התנועה הרפורמית מתנגדת לחוק התקשורת של שר התקשורת שלמה קרעי. עו"ד מירי נחמיאס יוסף, מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה, הזרוע הציבורית והמשפטית של התנועה, כותבת כי "נוסחו של החוק מייצר, הלכה למעשה, פוליטיזציה של כל גופי התקשורת בישראל אשר יוכפפו לדרג הפוליטי ויאבדו מעצמאותם ומהחופש העיתונאי לו הם זוכים כיום".
באופן מיוחד, מתנגדים בתנועה הרפורמית לביטול ההוראות האוסרות על שידורים שיש בהם הסתה, גזענות, אפליה, פורנוגרפיה וכיוצא בזה; ומוחים על העדר "אסדרה אמיתית ומהותית של אתיקה עיתונאית".
"תזכיר החוק יאפשר בפועל, שליטה בלעדית של שר התקשורת תוך פיקוח על כלל ערוצי הטלוויזיה והרדיו המסחריים באופן שיאפשר שליטה פוליטית בלעדית וישירה בהם. זהו אובדן סממן חשוב ומובהק של מדינה דמוקרטית", כותבים בתנועה הרפורמית, ומזהירים ממציאות בה "בכסות של גיוון דעות וחדשות מאוזנות, יוכל הרגולטור לכפות על ערוץ חדשות להעלות לשידור פרשן כזה או אחר בשם גיוון הדעות, הגם שערוץ החדשות אינו מעוניין בכך".
בתנועה מזהירים מכך ש"אין גוף מקצועי ומיומן" שייעץ לרשות התקשורת החדשה, העתידה להחליף את הרגולטורים הנוכחיים, "כשם שקיים היום במועצת הכבלים והלוויין". "בתכלית תזכיר החוק עומד ניסיון נפסד לשלוט ולהשפיע על דעת הקהל תוך פיקוח הדוק על גופי השידור באופן שיאפשר לרשות החדשה לשלוט במידע, בנתונים ובתכנים", מסכמים בתנועה, ומצביעים על השליטה הפוליטית במינוי חברי מועצת הרשות החדשה והעומד בראשה.
הפגנת תנועות רפורמיות וקונסרבטיביות נגד רה"מ בנימין נתניהו, ירושלים, יולי 2017 (צילום: פלאש90)
התנועה הרפורמית מתמקדת בשני שינויים ספציפיים בחוק קרעי, לגבי אפליה, הסתה וכיו"ב, ולגבי אתיקה עיתונאית.
קרעי מתכוון לבטל את האיסורים המרוכזים תחת הכותרת "שידורים אסורים": "שידורים אלה נאסרו לפי דינים אחרים ויאכפו באמצעותם ולא באמצעות החוק המוצע". בתנועה הרפורמית סבורים כי אין בכך די:
"מן הראוי שחוק המבקש לאסדר את כלל שידורי התקשורת יאסור באופן גורף ואחיד על שידורים שיש בהם משום הסתה גזענית או הסתה לאומנית כמו גם הסתה לאפליה מטעמי גזע, מוצא, דת, לאום ומין והשפלת בני אדם או קבוצת בני אדם על רקע מוצא דת או לאום. כמו כן בוודאי שיש לאסור על שידורים בהם יש אלימות מינית, יחסי מין עם קטינים ופורנוגרפיה.
"קשה להלום ששר התקשורת בחר להתעלם במפגיע מאיסורים אלו. הגם שהאיסורים מופיעים בדברי חקיקה אחרים הרי שהם אינם חלים באחידות על כלל הגופים ולשיטתנו הם מהותיים להסדרת הפעילות של גופי תקשורת, ומן הראוי להכניס איסורים אלו לחוק המוצע כקריאת כיוון והבעת שאט נפש מתופעות פסולות אלו שאין מקומם בשידורי טלוויזיה. על כן יש להוסיף לחוק פרק נרחב של שידורים אסורים המקבץ בתוכו את כלל האיסורים שנמנו לעיל שיחולו באופן אחיד וברור על כלל גופי התקשורת המשדרים".
"אין להשאיר בידי גופי התקשורת עצמם את החירות לאמץ תקנון כזה או אחר ועל הרגולטור לקבוע קריטריונים ברורים ואחידים לאתיקה עיתונאית מקצועית"
התנגדות נוספת של התנועה הרפורמית היא לכוונתו של קרעי להפוך את האתיקה העיתונאית בחדשות הטלוויזיוניות לוולונטרית לחלוטין. לפי התנועה, "העובדה שכל גוף חדשות רשאי לאמץ תקנון אתיקה ואינו מחויב לכללי אתיקה אחידים ברורים שקופים ושוויוניים שחלים על כל גופי התקשורת הינו בעייתי ולא ראוי. אין להשאיר בידי גופי התקשורת עצמם את החירות לאמץ תקנון כזה או אחר ועל הרגולטור לקבוע קריטריונים ברורים ואחידים לאתיקה עיתונאית מקצועית".
"ללא מנגנון אכיפה אפקטיבי ומרתיע וללא קווי יסוד ברורים אחידים ושוויוניים המוטלים על ידי הרגולטור על כלל גופי התקשורת - אין משמעות לאתיקה עיתונאית וסעיפיה נותרים ריקים מתוכן אמיתי והנם בבחינת יציאה ידי חובה", מסכמים במסמך התנועה. יצוין כי לגבי אתיקה עיתונאית אין מנגנון אכיפה אפקטיבי ומרתיע גם כעת, לא בתקשורת המשודרת ולא בכלל. כלי האכיפה היחיד שבידי מועצת העיתונות, שמחברי המסמך מזכירים, הינו פרסום פסקי הדין שלה בתקשורת - וגם הוא אינו נאכף.
"יוצא אפוא כי ללא קביעת מנגנון ותקנון המאסדר שידורים אסורים ואתיקה עיתונאית, וללא גוף מקצועי הפועל לצד המועצה החדשה, ללא מועצה עם מספר חברים רחב המונה מספר שווה של נציגי ציבור ועובדי מדינה, גופי התקשורת יפעלו ללא רגולציה אמיתית ומהותית תוך שהם יישלטו באופן בלעדי על ידי הממשלה ויאבד כל צביון וזכר של עיתונות עצמאית וחופשית", מסכמת התנועה הרפורמית.
"תזכיר החוק מייצר מועצה קטנה ריכוזית ופוליטית במהותה שאין לה גוף מקצועי מייעץ אמיתי ומן הצד השני משאיר פרצות גדולות בכל הנוגע לאתיקה עיתונאית ושידורים אסורים בבחינת 'איש הישר בעיניו יעשה' בהיבטים אלו. בכך טמונות סכנות אמתיות ומוחשיות לחופש העיתונות והתקשרות בישראל".