שלשום (31 ביולי) בשעה 19:15 נשלחה בקבוצת הכתבים המדיניים של לשכת ראש הממשלה הודעה: בשעה 20:10 עתיד רה"מ בנימין נתניהו למסור הודעה מבסיס הקריה בתל אביב. "ההצהרה סגורה לתקשורת ותועבר בו-זמנית לכל ערוצי התקשורת באמצעות לע"מ דרך 'קונטקט'", נמסר. 

מדובר בהצהרה השביעית הסגורה לעיתונאים אותה קיים נתניהו מאז טבח ה-7 באוקטובר. ההצהרה הקודמת התרחשה לפני שמונה וחצי חודשים, ב-7 בנובמבר, חודש אחרי הטבח בישובי עוטף עזה. לאחר מכן החל נתניהו לקיים מסיבות עיתונאים, אם בלחץ הביקורת על כך שהוא נמנע מלענות לשאלות, ואם משום שהחליט שחלף זמן מספיק שעמעם את הרושם מהמחדל חסר התקדים.

אולם לאחר תקופה נכנס נתניהו שוב לבונקר. רצף מסיבות העיתונאים נקטע ב-31 במרץ, אז הפסיק נתניהו את הקשר הפומבי שלו עם העיתונות בישראל. את הנוהג במדינות דמוקרטיות, לפיו נבחרי הציבור נותנים דין וחשבון לציבור באמצעות העיתונות החופשית, החליף בשיגור מאות הודעות לעיתונות ועשרות קטעי וידיאו מוקלטים מראש. התקשורת הישראלית, יש לציין, שיתפה פעולה והעניקה בימה בלתי מוגבלת למונולוג שניהל איתה ראש הממשלה.

בחודש שעבר, אחרי 104 ימים בהם לא העז לעמוד מול עיתונאים, התייצב נתניהו במוצאי שבת (13.7), למשך מספר דקות, מול קומץ עיתונאים שהותר להם לשאול שאלה בודדת. הפחד מאובדן הקרדיט על מבצע ההתנקשות בבכיר חמאס מוחמד דף היה כה חזק, שנתניהו שבר לרגע את החרם על מפגש עם העיתונות.

במשך הכל הזמן הזה, והרבה לפניו, נתניהו נמנע כליל מראיונות עיתונאיים בישראל. הוא מחרים את ערוצי החדשות הישראלים מאז בחירות 2021, ואת הערוץ הציבורי, כאן 11, מאז 2019.

ערוץ 14, המשדר דרך קבע תעמולה ממשלתית, חדשות כזב והסתה לאלימות, הפך לבימה המשודרת היחידה בה מופיע נתניהו בישראל - למרות שגם שם נמנע מלהופיע כמעט לגמרי מאז החלה המלחמה. במקביל, מאז פרצה המלחמה מתראיין נתניהו ללא הפסק בחו"ל, בעיקר בערוץ פוקס ניוז הטראמפיסטי ואצל דמויות אחרות מהיקום הטראמפיסטי.

מופיע כשמצליח, נעלם כשלא

ההצהרה בת החמש דקות שהתקיימה השבוע התרחשה אחרי שתי התנקשויות מוצלחות בבכירי אויב. בביירות בפואד שוכר, מפקד חיזבאללה בכיר, ובטהרן באיסמעאיל הנייה, ראש הזרוע המדינית הגולה של חמאס. בכך ממשיך נתניהו במסורת לפיה הוא מתייצב מול המצלמות רק אחרי הצלחות.

אחרי טבח הילדים במג'דל שמס, התקפת הטילים התקדימית של איראן על ישראל, ההורדה ההיסטורית של דירוג האשראי ושורת כישלונות ומחדלים אחרים שהתרחשו בעשרת החודשים האחרונים, לא העז ראש הממשלה לענות לשאלות עיתונאים או אפילו להראות את פניו. גם שלשום, עשה זאת בפורמט שלא יעניק אפשרות, ולו קלושה, לאיתגור המסר אותו הוא מעוניין להעביר. 

המסר היה אחד, וברור – ההצלחה רשומה על שמו של נתניהו: "אני", "הבהרתי", "ציינתי", "ראיתי", "אמרתי" שיבץ נתניהו לרוב בנאומו, בניגוד גמור לאופן התיאור שלו את התנהלות המערכות בעת כישלון: מאסון מירון ועד מחדל ה-7 באוקטובר, אז נופלת האחריות על הגופים והדמויות הפועלים בשטח.

נתניהו הזכיר את "צה"ל, שב"כ, אמ"ן, חיל האוויר וכל זרועות הביטחון" והביע "הערכה עמוקה", אך נמנע מלהזכיר את שמות העומדים בראש הארגונים - אותן דמויות ממש שבנו, יאיר נתניהו, ושאר הפונקציות במכונת הרעל אותה הוא מפעיל, מנהלים נגדן קמפיין הסתה במטרה להרחיק את נתניהו מאחריות לטבח ה-7 באוקטובר.

נתניהו גם התעלם במופגן משר הביטחון יואב גלנט, מי שהפך ליעד מספר אחד להתקפות של מכונת הרעל ברשתות ושל נאמניו של נתניהו בליכוד, ושנתניהו מנסה להיפטר ממנו כבר למעלה משנה משום שאינו מפגין צייתנות מוחלטת. 

חלק אחר של ההצהרה של נתניהו כוון לאזרחיה הדרוזים של מדינת ישראל. "אמרתי לאחינו ואחיותינו הדרוזים: אחים אנחנו. יש בינינו ברית חיים, והברית הזאת מתהדקת עוד יותר בימי יגון ואבל". דבריו אלו עמדו בניגוד צורם ל"חוק הלאום" מ-2018, אולי דבר החקיקה המפורסם ביותר שחוקקו ממשלות נתניהו  מאז חזר נתניהו לשלטון ב-2009, שפגע במעמדם של האזרחים הדרוזים והוביל למחאות הקהילה.

בדרך למטה

כאמור, ההצהרה הסגורה לתקשורת של נתניהו מגיעה אחרי שנים של חרם על התקשורת הישראלית, ואחרי שהפסיק כמעט לגמרי לקיים אפילו מסיבות עיתונאים והוא מתראיין אך ורק בחו"ל למעט הופעת ראווה אחת ויחידה מאז הטבח, למפגן חנופה בן 43 דקות בתוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14, ערוץ התעמולה אותו הוא מטפח ושממשלתו מחוקקת עבורו חוקי שוחד המעניקים לו הטבות בשווי של מאות מיליוני שקלים. 

ככל שנבלמת ההתמוטטות בתמיכה בו כפי שהשתקפה בסקרים בחודשים הראשונים אחרי טבח ה-7 באוקטובר, התנהלותו של רה"מ נתניהו מול כלי התקשורת משתנה. הקשב המועט ממילא לביקורת פוחת עוד יותר, הפתח שנפתח להבעת ביקורת מצד גופים ביקורתיים כלפיו, בדמות מסיבות עיתונאים, הולך ונסגר לחלוטין, והוא חוזר להתנהלות שכונתה "אנטי דמוקרטית" במכתב שנשלח אליו מטעם ארגון העיתונאים והעיתונאיות והעורכים הראשיים של ערוצי החדשות הישראלים. 

ניתוח דפוס ההתנהלות של נתניהו מול התקשורת מהווה מדד נוסף המצביע על ההתדרדרות האיטית של ישראל בראשות נתניהו לעבר משטר אוטוריטרי. כזה שבו התקשורת אינה מעזה להביע ביקורת כלפי המנהיג או מסתכנת בסנקציות אם תעשה זאת, בעוד גופי תקשורת המשרתים את מסריו זוכים להטבות בחוק.