תכף נשוב

מבט על שערי העיתונים מלמד כי אירועי היום יצאו לחופשה יחד עם המוני הישראלים. הכותרות הראשיות ב"ידיעות אחרונות" ו"מעריב" עוסקות בעניינים הנחשבים שוליים יחסית (מותו של פצוע מפיגוע לפני שבע שנים ועסקת נשק עם רוסיה, בהתאמה), ואילו הכותרות הראשיות ב"הארץ" ו"ישראל היום" עוסקות בעימות בין מצרים לחיזבאללה, ובו ישראל – שבעיתוניה היא מרכז העולם – משחקת רק תפקיד רקע (לפי אבי יששכרוף ועמוס הראל ב"הארץ", העימות בין חיזבאללה למצרים הוא "חדשות טובות" מבחינת ישראל).

ואולי אירועי היום רק תקועים בפקקים ומיד לאחר החג ישובו להתרחש ביתר שאת. מכל מקום, מיעוט החדשות בעיתוני הבוקר הוא הזדמנות טובה להיזכר במנגנונים המייצרים אותן מלכתחילה. לא במקרה עולה הרושם כי בתקופת החג מתרחשים פחות אירועים חדשותיים. מקורו של חלק נכבד מהידיעות בעמודי החדשות אינו ביוזמה עיתונאית עצמאית, אלא בגופים ממשלתיים ופרטיים. כשאלה יוצאים לחופשה מרוכזת, גם מספר ההודעות הרשמיות וההדלפות הממוקדות יורד.

אולמרט מממן תרגילי סחבת מכספו הפרטי

הידיעה היחידה שמצליחה להתברג לכל שערי העיתונים הבוקר עוסקת בסרטן הערמונית של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, או בדחיית השימוע שאמור להיערך לו, תלוי איזה עיתון קוראים. רצועה תכולה בראש שער "ידיעות אחרונות" נושאת את הכותרת "החמרה בסרטן של אולמרט". לפי הידיעה מאת יובל קרני ומיכל גרינברג, בשבוע האחרון ערך אולמרט בדיקות בארץ, ומקורביו מסרו לעיתון כי "תוצאות הבדיקות, שמעידות על החמרה במצבו הרפואי, מחייבות את אולמרט לטפל בבעיה ולא להתעכב או להמתין עם הטיפול". משום כך הוא ייצא בימים הקרובים לארצות-הברית "לסדרת בדיקות".

בידיעה מצוין גם, למען הסר ספק ולמען ציור דמותו כאדם ישר, כי את הטיפול במחלתו מממן אולמרט "מכספו הפרטי". רק לקראת סופה מוזכר כי בשל הנסיעה לארצות-הברית, הורה בג"ץ לדחות את השימוע שאמור היה להיערך לראש הממשלה לשעבר בעקבות חשדות למעשי שחיתות. כלל לא מוזכרת בידיעה העובדה כי בשימוע זה לא היה אמור אולמרט להיות נוכח מלכתחילה, אלא רק פרקליטיו. מידע זה מופיע, כמובן, ב"ישראל היום", שם מותקף אולמרט על-ידי בכירי העיתון.

בדרך כלל מאמר פרשנות לידיעה חדשותית מופיע תחתיה, או לצדה, כטור צר. הבוקר משתלט מאמר הפרשנות של מרדכי גילת על חציו העליון של עמ' 9 בעיתון "ישראל היום", כשהידיעה על דחיית השימוע של אולמרט [עדנה עדטו] מופיעה תחתיו ותופסת רק כמחצית מגודלו.

גילת מכנה את מחלתו של אולמרט "תירוץ", וקובע כי "בג"ץ עודד את ראש הממשלה לשעבר להמשיך בתרגילי הסחבת". כמה עמודים אחר-כך, במדור הדעות של העיתון, ממשיך דן מרגלית את המתקפה על אולמרט וכותב: "הכל מאחלים לו בריאות טובה ואריכות ימים, אבל השימוש הציני שהוא עושה במחלת סרטן הערמונית שלו מקומם".

נראה כי פרישת ראש הממשלה לא שינתה במאום את הנאמנויות במערכות החדשות השונות. משפט אחד שבכל זאת כדאי להתעכב עליו מהדיווח ב"ידיעות אחרונות" הוא "גורמים בסביבת אולמרט העריכו כי קיימת אפשרות שהוא יעבור את הטיפול להסרת הסרטן מגופו כבר במהלך הביקור הנוכחי בארצות-הברית". מי שמאמין כי המחלה היא רק תירוץ לתרגילי סחבת ציניים, יחשוד בוודאי גם כי ההחלטה לקבל טיפול בחו"ל מקורה ברצון להתחמק ממיצוי הדין בארץ. על כך כותב, למשל, יואב יצחק.

מחקר: הסתפקות בכותרות משנה מזיקה לבריאות

ב"פינת הילד" במוסף "גלריה" של "הארץ" מדווחת צפי סער על מחקר שבדק את השפעת הקלטות לתינוקות על הפעוטות הצופים בהן. לפי כותרת המשנה של הידיעה, "צפייה בטלוויזיה ובקלטות אינה משפיעה, לא לחיוב ולא לשלילה, על פעוטות, קובעים חוקרים מהרווארד", אבל לפי גוף הידיעה, מי שעמדה בראש המחקר מזהירה כי המרבים לצפות בקלטות עד גיל שלוש "מועדים יותר לבעיות שינה, להשמנה ולצורך יתר בתשומת לב".

מנין בכל זאת הגיעה לשם הקביעה כי לצפייה אין כל השפעה, לא לחיוב ולא לשלילה, על הפעוטות? אולי מניסוח הקביעה כי לקלטות אין כל השפעה חיובית על האינטליגנציה של התינוקות הצופים בהן ("לצפייה בטלוויזיה ובקלטות למיניהן אין השפעה על פעוטות"). ייתכן שעורך העמוד הפסיק לקרוא את הידיעה בשלב זה. אולי כותרת המשנה נבעה מקריאה חלקית של משפט אחר המופיע בידיעה: "מחקרים קודמים הראו כי לצפייה בטלוויזיה ככלל אין השפעה כזו או אחרת על פעוטות, אבל דווקא צפייה בקלטות המיועדות להם פוגעת בהתפתחות אוצר המלים" (לא מצוינים עוד פרטים על מחקרים אלה).

אגב, ישראל היא מעצמה עולמית בתחום הטלוויזיה לפעוטות, עם ערוצי שידור שלמים שמופקים בה ומשודרים ברחבי העולם. יש לקוות שקהל ההורים הישראלי, שמוצף בהצעות להזיק לילדיו, קורא את הידיעות הנוגעות לבריאותם בקפידה ואינו מסתפק בכותרת וכותרת המשנה, גם אם המלאכה קשה עבורם משום שבילדותם צפו בטלוויזיה, ומשום כך סבלנותם לקריאת טקסטים הפכה מוגבלת.

מעדיפים תקווה על פני חשש

הזכרנו לעיל את נושא הכותרת הראשית של "מעריב", הנה היא במלואה: "בישראל מקווים: העסקה עם רוסיה תשמור על העליונות האווירית". לפי הידיעה מאת אמיר בוחבוט ונדב זאבי, ישראל מכרה לרוסיה מטוסים ללא טייס בשווי של כ-60 מיליון דולר (לפי דיווח ב"דה-מרקר", בעקבות פרסומים בתקשורת הרוסית, שווי העסקה עומד על כ-50 מיליון דולר בלבד).

ההבדל המרכזי בין הידיעה ב"מעריב" לזו ב"דה-מרקר", פרט לסוגי המל"טים הספציפיים שכלולים בה, הוא שמהדיווח ב"מעריב" עולה כי במערכת הביטחון התגלעה מחלוקת לפני אישור העסקה. היו מי שחששו כי מכירת המל"טים תביא ל"זליגת מידע לגורמים עוינים", ומשום כך נמכרו הדגמים הפחות מתוחכמים. מצוין גם כי מי שעמד מאחורי הנסיונות לעיכוב העסקה היה ראש האגף המדיני-בטחוני במשרד הביטחון, עמוס גלעד. יש לציין כי מידע זה יכול היה להביא, באותה מידה, למסגור הפוך של הידיעה ב"מעריב", ולכותרת ראשית על חשש במערכת הביטחון מפני זליגת מידע בעקבות העסקה עם רוסיה.

מנחם בן VIP

סדרת הטלוויזיה "האח הגדול VIP" הגיעה לסיומה זה מכבר, גם פרק האיחוד כבר שודר, אבל ב"מעריב" מתכוונים, כך נראה, לרכוב ככל הניתן על גל הפופולריות של מנחם בן, בעל טור קבוע בעיתונם. בראש שער המוסף היומי "המגזין" מופיע הבוקר תצלום של בן עם ההפניה: "איך הגיע הסלולרי של מנחם בן לקרקעית הירקון?". ההפניה מובילה למדור הרכילות שבקצה המוסף, ושם, לצד תצלום נוסף שלו, התשובה. כלומר, אין תשובה, רק כתוב שהטלפון הנייד של בן נפל לירקון במהלך צילומים של בן לגליון החג של העיתון, ובן נכנס למים כדי לחלצו. הפניית סרק לידיעת פנים של העיתון, כראוי לידוען דרג א' כמו בן.

ענייני תקשורת

גילי איזיקוביץ מדווחת ב"הארץ" כי ביום שישי האחרון חתמו נציגי אגודות העיתונאים על הסכמי פרישה של כ-380 מעובדי רשות השידור, צעד משמעותי נוסף בדרך ליישום הרפורמה ברשות.

עוד מדווח ב"הארץ" [איי.פי] כי מודעה שהתפרסמה ביום חמישי בעמוד השער של ה"לוס-אנג'לס טיימס" עוררה ביקורת בשל דמיונה לידיעה חדשותית.

בראש גליון "ישראל היום" המופץ הבוקר מצוין כי העיתון מודפס ב-200 אלף עותקים, ירידה של כ-55 אלף עותקים מהשבוע שעבר. בפעם האחרונה שהעיתון הפחית את מספר עותקיו, עוררה הפעולה שאלות בדבר עתידו. הפעם העיתון טרח לפרסם מראש כי הסיבה להפחתה היא חג הפסח, וכי מיד לאחריו ישוב להיות מופץ במספר העותקים הקודם.

במוסף "עסקים" של "מעריב" מופיעה כתבה [טל הבר] על שירות חדש של חברת HP בשם MagCloud, המאפשר לכל כותב, צלם או מאייר להוציא לאור מגזין מודפס של יצירתו. החברה מתחייבת לדאוג לעימוד, להדפסה ולהפצה. המחיר – 20 סנט לעמוד והוצאות משלוח.