כולל מפגש בין הרעיות
פגישתם הצפויה של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב ברק אובמה מגיעה לכותרת הראשית של "ישראל היום": "נתניהו יאמר הערב לאובמה בפגישה בבית הלבן: 'לא לתת לאבו-מאזן לחמוק ממו"מ ישיר'"; "בישראל מצפים לפגישות טובות בוושינגטון, כולל הצהרות, מסיבת עיתונאים משותפת ומפגש בין הרעיות, מישל אובמה ושרה נתניהו". קראו את כותרת המשנה הזו שוב ונסו להבין מה הן, לפי "ישראל היום", פגישות טובות. אני עדיין מנסה להבין.
בעיתונים האחרים ענייני שליט דוחים את ענייני המדינה מהכותרת הראשית. "חיבוק אמריקאי" היא הכותרת ברצועה במעלה שער "מעריב", "היום: פסגת נתניהו-אובמה בבית הלבן. את הקרירות של הפגישות הקודמות אמורות להחליף אווירה נעימה ומסיבת עיתונאים משותפת. הפלסטינים הציבו שלושה תנאים לחידוש השיחות הישירות", נכתב בכותרת המשנה. אם כן: הכל עניין של אווירה. עכשיו הכל מובן.
ב"ידיעות אחרונות" קוראת רצועה צרה בתחתית השער: "היום בבית הלבן: פגישת נתניהו והנשיא אובמה". אם הכל אווירה, באמת שאין צורך להתרגש.
ב"מעריב" מציג בן כספית את דרישותיו של אבו-מאזן מנתניהו ערב הפגישה: חידוש המו"מ מהנקודה שבה הופסק על-ידי אולמרט ולבני, הכרה בעיקרון הטריטוריאלי שלפיו פלסטין תוקם על שטח הדומה לשטחי 67', חילופי שטחים והמשך הקפאת הבנייה בשטחים. באותו עמוד כותב אלי ברדנשטיין כי "אובמה לא ילחץ להמשיך בהקפאה" ("הערכה").
ב"הארץ" כותרת הידיעה הראשית – אך לא הכותרת הראשית – היא "נתניהו יציג היום לאובמה רעיונות מדיניים חדשים"; "ראש הממשלה המריא אמש לארה"ב לקראת פגישתו עם הנשיא האמריקאי, במהלכה ינסה לבחון מחדש את האמון ההדדי. השניים צפויים לדון גם בסוגיית האיום האיראני".
לפי אלוף בן, "שני נושאים יעמדו על סדר היום בפגישה [...] העסקה הזאת, סיכול הגרעין האיראני תמורת עצירת ההתנחלויות בגדה, עומדת על הפרק מאז שהשניים נבחרו לתפקידיהם".
לא היה קיים שום דבר אחר
צעדת שליט, הנכנסת היום ליומה העשירי, תופסת את רוב שער "מעריב". תחת הכותרת "אחריה", המלווה בתצלום של אביבה שליט על רקע הצועדים, מודפס מאמר של יעל פז-מלמד, "עם הצועדים". "את הגל הזה אי-אפשר יהיה לעצור", קובעת פז-מלמד. "טרם נראתה בארץ תנועה המונית שכזו, שמגיעה מלמטה". עוד מטורה של פז-מלמד: "למשך חמש שעות לא היה קיים שום דבר חוץ מחייל צה"ל גלעד שליט, הוריו, סבו אחיו".
הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" היא "התשמע קולנו", והיא מלווה בתצלום של נעם ואביבה שליט, הוריו של גלעד שליט, יחד עם שלמה ארצי וזובין מהטה. "עשרת אלפים צעדו בתל-אביב, אלפים בעצרת מול עזה", נכתב בכותרת הגג. הכותרת הראשית של "הארץ" היא "להסיר את המצור מעלינו", ומתחתה מודפס במלואו טקסט של דויד גרוסמן, שקורא לממשלת ישראל לפנות לחמאס ולבקש הסכם כולל.
נועם ואביבה שליט, יחד עם הזמר שלמה ארצי (מימין), בקונצרט לכבוד גלעד שליט אתמול בפארק אשכול (צילום: צפריר אביוב)
מה בהסכם? הפסקת אש מוחלטת, הפסקת הטרור והסרת המצור, וגם שחרור גלעד שליט ושחרור אסירי חמאס (גרוסמן אינו מציין אם ישחרר את כל אסירי חמאס או רק אלו שחמאס דורש כעת, אך לא פוסל את שתי האפשרויות). "רעיון כזה נשמע מופרך", כותב גרוסמן בפתח הפסקה השנייה של המאמר. זו הפעם השנייה בתוך יום שכותב מאמר ב"הארץ" מתנצל על מופרכות הרעיון שהוא מעלה. יש לציין שבפעם הראשונה היה מדובר ברעיון הרבה פחות מופרך.
במוסף "24 שעות" הכפולה הפותחת מוקדשת לראיון עם סורין הרשקו, שנפצע ("הפצוע היחידי") במהלך השתתפותו כחייל במבצע אנטבה והפך משותק בכל גופו. כותרת הכתבה של משה רונן היא "לא בכל מחיר", והיא מתייחסת להמלצתו של הרשקו שלא להסכים לדרישות חמאס ("אני מסתייג מהדרישה לשלם יותר. גם כך המחיר שהממשלה הסכימה לשלם כבד מאוד").
ובמוסף "המגזין", במדורה "טעימה בשטח", ממליצה פז-מלמד על תפריט הקיץ של מסעדת רוקח 73 בתל-אביב ("ליד מגרשי הטניס של כביש התערוכה"), על מסעדה בשם מל-ומישל ברחוב בן-יהודה 155 בתל-אביב ("מקום מלטף"), ועל הגבינות של מחלבות גד ("שיפרו לנו את ארוחות הקיץ הקלות". עוד על גד: במודעת עמוד בעמ' 16 ב"מעריב").
נפילות חופשיות
"הצופים לא ידעו אם לצחוק או לבכות" היא כותרת כתבת השער של המוסף היומי של "הארץ", "גלריה": ביקורת של מיכאל הנדלזלץ על מחזמר. "את מקורותיו של הכישלון הלא-מפואר 'לילה לא שקט', מחזמר על-פי שיריו של שלמה ארצי שעלה עתה בתיאטרון הקאמרי, אפשר למצוא בכמה מקומות", פותח הנדלזלץ. "לא כולם קשורים ישירות במה שקרה על הבמה ומאחורי הקלעים של הפקה זו. אני מכנה אותה כישלון לא-מפואר לפני שידוע מה יהיה גורלה המסחרי (ראיתי אותה בהצגה רביעית, לפני אולם מלא לגמרי), כי בעיני היא כזאת מבחינה תרבותית ותיאטרונית".
עוד כמה ציטוטים: "מה שטוב לווסט-אנד ולברודוויי טוב גם לתל-אביב. שם במסגרת מסחרית, כאן בתיאטרון הרפרטוארי". "תאורה של מופע רוק: שני צוגים – מוטות עם שורת פנסים המפנים אלומות אור מאחור על הבמה. לפעמים אחד נשאר למטה והשני עולה למעלה, ואז נוצר רושם של לוע תנין היכול לבלוע את השחקנים". "הגבר הישראלי המצטייר מ'לילה לא שקט' הוא מתבגר עלוב ולא מעניין, שעוד לא יודע מיהו, וזוגיות בשבילו היא כנראה בעיקר מין. בכל זאת יש לו ייחוד אחד, שאותו השארתי לסוף, כי הוא מגיע רק בסוף ההצגה שארכה שעה ו-55 דקות בלי הפסקה: לגיבור היה חבר שנהרג בסלוקי במלחמת לבנון השנייה".
"ורסאי. הסוף" היא הכותרת הראשית על שער "המגזין" של "מעריב". "תשע שנים לאחר אסון ורסאי, נדונו אתמול אברהם עדי ואפרים אדיב, מבעלי האולם, ל-30 חודשי מאסר בפועל. 'הפעם אלוהים היה איתנו', אמרה אורלי טובול, שבתה חנית ז"ל היתה בין ההרוגים. 'הם ראו את השקע ברצפה ולא עשו כלום', הוסיף אברהם כהן, ששכל את בתו שונית ז"ל", היא כותרת המשנה. על השער – תצלום של טובול מחזיקה את תמונת בתה.
"דחיית הערעור אתמול שמה סוף פסוק להליכים הפליליים הממושכים שהתנהלו במשך שנים מאז האסון", כותבים שמואל מיטלמן וגלי גינת, "שבסיומם נשלחו שבעה מהמעורבים העיקריים למאסר". 23 בני-אדם נהרגו באסון בירושלים.
הכותרת הראשית של המוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" מוקדשת לכתבה, אידיוטית למדי, המקדמת מיזם מסחרי חדש: צניחת סילון, "המאפשרת נפילה חופשית במשך זמן כפול מצניחה חופשית". המשפט הפותח את הכתב הוא "האמת היא שרק בגובה של 16,420 רגל הבנתי עד כמה גדול הסיכון".
ענייני ריכוזיות
"התקשורת בידיים שלהם" היא אחת הכותרות על שער "עסקים", ותודו שזו תמיד כותרת מצחיקה, על שער של כל עיתון. במקרה הזה היא ציטוט, כנראה של ח"כ משה גפני, מ"דיון סוער בוועדת הכספים בנושא הריכוזיות". ה"הם" הם "קבוצה קטנה ששולטת בחלק גדול מאוד מהמשק ואסור לבקר אותה". סופו של הדיון: הסכימו להקים ועדה (שתבחן את נושא הריכוזיות). ח"כ שלי יחימוביץ' התנגדה ו"ציינה כי לאחר 68 יום בהם דנה ועדת השרים המיוחדת בנושא שכר הבכירים, היא הגיעה, לדבריה, 'לאפס הצעות ולאפס מסקנות'", ולכן, כותב רותם סלע, יעלו היא וחיים כץ שוב את הצעת החוק שלהם להגבלת שכר הבכירים.
המידע הזה מגיע לכותרת הראשית של "דה-מרקר": "אולטימטום לנתניהו מהח"כים: פעל לאלתר לצמצום הריכוזיות"; "ועדת הכספים לראש הממשלה: 'אם לא תקים ועדה ציבורית לצמצום הריכוזיות במשק עד אוקטובר 2010, נקדם הצעות חוק פרטיות לטיפול בבעיה'. מחקר חדש: הממשלה בישראל מממנת ומטפחת את פירמידות השליטה".
"המחקר החדש" שזוכה ללא פחות מכפולת עמודים ב"דה-מרקר" ומופיע גם במסגרת הדיווח על הוועדה ב"עסקים" הוא מחקר של "מכון ירושלים לחקר שווקים", ולפיו "חלק גדול מהכספים אותם מעבירה המדינה מיועדים כביכול לצורך תמיכה במגזר העסקי, זורמים בסופו של דבר לכיסיהם של קבוצות העסקים החזקות השולטות במשק". אורה קורן מקדישה ב"דה-מרקר" מסגרת מיוחדת לתיאורו של אותו מכון, שההודעות שלו לעיתונות מצוטטות מדי פעם כלשונן בכלכלונים – אולם כקורא לא באתי על סיפוקי, והיית שמח לדעת עוד על המכון הזה, מטרותיו ומממניו.
ענייני סלולר
"כשהסלולרים בוכים" היא הכותרת הראשית של מוסף "ממון": "גם ב-2004 איימו חברות הסלולר שהפחתת דמי הקישוריות תפגע בהן אנושות, תגרום לפיטורי עובדים, תחסל השקעות בתשתיות ותדרדר את השירות. ומה קרה מאז?", שואלת כותרת המשנה על השער, ואילו כותרת המשנה בכפולה הפותחת עונה: "הרווחים שלהן זינקו ב-180%" (נופר סיני ואלי שמעוני).
סיני מתארת מציאות אבסורדית שכבר נכתב עליה: ב-2004 שכר משרד התקשורת את חברת הייעוץ אנליסיס, ואילו פרטנר שכרה את NERA. חברות הסלולר תקפו את העבודה של אנליסיס וטענו כי נפלו בה "פגמים מהותיים". כיום סלקום היא מי ששכרה את אנליסיס, ואילו משרד התקשורת שכר את NERA. סלקום טוענים כלפי משרד התקשורת כי על-פי דו"ח של אנליסיס, בדו"ח של NERA נפלו טעויות.
המסקנה החותכת היא כי אחרי – או אולי לפני – שמטפלים בחברות הסלולר, צריך לטפל אחת ולתמיד בכשלים הנפשעים שבבסיס קיומן של חברות הייעוץ להשכיר (ובאותה הזדמנות גם בחברות הדירוג, שבדיקת אחריותן – המתמשכת – למשבר הכלכלי לא מוצתה).
על ידיעה במוסף "עסקים", בתחתית עמ' 6, שכותרתה היא ציטוט של יו"ר סלקום עמי אראל – "כבר שילמנו ביוקר על רגולציה פופוליסטית" – חתום יהודה שרוני, כתב הבנקים של "מעריב". שרוני, ולא כתב התקשורת של "מעריב", הוא גם מי שריאיין ביום שישי את שר התקשורת משה כחלון על רפורמת הקישוריות.
דבריו של אראל, שנאמרו אתמול במסיבת עיתונאים, מובאים גם בכפולה הפותחת של "כלכליסט", בצירוף פרשנות מלעיגה ("אנחנו כולה רצינו להגשים ציונות, ומשרד התקשורת המעצבן הזה כל הזמן עושה רפורמות לטובת הצרכן. אם לא תפסיקו – נפטר עובדים, וניקח לכם את האייפון"; גיל קליאן). הכתבה המרכזית בכפולה היא של גילעד נס.
נס, שאתמול הגיש ניתוח ביקורתי של דו"ח משרד התקשורת (NERA), מציע היום אלטרנטיבה לרפורמת הקישוריות: "הסרת הפיקוח על חברות קיימות וקביעת תעריפים נמוכים עבור החדשות", וכך ליצור "מאזן אימה בין חברות הסלולר הקיימות לחדשות".
"לא היה נגרע מאומה מכבודו של סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, ד"ר אסף כהן, אם היה מקדיש קצת יותר משלוש שעות לשמיעת טענותיהן של החברות בנוגע לתהליך, שעלול לגרוע מהכנסות כל אחת מהן 400 מיליון שקל מדי שנה", כותב גד פרץ ב"גלובס", "הן היו זכאיות ליותר זמן בשימוע הפרונטלי, אבל גם בתוך התהליך ואפילו כבר בשלב איסוף הנתונים והבחירה במודל הכלכלי לבחינת התעריפים. אם הוא היה מנהל תהליך רציני ומכובד יותר, הוא לא היה מקבל בסוף אוסף של חברות נרגנות ושונאות, שחשות שנעשה להן אי-צדק משווע כי בקושי שמעו אותן".
עוד כותרת כלכלית
"כספי הפנסיה בדרך למימון קידוחי הגז" היא הכותרת הראשית של "כלכליסט". כותרת המשנה: "הגופים המוסדיים עשויים לראשונה לממן הלוואות להפקת גז. ישראמקו, השותפה בקידוח תמר, מנהלת משא-ומתן עם החברות מנורה, כלל-פיננסים ומגדל למימון חלקה בהפקת הגז בקידוח תמר" (ליאור גוטמן). אגב ההערה מאתמול על אופי הסיקור ב"כלכליסט", מעניין לציין את הכותרת האלטרנטיבית לדיווח, זו שנבחרה ככותרת לידיעה עצמה (חצי מעמ' 6): "המימון לתמר על סף סגירה".
ועוד כותרת פוליטית
"האיחוד-הלאומי והבית-היהודי יתמודדו בבחירות הבאות ברשימה משותפת", מדווח אריק בנדר בידיעה קטנה בעמ' 7 ב"מעריב". ב"הארץ" מוענק לידיעה מקום נרחב יותר, בעמ' 12, בליווי תמונה.
ענייני תקשורת
"איך הופכים תחנת מוזיקה קלאסית להצלחה?", שואל נעם בן-זאב ב"גלריה" ומנסה לענות על-פי סיפורה של התחנה הצרפתית רדיו-קלאסיק. בעמוד "תרבות" במוסף "המגזין" אייטם מרכזי אחד, שלושה קצרים ושניים בינוניים, אחד מהם, 147 מלה, הוא דיווח על כך ש"ברשת זועמים: ב'כוכב נולד' הציגו בכורה של צביקה פיק, על אף שהשיר הושמע קודם אצלם".
"בקרוב: הסכם שכר ל-950 עיתונאי רשות השידור", מדווחת מיכל תוסייה-כהן ב"כלכליסט".