ממשלה חדשה בפתח, הסכמים קואליציוניים, חלוקת תיקים (תרתי משמע), ויכוחים ואיומים, אבל את קול הסביבה איש לא משמיע ואיש לא שומע. אף אחד מראשי הסיעות והשרים המיועדים, גם לא ראש הממשלה המיועד, מתווכחים על איכות האוויר בישראל, על אנרגיות מתחדשות, על מס פחמן או על משבר האקלים, רחמנא ליצלן. הנושאים הללו אינם שנויים במחלוקת, הם בכלל לא נמצאים על השולחן. במקרה שלהם, לא צריך הסכמות כי מדובר במוסכמות – איכות הסביבה לא חשובה.

אנחנו לא יודעים מה עמדתו של השר המיועד לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, בנושא שריפות פסולת או זיהום תעשייתי, וגם אף אחד בתקשורת לא ממש שאל אותו לגבי זה. בן-גביר ניכס מהמשרד להגנת הסביבה את המשטרה הירוקה ומרשות הטבע והגנים את הסיירת הירוקה. האם כדי לטפל ביתר שאת בחברות מזהמות כמו מפעל נשר רמלה, בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד, ICL או אדמה אגן? האם הוא מתכוון להילחם ברצינות בתופעת שריפות הפסולת הפיראטיות ברחבי המדינה? האם בן-גביר חושב שחוסן לאומי על מלא כולל גם חוסן אקלימי?

ומה עם שר האוצר המיועד בצלאל סמוטריץ'? האם בהנהגתו משרד האוצר יפסיק לחבל במאמצים לחקיקת חוק אקלים על מלא, ויאפשר, יחד עם משרדי האנרגיה והתחבורה, מעבר ממשק מוטה דלקים מחצביים להפקת חשמל והנעת כלי תחבורה - אל משק מוטה אנרגיות מתחדשות עם אגירה ותחבורה ציבורית וחשמלית?

ומהי עמדתו של אבי מעוז, סגן השר המיועד במשרד ראש הממשלה ומנכ"ל חברת "גבעות עולם חיפושי נפט שותפות מוגבלת" לשעבר, שגם יהיה אמון על הקשר של הממשלה עם הארגונים החוץ ממסדיים וביניהם הארגונים הירוקים, בנוגע לחיפושי הגז העתידיים?

אם התקשורת לא תשאל את השאלות החשובות, וגם תדרוש תשובות - נמצא את עצמנו בשנים הקרובות עם הרבה יותר חולים ומתים, עם משק פחות תחרותי ועם איומים חדשים מבית ומבחוץ

והאם ראשי יהדות התורה, שסתמו את הגולל מיד עם היבחרם על קידום תחבורה ציבורית בשבת וביקשו כספים לסבסוד תחבורה ציבורית רק לאנשיהם, יקדמו גם הפחתת פסולת פלסטיק? איך זה שאף אחד לא שואל את השאלות הללו?

לממשלה החדשה יש אתגרים גדולים בנושאי הגנת הסביבה והתמודדות עם משבר האקלים. זיהום האוויר התחבורתי והתעשייתי בישראל חוגג ואיתו הזיהום הכבד משריפת פסולת פיראטית, זיהום הגובה בכל שנה מעל ל-2,500 מתים. אנחנו עדיין מטמינים כ-80% מהפסולת שלנו ומייצרים פסולת בכמות הולכת וגדלה. אנחנו עדיין זורקים כשליש מהמזון.

היעד הממשלתי לייצור 10% מהחשמל בשנת 2020 באמצעות אנרגיות מתחדשות, יעד נמוך ונפסד לכל הדעות, שוב יפוספס גם בשנת 2022. חוק האקלים תקוע ואיתו גם התקציבים והפעולות להיערכות לשינויי האקלים: לשריפות, להצפות ולגלי חום וקור שגורמים לתחלואה ולתמותה עודפת.

השטחים הפתוחים במדינה מאוימים על ידי תוכניות בינוי שונות, והתכנון הלאומי מוטה בנייה לא רוויה ותחבורה פרטית. אבל האם שמעתם מילה לגבי שרי או שרות הגנת הסביבה, האנרגיה והתחבורה? האם בממשלת ימין על מלא מישהו יתייחס ברצינות לנושאי סביבה והאקלים?

נדמה כי הממשלה החדשה מאיינת את נושאי הגנת הסביבה והמשבר האקולוגי-אקלימי, ואם אנחנו לא נתעורר, והתקשורת לא תשאל את השאלות החשובות, וגם תדרוש תשובות - נמצא את עצמנו בשנים הקרובות עם הרבה יותר חולים ומתים, עם משק פחות תחרותי ועם איומים חדשים מבית ומבחוץ – על מלא.

עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ומחבר הספר "צריך לקיים" (פרדס, 2016)