האגודה הישראלית לתקשורת, מהגופים הראשונים שהגישו חוות דעת מנומקת בנוגע לחוק התקשורת של שר התקשורת שלמה קרעי, מתנגדת לחוק בתוקף. האגודה היא הארגון המקצועי של חוקרי וחוקרות התקשורת בישראל ומאגדת כמאתיים חברים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל.
"האגודה הישראלית לתקשורת מצהירה כי היא מתנגדת להצעת החוק באופן שבו היא מנוסחת כעת, שכן היא מעלה את החשש לאפשרות של שליטה פוליטית ישירה", נפתחת חוות הדעת, "יישומה של הצעת החוק עלול להוביל לפגיעה בחופש התקשורת והעיתונות, שהוא ערך מרכזי ועמוד התווך של מדינה דמוקרטית".
גם באגודה הישראלית לתקשורת, כמו בכמעט כל ההתייחסויות המוסדיות לחוק קרעי, מצביעים על הסכנה במבנה רשות התקשורת שעתידה לפקח על הטלוויזיה והרדיו המסחריים במקום הגופים הקיימים (הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין). לפי האגודה, מנגנון מינוי חברי מועצת הרשות "מבטיח שליטה ממשלתית מוחלטת על מינוי חברי המועצה, הרכבה ופעילותה".
ההסדר החדש "מהווה נסיגה מהמצב הנוהג כיום ברשות השנייה, שהוקמה כתאגיד סטטוטורי עצמאי וחברי מועצתה ממונים לאחר התייעצות עם גופים אזרחיים, ואף מהשיטה שנקבעה למינוי מועצת תאגיד השידור הציבורי. מנגנון התקצוב לרשות החדשה, כפי שנקבע בהצעת החוק, יצור רשות שתקציבה אינו ידוע ותלוי כל שנה בהחלטת ממשלה ובהעברת התקציב השנתית. רשות שתהיה חסרת יכולת
תכנון לטווח ארוך, ושלמעשה תהיה נטולת עצמאות ותלויה לחלוטין ברצונה הטוב של
הממשלה".
פגיעה בתרבות הישראלית
באגודה יוצאים נגד הקיצוץ החד בחובת ההפקה המקורית של גופי הטלוויזיה. "היום חויבו ערוצי התקשורת המרכזיים להשקיע 40% מהכנסותיהם ביצירת מקור. אסור
שהשיעור ירד ל- 12% בלבד", באגודה ממליצים דווקא "להרחיב את ההשקעה בסרטי תעודה והפקות מקור ולאפשר להרחיב את ההשקעה בהפקות מוכחות ומוצלחות, הממשיכות לממן את עצמן בבחינת הדברים עובדים".
"בעידן של ריבוי ערוצי זמינים מכל מקום בעולם, זו עלולה להוות פגיעה אנושה בילדי ישראל כולם"
באותו נושא, יוצאים באגודה נגד ביטול החובה למימון הפקות מקור לילדים. "האגודה
הישראלית לתקשורת מצביעה על הצורך לייחד תוכן לגיל רך, לילדים ולנוער, משום שבפועל עלולים הגופים המסחריים להעדיף ולהפנות התקציבים לקהל הרחב ביותר ובתכנים הפופולריים ביותר. כך ייפגעו התכנים המקוריים בעברית בכלל, ואלו המיועדים בעבור ילדים ובני נוער ישראליים בפרט. בעידן של ריבוי ערוצי זמינים מכל מקום בעולם, זו עלולה להוות פגיעה אנושה בילדי ישראל כולם".
פגיעה בשידור הציבורי
חוק קרעי יפגע גם בשידור הציבורי, כותבים באגודה, בהתייחס לסעיף החוק המחייב את תאגיד השידור הישראלי למסור את תכניו בחינם לחברות הטלוויזיה המסחריות. מדובר בפגיעה הן בתאגיד והן ביוצרים הישראלים הנהנים כעת מהכנסות אלו, הצפויות להתבטל כליל.
האגודה מתייחסת גם לחקיקה עתידית שקרעי הצהיר עליה, שעתידה להפקיע תדרי רדיו מהשידור הציבורי לטובת הרדיו המסחרי. באגודה קובעים כי מדובר בפגיעה אנושה בתחנות הרדיו של תאגיד השידור, הן תוכנית והן כלכלית. "על אף טענותיו של שר התקשורת כי מדובר בהליכים שיעודדו מגוון ותחרות בשוק התקשורת; בפועל, מחקרים מראים כי ערוצי תקשורת ציבוריים בדמוקרטיות מבטיחים נגישות, עצמאות והימנעות מאפליה. הם נוטים להיות חופשיים יותר מהטיות כלכליות ופוליטיות לעומת כלי תקשורת מסחריים בבעלות פרטית ואף מכוננים שוק דעות מגוון יותר".
מערכת תאגיד השידור הישראלי כאן (צילום: שי אפשטיין)
על ההתנגדות שהגישה האגודה חתומים באופן ישיר 14 חוקרי תקשורת: ד"ר מתן אהרוני מאוניברסיטת אריאל; יניב ביטרן מאוניברסיטת בר-אילן; ד"ר עלינא ברנשטיין מהמכללה למנהל ואוניברסיטת תל אביב; ד"ר יובל גוז'נסקי, ראש המחלקה לתקשורת במכללת ספיר ועורך כתב העת מסגרות מדיה; טניה זילברשטיין מאוניברסיטת בן-גוריון, רכזת האגודה; ד"ר ארנת טורין ממכללת גורדון; ד"ר איה ידלין מאוניברסיטת בר-אילן; עו"ד טל כהן מאוניברסיטת תל אביב; ליאורה כהן מאוניברסיטת חיפה; פרופ' אזי לב און מאוניברסיטת אריאל; ד"ר אורלי מלמד מאוניברסיטת בר-אילן וסמינר הקיבוצים; עו"ד הילה נדב מאוניברסיטת אריאל; פרופ' הלל נוסק מהמכללה האקדמית כנרת, ראש מכון דן שומרון לחקר חברה, ביטחון ושלום; ורד פריאנטה קורלנדר; ד"ר עמית קמה ממכללת עמק יזרעאל, יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת; ד"ר איבנה רטנר ממכללת גורדון ומכון מופ"ת; וד"ר משה שוורץ מאוניברסיטת בן גוריון בנגב והמכללה למנהל.