"מעריב" נמנה עם קבוצת אי.די.בי

בראש שער המוסף הכלכלי של "מעריב", ליד הכותרת "עסקים – היועץ הכלכלי שלך", מופיע הבוקר תצלום של דוגמנית צעירה. זו כבר הפכה להיות מסורת קטנה ומכוערת. מדי גיליון משובץ במוסף הגברי כל-כך ממתק לעינו של איש העסקים הממוצע, כפי שהוא נתפס על-ידי העורכים, כאילו היה זה מוסף ספורט.

מסורת נוספת שהתקבעה בחודשים האחרונים במוסף "עסקים" נוגעת לבעלים נוחי דנקנר: סיקור מוטה במידה שאינה משתמעת לשתי פנים. חודשים אחדים לאחר שהצהיר כי עיתונו "לא ישרת מטרות פוליטיות, או כלכליות, או עסקיות של אף אחד", כבר כמעט שאין ספק: או שדנקנר הוא איש עסקים חלש, שאינו מצליח להוביל את החברה שבבעלותו לכיוון הנאצל שאליו הוא שואף, או שהוא איש עסקים מן השורה, שמכריז על ערכים נעלים מן השפה ולחוץ, ובפועל מנצל את כוחו למען מטרותיו העסקיות.

מוסף "עסקים" של הבוקר הוא דוגמה מובהקת לכך, משום שאתמול ספג הבעלים של העיתון שתי מכות כלכליות: רשת הקמעונות שופרסל שבבעלותו דיווחה על ירידה דרמטית ברווחים, ומיזם נדל"ן יומרני בלאס-וגאס, שבו היה דנקנר שותף מרכזי לצד יצחק תשובה, התברר ככישלון יקר.

לשני האירועים הללו אין זכר בשער המוסף הכלכלי בעיתון של דנקנר. הכותרת הראשית עוסקת בדו"ח פנימי של משרד האוצר על האפשרות שגוש היורו יתפרק, והפניות אחרות בשער מזמינות את הקורא לעיין בידיעות על מכשיר הסלולרי של דב מורן, רבעון מוצלח של חברות כרטיסי האשראי, הסדר חוב מסתמן אצל איש העסקים דודי אפל, האפשרות שסין תסייע לאירופה, הכרזת נגיד בנק ישראל על ירידה בריבית ותלונות על הביורוקרטיה בבתי-המשפט.

הדוגמנית שהוזכרה לעיל מפנה את הקוראים למדור הרכילות היומי. שלל נושאים ראויים, ללא ספק. על ההפסדים של שופרסל וקריסת המיזם בלאס-וגאס נכתב בעמ' 14 של המוסף "עסקים", האחרון לפני נתוני הבורסה והמודעות. אלו שתי ידיעות קצרות, יחצניות וחלביות, שלא לומר מטעות (בידיעה על הפסדי הנדל"ן בלאס-וגאס, למשל, לא מוזכר כי לדו"חות החברה שהקימה את המיזם נוספה הערת "עסק חי").

מאכזב לגלות בכל פעם מחדש את ההטיה הבוטה בסיקור "מעריב" את עסקי דנקנר. היא חושפת נחיתות מחשבתית ותפיסה שמרנית שבסופו של דבר עלולה לפגוע באינטרסים של העיתון. אם דנקנר רוצה לייצר עיתון איכותי, כפי ש"מעריב" הצהיר מפורשות בפני מחזיקי האג"ח שלו, עליו לקדש את החופש העיתונאי של עובדי המערכת. איש לא מצפה מאנשי "עסקים" לסקר את דנקנר כאילו היה הדמון שעולה מעמודי "דה-מרקר", כמובן, אבל יש גם דרך שלישית, שתספק לקהל הקוראים של "מעריב" סיקור ראוי של עסקיו ובמקביל תעלה את ערכו של העיתון כבמה לעיתונות חופשית באמת. למרבה הצער, נראה כי דנקנר מעדיף להקריב את שמו הטוב של "מעריב", ככל שנותר כזה, על מזבח עסקיו האחרים.

לימונדה

ב"ממון", מוסף "ידיעות אחרונות", מסקרים את דנקנר פעמים רבות כאילו הוא היה הבעלים של "ידיעות אחרונות" ולא של "מעריב", מגמה חמורה ובלתי נסלחת עוד יותר מסיקור עסקיו ב"מעריב". אתמול הכותרת הראשית בשער דווקא עסקה בטלטלה שעוברת הנהלת רשת שופרסל, אך הבוקר המוסף מזכיר בשערו, בזהירות בולטת, את שתי ההסתבכויות האחרונות של איש העסקים. כותרת בתחתית השער מבשרת על פיטורים אפשריים ברשתות שופרסל ומגה על רקע ההפסדים האחרונים, ובטור צד בשער העיתון מצוין הכישלון העסקי בלאס-וגאס.

סבר פלוצקר מסביר בכפולה הפותחת של "ממון" כי רשת שופרסל פתחה סניפים רבים מדי ומגיע למסקנה כי להנהלה החדשה של הרשת (הקודמת התפטרה/פוטרה לפני יומיים) לא תהיה ברירה אלא לסגור סניפים, לפטר עובדים ולהוריד את השכר.

נווית זומר ואלי שמעוני סוקרים את הדו"חות על ההפסדים של שתי הרשתות, ומציינים כי יושבי-הראש של שופרסל הודיעו אתמול שיוותרו על רבע משכרם ועל הבונוס לשנת 2011, וכי ברבעון הזה לא יחולק דיבידנד. בתיבה נפרדת כותבת זומר על המנכ"ל החדש של שופרסל, יצחק אברכהן. הוא ידוע כ"סוס עבודה"; הוא מצוטט כאומר: "כשהגעתי לרשת קבעתי לעצמי תוכנית עבודה: להגיע הכי גבוה בסולם הדרגות בשופרסל. רציתי ללמוד מהשטח. התחלתי מלמטה ולמדתי לאורך כל הדרך"; אדם המכונה "מקורב לרשת" מצוטט כאומר: "אברכהן הוא האדם הנכון במקום הנכון בזמנים אלה".

בטור צד של עמ' 8 נמצא מקום לידיעת יחסי-ציבור [ללא קרדיט] שמכילה שורה אחת בלבד: "שופרסל וניפאן השיקו מכונות קפה וקפסולות של קרמסו, מבית Migros השווייצרית, שישווקו רק בסניפי הרשת".

היה עדיף לו מוסף "עסקים" של "מעריב" היה מסקר את עסקי דנקנר כמו "ממון" של "ידיעות אחרונות" ואילו "ממון" היה מסקר את עסקיו באופן שמזכיר יותר את יתר עיתוני הכלכלה בישראל.

על הראש של דנקנר

"מנהל כוחני שצמח מהשטח" היא הכותרת לידיעה קצרה מאת אורנה יפת המתפרסמת ב"כלכליסט" ומתארת את המנכ"ל החדש אברכהן. בידיעה זו מצוטטים ספקים עלומי שם שאומרים: "הוא אדם חזק וקשה שצמח מהשטח, וכולם מפחדים ממנו. הוא איש תפעול כוחני, אבל גם מאוד אהוד בשופרסל. [...] מעכשיו נראה קיצוצים ופיטורי עובדים".

תיאור זה משתלב בסיקור הכללי שמעניק "כלכליסט" לתהפוכות שעוברת הרשת ולצרות של דנקנר ותשובה בלאס-וגאס; החל בכותרת הראשית של העיתון ("סופו של עידן הרווחיות העודפת ברשתות השיווק") וכלה בכותרת הראשית של מוסף "השוק" ("נוחי דנקנר מתחיל לאבד גובה בשופרסל ומוחק מיליונים על ההשקעה שלו בנדל"ן בלאס-וגאס [...]").

בסיקור של נעמה סיקולר וגיל קליאן את ההפסדים של שופרסל והריבוע-הכחול מוצגת השאלה "איך פותרים את המשבר בלי פיטורים", ואף ניתנות כמה עצות בכיוון. בידיעה נפרדת, מאת נעמה סיקולר, טל ליטמן ומיקי פלד, משורטטת "היממה הדרמטית של שופרסל, שעה אחרי שעה".

"השנה שבה הכל התהפך לדנקנר על הראש" היא הכותרת לסיקור מאת לירוי פרי במוסף "השוק", שכותב על "אחת השנים הקשות עבורו, אם לא הקשה ביותר". לדבריו, "כל פרות המזומנים של דנקנר חולבות הרבה פחות מבעבר, והרבה מהן כבר הפכו לחברות מפסידות שמכבידות על הקבוצה כולה. הפעם לא מדובר במגזר כזה או אחר, אלא בהשפעה רוחבית שפוגעת כמעט בכל המגזרים שבהם פעילה הקבוצה".

בתיבה נפרדת נוגע פרי בנושא רגיש – הבונוסים שניתנים לבכירים. "בקבוצת אי.די.בי של דנקנר, וגם בשאר חברות האחזקה הגדולות, סוגיית הבונוסים שנויה במחלוקת. בעת השלמת עסקה המוגדרת כטובה ומוצלחת, זוכים המנהלים לבונוסים מהירים עוד לפני שהוכיחה את עצמה. מנגד, עסקה שמתבררת ככישלון חרוץ לא מקזזת את שכרו של המנכ"ל וגם לא מפחיתה את הבונוס אותו קיבל בגין אותה עסקה שנחשבה לכאורה כמוצלחת בתחילת הדרך. [...] ראוי שדנקנר ומנכ"ל קבוצת אי.די.בי, חיים גבריאלי, ישקלו להחדיר לתוכנית התגמולים בקבוצה את המונח 'בונוס שלילי'".

הכותרת הראשית במוסף "שוק ההון" של "גלובס" קוראת: "בדרך להסדר החוב עוצרים בווגאס". כותרות נוספות במוסף: "חצי מיליארד דולר נמחקו בפלאז-וגאס", "מגרש בטון ב-1.2 מיליארד דולר", "רוזנהויז והנטר משלמים את מחיר ההיחלשות בשופרסל", "הרווחיות התפעולית של שופרסל צנחה לשפל של 2.4% בלבד". בשער "גלובס" מופיעה הכותרת "הבעיות של דנקנר: צניחה ברווחי שופרסל, מחיקת ענק בפרויקט פלאס בלאס-וגאס".

מגדיל לעשות "דה-מרקר", שמקדיש לצרות של דנקנר את ששת העמודים הראשונים בעיתון (הרבע התחתון בעמ' 6 מוקדש להפסדים של הרשת המתחרה, הריבוע-הכחול). הכותרת הראשית מדווחת על "זעזועים באי.די.בי: רווחים נחתכים, מנהלים פורשים, אג"ח צונחות". בעמודי הפנים של העיתון מדגישים הכתבים כמה נקודות מעוררות תמיהה.

"סיפור הפרישה (מרצון, מרצון, ברור שמרצון) של רוזנהויז והאנטר, כפי שתוקשר כל-כך, לא סביר וכל-כך מלא בדברים תמוהים, שיש שתי אפשרויות", כותב יורם גביזון. "או שהוא לא אמיתי והחלפתם של רוזנהויז והאנטר נעשתה כמהלך מסודר ומתוכנן היטב, או שהחרפת התחרות והירידה החדה ברווחיות ברבעון השלישי גרמו לפאניקה בקבוצת אי.די.בי והשליטו תרבות של שליפות על שופרסל".

עדי דברת-מזריץ ויורם גביזון שוחחו עם יו"ר שופרסל רפי ביסקר ושמעו ממנו כי שמו של המנכ"ל החדש ברשת "עלה לראשונה רק בראשון בערב". לדבריו, "בהחלטה של מינוי אברכהן יש אמירה חזקה לעובדים, שבשופרסל יש לאן לצמוח", וכן: "אברכהן הוא אדם עם יכולות מנהיגות יוצאות דופן [...] הוא הבחירה הטבעית". בתשובה לשאלה "למה בחרתם בחפיפה כה קצרה שלא אופיינית לענף?", עונה ביסקר כי "יש מקרים שהאדם הנכון נמצא מתחת ליד ולא צריך ועדת איתור".

רותם שטרקמן כותב בכפולה הפותחת של העיתון כי דנקנר "מצוי כעת אולי ברגע השפל הכי גדול שלו מאז רכש את אי.די.בי באמצע 2003". לדברי שטרקמן, "דנקנר, שהתגאה בכך שחזה את המשבר של 2008, וזה היה נכון, נקלע למשבר קשה יותר ב-2011 והגיע אליו לא מספיק מוכן. והוא גם עשה יותר מדי טעויות: עסקת וגאס, אותה הוא גורר כבר מאז 2007, גובה ממנו מחיר כבד, הימור המיליארדים על קרדיט-סוויס גבה כבר הפסדי עתק, הביצועים הגרועים במיוחד של כלל-פיננסים ועכשיו הצרות בשופרסל. שלא לדבר על ההפסדים בישראייר ו'מעריב'. כל אלה, בשילוב הלחץ הרגולטורי שהתבקש כבר מזמן על סלקום ונשר (חברת המלט), מייצרים אי.די.בי אחרת לגמרי ממה שהכרנו. אי.די.בי מוחלשת. [...] האם דנקנר ייצא מזה? יש לקוות שכן".

הכותרות הראשיות

בראש שער המהדורה השנייה של "ישראל היום" נכתב: "אחרי חצות: נפילות בצפון". כתבי העיתון דניאל סיריוטי, דני ברגר ולילך שובל מדווחים בכפולה הפותחת כי לפחות שלוש רקטות נורו אמש אל עבר הגליל המערבי. הבוקר מדווח כי צה"ל השיב אש.

הכותרת הראשית של "ישראל היום" מדווחת על "עוד פיצוץ מסתורי" באיראן. גם הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" מתמוגגת ממה שלא ניתן לדבר על אודותיו. "ושוב: פיצוץ מסתורי באיראן", לשונה.

הכותרת הראשית של "מעריב" מתנוססת מעל ידיעה מאת בן כספית: "דגן יעמוד בראש תנועה לשינוי שיטת הממשל". דגן מצוטט כאומר: "לא מדובר בתנועה פוליטית ולא יהיה לה כל קשר עם מפלגות קיימות. זו תהיה תנועה ציבורית שמטרתה היחידה תהיה שינוי מהיר של השיטה הנוכחית. אני מתכוון ללכת על זה בכל הכוח. שיטת הממשל הנוכחית היא איום על עתידה של המדינה, ואם לא נשנה אותה, אנחנו אבודים".

לא ברור מהדיווח מה שיטת הממשל המוצעת במקום הנוכחית, אך כספית מציין כי "הכוח המניע מאחורי העמותה המתארגנת הוא איש העסקים גד זאבי. יחד איתו פעילים בקבוצה אנשי עסקים רבים נוספים. על החזון והרעיון מופקד פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה והמכון הישראלי לדמוקרטיה". הפרט האחרון במשפט הוא, כמובן, טעות.

את הכותרת הראשית של "הארץ" מספק שליח העיתון בקהיר, המדווח על הבחירות החופשיות הראשונות במדינה. "באחת-עשרה בבוקר, שלוש שעות לאחר פתיחתן הרשמי של הקלפיות, כבר השתרכו תורים ארוכים, של אלפי מצביעים, בכניסה לבית-ספר ברובע אל-מעאדי האמיד שבקהיר", כותב אנשיל פפר. "[...] בשכונת עוני בקהיר העתיקה נכנסו רק אזרחים ספורים לקלפי. תושבי האזור עדיין מאמינים שעם תום ההצבעה יכניסו שוטרים את הפתקים של המשטר, ואין כל חשיבות להצבעה".

צדק חברתי ברפואה

דן אבן מדווח בעמ' 7 של "הארץ" על דו"ח חדש של משרד הבריאות ולפיו "העניים חולים יותר מהעשירים". בטור צד מצטט אבן מדברי פרופ' גבי בן-נון, מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב. "כשהמדינה נותנת פחות כסף לבריאות, זו תמונת מצב שמורגשת בעיקר במעמדות הנמוכים", אומר בן-נון. "[...] לפעמים עוני יוצר חולי, ולפעמים חולי יוצר עוני [...] כשההוצאה מהכיס הפרטי גבוהה, גוברים הפערים בנגישות לטיפולים רפואיים בין עשירים לעניים, מה שמוביל גם לגידול בפערי התחלואה".

ב"מעריב" לא מתפרסמת ידיעה על השלכות רמת ההכנסה על בריאות אזרחי ישראל. ב"ידיעות אחרונות" מופיעה ידיעה קצרצרה [דניאל אדלסון] שנפתחת בשורה התחתונה: "מסתבר שבישראל מי שעשיר יותר – בריא יותר".

ב"ישראל היום" מתפרסמים נתונים עצמאיים, שאינם תלויים בדו"ח שהפיץ משרד הבריאות. רן רזניק מדווח כי מנתונים פנימיים של משרד הבריאות עולה ש"שיעור תמותת התינוקות בקרב היהודים בדרום כמעט כפול מהשיעור הארצי בקרב תינוקות יהודים". עוד עולה מהבדיקה הפנימית של משרד הבריאות שהגיעה לידי רזניק כי החל משנת 2008 חלה עלייה של לא פחות מ-57% בשיעור תמותת תינוקות בקרב הבדואים, וכן כי יש עלייה של כמעט 30% בשיעור הנשים היהודיות שאינן נמצאות במעקב הריון מינימלי.

יו"ר החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה, פרופ' יונה אמיתי, מצוטט כאומר שהנתונים הללו "מדאיגים מאוד ומשקפים פערים חמורים במצב הבריאות באוכלוסייה בין המרכז לפריפריה. הפריסה של שירותי הבריאות בדרום היא פחות טובה, וזאת למרות שדווקא בדרום יש נחיצות גבוהה הרבה יותר בשירותים נגישים ואיכותיים כדי לצמצם את הפערים הקשים וכדי למנוע החמרה נוספת במצב הבריאות של תושבי האזור".

בטור צד, תחת הכותרת "דרוש: צדק חברתי ברפואה", כותב רזניק כי "בדומה לקריאה שיצאה בקיץ האחרון ממחאת האוהלים ל'צדק חברתי', חייבת עכשיו לצאת קריאה דחופה ל'צדק חברתי ברפואה', שתקרא לצמצום פערי הבריאות בין המרכז לפריפריה".

בשולי החדשות

ב"מעריב" מדווח עמיחי אתאלי כי "חוקרי משטרה שביקשו לחקור את הרב גדעון בנימיני [...], על רקע חתימתו על מכתב הקורא לעודד עבודה עברית ולהחרים חנויות שמעסיקות ערבים, הגיעו לחניית הישיבה בה הוא מלמד וחקרו אותו במשך 47 שניות בדיוק ברכבם". לפי הידיעה, "חוקרי ימ"ר ירושלים הבינו ככל הנראה שאם ינסו לעצור את הרב בכוח, הם צפויים למהומות".

ב"הארץ" מדווח חיים לוינסון כי שיעור ההרשעות בבתי-המשפט הצבאיים בשטחים הוא 99.76%.

ענייני תקשורת

ב"הארץ" מתפרסמת ידיעה [AP] שלפיה משרד הביטחון התנצל אתמול בפני "הניו-יורק טיימס" לאחר שצלמת העיתון, כלת פרס פוליצר לינזי אדאריו, התלוננה כי במהלך בידוק בטחוני הופשטה ונאלצה לעבור דרך מכונת רנטגן שלוש פעמים, חרף הריונה. לדברי הצלמת, היא ביקשה שלא לעבור במכונה, מחשש שייגרם נזק לעובר שברחמה, אך החיילים אילצו אותה לעשות זאת פעם אחר פעם ואף "הסתכלו מלמעלה וצחקו". אחר-כך עברה בדיקה גופנית בעירום כמעט מלא. לדבריה, מעולם לא התייחסו אליה "באכזריות בוטה כל-כך".

עוז רוזנברג מדווח ב"הארץ" כי בית-משפט השלום בירושלים סירב להסיר את צו איסור הפרסום על זהותו של החשוד באיום על אנשי שמאל. לפי הידיעה, בית-המשפט התיר לפרסם רק כי "אביו הוא עובד מדינה". לפי רוזנברג, "בתנועת שלום-עכשיו הגישו אתמול בקשה נוספת להסרת החיסיון על זהות החשוד, ואם זו לא תתקבל – הם ככל הנראה יערערו על כך לבית-המשפט המחוזי. זה המקום להזכיר כי הזהות המלאה נחשפה בבלוג של ריצ'רד סילברסטיין, שאינו כפוף לצנזורה ולצווי בתי-המשפט הישראליים.

מיה מנע מדווחת במוסף "עסקים" של "מעריב" כי מגזין הכלכלה היומי של חדשות ערוץ 2, "תוכנית חיסכון", יוכר על-ידי הרשות השנייה כתוכנית תעודה, כפוף לשינויים שהוא אמור לעבור. "התנאים שנדרשים לשינוי ההגדרה", כותבת מנע, "הם הקפדה על עיסוק בענייני כלכלה רחבים שאינם אקטואליה בלבד וחיזוק הפן התחקירי והתיעודי באמצעות שידור תחקירים חברתיים וכלכליים שייערכו מחוץ לאולפן".

ב"ישראל היום" מדווח גדעון אלון כי מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה הצעת חוק "הקובעת כי לבית-המשפט תהיה סמכות להורות לספקי האינטרנט לחשוף פרטים של טוקבקיסט שכתב מסרים של לשון הרע על אדם אחר".