השבוע אושרו החוקים לפוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים. על רקע ההפיכה המשטרית שמקדם ראש הממשלה נתניהו להקמת משטר סמכותני מלא בישראל, נעשות השוואות לתהליכים דומים שקרו במדינות כגון טורקיה, פולין והונגריה.

ההשוואות נכונות לאור הדמיון בתהליכים, אך לאור השוני בין ישראל למדינה כמו טורקיה, שהיו בה משטרים צבאיים, או פולין והונגריה, שהיו תחת משטרים קומוניסטיים דיקטטוריים, קל לחלק מהישראלים לעצום עיניים ולטעון ש"אצלנו זה לא יקרה". בנוסף, ראש הממשלה נתניהו מקדם מהלכים מקבילים בהמון חזיתות, כאשר כל מהלך מוצדק על ידיו בנפרד, באופן שקורץ לתומכיו אך גם מבלבל את הציבור שמתקשה לראות את התמונה הכוללת.

לכן, דווקא הדוגמה של מלטה, מדינת האיים הזעירה בים התיכון, מעניינת ומלמדת שאין מדובר במהלכים אקראיים. ראש הממשלה נתניהו פשוט עובר על "צ'ק-ליסט" של מעבר מדמוקרטיה למשטר סמכותני.

מברקים של משרד החוץ בארכיון המדינה לגבי היחסים של ישראל עם מלטה, שנפתחו לציבור לאחרונה, מתייחסים להפיכה המשטרית שקידם ראש הממשלה דום מינטוף להקמת משטר סמכותני מלא במלטה.

מינטוף, ראש מפלגת הלייבור, כיהן כראש ממשלה תחת השלטון הקולוניאלי הבריטי בשנים 1955-1958 (בשנת 1964 מלטה קיבלה עצמאות מבריטניה). לאחר מכן עמד בראש האופוזיציה במשך 13 שנים ועד לבחירות ביוני 1971, בהן ניצח על חודו של מנדט אחד (28 לעומת 27 שקיבלה המפלגה הלאומית).

במברקי משרד החוץ מפורט ה"צ'ק-ליסט" של המעבר מדמוקרטיה למשטר סמכותני שביצע מינטוף, והוא דומה מאוד לזה שכיום נתניהו עושה בו שימוש בישראל:

השתלטות על מערכת המשפט: במברק שהממונה על שגרירות ישראל במלטה, חיים הררי שלח ב-29.1.1981, הוא דיווח ששני שופטים מבית המשפט העליון במלטה התפטרו ומינטוף ניצל את ההזדמנות כדי לפעול להוצאת "צו להקפאת המערכת השיפוטית כדי לאפשר לו לערוך רפורמה יסודית במערכת בתי המשפט", וכי בתגובה האופוזיציה טענה ל"השתלטות הרשות המבצעת על הרשות השופטת".

הממשלה במלטה הגבילה את זכות העמידה בנימוק ש"לא ייתכן שכל פעולה ממשלתית שלא תמצא חן בעיני אזרח תובא לבית המשפט"

במברק נוסף ששלח ב-24.2.1981, הממונה הררי כתב שהממשלה מקימה ועדה לפיקוח על בתי המשפט ותגביל את זכות העמידה בנימוק ש"לא ייתכן שכל פעולה ממשלתית שלא תמצא חן בעיני אזרח תובא לבית המשפט".

הררי הסביר ש"לטענת הממשלה אין בתי המשפט יכולים למעשה לבטל פעולות ממשלתיות או לקבוע למדינה מה לעשות", ודיווח שחוגי האופוזיציה התריעו נגד פיקוח ממשלתי על מערכת בית המשפט שכן הדבר "פוגע בדמוקרטיה ובזכויות אזרח" ועלול להביא ל"דיקטטורה מסוג הדיקטטורה של אירופה המזרחית".

מינטוף הסביר כי מדובר במהלך שנועד "לייעול מערכת המשפט", אך להערכתו של הררי "מינוי ועדה מעין זו, שתתערב בנוהלי בתי המשפט, תהפוך אותם לתלויים ברשות המבצעת".

הררי גם ביקר את הטענה של מינטוף כי "העם הוא השופט העליון" ו"הממשלה נבחרה על ידי העם והיא יכולה קודם כל להיות נשפטת על ידי העם ולא על ידי בתי המשפט", וכתב שזו מזכירה "את הדמגוגיה של המשטרים הפשיסטים והדיקטטורות הפרולטריוניות. הדבר יהווה ציון דרך לעתיד המשטר במלטה".

ב-1.10.1981 הממונה הררי דיווח כי "מכשירי הדמוקרטיה קיימים אך אינם מתפקדים. מערכת השיפוט נפגמה, השופטים הועברו מבית משפט למשנהו באופן שרירותי על ידי הממשלה. למעלה מחודש השתבשה המערכת השיפוטית. היו שופטים, אך בתי המשפט לא פעלו".

השתלטות על כוחות הביטחון: בסקירה של משרד החוץ מ-3.3.1972 נכתב כי "פיקוד המשטרה (כ-700 שוטרים) בידי מינטוף". ההשתלטות על המשטרה הייתה דרמטית, שכן שנות שלטונו של מינטוף התאפיינו באלימות פוליטית על ידי כנופיות שהיו קשורות למפלגת השלטון.

בין היתר, הן הציתו את בניין אחד העיתונים הביקורתיים היחידים, וגם איימו, סחטו ותקפו פיזית יריבים פוליטיים. מינטוף ומקורביו סימנו לכנופיות את המטרות באמצעות הסתה ואיומים בנאומים ובהצהרות, והמשטרה העניקה לעבריינים חסינות.

השתלטות על התקשורת, סירוב להתראיין וגירוש עיתונאים זרים: במברק מיום 2.7.1984 שהכינה הממונה על שגרירות ישראל במלטה, אסתר מילוא, היא כתבה ש"רשות השידור מנוהלת על ידי מועצת מנהלים המתמנים על ידי הממשלה. חברי המועצה הם גם חברי מפלגת השלטון. החדשות שברובן עוסקות בענייני פנים תואמות את מדיניות הממשלה".

מילוא הוסיפה ש"בשנות ה-70 גורשו ממלטה עיתונאים בריטיים וכתבי ה-BBC כי השלטונות האשימו אותם בביקורת עוינת", וכי "ראש הממשלה מעניק ראיון לעיתונאים רק לעיתים רחוקות ובתנאי שהעיתונאי לא יבקש ראיון מיריבו הפוליטי". מילוא סיכמה את המציאות שנוצרה כך: "העיתונות המלטזית פרובינציאלית מכל הבחינות – צרת אופקים, מפלגתית, פרימיטיבית מבחינת התוכן והשפה".

קודמה בתפקיד, הממונה חיים הררי, דיווח במברק מיום 15.3.1982 שהאופוזיציה החליטה להחרים את הטלוויזיה המקומית "בגלל חד צדדיותה והפיכתה לכלי שרת של השלטון".

קריקטורה של מאוריס טנטי בורלו מה"מלטה טיימס" המתייחסת לשריפת מערכת העיתון בידי תומכי מינטוף, התפרסמה ב"סאנדיי טיימס" ב-12.10.1986

השתלטות מפלגת השלטון על האיגודים המקצועיים, השירות הציבורי והכלכלה:  במברק ששלח ב-17.10.1980 הממונה הררי, הוא כתב ש"המשטר במלטה הוא משטר יחיד אשר הצליח להשתלט על איגוד הפועלים, על כל עמדות המפתח במדינה החל מהביטחון וכלה במסחר. הוא ריכז בידי ממשלתו את כל ייבוא המדינה, הלאים את הבנקים, האנרגיה, התעופה, הספנות, כלי התקשורת, וכמעט כל מערכת החינוך ובתי החולים".

במברק ששלחה ביום 20.4.1983 הממונה מילוא היא כתבה כי "חברי מפלגת הלייבור השתלטו על השירות הציבורי והמשרות החשובות בו. לאנשים הידועים כתומכים באופוזיציה מבטלים או מסרבים לחדש רישיונות שונים ומשרות מסוימות סגורות בפניהם".

הגבלת פעילות של גורמים זרים והטלת חובת דיווח על מימון זר: בספטמבר 1982 נכנס לתוקף חוק שאסר על פעילות מכל סוג של גורמים זרים במלטה שיש בה "התערבות בעניינים הפנימיים" או ביחסי החוץ שלה, ללא אישור מהממשלה, וגם הטיל חובת גילוי של כל מימון או מעורבות זרה.

הרקע לחקיקת החוק היה הפעלת שידורי טלוויזיה בסיציליה עבור האופוזיציה במלטה. קודם לכן, ב-27.5.1982, הממונה הררי דיווח שבאופוזיציה טענו כי החוק יפגע בחופש הביטוי ויקים "טבעת מסך שלמה סביב מלטה".

שינוי שיטת הבחירות לטובת מפלגת השלטון: במברק מיום 31.12.1982 ששלח הממונה הררי הוא כתב כי האופוזיציה החרימה את הדיונים בפרלמנט מאז הבחירות שהתקיימו שנה קודם. לפי הררי, למרות שהמפלגה הלאומית קיבלה 51% מקולות הבוחרים, זכתה מפלגתו של מינטוף ברוב בפרלמנט בגלל שיטת בחירות מסורבלת שכללה "שינויים שרירותיים על ידי הזזת גבולות של אזורי הבחירות".

רה"מ בנימין נתניהו עם ראש ממשלת מלטה ג'וזף מוסקט, ירושלים, 15.10.2013 (צילום מסך מסרטון לע"מ, איתי בית-און)

כך תוארה במברקי משרד החוץ השלמת המעבר למשטר סמכותני במלטה: במברק ששלחה ביום 20.4.1983 הממונה מילוא, היא כתבה ש"מינטוף שולט באי שליטה רודנית. הוא חייב לדעת כל פרט קטן ביותר מהנעשה בכל הבחינות של החיים, הוא מחליט והוא קובע ובמקרים רבים מכתיב לשרים את קו פעולתם. כולם מפחדים ממנו ואינם מעיזים להתנגד לו או לפעול בלי אישורו או בניגוד להחלטתו"/

קודמה בתפקיד, הממונה הררי, כתב במברק ב-17.10.1980 שמינטוף "הוא איש כריזמטי, שתלטני וניתן להגדיר את שלטונו כשלטון כמעט דיקטטוריאלי-משטרתי. הוא ממעריציו של נאצר, אך משתמש בשיטות שהונהגו על ידי השליט המצרי מוחמד-עלי בתחילת המאה ה-19"/

כפי שאמר נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק על חוקי ההפיכה המשטרית: "הדבר המקביל ביותר זה מהפכה של טנקים".  הדבר נכון בישראל, במלטה ובכל מקום אחר בעולם.