נוף באילת (צילום: שי לוי)
ישראל ביתו
שר התיירות מטעם מפלגת ישראל-ביתנו מגיח היום לשער "ידיעות אחרונות", אבל מי שכובש את כותרות כל העיתונים האחרים הוא שר החוץ מטעם אותה מפלגה, אביגדור ליברמן. "שר החוץ המצרי: כף רגלו של ליברמן לא תדרוך במצרים", מבשרת הכותרת הראשית של "הארץ". ב"מעריב" הכותרת העליונה על השער כמעט זהה: "שר החוץ המצרי: רגליו של ליברמן לא ידרכו על אדמתנו". וגם ב"ישראל היום": "מצרים: ליברמן לא ידרוך על אדמתנו".
כותרת הגג ב"ישראל היום" אינה מקבלת כמובנת מאליה את האפשרות שהמצרים נפגעו מהערותיו של ליברמן, ומציעה הסבר אחר להתקפה המצרית על שר החוץ: "'איזון' מצרי? אחרי המאבק בחיזבאללה, התקפה על שר החוץ". האם בזאת תמו יחסינו עם מצרים? לא. שר החוץ המצרי אמר גם, לפי הכתוב בעיתונים: "נעבוד עם ישראל שלא באמצעות שר החוץ". ובכלל, האמירה של שר החוץ המצרי, שנכללה בראיון לערוץ בערבית "רוסיה היום", לא היתה בלתי מותנית: "אני לא יכול לדמיין שכף רגלו תדרוך במצרים כל עוד יישאר בעמדותיו כפי ששמענו בעבר".
תזכורת: בתחילת החודש שעבר כתב ב"ידיעות אחרונות" איתמר אייכנר בשם "גורמים מצריים" כי "לא תהיה להם שום בעיה לקבל את ליברמן בקהיר".
ומה אמר סטס מיסז'ניקוב שזיכה אותו בכותרת על שער העיתון הנפוץ במדינה? "שר התיירות: משעמם באילת". ההפניה היא לידיעה של דני שדה במוסף "ממון", שהכותרת הראשית שלו מביאה ציטוט אחר: "שר התיירות: אילת משעממת". האם התכוון שר התיירות מיסז'ניקוב לומר כי אילת היא עיר משעממת, או שאולי התכוון להכריז על השעמום האישי שנחת עליו כשנחת באילת? הציטוט האמיתי, המופיע בגוף הידיעה, מלמד כי האפשרות הראשונה היא הנכונה: "חוץ מהטיילת ועוד כמה אטרקציות, אין לאילת הרבה מה להציע לתיירים, וגם לא לישראלים", קובע מיסז'ניקוב, שמכין "תוכנית לפיתוח דרום אילת באזור חוף אלמוגית" (וגם "תוכנית רב-שנתית לתיירות").
במקום תגובתו של ראש העיר אילת, שהוא בהחלט אינו אדם ביישן שאינו ממעט להתבטא בתקשורת, העדיפו ב"ממון" להצמיד לידיעה טור של הכתב שדה תחת הכותרת "פרשנות": שדה טוען שיש מה לעשות באילת ("אטרקציות"), אבל היא עיר יקרה ומסריחה ("ביוב").
אגב, בידיעה מופיע הציטוט הבא: "הייתי בצימר במהלך החג, שאותו הזמנתי עוד לפני שהקומה הממשלה ושהפכתי לשר תיירות". אכן, שהקומה.
נשיא המדינה שמעון פרס מעניק ראיון לכתבת גלי-צה"ל, 13.4.09 (צילום: קובי גדעון)
ואגב אמירות לא דיפלומטיות בענייני מצרים, שלשום כתבתי כאן על התבטאות של הנשיא פרס שוודאי תחרה-תחזיק אחריה התנצלות נשיאותית, והנה כבר היום מקדמה: גערה בפרס במאמר המערכת של "הארץ". זה הזמן לקרוא מה שכתב כאן אורן פרסיקו על "אירועי התנצלות" תקשורתיים.
ואגב דיפלומטיה, בן כספית, שקיבל חופשה מענייני בר-לב ודודי כהן, התפנה לדווח על פגישה של נתניהו עם שאול מופז. "גורמים המקורבים לנתניהו אמרו לאחרונה כי בליכוד לא ויתרו על התוכניות 'לפרק את קדימה'". בערב החג, בראיון עם יובל קרני ב"ידיעות אחרונות", נשאל מופז אם בכוונתו לפרוש מקדימה ולעבור לליכוד. מופז לא אישר, אבל להתפתלות שהוא סיפק קשה לקרוא הכחשה.
אמריקה ביתנו
בידיעה הראשית של "הארץ", המוקדשת לאמירה של שר החוץ המצרי נגד שר החוץ הישראלי, מובא גם מידע בדבר הפגישה הצפויה היום של שליח נשיא ארה"ב למזרח התיכון, ג'ורג' מיטשל, עם בנימין נתניהו, ובה "יבקש ממנו להבהיר את עמדתו ביחס לחידוש המו"מ בשני הערוצים – הסורי והפלסטיני".
הטון הולך ומתחמם בעיתונים האחרים. ידיעה בעניין בעמ' 2 ב"מעריב" מכריזה בכותרת כי "החופשה נגמרה", וכותרת המשנה מבשרת כי ביקורו של מיטשל נועד להעביר "מסר ברור לממשלה החדשה: הממשל בוושינגטון נחוש בדעתו להוביל תהליך מדיני". הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" עוסקת גם היא ביחסי ישראל-ארה"ב, והיא חריפה הרבה יותר (וגם, כרגיל, ססגונית הרבה יותר): "בושהאר תמורת יצהר". כותרת המשנה של הידיעה, של שמעון שיפר, היא "גורם אמריקאי: ישראל רוצה עזרה נגד הכור באיראן? קודם שתפנה התנחלויות" (הגורם האמריקאי, כפי שאפשר להבין מהידיעה, הוא רם עמנואל, ראש צוות הבית הלבן). ובמדור החוץ של "מעריב": "שר ההגנה האמריקאי: 'תקיפה לא תעצור את הגרעין האיראני'".
שר הביטחון אהוד ברק (משמאל), בפגישה בביתו שבתל-אביב עם השליח האמריקאי ג'ורג' מיטשל (צילום: פלאש 90, לשכת שר הביטחון)
בתוך כך, ב"הארץ" מדווחים עמוס הראל ויואב שטרן כי "ישראל אינה מתכוונת לשתף פעולה עם משלחת האו"ם לאזור, שמונתה כדי לבדוק את ההאשמות על הפרת דיני מלחמה בעת מבצע 'עופרת יצוקה'".
בר-לב
הכותרת הראשית על שער "מעריב" היא הפניה לראיון עם המפכ"ל דודו כהן. "המפכ"ל מדבר" היא הכותרת. כהן מתראיין בעיתון שיצא נגדו בצורה החריפה ביותר בפרשת בר-לב, שהיא העילה לראיון. הראיון ניתן לאבי אשכנזי תוך כדי הליכת הבוקר של המפכ"ל ("כל העת צמודים לגופו אקדח, ביפר והטלפון הנייד"), שבצילום הגדול הפרוש לאורך העמוד נראה כשהוא לבוש מכנסיים קצרים במיוחד, שלא ברור אם הם עומדים ב"נורמות התנהגות של גבולות המותר והאסור" שכהן מאריך בעניינן.
לפי כהן, שחוזר על כך שהוא אינו מתכוון להתפטר, בחר אהרונוביץ', השר לבטחון פנים, להחליט בניגוד דעת המפכ"ל ולהחזיר את ניצב בר-לב לשירות משום שחשש שבג"ץ יכריע נגד בר-לב. הדברים נאמרים ברמיזה, שזוכה להיות מצוטטת על שער העיתון.
ב"הארץ" אין ראיון עם כהן, אבל יש תיאוריה: מי שעומד מאחורי החזרתו של בר-לב לשירות אינו השר לבטחון פנים, אלא ראש מפלגתו, ליברמן. כך מביא יהונתן ליס מפי "גורמים במשטרה". בעמודי הדעות של העיתון כותב ארי שביט על אותו עניין. הוא אינו טורח להביא ציטוט עלום שם מגורמים במשטרה, אלא קובע נחרצות כי המהלך "השקוף" של אהרונוביץ' נועד להחליש את המשטרה וכן שהוא מזימה של ליברמן "לעצור את השוטר אשר העז לחקור את השר המושך בחוטיו של השר הממונה עליו". ב"ישראל היום" מקבלים הגורמים במשטרה המקדמים את תיאוריית ליברמן המושך בחוטים תואר מוגדר יותר: גורמים בלשכת המפכ"ל.
תקנו כחול-לבן
בטור הפותח את מוסף "ממון" כותב אריה אגוזי על עסקאות מכירת נשק ישראלי לחו"ל. אגוזי מתעכב על טענות שהועלו לאחרונה במדינות שונות בדבר איכותו הלקויה של הנשק הישראלי ועל ענייני שוחד שנקשרו בעסקאות. לדבריו, אין בטענות דבר והן כולן נסיונות הכפשה מצד גורמים העוינים את ישראל. הטון של הדברים נלהב כל-כך, עד שלרגע נדמה כאילו מדובר בטור של דובר התעשיות הבטחוניות ולא של כתב עיתון בלתי תלוי.
לא מה שחשבתם
במוספי "ידיעות אחרונות" שוברים היום מוסכמות. כתבתו של אודי עציון במוסף "24 שעות" יוצאת נגד "כוכבי הבטיחות המוכרים לכם" בתחום הרכב, ומדווחת על "קבורתו של מיתוס נוסף שהולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות: שהמכוניות הקטנות סוגורת את פערי הבטיחות מול המכוניות המשפחתיות". הקברן הוא מבחן הריסוק של המכון לבטיחות בדרכים של חברות הביטוח האמריקאיות, ש"הראה שציוני מבחן הריסוק האירופי מטעים, ולפחות בבטיחות בדרכים הגודל כן קובע". האם אין מדובר באקט אמריקאי פטריוטי שמטרתו לסייע לחברות הרכב הנתונות במשבר? על אפשרות זו לא נאמר דבר בכתבה.
במוסף "ממון": עופר פטרסבורג מגיש סקירה של השפעת תקופות מיתון על מחירי נדל"ן בארץ. לדבריו, בניגוד לעולם, "בישראל ירידות המחירים לאורך ההיסטוריה היו מתונות יחסית למשברים שעברנו", ובניסוח אחר, כפי שהוא מופיע בכותרת המשנה: "בדיקה היסטורית מגלה: מאז שנות ה-50 תקופות מיתון לא ממש הזיזו למחירי הדירות ואפילו גרמו לעלייתם". הנדל"ן אינו מושפע משוק המניות, קובע פטרסבורג. אבל איך כל זה מסתדר עם הקביעה הזו: "אז האם כדאי לרכוש דירה בתקופת מיתון? התשובה היא חד-משמעית – כן".
ענייני תקשורת
במדור ביקורת הטלוויזיה של "מעריב" כותב אסף שניידר כי במשך זמן מה (כמה זמן?), "באמצע הלילה שבין ערב החג לחג" (אמנם אין זמן כזה, אבל לא משנה), שידר הערוץ הראשון סאונד ללא תמונה, ואף אחד מעובדיו לא שם לב.
במוסף "24 שעות" מדווח רז שכניק כי אברי גלעד צפוי לתפוס את מקומו של יאיר לפיד בזכיינית ערוץ 2 רשת ולהגיש שם תוכנית אירוח.
המקומון "העיר" מופיע היום בגרסה מצומצמת: תשעה ראיונות רנדומליים תחת הכותרת "תשע שיחות עם אנשים שמעניינים אותנו". הראיון הרביעי הוא עם עיתונאי "הארץ" גדעון לוי. בין השאר מחמיא לוי לצנזורה: "אין במדינה הזו צנזורה, או כמעט שאין, אבל יש משהו מסוכן בהרבה: צנזורה עצמית. במציאות של היום הרודן הוא הקורא". לוי מחמיא לתקשורת: "יש כאן עיתונות טובה, תקשורת מצוינת, משפיעה ומקצועית מאוד ברובה הגדול. היא תפיל ראש ממשלה על מעטפות ותפיל נשיא על הטרדה מינית. היא אמיצה מאוד בתחומים מסוימים, אך יש תחום אחד שהיא לא תיגע בו" (כן, מדובר ב"כיבוש"), ומחמיא לעם ישראל: "אנחנו כן עם מוסרי", ולארץ ישראל: "לא עזבתי מעולם ולא אעזוב לעולם". חג מימונה שמח.