גם הטרגדיה הלאומית של רצח ששת החטופים הישראלים ברצועת עזה, לא הצליחה להוציא תגובה ממלכתית מממשלת נתניהו. בעוד רוב השרים הסתפקו בהבעת תנחומים או שתקו, אחרים ניצלו את ההזדמנות כדי להמשיך במתקפה הפוליטית על המפגינים נגד הממשלה ומשפחות החטופים, להוקיע אותם ולהשוות אותם לחמאס.

לו אירוע כזה היה מתרחש במדינה אחרת, אפשר היה לדמיין את ראש הממשלה וחברי ממשלתו מפרסמים הצהרה מנחמת, המכירה בטרגדיה ומעניקה לה את המקום והמשקל הראויים. את החשבונות והתככים הפוליטיים אפשר היה לדחות למחר.

בישראל, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' היה חשוב לצייץ כבר ב-7:30 בבוקר: "אני מגנה בכל פה את הניסיונות השקריים וחסרי האחריות של גורמים פוליטיים לרקוד על דם בנינו ובנותינו ולנצל אותו לצרכים פוליטיים ולהחלשת החברה הישראלית בשליחות חמאס. עם ישראל חי ומאוחד והוא נחוש לנצח".

השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, חיכה ל-11:44 כדי לצייץ על "האמירות המופרעות משמאל", האשים את המפגינים בכך שהם משרתים את ארגון הטרור חמאס, מפקירים "בכוונה תחילה" את ביטחון אזרחי ישראל, והם "שמאל רופס ונביאי הקונספציה".

שר התפוצות עמיחי שיקלי צייץ כי התנגדות למדיניות הממשלה "מחזקת את את הרוצחים השפלים" והסביר כי ברגע טראגי זה מי שזקוק לניחומים הוא דווקא ראש הממשלה ("בשעה קשה זו אני מבקש לחזק את ידי ראש הממשלה").

וכמובן ישנן תופעות מופרעות כמו חברת הכנסת טלי גוטליב, ממטרת ארס ושקר שהקדישה ארבעה ציוצים לגידופים כלפי משפחות החטופים, המפגינים והתקשורת והאשימה אותם בכך שהחטופים לא חוזרים, אפילו ללא מראית עין של התייחסות לגופו של עניין - הטרגדיה הלאומית שהתרגשה על כל עם ישראל היום.

ראש הממשלה עצמו, בנימין נתניהו, התייחס לרצח החטופים רק ב-11:30 בבוקר, בהודעה מוקלטת. נתניהו הביע את צערו, וניצל את ההזדמנות כדי לחזור על הקביעה כי אין למעשה סיכוי לעסקה ("מי שרוצח חטופים - לא רוצה עסקה"), זאת למרות עדויות עקביות במשך חודשים של בכירי צוות המשא-ומתן, ראשי מערכת הביטחון, שר הביטחון גלנט ושרים בכירים שפחדו להזדהות בשמם - לפיהן נתניהו מסכל בעקביות כל סיכוי לעסקה מסיבות של הישרדות פוליטית.

"אנחנו נלחמים בכל החזיתות", אמר נתניהו, ולא פירט.