אני שמח להודיע לכם, לכולכם, שאני עומד להתעשר. כן, אחרי שנים של כתיבה, הוראה ועבודה קשה, אני עומד לבצע את המהלך הכלכלי שישנה את חיי: אני עומד לרכוש בית בארה"ב, להשכיר אותו ולגזור קופון שמן בלי שאצטרך לעשות דבר נוסף.

אני יודע שאתם סקפטיים, אבל זה רק כיוון שלא קראתם את כתבת התחקיר של הילה ציאון שהתפרסמה ב-ynet. כתבת התחקיר המעמיקה, המגובה בתמונות (שצילמה ציאון), בסרטונים (שצילמה ציאון), בטבלאות ובהסברים, ממחישה מדוע גם אתם צריכים לקנות בית באזור מישיגן.

דטרויט, העיר הגדולה במדינת מישיגן, משתרעת על שטח של 139 מייל רבוע, אבל כ-40 מייל רבוע מהם ריקים מאדם. בעשור האחרון איבדה מישיגן 50% ממשרות הייצור שהיו במדינה. 50 אלף מפעלים ברחבי ארה"ב נסגרו ושישה מיליון עובדים איבדו את מקום עבודתם, עובדות המוצגות בסרט דוקומנטרי המציג את התפוררותה של אחת מהערים התעשייתיות המפוארות בהיסטוריה האמריקאית. ציאון יודעת את זה, אבל זה לא מפריע לה. למעשה, היא טוענת שזו הסיבה "שיוצרת סביבה קרקעות פוריות למשקיעי הנדל"ן".

שוכנעתי!

העניין הוא שאני לא מקומי ואני זקוק לעזרה. כאן בדיוק מגיעה הכתבה של ציאון לשיא גדולתה. ציאון איתרה, באמצעות יכולותיה העיתונאיות הנדירות, חברה המתמחה בהשקעות נדל"ן בארה"ב, ששמה SB Capital. בצירוף מקרים מדהים מדובר בחברה שמנוהלת על-ידי ישראלים. בצירוף מקרים אסטרונומי היא מרכזת חלק לא מבוטל מפעילותה ברכישת בתים שעוקלו באזור מישיגן. בצירוף מקרים שקשה לחשב אותו ללא עזרתו של מחשב-על, הילה ציאון היתה "אורחת של חברת SB Capital בארה"ב". איזה מזל, הא?!

או כמו שמסכמת כותרת המשנה של הכתבה: "בית ב-200 אלף שקל, חברת ניהול שדואגת לשכירות ותשואה של עד 13% בשנה. נשמע טוב מלהיות אמיתי? ברוכים הבאים לאמריקה".

ציאון שואלת את מנהלי החברה שאלות קשות ומקבלת תשובות ישירות ונוקבות. למשל, היא שואלת, "זה לא מסוכן להשקיע את הכסף שלנו במקום שאנחנו כלל לא מכירים?", ומקבלת את התשובה הנוקבת: "שוק הנדל"ן במישיגן כבר אינו נמצא בסיכון. האזור חוזר לעצמו מבחינת תעסוקה, ולכן הוא מהווה מקום טוב להשקעה". בהמשך היא מבררת: "מה קורה אם השוכר שמצאתם אינו מוכן לשלם את השכירות?", וככל הנראה נרגעת כאשר נאמר לה: "יש לנו שיעור ממוצע של 97% תפוסה בבתים הפרטיים שאנחנו מוכרים להשקעה, ובחודש שעבר פינינו רק שני שוכרים שלא יכלו לשלם את השכירות. אם יש בעיה, מבחינתנו היא חצ'קון על ישבן של פיל - היא כל-כך קטנה, שאין לנו בעיה להתמודד איתה".

באופן אישי אני שמח שכתבות חיוביות מהסוג הזה מתפרסמות ב-ynet. ב"ביזפורטל" למשל, הופיעה לא מכבר כתבה שהתייחסה להשקעות נדל"ן של ישראלים בארה"ב, ונטען בה כי "הישראלים נופלים באותו הפח במחזוריות של 10 שנים". לפני חצי שנה הופיעה ב"גלובס" כתבה נרחבת שבה צוטטו ישראלים שרכשו בתים להשקעה בארה"ב. "ככל שההצעות מפתות, כך עמוקים הבורות שהן כורות למשקיע, בוודאי למשקיע מרחוק כמו הישראלים", נכתב בה. אתם מבינים עם איזו שליליות התמודדתי בזמן האחרון?

ב"דה-מרקר" פורסמה לפני כארבעה חודשים כתבה שכותרתה "חשש לנכסים שקנו ישראלים בארה"ב לאור קשיי חברת הניהול". הכתבת רז סמולסקי סיפרה כי "בעוד שאנשי שיווק זריזים משכנעים ישראלים רבים לרכוש נכסים בחו"ל - ובייחוד בארה"ב - תוך שהם משתמשים במחיר הזול ובתשואות הגבוהות על הנייר כמנופי שיווק, מתברר שהמציאות סבוכה בהרבה. לא פעם משקיעים ישראלים מוצאים עצמם מפסידים את כספם בנסיבות שונות". לבסוף, נתן שבע פירסם באמצע השנה שעברה כתבה שבה נטען כי "מחירי הדירות במישיגן, המדינה שבה נמצאת דטרויט, נחתכו במחצית בשש השנים האחרונות. בתים בדטרויט נמכרו במחירים מגוחכים. מי שהעז לקנות דירה להשקעה נתקע עם דירת רפאים שלא ניתן להשכיר".

לכן אני שמח שב-ynet הופיעה כתבת התחקיר של ציאון שאינה מתייחסת, אינה מזכירה, אינה מספרת, אינה רומזת, אינה מדברת, אינה מציגה, אינה מכוונת, אינה מצביעה ואינה עוסקת בכל השליליות הזו, בכל הביקורת הארסית הזו שנובעת, בהעדר סיבה הגיונית אחרת, מחוסר פרגון מוחלט, שכל-כך אופייני לישראלים, למישיגן, למצבה הנפלא ולהזדמנויות הנדל"ניות שרק מחכות לישראלים שמפוצצים בכסף.

למעשה הכתבה של ציאון היא משקל נגד לשליליות הזו שהופיעה ב-ynet עצמו רק לפני כמה חודשים, אז פירסם עו"ד אורי פריש מאמר בערוץ הנדל"ן של האתר, שכותרתו "נדל"ן בחו"ל: מציעים לכם 20% תשואה? היזהרו". כל האזהרות שלו מתאימות לעידן אחר (נובמבר 2012), עידן שבו ynet היה אתר שהתמקד בחצי הכוס הריקה וקרא לגולשיו דווקא לוותר על אחזקות זרות בבתים פרטיים (הביזנס שבו מתמחה SB Capital). "מי שבקיא במציאות הכלכלית מבין כי אם מובטחות תשואות שהן בגדר חלום, אז כנראה משהו פה 'מסריח'. שהרי מה הסיכוי שמשקיע אמריקאי יוותר על תשואה שנתית של 20%? קלוש", כתב פריש.

התחקיר של ציאון על שוק הנדל"ן הפורח והזדמנויותיו המדהימות, שמצטרף לתחקיר העומק של גיל נוה ב-ynet בנוגע להרבלייף, שפורסם לפני כשנה, מלמדים אותי שיש עתיד לעיתונות אמינה, חיובית, תומכת ומעודדת. הם מלמדים אותי שמשהו טוב עובר על ynet, ששומר על היושרה העיתונאית שלו ויוצא חוצץ נגד עיתונאים שרק מחפשים להפחיד את הקוראים.

יישר כוח!