הקשר בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לאיש העסקים אודי אנג'ל, בתקופה שזה היה בעל השליטה בזכיינית ערוץ 2 רשת, הציץ לרגע בדיון שהתקיים היום (22.5) במשפט המו"לים, במסגרת המשך חקירתו הנגדית של עד המדינה ארי הרו.

בפרשה המכונה "תיק 2000" מואשם נתניהו בהפרת אמונים וזאת בשל שיחות שקיים עם מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס. לפי כתב האישום בשיחות הללו רקמו השניים עסקת מושחתת: מוזס יספק לנתניהו סיקור בהתאם לאינטרסים הפוליטיים והאישיים שלו ואילו נתניהו יפעל לקדם חוק שיפגע במתחרה העסקי הגדול של מוזס, "ישראל היום". שתיים מהשיחות הללו הוקלטו במכשיר הטלפון של הרו, ששימש אז כראש לשכת ראש הממשלה, ונחשפו כשהרו הסתבך בפלילים.

עו"ד עמית חדד, בא-כוחו של נתניהו ב"תיק 2000", ביקש להראות כי הפגישות שקיים ראש הממשלה עם מו"ל "ידיעות אחרונות" היו שגרתיות, שלא לומר תמימות. בין היתר גייס לשם כך הודעה ששלח בשנת 2014 העיתונאי חנוך דאום אל עד המדינה הרו.

"באותו נושא בערך… דרכך אליו", כתב דאום להרו ביולי 2014, וזאת במטרה שיעביר את המסר לנתניהו. "אודי אנג'ל ביקש ממני שמות שמקובלים עלינו והוא מתחייב לשבץ אחד מהם בקביעות ב'אולפן שישי' (היתה לי שיחה קשה איתו בעקבות טענות מוצדקות שהבוס העלה בפני. תמסור גם שבטור בשבעה ימים השבת כתבתי נגד אמנון אברמוביץ')". באותם ימים רשת שלטה בחברת החדשות (היום - חדשות 12), יחד עם קשת.

אודי אנג'ל, 2008 (צילום: משה שי)

כשהתכתובת הזו נחשפה לראשונה לפני כשנה על ידי רויטל חובל ב"מקום הכי חם בגיהינום" תהתה חובל למי מתכוון דאום כשהוא כותב להרו "שמות שמקובלים עלינו". היום הפנה עו"ד חדד את השאלה הזו לנמען ההודעה.

"'עלינו' זה על ראש הממשלה, עליך ועליו", הציע עו"ד חדד. "הייתי מרחיב את זה עוד יותר", השיב הרו, "על הימין". "אתה צודק", מיהר להסכים עו"ד חדד עם העד שגיבה את אחת התזות המרכזיות של ההגנה ב"תיק 2000": נתניהו לא שאף בתקשורת שתשרת אותו אישית אלא בתקשורת מאוזנת יותר, שתספק ביטוי גם לצד הימני של המפה הפוליטית.

התזה הזו אינה הולמת את המציאות והמקרה של "אולפן שישי", תוכנית הדגל של חדשות 12, הוא דוגמה מובהקת לכך. הכוכב הימני שבסופו של דבר השתלב באופן קבוע בפאנל הפרשנים של התוכנית, שנים אחר כך, היה בועז ביסמוט, עורך "ישראל היום" דאז וכיום ח"כ בליכוד שהגיע למעמדו בזכות שריון של נתניהו. גם בתקופתו כעיתונאי וגם כיום ביסמוט קודם כל נאמן ליו"ר הליכוד אישית, ומקדם את האינטרסים הפרטיים שלו גם כשהם מתנגשים עם אינטרסים של הימין.

הרו העיד כי הבין את ההודעה של דאום כפשוטה, כאילו אנג'ל אכן מוכן לפעול להכנסת פרשן פוליטי לפאנל אחת התוכניות הנצפות בישראל בתיאום עם ראש הממשלה נתניהו

בתגובה לפרסום המקורי של חובל על התכתובת מסר דאום כי באותה תקופה היה יועץ של רשת וכי לנוכח הטקסט הזה ואחרים כמותו הוא מובך שכן אלה "הודעות פתטיות ובחשניות". אנג'ל מסר בתגובה באותה הזדמנות כי "אודי אנג'ל מעולם לא מינה או פעל למנות אדם כזה או אחר ב'רשת' ובחברת החדשות, ויעידו על כך מנהלי רשת וחברת החדשות [...] אנג'ל אינו אחראי לדברים הנאמרים בין אדם כזה או אחר וביתר שאת לדברים לא נכונים".

היום, בדיון במשפט המו"לים, העיד הרו כי הבין את ההודעה של דאום כפשוטה, כאילו אנג'ל אכן מוכן לפעול להכנסת פרשן פוליטי לפאנל אחת התוכניות הנצפות בישראל בתיאום עם ראש הממשלה נתניהו. הרו אף אישר כי באותה תקופה היה דאום "מקורב לנתניהו".

"זה מלמד אותי שבין נתניהו לאודי אנג'ל היה קשר, נכון?", שאל עו"ד חדד את הרו, שהשיב בחיוב.

חנוך דאום (צילום מסך: ynet)

"וכחלק מהקשר הזה מבקש אודי אנג'ל שמות שמקובלים עליכם. הכוונה למישהו שישב, פאנליסט. יש מקצוע כזה, פאנליסט, שישב באופן קבוע ב'אולפן שישי'", המשיך עו"ד חדד.

"כך זה נראה", השיב הרו, "אני לא זוכר ספציפית אבל זה די ברור".

עו"ד חדד לא חשש מלהציף את מערכת היחסים הזו, כנראה משום שלא ידוע לנו מה הציע נתניהו בתמורה לאודי אנג'ל כדי שזה יפעל להכנסת פרשן מטעמו ל"אולפן שישי": מכשיר הטלפון של אנג'ל לא נתפס על ידי המשטרה וגם לא זה של מנכ"ל רשת באותה תקופה או של מנכ"ל חברת החדשות.

התזה של ההגנה הגיעה לאבסורד

ההודעה הבודדת של דאום הוצגה בפני בית-המשפט, כאמור, במסגרת טיעון כללי של הסנגוריה על יחסים סבירים ותקינים של נתניהו עם שלל גורמים בתקשורת הישראלית מתוך מטרה לאזן אותה מעט. "נתניהו חשב שצריך לפעול כדי לגוון את שוק הדעות בישראל, הוא חשב שזה עניין לאומי, לא עניין פרטי שלו אלא עניין לאומי", הצהיר עו"ד חדד בשלב מסוים והרו, כמו לאורך מרבית החקירה הנגדית, הסתפק במילת אישור קצרה: "נכון".

עד המדינה שלמה (מומו) פילבר העיד על הניסיון של נתניהו לעניין את המולטי-מיליארדר ארנון מילצ'ן ברכישת שליטה על כלי תקשורת מרכזי, למרות שהוא מזוהה דווקא עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית

משום כך, המשיך עו"ד חדד, פעל נתניהו לעודד הקמת כלי תקשורת מהימין או שפנה ל"אנשים בעלי אג'נדה ימנית כדי שירכשו כלי תקשורת". גם על כך השיב הרו "נכון", אולם מחומר הראיות שכבר הוצג בפני השופטים עולה כי הקביעה הזו אינה מדויקת. אמנם המולטי-מיליארדר שלדון אדלסון, שהקים למען נתניהו את "ישראל היום", אחז בתפיסת עולם דומה לזו של ראש הממשלה נתניהו, אולם המכנה המשותף הרחב יותר של בעלי ההון אליהם פנה נתניהו לא היה תפיסת עולמם אלא הקרבה האישית שלהם אליו.

עד המדינה שלמה (מומו) פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת, העיד על הניסיון של נתניהו לעניין את המולטי-מיליארדר ארנון מילצ'ן ברכישת שליטה על כלי תקשורת מרכזי, למרות שהוא מזוהה דווקא עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית, וידוע בקרבתו לקלינטון ולפרס.

מילצ'ן, על פי כתב האישום בפרשה המכונה "תיק 1000", סיפק לנתניהו סיגרים ולרעייתו בקבוקי שמפניה בשווי של מאות אלפי שקלים, ובנוסף גם רכש להם תכשיטים ובגדים. אולם נתניהו שאף כי חברו העשיר ישתלט על ערוץ טלוויזיה שיקום ממיזוג של הזכייניות קשת ורשת. לשם כך גייס את מנכ"ל משרד התקשורת פילבר וביקש ממנו לספק יעוץ מקצועי לאיל ההון. "לדעתי הוא איש שמאל, אבל זה לא הפריע. השיחה היתה מאוד נעימה", העיד פילבר. הרו עצמו העיד בחקירתו הראשית כי נתניהו ניסה לעניין את מילצ'ן גם ברכישת "ידיעות אחרונות".

בנימין, שרה ויאיר נתניהו עם ארנון מילצ'ן והשחקנית קייט הדסון באירוע שהתקיים בביתו של מילצ'ן במליבו, קליפורניה. 2014 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

התזה של ההגנה הגיעה לאבסורד בהמשך הדיון, כשעו"ד חדד חקר את הרו על נוסח החוק שהוזכר בשיחות נתניהו-מוזס. לא חוק שימנע מ"ישראל היום" להמשיך להפיץ מאות אלפי עותקי חינם, כפי שהציע ח"כ איתן כבל בהצעה שנודעה בשם "חוק ישראל היום", אלא חוק מרוכך יותר, שיגביל למשל את כמות המודעות שבין דפי החינמון.

"למעשה נוני מוזס הציג אינטרס לגיטימי, שהעיתון שלו עשוי להיכחד", אמר עו"ד חדד והזכיר את טענות ההיצף שהעלה מוזס בפני נתניהו. "ואז", המשיך, "למעשה יהיה רק 'ישראל היום'. לא יהיה בכלל 'ידיעות אחרונות', דבר שהוא לא רצוי גם לשיטת נתניהו".

העד הרו חייך, והשיב: "אני לא זוכר את זה באופן סצפיפית, אבל בהחלט הרעיון היה שוק חופשי, הוא לא חיפש לחסל גוף כזה או אחר".

"הוא גם לא חיפש לחסל את 'ידיעות אחרונות'", התעקש עו"ד חדד. "הוא לא רצה שיהיה רק 'ישראל היום'".

בשלב זה עבר הרו מחיוך לצחוק, ובכל זאת אישר את דברי הסנגור של נתניהו. "לא רק 'ישראל היום'", אמר.

כתב אישום נגד הפוליטיקה בישראל

באופן כללי המשיך הרו במנהגו מיום חקירתו הנגדית הראשון, והסתפק בדרך כלל באישור הטענות שהציג בפניו עו"ד חדד, מבלי לפרט.

הרו אישר כי להבנתו נתניהו לא האמין לאף מילה של מוזס, וכי מוזס לא האמין לדברי נתניהו. הוא אישר כי הפגישות בין השניים היו דיסקרטיות לא משום שהיה בהן דבר מה פסול או פלילי אלא משום שהשניים לא רצו שיגיעו לידיעת התקשורת. הרו אישר כי נתניהו נהג להיפגש עם גורמים רבים בבתי מלון, כפי שנפגש עם מוזס בשנת 2009, לפני שהפך לראש ממשלה, וכי רבות מהפגישות הללו נערכו בשעות הערב, כמו הפגישות עם מוזס.

מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, ביהמ"ש המחוזי בירושלים, 24.4.2023 (צילום: אורן פרסיקו)

הרו אישר כי ראה את נתניהו יוצא עם אורחים אחרים למרפסת מחוץ ללשכתו במצודת זאב, ולא רק עם מוזס ("יש נוף נעים", הצהיר עו"ד חדד אך את הפרט הזה לא טרח הרו לאשר). הרו אישר כי גם המנהג של השארת טלפונים מחוץ לפגישה לא היה ייחודי למפגשים של נתניהו עם מוזס.

עו"ד חדד חזר וטען כי המפגשים בין נתניהו למוזס נעשו בזירה הפוליטית, כחלק ממאבק פוליטי בין ראש הממשלה ליריב פוליטי. "כל 'תיק 2000', כדי להבין אותו צריך להבין את הפוליטיקה", אמר בשלב מסוים הסנגור, "זה ניסיון להגיש כתב אישום נגד הפוליטיקה בישראל".

עו"ד חדד הציג הודעה נוספת שקיבל הרו מדאום, באוקטובר 2014, שבוע לפני פתיחת מושב החורף של הכנסת. "דרכך לבוס", כתב העיתונאי לראש לשכת נתניהו. "חוק ישראל היום יוגש בתוך שבועיים שלושה. הם מכירים שכנראה אין להם יכולת להעביר, אבל מקווים לזעזע את הקואליציה". הרו השיב: "המסר עבר".

"המסר הוא שהחוק אפילו אם לא יעבור, זה יזעזע את הקואליציה", אמר עו"ד חדד והרו אישר. "כל הזמן במגרש הפוליטי, נכון?", שאל עו"ד חדד. "נכון", אישר הרו.

איתן כבל (צילום: מרים אלסטר)

הרו אישר שמוזס היה יריב פוליטי, הקשה ביותר של נתניהו לתפיסתו של ראש הממשלה. הרו אישר גם שמציע הצעת "חוק ישראל היום" איתן כבל היה לא יותר מאשר "נער שליח של 'ידיעות אחרונות'" שמבצע את ההוראות של מוזס. "שמעתי מנתניהו שכדי לפתור את הבעיה צריך לדבר עם נוני", אמר.

הרו אישר עוד כי המטרה של "חוק ישראל היום" היתה "לחסל פשוטו כמשמעו את 'ישראל היום', הקול היחיד של הימין", זאת אף שהעיתון שימש שופר תעמולה לנתניהו אישית ולא לימין כולו, לכן גם ראשי מפלגות הימין רצו בהחלשתו; ואף שהחוק בסך הכל קרא לחייב את העיתון לגבות מחיר בגובה 70% מזה של המתחרה "ידיעות אחרונות", ולא "לחסל אותו".

"כשראש הממשלה רוצה להעביר חוק או למנוע העברת חוק או שיש לו או שאין לו רוב", אמר עו"ד חדד. "אם אין לו רוב הוא חייב למצוא פשרה עם הצד השני. נכון?". הרו אישר.

"פשרה פוליטית זו אחת הפעולות הכי בסיסיות בכנסת", הוסיף עו"ד חדד.

"זה מהות הדמוקרטיה", אמר הרו.

"מסכים איתך", אמר עו"ד חדד. "זה הדבר הכי רחוק מפלילים. ולכן זו הסיבה שנתניהו פונה לגורם היחיד מבחינתו שאפשר לנהל עמו דין ודברים פוליטיים. כך הבנת את הדברים מנתניהו בזמן אמת, באופן ספציפי על נוני מוזס".

"אומרים לא לחוק סגירת 'ישראל היום'". שלט חוצות, תל-אביב, נובמבר 2014 (צילום: איתמר ב"ז)

"באופן ספציפי הוא הבין שהחוק עצמו מגיע מכיוון נוני מוזס ולכן הוא צריך להתנהל מולו", השיב הרו.

לפי גרסת עורך דינו של נתניהו, "נתניהו מגיע לפשרה הזו לא מתוך הבנה שאין לו אלטרנטיבה, הוא מסתכל אחורה ורואה שאין לו חיילים, הוא לבד, כל החיילים שלו עם נוני מוזס". אולם לפי החקירה של הרו במשטרה, חקירתו הראשית במשפט המו"לים וגם מתוך מלל השיחות המוקלטות, לנתניהו היה אינטרס נוסף מעבר לאינטרס הפוליטי: לקבל מ"ידיעות אחרונות" סיקור חיובי יותר על מנת להבטיח לעצמו את הניצחון בבחירות לכנסת.

וולטר צוריאנו

בחלק אחר של יום החקירה התייחס עו"ד חדד למזכר שחיבר נצ"מ מומי משולם, חוקרו של הרו, ב-9.7.2017. כמה ימים קודם לכן נחקר הרו על-ידי משולם ואמר לו כי בהפסקת השירותים נזכר בדבר מה נוסף שרצה לספר אך בינתיים שכח. רק אחרי שעזב את החקירה נזכר בדבר והתקשר לספר למשולם.

"לטענתו", כתב משולם במזכר, "אדם בשם וולטר צוריאנו מקורב לבנימין נתניהו ועוסק בפעילות איסוף מודיעיני. הרו הוסיף שבשנים 2007-2008 כאשר פורסם תחקיר על טיסות נתניהו לאנגליה הוא הבין שוולטר סייע לו בהשגת חומרים בנדון. וולטר נהג להתאמן בחדר הכושר בכנסת יחד עם נתניהו ביחידות. הוא יודע על קשריו של וולטר עם נתניהו בעיקר מדיבורים שהיו בלשכה בנדון. להבנתו בשנים האחרונות הקשר בין השניים התרופף בגלל שרה נתניהו".

אותו "וולטר צוריאנו" הוא וולטר סוריאנו, שהגיש בשנים האחרונות שלל תביעות דיבה נגד עיתונאים, כולל נגד "העין השביעית". התביעה הראשונה בסדרה הוגשה בשנת 2018 נגד העיתונאי רביב דרוקר, אחרי שזה סיפר בראיון לגל"צ כי במשטרה מתדרכים שסוריאנו הוא האדם אליו התכוון המפכ"ל דאז רוני אלשיך כשדיבר בתוכנית "עובדה" על כך שגורמים פרטיים בשליחות נתניהו אספו מידע על חוקרי ראש הממשלה בפרשות שהפכו לימים לכתב האישום נגדו.

וולטר סוריאנו (משמאל) עם עורך דינו שלמה רכטשאפן, בהפסקה בדיון בתביעות שהגיש סוריאנו נגד דרוקר, 18.10.2022 (צילום: אורן פרסיקו)

לפי דברי הרו, שנרשמו על ידי משולם, סוריאנו סייע לנתניהו בהשגת חומרים בנוגע לתחקיר על טיסותיו של ראש הממשלה לאנגליה. הכוונה לתחקיר של רביב דרוקר שקדם לתחקיר "ביביטורס" המפורסם, שעסק גם הוא במימון נסיעות של נתניהו לחו"ל.

"העובדה שוולטר סייע למר נתניהו בעקבות תחקיר שפורסם עליו, לא ראית בזה משהו פלילי, נכון?", שאל עו"ד חדד את הרו.

"אני לא יודע מה הוא כל כך עזר אבל אני לא הכרתי משהו פלילי", אישר הרו.

"אבל מה שכן חמור שבעקבות מה שאתה נזכרת יש הדלפות חמורות של המשטרה, לרבות בקולו של המפכ"ל אלשיך, שמועלית התזה המופרכת שוולטר סוריאנו עוקב אחר חוקרי המשטרה. מכיר?", המשיך עו"ד חדד.

"לא הכרתי את הקשר בין הדברים", השיב הרו.

חקירתו הנגדית של הרו תימשך מחר.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 2.08MB)