האזרח יוסי זריהן הורשע באיומים על העיתונאית דנה ויס, בשל מסר מאיים ששלח לה בווטסאפ בחודש מאי 2021.
באותה תקופה, במהלך מבצע "שומר החומות", התבטאה ויס בגנות החרפת האלימות במוקדים שבהם פרצו מהומות בין ערבים ליהודים. בעקבות כך ספגה ביקורת חריפה הן מצד עמיתיה לשידור והן מצד צופים. בין היתר, היו גם מי שאיימו על חייה.
ויס פנתה למשטרה והתלוננה נגד המאיימים עליה. בעקבות התלונה הורשע לפני כשנתיים עמי מסיקה בעבירת איומים במסגרת הסדר טיעון ונגזרו עליו חודשיים וחצי עבודות שירות. בחודש מאי השנה נידון אביחי טוני למאסר על תנאי קצר ו-100 שעות עבודות שירות ואילו בחודש יוני נידון תומר יהודה ל-100 שעות שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה. כעת הגיע תורו של זריהן.
זריהן הואשם בגין הודעה ששלח לויס, ראשונה ברצף הודעות, שבה כתב: "טפו יכלבה, בשבת הזאת תשרף לך כל המשפחה".
זריהן כפר באישום וטען כי עשה שימוש בחופש הביטוי המוקנה לו כדי לבטא את מחאתו וכאבו. לדבריו, הוא חש שוויס מסקרת את המלחמה בצורה מגמתית, מוטה ואף כזו שמסכנת את ביטחון המדינה וכי נוסח ההודעה ששלח לא עולה כדי איומים שלא כדין. עוד טען כי ההודעה המקורית ששלח לוויס ארוכה יותר מהמשפט שצוטט בכתב האישום, מוצג באופן מגמתי ומוציא אותה מההקשר המחאתי שלה. את המדינה ייצגו עורכי-הדין צוריאל שגב ויעל גבריאלי ואילו זריהן יוצג בידי עורכי-הדין אהרון מלכה ואלעד שאול.
בדיו שנערך בינואר 2023 סיפרה ויס בפירוט על תחושת האיום שמילאה אותה למקרא ההודעה של זריהן.
"30 שנה אני עיתונאית וזה עוד לא היה אף פעם", אמרה ויס בדיון. "כבר בימים האלה אני מרגישה שהרף הוא רף אחר ובתוך הבית יש מתח כי כבר יש אבטחה, הילדים מאוד במתח, בעלי במתח. בשבת עליתי לנווה אילן, יצאתי מתל אביב ואני זוכרת שנסעתי בכביש ובדיוק ירד טיל ונאלצתי לעצור בצד מתחת לגשר ואז כשעצרתי בצד, אני לא יכולה לדייק בדיוק בזמנים, אני זוכרת תחושה כללית, אז הסתכלתי בטלפון - כי אני משתדלת לא להסתכל בטלפון בזמן נהיגה - וראיתי את ההודעה הספציפית הזאת, אני אגיד אותה בקול 'טפו יא כלבה, בשבת הזו תישרף לך כל המשפחה'".
"עכשיו אני רוצה להגיד משהו", המשיכה ויס, "אני 30 שנה עיתונאית, עברתי המון, שידרתי מהפגזות מזירות פיגוע, אני יודעת מה זה להיות בעין הציבורית, אני יודעת שעם השנים האווירה הפכה להיות הרבה יותר רעילה ומקוטבת, ועדיין, לקבל הודעה כזו, 'טפו יא כלבה, השבת הזאת תישרף לך כל המשפחה' והמילים 'השבת הזאת' קפצו לי".
בא-כוחו של זריהן הציע לבית-המשפט שתי דרכים לקרוא את ההודעה "בשבת הזאת תישרף לך המשפחה". בראשונה, אמר את המשפט בטון אגרסיבי תוך דפיקה על השולחן. בשנייה, אמר את המשפט כשהוא מביט למעלה, מרים ידיו באוויר ומדגיש את המילה "בשבת".
"האם את סבורה שאת אותה אמירה ניתן להבין כתפילה ולא כאיום?", שאל. "אני לא מסכימה", השיבה ויס. בהמשך הוסיפה: "בהודעה הזאת אני לא רואה בה איחול אלא איום ישיר ומפורש בזמן ספציפי על כל המשפחה שלי".
"אני אומר לך שהנוסח הזה כפי שאני ביטאתי אותו בפנייך, זו הדרך של הנאשם כאדם שהוא יחסית מוחלש לבטא את הכאב שלו והזעם שלו באחת השעות הכי קשות של מדינת ישראל, כפי שאת אמרת בעצמך", אמר הסנגור. "מה יש לך להגיד?".
"זו דרך פסולה ואסור לנו להסכים שאלימות תהיה דרך להביע רגשות", השיבה ויס. "יש היום הרבה דרכים להביע רגשות, אבל איומים על חיים ועל משפחה הם לא חלק משיח לגיטימי. גם אם מישהו מתעצבן וגם אם למישהו קשה או מתנגד, יש דרך לעשות את זה וזאת לא הדרך".
זריהן עצמו טען בבית-המשפט כי "'בשבת' זה כמו, זה סוג של בזכות, זה לא... זה סוג של בזכות, 'בשבת', זה כאילו כשאתה אומר בשבת לבן-אדם, לא משנה על מה, גם אם זה כאילו בשבת הזאת ובעזרת השם אשתך תיכנס להריון, בשבת הזאת, זה כאילו סוג של סלנג שככה אנחנו מדברים".
כנשאל מדוע כתב "בשבת" ולא "בזכות השבת" הסביר זריהן כי הוא מקצר. "אתה אומר: 'בשבת', אתה חותך, אתה לא צריך לרשום גם וגם, 'בשבת' זה כאילו בשבת... זה ידוע לפי איך שאני מדבר, 'ו'בשבת זה מוריד את המילה בזכות או בעזרת, חבל שלא רשמתי את זה". לדבריו, הוא "איחל" לויס שבשבת תישרף לה המשפחה, ואחר כך התחרט על האיחול.
בחקירה הנגדית טען זריהן שוויס מסקרת את המציאות באופן מוטה ו"יורדת על ישראל בזמן המלחמה". עוד סיפר זריהן כי באותה תקופה הוכנס באופן אוטומטי לכתריסר קבוצות ווטסאפ הקשורות למלחמה ובאת מהן קיבל את הקריאה לאחל לוויס שבת שלום, ומיד לאחר מכן כתב לה את שכתב.
השופט איתי הרמלין דחה גרסת זריהן.
"אין ספק שקריאה פשוטה של המשפט שכתב הנאשם לגב' ויס: 'בשבת הזאת תשרף לך כל המשפחה' היא כאיום חמור בפגיעה בגופם של בני משפחתה של נמענת ההודעה עוד באותה השבת שבה נשלחה ההודעה (כלומר, כשהמילים 'בשבת הזאת' מהוות תיאור זמן), וכל אדם רגיל בנעליה של גב' ויס היה נבעַת מן הדברים. מכאן שהיסוד העובדתי של עבירת האיומים מתמלא", קבע השופט הרמלין. "[...] גם אם מאמצים את האפשרות שהעלה הנאשם בשלב מסוים שמדובר בלשון שבועה לשריפת המשפחה, הרי מדובר באיום נחרץ בפגיעה, ומתקיים היסוד העובדתי של העבירה".
השופט הרמלין ציין כי לאחר ההודעה המאיימת שלח זריהן לוויס הודעה קולית שבה אמר "וואלכ, את בושה וחרפה" וכן הודעות טקסט שבהן כתב "למה את לא משדרת" וכן "חצי מדינה עולה באש לא מתביישת".
"מתוך הנסיבות ברור שמטרת הנאשם אמנם הייתה להפחיד או להקניט את גב' ויס שסיקורה את האירועים לא נשא חן בעיניו והוא ביקש להשפיע עליו", כתב השופט.
השופט הרמלין ציין כי עד לדיון באישום נגד זריהן לא הכיר את השימוש בביטוי "בזכות השבת הזאת" כפתיח לאיחולים או קללות, וודאי שלא היה מודע לאפשרות לקצר את הביטוי לצמד המילים "בשבת הזאת".
"אין ספק כי משמעותם הפשוטה והמקובלת של הדברים שכתב הנאשם לגב' ויס הייתה הודעה על כך שעוד באותה שבת שבה נכתבים לה הדברים תישרף כל משפחתה", ציין השופט הרמלין. "הדברים הם כה פשוטים וברורים שלא רק שכך קראה אותם גב' ויס, אלא שנראה שעד לעדותו של הנאשם בפניי, איש לא הבין כלל את טענתו הלשונית של הנאשם".
בהמשך קבע השופט הרמלין כי "כאשר המשמעות הרגילה של הדברים היא כה ברורה, אין ספק שהנאשם היה מודע למשמעות זו בעת שכתב אותם. כלומר, לא ניתן לקבל את טענת הנאשם שלא רק שהתכוון למשמעות אחרת של הדברים ממשמעותם הפשוטה והמאיימת, אלא גם לא היה מודע כלל למשמעות הפשוטה והמאיימת" (ההדגשות כאן ולהלן במקור).
ממילא, הוסיף השופט הרמלין, "גם אם שואבים את המילים 'השבת הזאת' מן התיבה 'בזכות השבת הזאת' כמקור לכוח וקדושה ומוסיפים לפניהן את ב' השימוש, הרי שכפי שהעיד הנאשם עצמו (וכאמור לעיל אף חזר על כך פעמיים) יוצרים לשון של שבועה. בהקשר זה, 'בַשבת הזאת' מקביל ל'בַיָּקָּר לי', 'בילדים שלי', 'בקבר של אמא שלי', 'בספר תורה' ושלל ביטויים שמוספים בפתיחה של משפט ונועדו ליצור לשון של שבועה, הבטחה או חיזוק למשמעותם של הדברים (זאת, להבדיל מביטויים הנפתחים במילים 'בעזרת' או 'בזכות' שמשמעותם
הלשונית שונה). כמובן, ניסוח של הודעה מאיימת כשבועה או הבטחה שהדברים אמנם יתרחשו, רק מעצים את האיום".
בהמשך הכרעת הדין הוסיף השופט: "אינני מוצא כי כטענת ההגנה הנרמזת בסיכומים יש לפטור את הנאשם מאחריות למעשיו משום שבעת שעשה אותם היה נסער בשל המצב במדינה ובשל אי שביעות רצונו מן הסיקור החדשותי בטלוויזיה או בשל העובדה שגם בשידורי הטלוויזיה סערו הרוחות. בוודאי גם אינני רואה במעשי הנאשם משום מחאה לגיטימית שחופש הביטוי מונע להטיל בגינה אחריות פלילית".
זריהן טען גם לאכיפה בררנית, משום שרק "חוסר מזל" גרם לכך שויס קראה את ההודעה המאיימת שלו ולא הודעות מאיימות אחרות שנשלחו אליה. השופט הרמלין הסביר כי "גם מי שזורק אבן מחלון ביתו בקומה התשיעית, ובמקרה נוחתת האבן על ראשו של אדם שעבר ברחוב והורגת אותו, לא יוכל להסתתר מאחורי הטענה שאין זה הוגן ששכנו מן הדלת ליד שאף הוא זרק אבן, לא הועמד לדין כיוון שלא קרה דבר כתוצאה מכך שזרק את האבן".
בשל כך, הרשיע השופט הרמלין את זריהן בכך שעבר עבירה של איומים. כעת יטענו הצדדים לעונש שייגזר על המורשע. כאמור, נאשמים אחרים שהורשעו באיומים על ויס ספגו עונשים קלים בלבד.
41455-05-21
* * *