ב-28.2.2018, בחדר חקירות קטן בבניין יחידת להב 433 של משטרת ישראל, נפגש שאול אלוביץ', אז עדיין הבעלים של בזק ו"וואלה", עם שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת ששירת אותו ואת בזק נאמנה, אך כמה ימים קודם לכן הפך לעד מדינה בפרשה המכונה "תיק 4000". לפי כתב האישום, אלוביץ' וראש הממשלה דאז בנימין נתניהו רקמו עסקת שוחד שפילבר היה אחד ממוציאיה לפועל.

אתמול (26.4), בבית-המשפט המחוזי בירושלים, שוב נפגשו אלוביץ' ופילבר. פילבר עדיין בכובעו כעד מדינה, אולם אלוביץ' כבר בכובע נאשם מספר 2 במשפט המו"לים. בפניהם ובפני השופטים הוקרנו כמה קטעים קצרים מהעימות שנערך בין השניים במשטרה. אלוביץ', אחרי עשרה ימי חקירה, נראה המום. מולו התייצב לא רק פילבר, שהגדיר בבית-המשפט את תפקידו בעימות כ"סטטיסט", אלא גם ארבעה חוקרים, כולל החוקר שלומי חכמון, שהסתובב ללא הרף בחדר, נעמד מדי פעם ליד החשוד אלוביץ' וצעק עליו.

בפתח העימות בין השניים נתגלעה מחלוקת: פילבר הטיח באלוביץ' כי בפגישה הראשונה ביניהם, ימים ספורים אחרי שנכנס לתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת, פילבר הבהיר לו שקיבל משר התקשורת וראש הממשלה נתניהו הוראה "לטפל בך כמו שצריך". אלוביץ' השיב כי לא קיבל כל מסר שכזה.

אמנם, הודה אז החשוד אלוביץ', לפגישה הרשמית ביניהם בנוכחות היועצת המקצועית של פילבר קדמה פגישה בארבע עיניים, אולם היא ארכה שתיים או שלוש דקות בלבד ולא עשר דקות כפי שטען פילבר, וגם בזמן המועט הזה מנכ"ל משרד התקשורת הטרי דיבר בעיקר על הישגיו כראש מטה הבחירות של נתניהו ולא על הוראות לספק לאלוביץ' יחס מיוחד.

עד המדינה שלמה פילבר בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 26.4.2022 (צילום: יונתן זינדל)

החוקרים שבו ועימתו את אלוביץ' עם גרסת פילבר, אך זה עמד בשלו: "מומו לא אמר לי את זה מעולם", טען. בהמשך פנה ישירות לפילבר ואמר לו: "לא אמרת דברים כאלה מעולם. באותן שתיים-שלוש דקות לא אמרת לי שום דבר על הוראה של ראש ממשלה".

המחלוקת הזו, בין פילבר לאלוביץ', מלה כנגד מלה, היא גם מחלוקת מרכזית בין התביעה להגנה במשפט המו"לים. יום אתמול, יום החקירה הראשון של הסנגורים את פילבר, הוקדש כולו לביסוס הרקע הדרוש כדי לשכנע את השופטים שהגרסה של אלוביץ' היא הנכונה.

כדי לעשות זאת פרש עו"ד ז'ק חן, סנגורו של איל המדיה לשעבר, תמונה רחבה ולפיה פילבר פעל להיטיב עם בזק בלי שום קשר להנחיה שניתנה או לא ניתנה על-ידי נתניהו. המניע שלו היה מקצועי, טען, ולא אישי, ובוודאי שלא זר ופסול. וממילא, הפעולות של פילבר לטובת בזק החלו עוד לפני שנכנס רשמית לתפקידו, כלומר לפני שנפגש עם נתניהו ושמע ממנו, כפי שטוענת התביעה, את ההנחיה.

עו"ד חן טען כי בעימות המשטרתי הציג עד המדינה פילבר לטייקון המדיה אלוביץ' שני "סימנים" לכך שגרסתו היא הנכונה. את ה"סימנים" האלה ניסה חן לקעקע.

ראשית, אמר הסנגור, יום לפני הפגישה הראשונה עם אלוביץ' טרח פילבר להגיע לפגישת הכנה עם היועץ של בזק, אלי קמיר, שאותו תיאר בעימות כ"יצור חדש" עבורו. שנית, הוסיף ואמר פילבר לאלוביץ' בעימות, קמיר הוא שסיפר לו שיש לקדם בזריזות את אישור עסקת מיזוג בזק-yes, עסקה שאכן קודמה במהירות ומימושה הזרים לקופת החברה הפרטית של אלוביץ' מאות מיליוני שקלים.

אלי קמיר (צילום מסך מתוך שידורי תאגיד השידור הציבורי)

לאורך יום החקירה בבית-המשפט הציג עו"ד חן ראיות לכך שקמיר לא היה "יצור חדש" עבור פילבר במועד זה, וכי פילבר שמע על הצורך בזירוז העסקה מגורמים במשרד התקשורת. מכאן קפץ עו"ד חן למסקנה מעט מרחיקת לכת: אם שני ה"סימנים" שבהם נקב פילבר קורסים, קורסת גם הגרסה של פילבר שלפיה אמר לאלוביץ' שנתניהו הורה לו "לטפל בו כמו שצריך".

פילבר אישר בפני עו"ד חן כי שתי האמירות הללו, כאילו קמיר היה עבורו "יצור חדש" וכאילו ממנו שמע על הדחיפות באישור העסקה, היו "לא מדויקות", אך ליווה את האישור בהסברים. היחסים בינו לבין קמיר חודשו זמן קצר לפני כן, ולכן כשהתייחס אליו בשנת 2018 כ"יצור חדש" התכוון שהשניים לא קיימו באותו המועד מערכת יחסים ותיקה ושוטפת. לגבי הצורך בזירוז העסקה ציין פילבר כי אמנם שמע על כך גם מאנשי משרד התקשורת, אך טען שגם קמיר סיפר לו על כך.

עו"ד חן הסיט הצדה את ההסברים הללו וחילץ מפילבר אישור לכך ששתי האמירות שלו בעימות מול אלוביץ' לא עומדות במבחן המציאות. "אתה תגיד 'לא מדויק' ואני אגיד 'לא נכון', ואני צודק, נכון?", הציע עו"ד חן לפילבר. עד המדינה הסכים: "נכון", אמר פילבר, רק כדי להסתייג מעט ולהוסיף: "אתה מוכיח לי שלא דייקתי".

פילבר מסובב את הספינה

שיתוף הפעולה בין פילבר לסנגוריה ניכר לאורך כל יום החקירה. עו"ד חן לא ניסה לחתור תחת אמינותו של עד המדינה, למעט מקרה אחד שבו עימת אותו הסנגור עם מקרה שבו טען טענה עובדתית שגויה (האם עמד או לא עמד בראש ועדת מכרזים לבחירת יועץ כלכלי שילווה את אישור המועצה לשידורי כבלים ולוויין לעסקת בזק-yes). גם במקרה שבו הוכיחו על טעותו לא הטיח עו"ד חן בפילבר כי הוא משקר כדי לחלץ את עורו. במקום זאת הציג את המקרה כ"הבניית זיכרון" או "שתילת זיכרון" על-ידי החוקרים. פילבר, מצדו, זרם עם האופן שבו הציג הסנגור את פועלו כרגולטור.

אמנם לפי גרסתו במשטרה, בהסכם עד המדינה ובמידה רבה גם בעדותו הראשית (שהפכה לחקירה נגדית) טען פילבר כי פעל לטובת בזק באופן חריג בעקבות הנחיה שקיבל מנתניהו להיטיב עם אלוביץ' – אך התיאור שהעניק לו עו"ד חן, של רגולטור הדואג לטובת הציבור, רואה נכוחה את עתיד שוק התקשורת שנים לפני כולם ופועל לממש את חזונו בעוז, אל מול פקידים צרי אופקים שמנסים לתקוע מקלות בגלגליו, קסם לו.

עו"ד ז'ק חן, סניגורו של נאשם מס' 2 שאול אלוביץ' (צילום: יונתן זינדל)

"בחקירה אמרתי שכשהגעתי למשרד כבר הבנתי 70–80 אחוז מעבודת המשרד, ובריענון העד עדכנתי ואמרתי שכשנכנסתי למשרד הבנתי את שוק התקשורת יותר טוב מאשר אבי ברגר (מנכ"ל משרד התקשורת שנתניהו פיטר כדי לפנות מקום לפילבר; א"פ) כאשר הוא יצא ממנו. כלומר הבנתי מצוין לאן אני מגיע ומה אני צריך לעשות", החמיא לעצמו אתמול פילבר, שנעדר כל ניסיון בתחום לפני מינויו למנכ"ל משרד התקשורת.

גם אם התיאור העצמי הזה מופרך, עו"ד חן הצליח לבסס לאורך יום החקירה כי בשלושת השבועות שחלפו בין ההכרזה על מינויו של פילבר לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת ועד לכניסתו בפועל לתפקיד, כלומר בתקופה שקדמה לפגישה עם נתניהו שבה לפי כתב האישום קיבל הנחיה להיטיב עם אלוביץ', פילבר כבר למד את השוק וניסח לעצמו את מדיניותו הרגולטורית, שכללה שיפור היחסים עם הגוף הגדול ביותר שעליו אמור היה לפקח – בזק.

בחקירתו הראשית העיד פילבר כך: "אני הגעתי למסקנה עוד לפני שנכנסתי לתפקיד, לפני שהממשלה אישרה, שאין מנוס מבעצם לסובב את כל הספינה בנושא של התייחסות לבזק". בחקירתו על-ידי עו"ד חן הוסיף פילבר: "באופן כללי אני כבר הגעתי בשל בעניין הזה".

את לימוד השוק החדש ביצע פילבר, בין היתר, באמצעות פגישה עם היועץ של בזק ואלוביץ', אלי קמיר. בפגישה שנערכה ביניהם ביוזמתו של קמיר בסניף של רשת בתי-הקפה קפית ליד ביתו של פילבר בפתח-תקווה, עוד לפני שנכנס רשמית לתפקיד המנכ"ל, הציג בפניו היועץ את "הצרות שבזק עברה מברגר", כלשון פילבר בעדותו.

בנוסף ערך סבב שיחות עם עו"ד איתן צפריר, ראש מטה שר התקשורת נתניהו במשרד; מימון (מוני) שמילה, ממלא מקום מנכ"ל משרד התקשורת וסמנכ"ל הפיקוח במשרד; עדן בר-טל, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר; ויפעת בן-חי שגב, שכיהנה אז כיו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין.

איתן צפריר (צילום: עמוס בן-גרשום, לע"מ)

מתכתובת שרשם לעצמו פילבר לאחר אחת הפגישות עם עו"ד צפריר, ואשר הוצגה על-ידי עו"ד חן, עולה כי צפריר הוא שאמר לפילבר עוד לפני כניסתו לתפקיד המנכ"ל כי לעסקת בזק-yes יש דדליין צפוף, ולכן יש להביאה לחתימת השר נתניהו עד 26.6.2015. עם זאת, סביר להניח שגם קמיר, הלוביסט של בזק, העביר את המסר הזה לפילבר, שהרי זו מהות עבודתו.

אחד המכשולים שעמדו בפני אישור העסקה במשרד התקשורת נבע מהצורך לבחור יועץ כלכלי שילווה את הליך אישור העסקה במועצה לשידורי כבלים ולוויין. עו"ד חן הציג מייל ששלח פילבר לשמילה ב-4.6.2015, שלושה ימים לפני שנכנס רשמית לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, ובו ביקש המנכ"ל הנבחר מממלא מקומו לקדם את הליך בחירת היועץ הכלכלי. המייל הזה, טען עו"ד חן, מלמד אף הוא כי פילבר פעל לקידום העסקה עוד לפני שנפגש עם נתניהו ושמע ממנו, לטענת פילבר, על הצורך להיטיב עם בזק של אלוביץ'.

המינוי של פילבר אושר רשמית בממשלה ב-7.6.2015. למחרת בבוקר כינס פילבר את כל בכירי המשרד לפגישה שבה הודיע להם על שינוי כיוון ביחס לבזק. בחקירתו הראשית אמר פילבר שבפגישה זו הטיל "פצצה לא קטנה" כשאמר לכל בכירי המשרד: "חבר'ה, אתם הסתערתם על בזק, רצתם לבג"צים, חשבתם שאתם נלחמים כולם. לחזור אחורה, הפסקת אש, אנחנו מדברים איתם בסגנון אחר לגמרי".

בחקירתו של פילבר אתמול הוסיף עד המדינה: "הפצצה היא מדיניות אחרת, שגיבשתי אותה על פני ימים ושבועות. זה לא היה משהו ספורדי באותו הרגע".

הנאשם בנימין נתניהו בפתח היום הראשון של חקירתו הראשית של עד המדינה שלמה פילבר. בית-המשפט המחוזי בירושלים, 23.3.2022 (צילום: יונתן זינדל)

"ולכן", המשיך עו"ד חן את קו המחשבה הזה, "לא מדובר ברגולטור שבוי. המחויבות שלך לבזק היא לא בגלל העיניים היפות שלה או בגלל שאול אלוביץ'. המחויבות שלך לבזק היא ביטוי לתפיסה שלך, לאופיך, למה שלמדת במשרד, לדרך החדשה שרצית לצאת איתה על סמך השיחות עם קמיר לפני ה-7 ביוני, ואז הגעת למסקנה שכדי להתקדם אתה צריך לשנות את הגישה שלהם".

"נכון", אישר פילבר.

השאלה שלא נשאלה אתמול בחקירה היא עד כמה ביקש פילבר להיטיב עם בזק בלי קשר להנחיה ישירה שקיבל או לא קיבל מראש הממשלה ושר התקשורת.

פילבר אמנם הגיע לניהול המשרד ללא כל ניסיון בתחום, אך הוא לא הופיע משום מקום. קודם לכן, כאמור, ניהל את קמפיין הבחירות של נתניהו והיה אחד ממקורביו. ככזה היה מודע לאינטרסים של הפוליטיקאי הבכיר וליחס המיוחד שקיבל מאתר "וואלה".

בחקירתו במשטרה העיד פילבר כי בתקופת הבחירות שמע מדוברו של נתניהו ניר חפץ שהוא יכול להכניס ל"וואלה" כל ידיעה שירצה, כמו ב"ישראל היום". פילבר, שהעיד כי ראה בעצמו איש אמון של נתניהו במשרד התקשורת, היה צריך להיות תמים במיוחד כדי לא להבין שעדיף לנתניהו שהוא ייטיב כרגולטור עם החברה של אלוביץ', שמחזיקה גם ב"וואלה".

פילבר מסתכל בלבן של העיניים

פילבר שיתף פעולה עם קו החקירה הסנגוריאלי של עו"ד חן גם בשלל חזיתות אחרות. כשדיבר בעימות מול קמיר על "ברית של גנבים" שהתקיימה ביניהם, לא היה לכך שום "ערך שלילי חס וחלילה, אסור או פסול", אישר העד. כשנפגש בארבע עיניים בבית-קפה עם מנכ"לית בזק סטלה הנדלר לא היה בזה שום אלמנט "סודי", שכן ממילא נפגש עם הרבה מנכ"לים אחרים בשוק התקשורת בארבע עיניים. "אין פה משהו חשאי מתחת לשולחן הבריסטה", ניסח זאת עו"ד חן. "לא", השיב פילבר.

כשהעיד פילבר על עצמו, בעימות מול קמיר, שהיה "סמרטוט" בהתנהלותו מול בזק, לא באמת התכוון לכך, גרס עו"ד חן. פילבר אישר. הוא בעצם התכוון לתחושתו בעימות עצמו ולא בזמן אמת, כמנכ"ל של משרד ממשלתי שעומד מול הגוף הגדול ביותר שעליו הוא אמור לפקח. עו"ד חן טען שפילבר ביקש לקדם את מדיניותו הרגולטורית ממניעים ענייניים, בעוד שמדיניות קודמו בתפקיד, ברגר, כללה עיכובים שנבעו מ"שיקולים לא ענייניים". פילבר שוב הסכים.

פילבר: "ההחלטות היו נכונות, אבל התהליך היה בעייתי. לא דיברתי עם השוק באמצעות ניירות עמדה שנכתבים באגף כלכלה או בלשכה המשפטית אלא הקפדתי לפגוש פיזית את המנכ"לים ואת היו"רים ולהסתכל להם בעיניים"

עו"ד חן ניסה גם לחלץ מפילבר אישור לכך שהוויתור של סמנכ"ל הכלכלה במשרד, הרן לבאות, על דרישתו להכניס תנאים לאישור עסקת בזק-yes – נבע מטעמים מקצועיים בלבד. במקרה זה הצליח עו"ד חן לקבל רק אישור לכך שלפילבר אין כל ידיעה כי לבאות ויתר על התנאים מטעמים לא ענייניים.

כל חטאו, כך טען פילבר, היה בפרוצדורה. "אילו הייתי צריך היום לייעץ למנכ"ל או שר תקשורת חדש, המהות היתה אותה מהות. ההחלטות היו נכונות", אמר העד. "אבל התהליך היה בעייתי. לא דיברתי עם השוק באמצעות ניירות עמדה שנכתבים באגף כלכלה או בלשכה המשפטית אלא הקפדתי לפגוש פיזית את המנכ"לים ואת היו"רים ולהסתכל להם בעיניים, כי בסוף אם אתה רוצה שחיים סבן יכניס יד לכיס ויוציא מיליארד שקל או [אדוארדו] אלשטיין, שהיה הבעלים של סלקום, או אלוביץ' או [פטריק] דרהי. אתה צריך שהוא יסתכל בלבן של העיניים של הרגולטור וייווצר האמון הבינאישי".

בגלל הגישה הזו, טען פילבר, נאלץ בסופו של דבר לחתום על הסכם עד מדינה. "אני ראיתי בזה תקשורת אינטימית ביני לבין המנכ"לים כדי לייצר אמון גבוה", העיד פילבר, "חלק גדול מהסיבה שאני חתמתי על הסכם עד מדינה היא שבפרקליטות אמרו שהפרוצדורה הזו היא הפרת אמונים, ואני אמרתי לעצמי שכדי להוכיח שזה לא הפרת אמונים אני צריך שלושה מיליון שקל וכמה שנים. אני לא אומר שלא היו עיגולי פינות, אבל ליבת הוויכוח ביני לבין החוקרים לא היתה על העובדות אלא על הפרשנות לעובדות. לא היה ויכוח אם הייתי בבית של אלוביץ' או לא, אלא על למה הייתי ומה עשיתי".

אלי עזור, איש יקר מאוד

הרגע היחיד שבו עסק הדיון אתמול בחלק העיתונאי של תחום התקשורת, ולא רק בתחום התשתיות, היה כשעו"ד חן העלה את שמו של טייקון תקשורת שאינו נאשם בתיק – אלי עזור. מחילופי הדברים וחומרי החקירה שהוצגו בדיון עלה דבר קיומו של ערוץ נוסף בין נתניהו לאיל תקשורת. לא רק אלוביץ' ("תיק 4000") ומוזס ("תיק 2000"). גם עזור.

במסגרת תיאור היחסים של פילבר עם הלוביסט אלי קמיר הציג עו"ד חן תכתובת בין השניים מ-6.6.2015, יום לפני שאישרה ממשלת ישראל את מינוי פילבר למנכ"ל משרד התקשורת.

"עם אלי בניו-יורק...", כתב קמיר לפילבר, "בהצלחה מחר!!!!!". בהמשך הוסיף הלוביסט וכתב: "אסגור פה עם אלי שתיפגשו. הוא איש יקר, ואיתנו לגמרי...".

איל ההון אלי עזור (צילום: מרים אלסטר)

אחרי עוד כמה חילופי דברים הוסיף קמיר: "בכל מקרה אני פה עם אלי עזור. אסגור בינכם את הפגישה וההיכרות. אנחנו בכנס שלו, של ה'ג'רוזלם פוסט'. כל העולם פה. כרגע מדבר שר האוצר האמריקני. אחר-כך שטייניץ, אחריו יאיר לפיד, אחר-כך גבי אשכנזי, רון פרושאור , מאיר דגן... צריך לדאוג שתוזמן למקומות הללו".

"סגרתי עם אלי עזור", הוסיף וכתב קמיר לפילבר מניו-יורק. "סיפר לי שישב ביום חמישי שעתיים עם ביבי ודיברו אודותיך... :) אדאג לפגישה מיד כשנשוב ארצה. אלי הוא חבר כאח לי. איש יקר מאוד, שכבר התגייס לעזרתנו לפני כשבועיים... הוא סיפר לי שביבי ביקש ממנו לעזור לו. אדאג שזה יקודם".

בעדותו תיאר פילבר את הניסיון של קמיר לשדך לו את עזור כ"חיבוק דוב", אם כי אישר שבסופו של דבר אכן נפגש עמו כמה שבועות לאחר כניסתו לתפקיד. עזור, אז הבעלים של ה"ג'רוזלם פוסט", "מעריב", ערוצי הספורט שמפעילה חברת צ'רלטון וכמה תחנות רדיו אזוריות, הוא היום גם הבעלים של אתר החדשות "וואלה".

"הוא מתווך לך את מי שמדבר בשבחך", אמר עו"ד חן על קמיר. "אני חושב שזה קשור לזה שאלי עזור מאוד היה צריך את המשרד אז בנושא של המשדרים של הרדיו האזורי", השיב פילבר, ואז, מבלי שנדרש לכך, הוסיף הערה: "נשאלתי על חוברת המאמרים של 'וואלה' ואמרתי דווקא 'מעריב', זה היה בגלל זה. אני יותר ידעתי על זה שבאותה תקופה, נתניהו היו לו שיחות קשות יותר או קשות פחות עם אלי עזור על סיקור עיתונאי כזה או אחר".

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.9MB)