שעון הנוכחות של סילמן מצביע על 52:14 שעות בדיוק. במקום השני בהפרש של 24 דקות בלבד מסילמן, חבר הכנסת ולדימיר בליאק מיש עתיד שנכח השבוע במהלך 51:50 דקות במשכן הכנסת. אורי מקלב, חבר הכנסת מטעם דגל התורה בסיעת יהדות התורה. מקלב רשם נוכחות של 46:44 שעות השבוע והגיע למקום השלישי".

לא, זה לא דיווח של כרוז במירוץ סוסים. זה קטע מסיקור הנוכחות של הח"כים במשכן הכנסת שמתפרסם מדי שבוע באחד מאתרי החדשות. אולי לא היינו שמים לב לדירוג הזה אלמלא הוא נעשה בשבועות האחרונים לכתר שחברי הכנסת עצמם מתהדרים בו. בכך לדעתי הם פוגעים בעיקר בעצמם.

קצת רקע. מצעד הנוכחות שמתפרסם בתקשורת מבוסס על נתונים מאתר בשם "זמן כנסת", שנשען בתורו על מידע ממחשבי הכנסת. גם אנחנו ב"שקוף" נעזרים בו, אבל אנחנו משתדלים להשתמש בו בתבונה. פרסום תדיר מדי ופזיז מדי של נתוני הנוכחות הופך את חברי הכנסת לסוסי מירוץ, שכאילו מתחרים מי יצליח להגיע בטבלה שתי דקות וארבעים שניות יותר מח"כ אחר.

הנה כמה דברים שאתם (והח"כים) צריכים לדעת כדי לא להפוך את השקיפות המבורכת לכלי הרס.

מגבלות המדידה. מערכות המחשב שמודדות את משך הנוכחות במשכן עושות זאת באמצעות דגימה של תמונת המצב באתר הכנסת מדי כמה דקות. ההפרשים המדויקים משתנים מקוד אחד למשנהו, אבל יכולים להיות גם 10 דקות או רבע שעה. לכן, אף שבטבלה מפורטים "הישגי" חברי הכנסת בדקות בודדות, הפרשים קטנים הם למעשה חסרי משמעות אמיתית.

טעויות אנוש. הבדיקה אילו חברי הכנסת נמצאים בכנסת ברגע נתון נעשית בדרך הכי פרימיטיבית שתוכלו לחשוב עליה: השומר בכניסה צריך לסמן שהם נכנסו או יצאו. לעתים קרובות קורות טעויות. כשמשווים את הנתונים על פני חודשים ולא שבוע בודד, הטעויות מתקזזות ומתקבלת השוואה מהימנה יותר. כך לדוגמה מצאנו לא פעם ששומרי הכנסת שכחו לסמן שחבר כנסת מסוים יצא, ותמונתו נשארה מוארת באתר לאורך הלילה ואפילו כל חופשת הפסח. לחילופין, ח"כ שנשאר לישון בלשכה סומן כמי שיצא מהמשכן, ובבוקר המחרת לא סימנו את נוכחותו מאחר שהוא לא נכנס שוב בשער.\

בעיות שינה. כפי שהבנתם, חברי כנסת מחליטים לפעמים להישאר לישון בלשכה. בדירוג הנוכחות הם יראו "משקיעים יותר", אבל מה מעידה השינה על כמות העבודה שלהם? האם הם עובדים קשה מחבריהם שגרים רחוק ובחרו לצאת למלון? מהסיבה הזו, כשבדקנו ב"שקוף" בספטמבר את פעילות חברי הכנסת עד לפגרה, התמקדנו בנוכחות בוועדות ולא במשכן. אי אפשר היה לומר הרבה על הלילות הארוכים במליאה, שבהם חברי הכנסת מתלבטים אם לצאת לכמה שעות שינה במלון או להישאר לישון בלשכה. החלטנו לא לכתוב על זה כלום.

רעשים סטטיסטיים. שבוע בודד לא יכול לספר לנו כלום על עבודת חברי הכנסת. שבוע יכול להיות חנוכה, או פרק זמן שבו חברת הכנסת חולה, או תקופה שבמקרה לא התקיימו בה ישיבות בוועדות שהיא חברה בהן.

אז איך אפשר להפיק תועלת אמיתית מהנתונים? הנה שני כללי אצבע.

מדגם רחב. אם בודקים נוכחות, ראוי לעשות זאת על תקופה ארוכה של כמה חודשים. רק אז מתגלים הח"כים החרוצים והחרוצות. במקביל מתגלים גם הח"כים שפעילות הפרלמנט לא בראש סדר העדיפויות שלהם.

התעלמות מדקויות. חשוב לשקול היטב איפה עוצרים את הפרגון למי שהעפילו לראש הדירוג. אני יכול לספר לכם כשכשאחנו ב"שקוף" עורכים דירוג, אנחנו שואלים את עצמנו מדוע 101 שעות עבודה שונות מ-100. בדרך כלל אנחנו מחפשים בטבלה את המקומות שבהם מופיעים פערים גדולים. לדוגמה, כשמיד אחרי ח"כ שנכח 101 שעות מגיע אחר שנכח רק 90. לא תמיד פשוט להכריע מתי הפערים גדולים "מספיק", אבל זו שאלה שצריך לתת עליה את הדעת. חיתוך חד בעשירייה או בחמישייה הראשונה עושה עוול.

***

אנחנו מודים: גם לנו ב"שקוף" יש אחריות לפופולריות הגוברת של מדדי הנוכחות בכנסת. אנחנו היינו הראשונים שבדקו אותה בקביעות, אם כי תמיד הקפדנו למדוד על פני תקופות ארוכות.

הסיבה הראשונה הייתה שהמידע זמין וקל, אבל סיבה שנייה היא שזה באמת חשוב. עם כל הסייגים שציינתי, שעון הנוכחות עוזר לנו לאתר את הח"כים החרוצים, ולשאול מה בעצם עושים האחרים. אבל הדבר האחרון שהיינו רוצים הוא להפוך את עבודת הכנסת למירוץ, ואת נבחרי הציבור לסוסות וסוסים. אנחנו נדאג להדגיש את זה ביתר שאת בדירוג הבא.