שישי בצהריים. מערכות החדשות מנומנמות. המבזקניות בוהות בדד בקפה; הכתבים כבר עמוק במתכונת שבת. שני ימים לבנים, ארוכים, מחכים לעורכי האתרים: במה נמלאם? לדוברים זו השעה המושלמת להחדיר לכלי התקשורת, באפס מאמץ, ידיעות מופרכות שישרתו את מעסיקיהם.
וכך, באחד הסופ"שים האחרונים (1.4), בין רבע לאחת לרבע לשתיים, הופיעו במקביל בשישה אתרי חדשות בישראל דיווחים דומים מאוד: אוניברסיטת רייכמן, לשעבר "המרכז הבינתחומי", עומדת לפתוח בית ספר פרטי לרופאות ולרופאים; הכסף יגיע מתרומה של משפחת רקנאטי. אף שהטקסטים דלים בפרטים, וכל אורכם בין 100 ל-230 מילה, בכולם נמצא מקום להדגיש את הצורך הדחוף ביוזמה של רייכמן, לאור מחסור במוסדות לימוד לרפואה בישראל, וכל השישה תמכו זאת באותו נתון: 60% מהרופאים החדשים כיום הם בעלי תואר מחו"ל.
בגרסאות של כאן חדשות, "מעריב", "אייס", "דבר", ו"כיפה", וגם ב-News1 כעבור יומיים, המוסד הפרטי החדש מוצג כעובדה מוגמרת: רייכמן "תקים", בית הספר "יוקם", "ייפתח" או "צפוי להיפתח". רק קוראי הידיעה ב"וואלה" מקבלים אזהרת מסע: כותרת המשנה שלה מציינת שהקמת המוסד כפופה "לאישורים מהמועצה להשכלה גבוהה, ועדת התכנון והתקצוב ומשרד הבריאות".
האמת היא שבית הספר לרפואה של רייכמן לא סתם זקוק לאישורים. האוניברסיטה עדיין לא ביקשה אותם, והמועצה להשכלה גבוהה כבר הודיעה שהיא מתנגדת ליוזמה. המוסד הפרטי הנוצץ ש"יוקם בקרוב", במילים אחרות, הוא ביצת פברז'ה שלא נולדה.
החדשות היחידות הן שפטרון עשיר שמכהן כ"נגיד האוניברסיטה" - איש העסקים אודי רקנאטי - אכן שכנע את דירקטוריון הקרן המשפחתית שלו לאשר תרומה להקמת בית הספר, שאם אמנם יוקם יישא את שם אימו. דוברת האוניברסיטה ניסחה קומוניקט עם כותרת מפוצצת, תיבלה אותו בציטוטים נמלצים מהנגיד וממייסד האוניברסיטה פרופ' אוריאל רייכמן, ושיגרה אותו לכתבים בעיתוי אסטרטגי.
שיעור בקופי-פייסט
דווקא הידיעה של תאגיד השידור הציבורי, 133 מילים בחתימת איתי שיקמן, מציעה את הדוגמה העצלה ביותר לאמנות הקופי-פייסט. ננתח אותה למרכיביה. הכותרת, "לראשונה בישראל: אוניברסיטת רייכמן תקים בית ספר פרטי לרפואה", היא עיבוד קל של כותרת הקומוניקט: "אוניברסיטת רייכמן תקים בית ספר פרטי ראשון לרפואה על שם דינה רקנאטי". הסופרלטיב "ראשון" הועבר לתחילת השורה, להעצמת הדרמה; ושמה של רקנאטי הושמט, אם כי הוא מופיע בהמשך הידיעה.
כותרת הביניים הארוכה מעניקה לרייכמן שירותי לובינג: "בשנים האחרונות שיעור בוגרי לימודי רפואה בחו"ל עומד על 60% מתוך כלל מקבלי רישיונות הרפואה בארץ. לפי נתוני משרד הבריאות, מפברואר 2021 מדינת ישראל מחזיקה במספר שיא של רופאים שהוכשרו מחוץ לגבולות המדינה". שני המשפטים האלה הועתקו כלשונם מהפסקה הראשונה בקומוניקט. ליתר דיוק, לא ממש כלשונם: בקומוניקט לא נאמר "מחזיקה" אלא "אוחזת".
ידיעה באתר "דבר" על היוזמה להקמת בי"ס פרטי לרפואה באוניברסיטת רייכמן, 1.4.2022 (צילום מסך)
גוף הידיעה מורכב משלוש פסקאות, שאינן אלא גרסה מקוצצת של הפסקאות בקומוניקט. הראשונה מורכבת ממשפט קצר על בית הספר שאוניברסיטת רייכמן "תקים" ומנתונים שמסבירים כביכול את הצורך בו; השנייה מביאה את דברי פרופ' רייכמן; השלישית, את דברי רקנאטי. הציטוטים עברו קיצור, אבל מה שהושמט הוא דווקא מעט המידע המועיל (למשל רמיזה של רייכמן כי אישור התרומה הוא רק "יציאה למסע. מסע שלא ייקח זמן רב מדי"). המלל היחצני נשאר.
הידיעה של שיקמן אינה מוסיפה מולקולה אחת של מידע לקומוניקט, אם כי מישהי (תורנית באתר שטרחה לקרוא את כותרת המשנה?) הדביקה בסופה כתבת ארכיון של כאן חדשות מספטמבר 2021 על ישראלים שלומדים רפואה בחו"ל. אבל מה יהיה שכר הלימוד בבית הספר הפרטי? איך המוסד ישפיע על חוגי הרפואה הקיימים? באיזה בית חולים יתמחו הסטודנטים? ומה אומרים הרגולטורים? ומה דעתה של שרת החינוך? אם שיקמן טרח לבקש תגובה מכל אלה, או הוגיע את מוחו בשאלה איך אוניברסיטה במדינה ריכוזית כמו ישראל יכולה להכריז עצמונית על הקמת פקולטה חדשה ולהתחיל להכשיר רופאים ומנתחים, אין לכך זכר בידיעה.
אולי שיקמן לא יודע שהפרטים האלה נחוצים. הוא לא כתב בריאות, ואת תחום החינוך התחיל לסקר רק לפני חודשיים. אם טרח בכלל לקרוא את הקומוניקט שהעביר לתורנים בדסק, הפערים לא הציקו לו.
העיתון של ברל מתפעל מההפרטה
רוב המערכות האחרות שהפיקו אייטם מהקומוניקט לא החתימו עליו שום כתב, אבל בזקו עליו קצת "מגע אישי". עורכי "מעריב" (115 מילים) דייקו קצת את הכותרת ("אוניברסיטת רייכמן הודיעה על הקמת בית ספר" וגו'), השמיטו את הציטוט של רקאנטי והעבירו את הנתון הסטטיסטי מהפתיח לסוף. עורכי "כיפה" (238 מילים) העתיקו את ההודעה כמעט כלשונה, אבל הקדימו משפט מקורי אחד שמציב אותה בהקשר המתנחלי: "שנתיים וחצי חלפו מאז הוקמה הפקולטה ללימודי רפואה באוניברסיטת אריאל בשומרון, והיום נודע כי עוד מוסד מצטרף לשורת המקומות בהם אפשר לקבל הכשרה מקצועית בדרך לתואר הנכסף". לכותרת הביניים נבחר קטע פטריוטי מדברי רייכמן: "נחזיר הביתה ישראלים שנאלצים לרוץ לאדמות ניכר".
אנשי "אייס" (224 מילים) התאימו את הכותרת לסגנון-הבית הסנסציוני ("טלטלה באקדמיה: בית ספר פרטי לרפואה ייפתח" וגו') והפכו את המשנה לקליקבייט ("האם הוא יענה על מצוקת לימודי הרפואה בארץ?"). העורך או העורכת התורנים אפילו הגדילו ראש וחיפשו "רפואה + סטודנטים" בגוגל-ניוז, וכך יכלו להעשיר את הידיעה באזכורים אקראיים-משהו של מחאת המתמחים, המאבק לקיצור המשמרות וציטוט קטן מדו"ח מבקר המדינה. אבל גרעין הדיווח נחרץ ומטעה כמו קודמיו.
מוזר מכולם אולי הוא הדיווח ב"דבר", לכאורה ביטאון של ארגון עובדים שמתנגד להפרטות, אבל בפועל אתר חדשות שמרבה לפרסם ידיעות בלתי חתומות עם התווית "מרחבי הרשת". הטקסט בן 94 המילים לא נשמע מוטרד מהעובדה שהיוזמה מבקשת להפריט את לימודי הרפואה. כותרת המשנה מתנדבת להיות לרייכמן שופר בוטה יותר מהקומוניקט המקורי, עם ציטוט שלפיו "המחסור ברופאים מעמיד בסכנה ממשית את תחום הרפואה בישראל ומחייב מתן מענה מהיר". למה אתר בבעלות ההסתדרות מסייע להפיץ ידיעה מטעה שמשרתת את האוניברסיטה הפרטית של רייכמן? האם פועלים כאן אינטרסים סמויים, או רק כוחו של ההרגל לדברר הודעות לעיתונות?
כתבת "דה מרקר" רוני לינדר-גנץ (צילום: "העין השביעית")
אלמלא התעקשו אתרי החדשות הנ"ל לארגן ידיעות-קש מחופפות לפני כניסת השבת, הם לא היו זקוקים לתחקיר מקיף כדי לבדוק את ההודעה של רייכמן. די היה לעיין בכתבה (אמיתית) שפרסמה חודש לפני כן רוני לינדר, כתבת הבריאות של "דה-מרקר": "אוניברסיטת רייכמן פועלת להקמה של בית ספר פרטי ראשון לרפואה – עם שיבא. לינדר שוחחה עם רייכמן, למדה את פרטי תוכניתו, עימתה אותו עם דברי ביקורת ששמעה ממתנגדים, קראה על פתרונות מתחרים שקידמו ועדות ציבוריות, בקיצור - עשתה עבודה עיתונאית.
מהידיעה אפשר ללמוד שהכוונה היא להכשיר 100-70 סטודנטים במחזור; שההכשרה הקלינית תינתן בבית החולים שיבא; ששכר הלימוד עלול להרקיע שחקים משום שהכשרת סטודנט לרפואה עולה כ-75 אלף שקל בשנה; ושרייכמן אולי ייתן מלגות למעוטי יכולת אבל לא ממש מתחייב לכלום.
בראש ובראשונה, לינדר מציגה את סיכויי התוכנית באור הנכון: "פתיחת פקולטה לרפואה מחייבת קבלת אישורים מהמל"ג ומהוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת)", היא מציינת, "ולא בטוח שאלה ימהרו לתת את ברכת הדרך להקמת בית ספר חדש לרפואה". עורכי ה"מרקר" נהגו כמקובל בידיעות על יוזמות שטרם הבשילו, והביאו את עמדות הרגולטורים בכותרת המשנה: "משרד הבריאות: אם המל"ג והוות"ת יפנו – נבחן; המל"ג: פועלים להוספת סטודנטים במוסדות הקיימים".
ובאמת, שום כתב או כתבת בריאות מקצועיים לא שיתף פעולה עם היחצ של רייכמן ורקנאטי. "דה-מרקר", "כלכליסט", "גלובס", "הארץ", ynet - כולם החליטו בתבונה להתעלם מהידיעה המרעישה על "הקמת" בית הספר החדש לרפואה.
האחד במאי, מערכת וואלה (צילום: "העין השביעית")
מבין הידיעות שהתפרסמו, הפחות-גרועה מכולן הופיעה ב"וואלה" בחתימת אורי סלע, כתב החינוך ששימש בעבר ראש דסק באתר. 134 המילים של סלע לא חורגות בהרבה ממיחזור של הודעה לעיתונות - כמה אפשר להעמיק כשמתקתקים טקסט בחצי שעה? - אבל ניכר שהוא עשה שימוש מסוים בווטאספ כדי לפנות לדוברים ולהשלים פרטים. הוא מקפיד אפוא לכתוב שהמוסד החדש יוקם "בכפוף לאישורים מהמועצה להשכלה גבוהה, ועדת התכנון והתקצוב ומשרד הבריאות", וכי "אחד מהשלבים בהקמת בית הספר הוא סיכום עם בתי חולים על הכשרת סטודנטים בשלב הקליני וכבר התקיימו שיחות על שיתוף פעולה עם בית החולים שיבא תל השומר".
כפרס על ההשקעה המיוחדת, אולי, הוא מרשה לעצמו לחתום את משפט הפתיחה במילים "כך נודע היום לוואלה!".
אודי רקנאטי הוא איש עסקים עשיר המעורבב בעסקי התקשורת, בעל אחזקות בקבוצת RGE ועד לאחרונה גם בערוץ 13. אבל לערוצי החדשות שהתנדבו לדברר את הידיעה על המוסד שיוקם כביכול בזכות תרומתו אין, ככל הידוע, קשר עסקי אליו. גלגולי הקומוניקט של רייכמן הם לא סיפור צבעוני של הון-שלטון-עיתון, אלא דוגמה אפורה, אחת מני אינספור, לבנאליות של אתוס עיתונאי מקולקל. כזה שנרקח בין היתר מהלחץ למלא את האתר באייטמים חדשים ומהמהירות ההולכת וגוברת בה מתחלף כוח האדם במערכות - והופך גופי תקשורת למשרתים מרצון של יחצנים.