בני הזוג ביידן בעת ביקור ביד-ושם (צילום: יצחק הררי)

בני הזוג ביידן בעת ביקור ביד-ושם (צילום: יצחק הררי)

סיקור חצוי

יום לאחר הפיצוץ ביחסי ישראל-ארה"ב, האווירה נרגעה ונראה כי שיא המשבר מאחורינו. כלומר, המתח בשיאו, ונראה שיחלוף עוד זמן רב עד שהרוחות יירגעו. כלומר, כרגיל, תמונת העולם תלויה בשאלה איזה עיתון מחזיקים, ונראה שאין סיבה לסמוך על המידע שמספקים לנו כלי התקשורת בישראל.

"סגן נשיא ארה"ב רותח על ישראל", קוראת כותרת גג לראשית בשער "ידיעות אחרונות". העילה, למי שפיספס את מהדורות החדשות ביממות האחרונות – הכרזה על אישור בנייה של 1,600 יחידות דיור חדשות בחלק של ירושלים שנכבש ב-1967, בדיוק כשסגן נשיא ארה"ב מגיע לביקור חגיגי בישראל במטרה לגשר על מחלוקות עם הפלסטינים.

"ארה"ב: מאמינים שנתניהו לא ידע, אבל הוא ראש הממשלה", קוראת כותרת גג לראשית ב"ישראל היום". מה שנתניהו כביכול לא ידע הוא הכוונה להכריז על אישור הבנייה בעיתוי הנוכחי ("אל תאמינו לנתניהו שלא ידע", פותח יוסי שריד את טורו ב"הארץ").

ממש כמו במשברים קודמים בין ממשלת נתניהו לממשל אובמה, "ידיעות אחרונות" מוביל הבוקר את הקו הביקורתי, הטוען כי המשבר ביחסים חריף ומשמעותי, ואילו "ישראל היום" עושה כל שביכולתו לצנן את הרוחות.

על-פי הדיווח מאת שמעון שיפר ב"ידיעות אחרונות", ביידן "תקף אתמול בחריפות את אישור התוכנית ומתח ביקורת חסרת תקדים על ממשלת ישראל". שיפר מוסיף כי "ביידן תקף פומבית את ישראל בביקורו ברמאללה והתבטא בחריפות בשיחות פרטיות". אך על-פי הדיווח מאת שלמה צזנה ומתי טוכפלד ב"ישראל היום", "בסביבתו של נתניהו הביעו שביעות רצון לנוכח האמירות המתונות יחסית של סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ברמאללה. להערכתם, הדבר מהווה סימן לכך שלא נותרו משקעים של ממש ביחסים בין ישראל לארה"ב".

מה בדיוק אמר ביידן ברמאללה? אפילו על כך אין הסכמה בין העיתונים. "אני מגנה את ההחלטה לבנייה בירושלים. היא תפגע נואשות באמון בין הצדדים", אמר ביידן לפי הדיווח של איתמר אייכנר, רוני שקד וליאור זילברשטיין ב"ידיעות אחרונות". "חובה על שני הצדדים לייצר אווירה שתומכת במו"מ ולא מסבכת אותו. ההחלטה שקיבלה ממשלת ישראל שלשום חותרת תחת עקרון אמון זה", אמר סגן הנשיא האמריקאי לפי הדיווח מאת דניאל סיריוטי ב"ישראל היום".

האם האשמת ישראל בחתירה תחת המשא-ומתן יכולה להיחשב לאמירה מתונה? בהחלט, במיוחד אם משווים אותה להצהרות ביידן אתמול ברמאללה, לפי דיווחו של שיפר, בשיחות סגורות: "זה מתחיל להיות מסוכן לנו, מה שאתם עושים כאן פוגע בבטחונם של החיילים שלנו שנלחמים בעיראק, באפגניסטן ובפקיסטן. זה מסכן אותנו וזה מסכן את שלום האזור". תמצית עמדה זו הופכת לכותרת הראשית של העיתון.

מה הלאה ביחסי ישראל-ארה"ב? ובכן, "בממשל האמריקאי לא קונים את ההסבר על כך שנתניהו לא ידע מראש. גם בבית הלבן וגם במחלקת המדינה טענו כי ישראל טמנה מלכודת לביידן", כותב שיפר ב"ידיעות אחרונות" ומוסיף כי "גורמים בוושינגטון מעידים כי במסדרונות הממשל רותחים על נתניהו".

"למרות הגינוי האמריקאי החריף, מקורבי ראש הממשלה העריכו כי התקרית לא תגרום לנזק מדיני משמעותי בסופו של דבר", מדווח ב"ישראל היום", תחת כותרת הביניים "לא ייגרם נזק". "בכירים במשרד [החוץ האמריקאי] הבהירו כי הם מאמינים לנתניהו, אבל הוא ראש הממשלה", נכתב עוד בעיתון במסגרת דיווח קצר מאת ליאור יעקבי וסוכנויות הידיעות.

שיפר, מצדו, מסמן את המועד לסיקור החצוי הבא של יחסי ישראל-ארה"ב: ביקורו של נתניהו בסוף החודש בוועידה השנתית של איפא"ק. "לא ברור מי מבכירי הממשל ייאות להיפגש עם נתניהו במהלך ביקורו", הוא כותב. ואולי, בעצם, תהיה הזדמנות קרובה בהרבה לקרוא שני דיווחים הפוכים בתכלית – היום יישא ביידן נאום באוניברסיטת תל-אביב.

הלם בירושלים ובקהילה הבינלאומית

"וושינגטון ועימה הקהילה הבינלאומית לא יקבלו עוד בהשלמה, אפילו לא בהעלמת עין, בנייה ישראלית במזרח ירושלים", פוסקים אבי יששכרוף ועמוס הראל בטור פרשנות המתפרסם ב"הארץ". לדעתם, זו הנקודה העקרונית שעולה מאישור הבנייה במזרח ירושלים, ולא שאלת עיתויו של פרסום האישור והמבוכה שנגרמה בעקבותיו.

אם נכונה הערכה זו, לישראל צפויה תקופה קשה בזירה הדיפלומטית. בכל העיתונים מדווחים הבוקר על תוכניות הבנייה בשטחי ירושלים שנכבשו ב-1967. ב"ידיעות אחרונות" מתפרסמת "בדיקת 'ידיעות אחרונות'", מאת עופר פטרסבורג, ולפיה "במשרד הפנים נמצאות בהליכי אישור שונים לא פחות מ-19 תוכניות בנייה שונות במזרח ירושלים, ובהן מתוכננות לקום 7,038 יחידות דיור". ב"ישראל היום" מדווח יורי ילון על 7,717 יחידות דיור שאושרו לאחרונה לבנייה בשטח המכונה "מזרח ירושלים". "מעריב" מדפיס מפה תחת הכותרת "משברים בבנייה", ובה נתונים על יחידות הדיור המתוכננות במה שמכונה "ירושלים המזרחית". בסך-הכל למעלה מ-8,000 יחידות דיור. הכותרת הראשית של "הארץ" [ניר חסון] קוראת: "בעיריית ירושלים קיימות תוכניות לבניית 50,000 יחידות דיור נוספות במזרח העיר". מקור ההבדל במספרים בין "הארץ" ליתר העיתונים – בעיתון זה נספרו גם תוכניות בנייה שטרם הוגשו לוועדת התכנון.

ב"מעריב" כותב יובל גורן על יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במשרד הפנים, רות יוסף. היא זו שאישרה את בניית 1,600 היחידות מעבר לקו הירוק, ועל-פי הכותרת לידיעה ב"מעריב" – היא "האשה שמאחורי המשבר". גורן מדווח כי יוסף "בהלם".

גזענות ב"הארץ" וב"ידיעות אחרונות"

אחת הידיעות על שער "הארץ" נושאת את הכותרת "סקר: יותר ממחצית מבני הנוער תומכים בהגבלת זכויותיהם של אזרחים ערבים" [אור קשתי]. גם כותרת הידיעה המלאה, המופיעה בעמ' 4 של העיתון, מוצגת מזווית דומה: "חצי מהנוער נגד זכויות שוות לערבים; הרוב שולל את זכותם להיבחר לכנסת".

ידיעה על הסקר, שנערך לרגל יום עיון שיתקיים היום באוניברסיטת תל-אביב, מופיעה גם ב"ידיעות אחרונות" [תמר טרבלסי-חדד], בלי הפניה בשער. הבדל נוסף בין שתי הידיעות הוא שב"ידיעות אחרונות" הכותרת מדגישה את הגזענות בעם היהודי פנימה – "אני לא רוצה אתיופים בכיתה", ציטוט שלא נאמר על-ידי איש, אך מוסק מנתוני הסקר; 17% מהילדים לא רוצים אתיופים בכיתתם.

אף שבידיעה המתפרסמת ב"ידיעות אחרונות" מוזכר כי 52% מבני הנוער שהשיבו לסקר סבורים שיש למנוע מערבים להיבחר לכנסת ו-46% סבורים שלערבים לא צריכות להיות זכויות שוות ליהודים (אחוזים גבוהים בהרבה מאלה שמביעים גזענות כלפי אתיופים, הקוראים לסנקציות גזעניות חמורות בהרבה מאלה הנדרשות לדעתם להטיל על האתיופים), המלה "ערבים" לא מגיעה לכותרת הגג של הידיעה, לכותרת הידיעה או לכותרת המשנה של הידיעה.

עצור, אתה משעמם

בכפולה הפותחת של המוסף "24 שעות" מתפרסמת כתבה מאת שרית רוזנבלום על דעיכתה המהירה מן הצפוי של שפעת החזירים. הכתבה מתפרסמת במלאת שנה לפרוץ המגפה, והיא מלווה בתצלום [AP] של שוטרים העוצרים אדם בתחפושת חזיר. כיתוב התצלום קורא: "השפעת נעצרת".

בכתבה נאמר כי יש "תיאוריות קונספירציה על הפצת הנגיף במכוון" ו"קריאות לבדוק את הקשר בין חברות התרופות להחלטות שנתקבלו בחודשי המגפה הראשונים". חלקה של התקשורת ביצירת היסטריה המונית לנוכח השפעת אינו מוזכר בכתבה.

בכל זאת, נראה שב"ידיעות אחרונות" נוקטים כעת זהירות יחסית לטון ההיסטרי שאיפיין את רוב העיתונים לפני כשנה. מחקר טרי המוזכר בכתבה, ולפיו "המחלה עלולה לשוב ולתקוף אותנו דווקא בחודשי האביב", אינו מובלט בשום אופן. גם ציטוט מפי ד"ר איתמר גרוטו ממשרד הבריאות, הטוען כי "הנחת העבודה שלנו אומרת שהיא [המחלה] תחזור כנראה במהלך הסתיו הקרוב, ואולי אפילו קודם", נדחק לפסקאות האחרונות ומוצנע יחסית. בימים הטובים של המחלה, מחקרים וציטוטים מבשרי רעות היו הופכים לכותרות ענק בעמודים הראשונים.

נקודת מבט

אתמול פורסמו הדו"חות הכספיים של חברת הוט לשנת 2009. כותרת טור מאת אמיר טייג ב"דה-מרקר" מתמקדת בחצי הריק של הכוס – "HOT מפסידה על הפעילות בטלוויזיה". כותרת ידיעה מאת גילעד נס ב"כלכליסט" מתמקדת דווקא בחציה המלא – "הטלפון והאינטרנט היו מנועי הצמיחה של HOT בשנת 2009".

העיתון מוגש בחסות

לי-אור אברבך דיווח אתמול ב"גלובס" כי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו פתחה בהליך הפרה נגד זכיינית ערוץ 2 רשת, בשל תוכן שיווקי בתחרות מלכת היופי ששודרה השבוע. "בדיקה שנערכה ברשות השנייה", כתב אברבך, "העלתה כי בתחרות התגלתה חשיפה מוגזמת למותג של מעצב האופנה דני מזרחי ולמותג התכשיטים היוקרתי ה. שטרן. בין היתר הוצגו על המסך שמות המותגים שתרמו את ההלבשה והתכשיטים של המתמודדות, ועל הבמה הרבו בסופרלטיבים לשתי החברות, באופן – כך נטען – העולה על הסביר".

מזל שאין רגולטור לעיתונות המודפסת. אחרת היה מוטל קנס על "ידיעות אחרונות", שבידיעה חדשותית על הטקס שפירסם שלשום ציין כי "לאורך כל הערב הציגו המועמדות את קולקציות האופנה לקיץ 2010 של אופנת גולף ואינטימה ושמלות הכלה והערב של המעצב דני מזרחי. הן ענדו את תכשיטי ה. שטרן וצעדו על הבמה בנעליים של רשת סקופ".

גם בעיתונים האחרים הפרסום הסמוי מקבל מקום של כבוד. בין עמודי "מעריב" התחבאו הבוקר שישה מוספים פרסומיים מסוגים שונים; חמישה קטלוגים של רשתות שיווק ומוסף פרסומי בשם "עסקים@מנהלים". בעמוד השער של "הארץ" מתפרסמת הבוקר במלואה ידיעה שנלקחה מסוכנות הידיעות AP ולפיה "קמפיין פרסום חדש של רשת סופרמרקטים בישראל מנסה לנצל למטרות שיווקיות את תמונות החשודים בהתנקשות בבכיר החמאס מחמוד אל-מבחוח". בידיעה ב"הארץ" לא מצוין מי היא רשת הסופרמרקטים, המוזכרת בידיעה המקורית שהעבירה סוכנות הידיעות, שהרי זו היתה יכולה להיות פרסומת בלתי הכרחית לרשת. במצב הנוכחי, הידיעה היא רק פרסומת לפרסומת לרשת.

ענייני תקשורת

בכל העיתונים מדווח על תוכניתה של קולין לרוז, אמריקאית שהתאסלמה, להתנקש בחייו של הקריקטוריסט לארס וילקס, שאייר לפני שלוש שנים את הנביא מוחמד בדמות כלב. ב"הארץ" וב"מעריב" מצוין בידיעה כי אתמול פירסמו שלושה עיתונים שבדיים את הקריקטורה מחדש, כביטוי להבעת תמיכה בקריקטוריסט. העיתונות הישראלית אינה מתגייסת להבעת תמיכה דומה. רק ב"מעריב" מתפרסם האיור של וילקס. גודלו כגודל בול.

רז שכניק מדווח במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" על משבר ברשת, זכיינית ערוץ 2. בעלי המניות, כותב שכניק, הביעו לאחרונה מורת רוח בפני המנכ"ל, אבי צבי, בעקבות שיעורי הצפייה הנמוכים בתוכניות הזכיינית. נשקלת האפשרות, כך מדווח, למנות את אורי שנער ליו"ר פעיל.

במוסף "דה-מרקר ויק" מתפרסמת כתבת פרופיל מאת שוקי שדה על זקי רכיב, השותף החדש בעיתון "מעריב". "השאלה מה בדיוק יעשה רכיב ב'מעריב' עדיין לא מפוענחת", כותב שדה. "מלבד השפעה, הוא מחפש במידה רבה גם הכרה מצד החברה והממסד בישראל", מעריך שדה. בהמשך הוא מצטט "מקורות בשוק התקשורת" שטוענים כי רכיב יתמקד בפיתוח הטכנולוגי של קבוצת התקשורת, וכי "הוא אינו מתכוון להתערב בתוכני העיתון".

אופיר בר-זהר מחלצת כמה מלים מיעקב שחם, היו"ר החדש של ועדת הטלוויזיה ברשות השנייה. "יש להקפיד ולא לאפשר שילוב חומר פרסומי על חשבון זמן השידורים. אם יש סרט של חצי שעה ובתוכו יש במצטבר ארבע דקות של תוכן שיווקי, זה זמן שצריך להיחשב לפרסום", אומר לה שחם. וכן, "תחום התחקירים, ובמיוחד לגבי אלה המוגדרים כטייקונים, אינו מקבל ביטוי ראוי בערוצים 2 ו-10". הנה כתבה נרחבת על שחם [אביבה לורי] שהתפרסמה ב"הארץ" לפני ארבע שנים. הדמות המצטיירת מכתבה זו רחוקה מהעמדות המובעות בשני הציטוטים שלעיל.

במדור חדשות החוץ של "מעריב" מדווח [סוכנויות הידיעות] כי כלי תקשורת רבים בצרפת הסירו מאתרי האינטרנט שלהם פרסומים על בגידות המיוחסות לנשיא המדינה ורעייתו. ב"הארץ" מסבירה דנה הרמן כי בכל הנוגע להסרת הפרסום מאתר "ז'ורנל די דימנאש", "ייתכן פשוט שסרקוזי הרים טלפון לידידו הקרוב, הבעלים של קבוצת לאגארדר, המחזיקה בשבועון".