שבועיים לפני הבחירות, מפלגת הציונות הדתית הציגה את "תכנית חוק וצדק לתיקון מערכת המשפט ולחיזוק הדמוקרטיה הישראלית". התגובות מכל קצוות המפה הפוליטית לא איחרו להגיע. יריביה הפוליטיים, ביניהם גדעון סער וזהבה גלאון, האשימו כי התכנית נועדה לבטל את משפט נתניהו, מעקרת את היכולת להילחם בשחיתות פוליטית ואף עלולה להוביל ל"הפיכה שלטונית".
זו אינה הפעם הראשונה שהדמוקרטיה עולה על סדר היום הפוליטי. דומה כי הדמוקרטיה עצמה, עתידה ודמותה, עומדות במרכזן של מערכות הבחירות החוזרות ונשנות בישראל בשנים האחרונות. הדמוקרטיה הפכה נושא מרכזי לא רק עבור הפוליטיקאים. לפי נתוני מחקר הבחירות הישראלי, בתום סבב הבחירות הרביעי, במרץ 2021, עבור 14% מהישראלים הבחירות היו בעיקר על "עתיד הדמוקרטיה", הרבה יותר מכל נושא מדיני אחר, כולל המצב המדיני-ביטחוני, מצב הכלכלה ויחסי דת-מדינה.
הטלטלה הפוליטית וחששותיהם של ישראלים לעתיד הדמוקרטיה משתלבים בדיון על מה שמכונה "משבר הדמוקרטיה" העולמי, ובייחוד בשאלה עד כמה המשבר הזה התרחב לתמיכתם של אזרחים ב"כללי המשחק", בערכים ובעקרונות הדמוקרטיים. מחקר אשר ערכנו עם מיכל שמיר ונעמה ריבלין-אנגרט מאוניברסיטת תל אביב, ישראל ויסמל-מנור מאוניברסיטת חיפה ותמיר שפר מהאוניברסיטה העברית, שמתפרסם בימים אלה במסגרת "ספר הבחירות בישראל – 2021-2019" (בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה) מתחקה אחר עמדותיהם של ישראלים כלפי ערכים דמוקרטיים וקיומו של משבר כזה בזירה הישראלית.
המחקר בחן האם יש קשר בין אהדה לפוליטיקאים מרכזיים לבין תמיכה בערכים דמוקרטיים כמו שוויון פוליטי, חופש ביטוי ומחויבות למשטר הדמוקרטי. מחקרים שנערכו מאז שנות ה-80 מראים כי תמיכתם של ישראלים בערכים דמוקרטיים כגון שוויון בפני החוק וחופש הביטוי, הינה גבוהה ויציבה, אך נוטה לרדת בתקופות של איומים ביטחוניים, כאשר היא נוגעת למיעוטים או עומדת מול ערכים אחרים.
ההסכמה על כללי המשחק נשחקת משום שהערכים הדמוקרטיים עצמם הופכים להיות מזוהים עם פוליטיקאי ספציפי – תופעה אותה אנו מכנות פרסוניפיקציה
תמיכה זו בערכים דמוקרטיים עומדת בניגוד בולט למידת האמון של ישראלים בפוליטיקאים, בכנסת ובממשלה, אשר נמצא בירידה עקבית ומתמשכת מזה כ-30 שנה. גם המחקר שלנו מראה שלמרות המשבר הפוליטי המתמשך, התמיכה בערכים דמוקרטיים במערכות הבחירות האחרונות עדיין גבוהה: יותר מ-80% מהישראלים נמצאו מחויבים לדמוקרטיה ותומכים בשוויון פוליטי, 60% תומכים במנהיגות דמוקרטית וביטאו הסכמה עם כללי המשחק הדמוקרטיים, ולמעלה מ-50% תומכים בחופש הביטוי של מבקרי ישראל.
אולם המדדים האלה מספרים רק חלק מהסיפור. אף שהתמיכה בדמוקרטיה נראית יציבה וגבוהה על פני השטח, אנו מוצאות שההסכמה על כללי המשחק נשחקת משום שהערכים הדמוקרטיים עצמם הופכים להיות מזוהים עם פוליטיקאי ספציפי – תופעה אותה אנו מכנות פרסוניפיקציה.
באופן ספציפי, הסתכלנו על הקשר בין תמיכה של ישראלים בערכים דמוקרטיים לבין האהדה שלהם לבנימין נתניהו ולבני גנץ, שהיו המועמדים המובילים לראשות הממשלה בארבע מערכות הבחירות האחרונות.
מצאנו שנתניהו מגלם תמיכה בערכים לא-דמוקרטיים, כלומר – מי שהעידו שהם אוהבים אותו יותר תמכו פחות בסגנון מנהיגות דמוקרטי והביעו מחויבות פחותה לכללי המשחק הדמוקרטי. לעומת זאת, לא מצאנו כל קשר בין תמיכה בערכים אלו לבין אהדה כלפי בני גנץ, למרות שדווקא קמפייני הבחירות שלו התמקדו בהגנה על הדמוקרטיה הישראלית. כלומר, הוא אינו מגלם עמדה כלפי ערכים דמוקרטיים (לטובה או לשלילה).
מתוך "מחקר הבחירות הישראלי 2021-2019"
הדבר הגיוני לאור הדומיננטיות של נתניהו במערכת הפוליטית הישראלית בעשורים האחרונים. כך, ייתכן שכאשר פוליטיקאי יחיד הופך למרכזי כל כך, יש בכוחו להפוך גם את כללי המשחק המוסכמים לסוגיה פוליטית.
הבחירות הנוכחיות, כמו ארבעת הסבבים שלפניהן, עוסקות בשני נושאים מרכזיים: עתידו של בנימין נתניהו במערכת הפוליטית ועתיד הדמוקרטיה הישראלית. שני נושאים אלו שזורים זה בזה באופן הדוק. בדומה למתרחש במדינות נוספות בעולם כמו איטליה בה זכתה לאחרונה מנהיגת הימין הקיצוני בבחירות, או בארה"ב בה בחירות האמצע הן מבחן ליכולת של טראמפ לחזור לכהונה נוספת בבית הלבן, גם הפתק בקלפי הישראלי הוא לא רק הבעת אמון באדם או במפלגה, אלא הצבעה בעד מערכת ערכים שלמה שתעצב את חיינו, לפחות עד הבחירות הבאות.
קלרטה טרגר היא פוסט-דוקטורנטית למדע המדינה באוניברסיטת טורונטו. מחקריה עוסקים בעמדות של הציבור ואליטות פוליטיות כלפי מדיניות ממשלתית כופה.
לירון לביא היא מרצה בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. מחקריה עוסקים בבחירות, ייצוג פוליטי ודמוקרטיה בישראל ובעולם.