האזרח יוסי זריהן, שהורשע באיומים על העיתונאית דנה ויס, נידון לחודשיים מאסר על תנאי, 100 שעות שירות לתועלת הציבור וקנס.
זריהן הורשע בשל מסר מאיים ששלח לויס בווטסאפ בחודש מאי 2021. באותה תקופה, במהלך מבצע "שומר החומות", התבטאה ויס בגנות החרפת האלימות במוקדים שבהם פרצו מהומות בין ערבים ליהודים. בעקבות כך ספגה ביקורת חריפה הן מצד עמיתיה לשידור והן מצד צופים. בין היתר, היו גם מי שאיימו על חייה.
ויס פנתה למשטרה והתלוננה נגד המאיימים עליה. בעקבות התלונה הורשע לפני כשנתיים עמי מסיקה בעבירת איומים במסגרת הסדר טיעון ונגזרו עליו חודשיים וחצי עבודות שירות. בחודש מאי השנה נידון אביחי טוני למאסר על תנאי קצר ו-100 שעות עבודות שירות ואילו בחודש יוני נידון תומר יהודה ל-100 שעות שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה. כעת הגיע תורו של זריהן.
זריהן הואשם בגין הודעה ששלח לויס, ראשונה ברצף הודעות, שבה כתב: "טפו יכלבה, בשבת הזאת תשרף לך כל המשפחה".
זריהן כפר באישום וטען כי עשה שימוש בחופש הביטוי המוקנה לו כדי לבטא את מחאתו וכאבו. לדבריו, הוא חש שוויס מסקרת את המלחמה בצורה מגמתית, מוטה ואף כזו שמסכנת את ביטחון המדינה וכי נוסח ההודעה ששלח לא עולה כדי איומים שלא כדין. עוד טען כי ההודעה המקורית ששלח לוויס ארוכה יותר מהמשפט שצוטט בכתב האישום, מוצג באופן מגמתי ומוציא אותה מההקשר המחאתי שלה. את המדינה ייצגו עורכי-הדין צוריאל שגב ויעל גבריאלי ואילו זריהן יוצג בידי עורכי-הדין אהרון מלכה ואלעד שאול.
בדיו שנערך בינואר 2023 סיפרה ויס בפירוט על תחושת האיום שמילאה אותה למקרא ההודעה של זריהן.
"30 שנה אני עיתונאית וזה עוד לא היה אף פעם", אמרה ויס בדיון. "כבר בימים האלה אני מרגישה שהרף הוא רף אחר ובתוך הבית יש מתח כי כבר יש אבטחה, הילדים מאוד במתח, בעלי במתח. בשבת עליתי לנווה אילן, יצאתי מתל אביב ואני זוכרת שנסעתי בכביש ובדיוק ירד טיל ונאלצתי לעצור בצד מתחת לגשר ואז כשעצרתי בצד, אני לא יכולה לדייק בדיוק בזמנים, אני זוכרת תחושה כללית, אז הסתכלתי בטלפון - כי אני משתדלת לא להסתכל בטלפון בזמן נהיגה - וראיתי את ההודעה הספציפית הזאת, אני אגיד אותה בקול 'טפו יא כלבה, בשבת הזו תישרף לך כל המשפחה'".
"עכשיו אני רוצה להגיד משהו", המשיכה ויס, "אני 30 שנה עיתונאית, עברתי המון, שידרתי מהפגזות מזירות פיגוע, אני יודעת מה זה להיות בעין הציבורית, אני יודעת שעם השנים האווירה הפכה להיות הרבה יותר רעילה ומקוטבת, ועדיין, לקבל הודעה כזו, 'טפו יא כלבה, השבת הזאת תישרף לך כל המשפחה' והמילים 'השבת הזאת' קפצו לי".
בא-כוחו של זריהן הציע לבית-המשפט שתי דרכים לקרוא את ההודעה "בשבת הזאת תישרף לך המשפחה". בראשונה, אמר את המשפט בטון אגרסיבי תוך דפיקה על השולחן. בשנייה, אמר את המשפט כשהוא מביט למעלה, מרים ידיו באוויר ומדגיש את המילה "בשבת".
"האם את סבורה שאת אותה אמירה ניתן להבין כתפילה ולא כאיום?", שאל. "אני לא מסכימה", השיבה ויס. בהמשך הוסיפה: "בהודעה הזאת אני לא רואה בה איחול אלא איום ישיר ומפורש בזמן ספציפי על כל המשפחה שלי".
"אני אומר לך שהנוסח הזה כפי שאני ביטאתי אותו בפנייך, זו הדרך של הנאשם כאדם שהוא יחסית מוחלש לבטא את הכאב שלו והזעם שלו באחת השעות הכי קשות של מדינת ישראל, כפי שאת אמרת בעצמך", אמר הסנגור. "מה יש לך להגיד?".
"זו דרך פסולה ואסור לנו להסכים שאלימות תהיה דרך להביע רגשות", השיבה ויס. "יש היום הרבה דרכים להביע רגשות, אבל איומים על חיים ועל משפחה הם לא חלק משיח לגיטימי. גם אם מישהו מתעצבן וגם אם למישהו קשה או מתנגד, יש דרך לעשות את זה וזאת לא הדרך".
זריהן עצמו טען בבית-המשפט כי "'בשבת' זה כמו, זה סוג של בזכות, זה לא... זה סוג של בזכות, 'בשבת', זה כאילו כשאתה אומר בשבת לבן-אדם, לא משנה על מה, גם אם זה כאילו בשבת הזאת ובעזרת השם אשתך תיכנס להריון, בשבת הזאת, זה כאילו סוג של סלנג שככה אנחנו מדברים".
כנשאל מדוע כתב "בשבת" ולא "בזכות השבת" הסביר זריהן כי הוא מקצר. "אתה אומר: 'בשבת', אתה חותך, אתה לא צריך לרשום גם וגם, 'בשבת' זה כאילו בשבת... זה ידוע לפי איך שאני מדבר, 'ו'בשבת זה מוריד את המילה בזכות או בעזרת, חבל שלא רשמתי את זה". לדבריו, הוא "איחל" לויס שבשבת תישרף לה המשפחה, ואחר כך התחרט על האיחול.
בחקירה הנגדית טען זריהן שוויס מסקרת את המציאות באופן מוטה ו"יורדת על ישראל בזמן המלחמה". עוד סיפר זריהן כי באותה תקופה הוכנס באופן אוטומטי לכתריסר קבוצות ווטסאפ הקשורות למלחמה ובאחת מהן קיבל את הקריאה "לאחל לויס שבת שלום", ומיד לאחר מכן כתב לה את שכתב.
בחודש ספטמבר האחרון דחה השופט איתי הרמלין את גרסת זריהן והרשיע אותו.
"אין ספק שקריאה פשוטה של המשפט שכתב הנאשם לגב' ויס: 'בשבת הזאת תשרף לך כל המשפחה' היא כאיום חמור בפגיעה בגופם של בני משפחתה של נמענת ההודעה עוד באותה השבת שבה נשלחה ההודעה (כלומר, כשהמילים 'בשבת הזאת' מהוות תיאור זמן), וכל אדם רגיל בנעליה של גב' ויס היה נבעַת מן הדברים", כתב השופט. "מכאן שהיסוד העובדתי של עבירת האיומים מתמלא. [...] גם אם מאמצים את האפשרות שהעלה הנאשם בשלב מסוים שמדובר בלשון שבועה לשריפת המשפחה, הרי מדובר באיום נחרץ בפגיעה, ומתקיים היסוד העובדתי של העבירה".
בבואו לקבוע את עונשו של זריהן הלך השופט הרמלין בדרכה של השופטת ענת יהב, שגזרה את עונשו של אביחי טוני, אזרח נוסף שאיים על ויס, והטילה עליו צו עבודות שירות בהיקף של 100 שעות, 2 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים ופיצוי בסך 1,500 שקלים שישלם לעיתונאית ויס.
"אין לי אלא לאמץ את המתחם שקבעה השופטת יהב", כתב השופט הרמלין, "זאת, הן על בסיס הניתוח שערכה השופטת יהב, והן מטעמי שוויון והעיקרון של אחידות הענישה".
אחרי שדחה את בקשת זריהן לבטל את הרשעתו, קבע השופט כי מכלול הנסיבות אינו מצדיק עונש "בקצה התחתון ממש" של המתחם ההולם.
לפי השופט, האופן שבו הסנגורים של זריהן ניסו במהלך ההליך להטיל אשם על ויס "מלמד כי נטילת האחריות של הנאשם לא הייתה מלאה". לדבריו, "חקירתה הנגדית הארוכה של נפגעת העבירה, שבמהלכה הוצגו על ידי ההגנה קטעים מתוך שידורי הטלוויזיה שבהם השתתפה, הייתה ניסיון בוטה ובלתי ראוי להצדיק את מעשהו הפסול של הנאשם בהתבטאויותיה של נפגעת העבירה".
בנוסף, מציין השופט, ההודעה של זריהן היתה אחת מני הודעות מאיימות רבות שהגיעו לויס באותה תקופה. "צורכי הרתעת הרבים מחייבים הטלת עונש שאינו מאסר על תנאי בלבד", פסק השופט. "הצורך בהרתעת הרבים נובע גם מעליית תעוזתם של המחרפים, המשמיצים והמאיימים.
"בעבר ניצלו אלה את האנונימיות שאפשר לראשונה מנגנון הטוקבק (תגוביות) באתרי החדשות באינטרנט (והעסיקו את בתי המשפט בהליכים בעניין בקשות לחשיפת זהות כותב התגובית). והנה, מסתבר שכיום רבים אינם מהססים לשלוח הודעה אלימה מן הטלפון הפרטי שלהם כשזהותם גלויה לחלוטין. גם התקדמות הטכנולוגיה המאפשרת להגיע בקלות אל הטלפון הנייד של אדם שהוא כיום כמעט בלתי נפרד מבעליו, מחדדת את הצורך בהרתעה מפני משלוח הודעות מאיימות למי שנמצאים בעין הציבור".
לפיכך גזר השופט על זריהן חודשיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, 100 שעות שירות לתועלת הציבור וקנס בסך 1,500 שקלים שיועבר כפיצוי לעיתונאית ויס.
41455-05-21