חיפוש אחר שאריות חמץ, אתמול בחיפה (צילום: שי לוי)
קניידלעך והתנחלויות
"עוד משבר עם ארה"ב", קוראת הבוקר הכותרת הראשית ב"אפעס", מדור הסאטירה של "ידיעות אחרונות", ומיד בהמשך מוסבר: "דקות ספורות לפני כניסת החג, הבית הלבן ביקש לצנזר מההגדה את המשפט 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה'". כותרת מצחיקה, בעיקר אם משווים אותה לכותרת המתנוססת הבוקר בראש עמ' 3 של "הארץ", "האם הנשיא אובמה יברך 'לשנה הבאה בירושלים החצויה?'". כשזו המציאות, אין פלא שהסאטירה בישראל מתקשה למצוא את מקומה.
אלא שזו, כמובן, אינה המציאות. איש אינו חושב ברצינות שאובמה יברך מעל שולחן הסדר בבית הלבן "לשנה הבאה בירושלים החצויה". גם לא נטשה מוזגוביה, כתבת "הארץ" בארה"ב, שבסך-הכל מדווחת כי "היו בקהילה היהודית מי ששאלו בארסיות אם הנשיא מתכוון להכריז הפעם בסוף הסדר: 'בשנה הבאה בירושלים החצויה'". הערכתה האישית, אגב, היא כי "אם הנשיא אובמה יישאר נאמן להרגלו להפריד בין המסורת לפוליטיקה, הקניידלעך לא יתערבבו גם הפעם עם התנחלויות".
אובמה, עולה מדיווחה של מוזגוביה, יודע להפריד לא רק בין קניידלעך להתנחלויות, אלא גם בין הצהרות פומביות להצהרות פרטיות. הסדר הטוב, אם כן, יישמר כלפי חוץ. ומאחורי הקלעים? "חשש בצמרת המדינית: הנשיא אובמה חותר לכפות על ישראל הסדר קבע", מכריזה הכותרת הראשית של "הארץ", שמספק ארי שביט. שביט מצטט "מקורות מדיניים בירושלים" המספרים לו על "כוונה אמריקאית לכפות הסדר קבע על ישראל ועל הפלסטינים בתוך פחות משנתיים". הטון של שביט חמור סבר כתמיד ואינו חושף אף שמץ של שמחה בהתחשב בכך שנשיא ארה"ב פועל בכיוון שהעיתון מטיף לו במאמרי המערכת שלו.
ברק רביד, אנשיל פפר ונטשה מוזגוביה מוסיפים קניידלעך למרק המוגש הבוקר לקוראי "הארץ" ומדווחים כי "במערכת המדינית בישראל" מתגבשת הערכה שלפיה "בעקבות המשבר עם הממשל האמריקאי והלחץ שמפעילה וושינגטון על ירושלים בנושא הפלסטיני, צפויה ישראל להתמודד בקרוב עם משבר חריף עוד יותר – עם האיחוד האירופי".
ב"ידיעות אחרונות" הופך דיווח של ה-BBC, המוזכר בידיעה של "הארץ", לכותרת הנפרשת לרוחב עמוד שלם. "האיום החדש: סוף עידן הווטו", נכתב באותיות לבנות ושמנמנות בראש עמ' 6 של העיתון. איתמר אייכנר, אורלי אזולאי, יוסי יהושוע וסוכנויות הידיעות מדווחים כי הרשת הבריטית ציטטה אתמול "גורם אמריקאי בכיר" שטען כי אם הבנייה באזורי ירושלים שנכבשו בשנת 1967 תועלה לדיון במועצת הביטחון של האו"ם, "ארה"ב לא תטיל וטו אלא תשקול להימנע בהצבעה".
שוב, אם כן, עומדים עלינו לכלותינו. אך לא הכל שחור. ב"ישראל היום" הדיווח על אפשרות הסרת הווטו האמריקאי בעניין ירושלים מתמצה בכותרת משנה לידיעה, שכותרתה הראשית דווקא חיובית: "אובמה לא התכוון להעליב את נתניהו". האחראי לציטוט בכותרת הוא דייוויד אקסלרוד, יועצו הבכיר של נשיא ארה"ב. דן מרגלית מספק טור פרשנות קצר המסתכם במשפט: "בימים אלה נחוץ עוד זמן לגיבוש כולל של ההתנהלות הישראלית". במלים אחרות, שרדנו עוד שנה – ניפגש אחרי החג.
איפה אתם בסגר
מאתמול, במהלך החג הקרב, במשך כל חול המועד ועד לאחר החג השני, מוטל סגר כללי על הגדה המערבית. חופש התנועה של מאות אלפי בני-אדם, וממילא גם חופש התעסוקה, הדת, הבילוי ומה שהאמריקאים מכנים "הזכות לשאוף לאושר", נפגעים כדי שחופש חג הפסח של הישראלים לא ייפגע. האמתלה לסגר בטחונית.
אולי הסגר מוצדק לחלוטין, כפי שיבין מי שיקרא עליו מדיווח ב"ישראל היום". אולי הסגר מוגזם בהיקף ובמשך, כפי שנטען בדיווח של "הארץ". לבטח הוא יתקיים. ספק אם ישראלים רבים יהיו מודעים לקיומו. יותר נכון, ספק אם ישראלים רבים ישאירו בתודעה שלהם למשך יותר מכמה שניות את המחיר שמשלמים אחרים (הנמצאים בשליטת מדינתם) למען החופש שלהם. במיוחד אם הדבר תלוי בעיתונות הישראלית. מידע על הסגר הכללי ניתן בשני העיתונים המוזכרים לעיל, וזאת במסגרת ידיעות על "ההכנות לחג", מיד בהמשך למידע על עומס צפוי בנמל התעופה בן-גוריון ומכירת החמץ.
"כמדי שנה בחגים, ועל רקע הערכות המצב העדכניות, אתמול הוטל סגר כללי על שטחי יהודה ושומרון", נכתב ב"ישראל היום". "מקובל כבר שנים להטיל סגר על הגדה בחגים מרכזיים [...] בשל אירועי השבועות האחרונים בגדה וסביב רצועת עזה והמצב המדיני המתוח ממילא, התקבלה במטה הכללי ובלשכת שר הביטחון ההחלטה 'ללכת על בטוח'", מדווח ב"הארץ".
הסגר, אם כן, הפך למסורת. כמו הקניידלעך, כמו הידיעות בעמודי החדשות על ההכנות לחג. השלב הבא הוא הפיכת הסגר לשגרה כה מוכרת עד שלא יהיה כל טעם לדווח עליו. "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" כבר שם.
מה מוכר
למעלה מ-300 איש נטבחו בקונגו ועשרות ילדים נחטפו, כך מדווח בידיעה המרכזית במדור חדשות החוץ של "הארץ" [ישי הלפר]. המידע התגלה כעת, בדו"ח של הארגון Human Rights Watch, אף שההרג התבצע לפני שבועות ארוכים. על-פי הדיווח, האחראים הם חברי מיליציה שמקורה באוגנדה. "הקורבנות הוצאו מבתיהם, נקשרו בחבלים ונלקחו בכפייה אל מעמקי הג'ונגל. לאורך הדרך בחרו הלוחמים באופן שרירותי שבויים והרגו אותם, בדרך כלל בעזרת מכת גרזן בחלקו האחורי של הראש. המורדים חתכו את השפתיים והאוזניים של מי שניסו לברוח, כאזהרה לאחרים", נכתב.
ב"ישראל היום" הדיווח על הטבח בקונגו [דן לביא וסוכנויות הידיעות] מופיע בראש עמ' 21. הידיעה הראשית במדור חדשות החוץ של "ידיעות אחרונות" עוסקת בפריצה לקזינו. על הטבח בקונגו מדווח בתחתית העמוד, בקצרה. בעמ' 9 של "מעריב", עמוד המוקדש לסיקור אירועים מחוץ לישראל, אין דיווח על הטבח. צח יוקד, לעומת זאת, מדווח בעמוד זה כי אתמול שודר בארה"ב פרק של הסדרה "משפחת סימפסון" שבו נראים בני המשפחה המאוירת מבקרים בכותל המערבי.
"מעריב", אם כן, הוא העיתון היחיד שנעדרים ממנו הבוקר הן דיווח על הסגר הישראלי בשטחים והן דיווח על הטבח האכזרי בקונגו.
"השאלה המנחה היא מה מוכר, פחות מה חשוב ואפילו מה מעניין. כי מעניין ומטריד גם 'מפריע' למה מוכר", אומרת גל גבאי במסגרת ראיון [לי-אור אברבך] על חופש העיתונות, המתפרסם ב"גלובס". ועוד מוסיפה גבאי: "כשהמוטיבציה שלך להצליח והצלחה נמדדת בפרמטרים של כסף ורייטינג ומקובלות, הגבול בין היותך עיתונאי להיותך עסקן תקשורת הוא דק".
הכותרות הראשיות, הראיונות החגיגיים
ב"הארץ", כאמור, עוסקים במשבר עם ארה"ב. ב"מעריב" הכותרת הראשית, "הישראלים מודאגים", מפנה לתוצאות סקר דעת קהל שנערך מטעם העיתון. ב"ידיעות אחרונות" הכותרת הראשית קוראת "נמשיך בגולני", ומגלמת את הבטחתם של האחים השכולים של אלירז ואוריאל פרץ לרמטכ"ל גבי אשכנזי שבא לנחם אותם בביתם, ולמעשה לכל קוראי העיתון. ב"ישראל היום" הכותרת הראשית קוראת, "אני חייבת להחזיר את הבן שלי". כותרת זו שאובה מראיון שערכה אמילי עמרוסי עם אביבה שליט, אמו של החייל הישראלי השבוי גלעד שליט.
ראיונות עם הורי שליט, בפורמט כזה או אחר, מופיעים גם בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". ראיון חגיגי עם ראש הממשלה או הרמטכ"ל אין באף עיתון. ב"מעריב" מתפרסם ראיון עם שר החוץ אביגדור ליברמן. בשיחה עם שרי מקובר-בליקוב הוא אומר: "בעוד שלוש שנים, כשנסיים פה, בעזרת השם, מעמדם של ישראל ומשרד החוץ בעולם ייראו אחרת לגמרי. נהיה הרבה יותר אהודים, הרבה יותר מקובלים".
פנינים לחג
"הלוחם של היום יודע לעצור את המבוקש ורגע לפני שהוא יוצא מהבית לתת לו להיפרד מבני המשפחה שלו בחיבוק ובנשיקות". "בסוף אנחנו צריכים להכשיר לוחמים להרוג אויב. להיות אלימים איפה שצריך, וג'נטלמנים". שני הציטוטים הללו לקוחים מראיון שערך אמיר בוחבוט עם מפקד חטיבת כפיר ומפקדי הגדודים בחטיבה, המתפרסם היום ב"מגזין פסח" של "מעריב".
"ערבים ישראלים לפעמים הרבה יותר בעייתיים מתושבים פלסטינים. חלקם מתנפחים עליך. כשאתה בא לבדוק ערבי ישראלי הוא בא אליך ב'מי אתה שתבדוק אותי'", אומר אפיק, הנהג של מפקד גדוד שמשון, בכתבה מאת יאנה פבזנר המתפרסמת במוסף "פסח" של "ידיעות אחרונות".
"הורגים הכי הרבה – טייסים", קוראת כותרת ביניים בכתבה מאת עפר שלח על היחידות הכי טובות בצבא הישראלי, כתבה המתפרסמת במוסף "הכי טובים" של "מעריב". "אין כמו הפלטפורמה האווירית כדי להביא כמה שיותר כוח הרג לנקודה מסוימת", מסביר שלח בגוף הטקסט. "כשסופרים הרוגים כמו במערבונים של פעם, מגיעים תמיד לטייסים".
"ישבו איתי בתא שופט כדורגל שהורשע בהטיית משחקים, בחור שישב על תקיפה, וקבלן בן 72 מנתניה שהיה במצוקה כספית ולכן לקח כמה עשרות אלפי דולרים מדיירים שקנו אצלו דירות. חטף 18 חודשי מאסר, תחשוב על זה, בנאדם בן 72", אומר עופר גלזר בראיון לצח שפיצן, המתפרסם מוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות". גלזר, ההמום מהעונש הכבד שהוטל על הקשיש שבסך-הכל "היה במצוקה כספית ולכן לקח כמה עשרות אלפי דולרים מדיירים שקנו אצלו דירות", מכחיש בראיון מכל וכל כי הטריד מינית וביצע מעשים מגונים. הוא משמיע את ההכחשה אף שהורשע בבית-משפט שלום בעבירות אלו, ושני הערעורים שהגיש לבית-המשפט המחוזי ולבית-המשפט העליון נדחו.
ענייני תקשורת
במסגרת מיזם ראיונות על חופש העיתונות [לי-אור אברבך], שממנו צוטטה לעיל גל גבאי, מתפרסמות ב"גלובס" שיחות עם כמה עיתונאים בכירים. אמנון אברמוביץ', למשל, אומר כי "התקשורת בישראל היא בסך-הכל משוחררת וחופשייה מאימת בעלי הון, טייקונים, אוליגרכים ומפרסמים גדולים". הוא מוסיף: "היא בסך-הכל חופשייה ומשוחררת מפחדים וחרדות, לא רק מפני גורמים כלכליים, אלא גם מפני הממסד הפוליטי, הבטחוני, המשפטי". בן כספית שב על טענתו כי סכנה לחופש העיתונות נשקפת מ"ישראל היום", ובתוך כך הוא מחמיא לחופש העיתונות שניתן לכתבי העיתון המתחרה. "[ישראל היום] מתחיל להגיע למצב של 'ידיעות' מבחינת תפוצה, אבל בלי החופש", הוא קובע. נוסף על כך מצהיר כספית: "יש לי מספיק עוצמה כדי להגיד, 'רבותי, תרשמו טוב: אני אשב במנהרה באלנבי עם כלב וכובע ואקבץ נדבות לפני שאעבוד אצל שלדון אדלסון'". בתגובה לדברים אלה מסר ל"גלובס" עיתון "ישראל היום": "בן כספית יכול להירגע: אין לנו, לא היתה לנו ולא תהיה לנו כוונה להציע לו עבודה".
בראיון שהעניק אלפרד אקירוב ל"גלובס" [סטלה קורין ליבר ומשה ליכטמן] נשאל, בין היתר, על קשרי הון ושלטון. בתגובה אמר: "הביקורת על הון ושלטון לגמרי לא במקומה. אין הון ושלטון, יש רק שלטון ועיתון. העיתון מכתיב לשלטון איך להתנהג. העיתון מפחיד את השלטון ומסמן לו עם מי להיפגש ועם מי לא. השלטון רוצה שיכתבו עליו טובות, אז הוא עושה הכל לרצות את העיתון".
ברכות לרחל פרץ, עורכת הלשון של "העין השביעית", על זכייתה במקום השלישי בתחרות הסיפור הקצר של עיתון "הארץ". ברכות גם לגרמאו מנגיסטו, על זכייתו במקום הראשון. חג שמח להם, ולכל בית ישראל.