באתר ובעיתון "מעריב" התפרסמו ממצאי סקר שעסק בסוגיה שרלוונטית לכלל אזרחי מדינת ישראל אך נערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בלבד. לא זו בלבד, ממצאי הסקר פורסמו באופן מטעה, כאילו הם משקפים את עמדת כלל הישראלים ולא את עמדת היהודים בלבד.
תחת הכותרת "רק 10% מהצעירים בישראל נותנים אמון בממשלה", דיווח הבוקר בעיתון "מעריב" משה כהן על ממצאי סקר חדש שנערך בידי חברת iPanel עבור רשת מרכזי הצעירים. לפי הממצאים, "פי שלושה צעירים בגילי 20-40 שוקלים לעזוב את הארץ - ביחס למצב שלפני פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 23'".
לאורך כל הדיווח התייחס כהן, כמו גם המרואיינים בידיעה, לממצאי הסקר כאילו הם מייצגים את עמדת כלל הצעירים במדינה, אולם לפי הידיעה עצמה הסקר נערך בקרב מדגם של אלף צעירים יהודים בגילאי 20-40.
סקרי אפרטהייד, כלומר סקרים שמפלים קבוצת אוכלוסייה ללא הצדקה עניינית, אסורים לפי תקנון האתיקה של מועצת העיתונות. החריג היחיד טמון במקרים חריגים שבהם הנושא הנסקר אינו רלוונטי לאוכלוסייה המודרת (סקר דעת קהל שכולו מוקדש לחגי תשרי, לדוגמה, אינו מחויב לכלול נוצרים ומוסלמים).
"מעריב", 25.2.25
המלחמה המתחוללת זה למעלה משנה משפיעה לא רק על צעירים יהודים אזרחי ישראל אלא גם על צעירים שאינם יהודים. רק לפני ימים אחדים פורסמה ב"גלובס" כתבת מגזין על הפסימיות בקרב החברה הערבית בישראל ועל רצון רבים מהם לעזוב את המדינה, זאת בהתבסס על מחקר שנערך בקרב יהודים וערבים כאחד.
שתי ערכאות בבית-הדין לאתיקה של המועצה קבעו כי סקרי אפרטהייד הם נוהג פסול ובעל השלכות מסוכנות. "כללי האתיקה משמיעים בקול גדול שחופש העיתונות אינו החופש לפרסם דברים המדירים קבוצה מסוימת, ובפרט לא קהילה, עדה או מיעוט", פסק בית-הדין לאתיקה. "[...] כאשר הסקר רלבנטי לכלל הציבור, יש לערוך אותו בקרב כלל הציבור".
ב"מעריב", כאמור, לא רק שהדירו את החברה הערבית מהסקר אלא גם הטעו את הקוראים כשדיווחו פעם אחר פעם על סמך ממצאי הסקר כי הם מייצגים את עמדת "הישראלים", ולא את היהודים בישראל.
בית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות אסר במפורש גם ניסוח כותרות מטעות, שמהן ניתן להסיק כי ממצאי סקר שנערך בקרב יהודים בלבד מייצגים את עמדת כלל הציבור. לפי בית-הדין לאתיקה, "הצגתה בכותרת של עמדת 'הישראלים', 'תושבי ישראל' או ה'ציבור', כאשר הלכה למעשה מדובר בעמדת מדגם ה'יהודים' – פשוט מטעה. לא היה כל קושי לומר במפורש בכותרת כי מדובר בעמדת ה'יהודים'. לא היה כל צורך להאריך את הכותרת על מנת לדייק, מכאן, שהרושם המטעה העולה מן הכותרת – אין מקורו בניסיון לתמצת את העיקר".
מ"מעריב" לא נמסרה תגובה.