למנוע את החריגות האסורות לכאורה, שבשנים האחרונות שרוי בתהליך מתמשך של התפוררות. "הרגולטור", נכתב בבקשה, "לא עשה דבר כמי שממונה לאכוף את הדין ואת ההוראות על זכייני הרשות השנייה כדי למנוע מן המשיבות לפגוע בצופים ובמשאב הציבורי".

לדברי מגישי הבקשה, היה ראוי לדרוש פיצויים גם מהרשות השנייה – אלמלא מנע חוק התובענות הייצוגיות דרישת פיצויים מרשות ציבורית. "לאחרונה אמנם (יוני 2021) תיקנה מועצת הרשות השנייה את הכללים כדי להתאימם למציאות בשטח שבמסגרתה פועלות הזכייניות למכירת תשדירי חסות בהיקפים נכבדים, אך גם זאת בניגוד לתכליות החקיקה, ללא שימוע לגורמים המושפעים ובמגמה הפוכה מזו הרצויה – קרי קודם נקבעו עובדות בשטח, ולאחר מכן שונתה הרגולציה כדי להתאימה אליה".

קשת ורשת טרם הגישו את תגובותיהן לבית-המשפט.

35823-01-22

* * *

לעיון בבקשה שהוגשה לבית-המשפט

להורדת הקובץ (PDF, 18.25MB)