נועם שליט מחוץ למשרד ראש הממשלה, אתמול (צילום: אביר סולטן)
לא מקנאים
כותרות כל עיתוני הבוקר מוקדשות לעסקה שבמסגרתה ישוחררו מבתי-הכלא הישראליים מאות אסירים פלסטינים בתמורה לשחרור חייל צה"ל גלעד שליט משבי חמאס. על-פי הדיווחים, שבעת חברי המטבחון המדיני-בטחוני ערכו אתמול כמה פגישות וימשיכו בדיונים הבוקר, לקראת ההכרעה בתשובה שתינתן למתווך הגרמני. מהטון של הכותרות הראשיות ("לקראת הכרעה"; "הכרעה קשה"; "בלב כבד") עולה כי התשובה שתצא בסופו של דבר מהמטבחון תהיה שלילית.
שלילית כלפי משפחת שליט או כלפי מתנגדי העסקה? על כך הדעות עדיין חלוקות, וממילא אי-אפשר לדווח בהרחבה בגלל הגבלות הצנזורה, אבל ברור כי להחלטה תהיה השפעה שלילית על בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל. על-פי כל הדיווחים, נתניהו הוא לשון המאזניים במטבחון המדיני-בטחוני, והוא זה שייאלץ להכריע לכאן או לכאן.
שמעון שיפר מסכם טור פרשנות המופיע הבוקר ב"ידיעות אחרונות" במלים "אל תקנאו בנתניהו". נחום ברנע מאמץ את המלצתו ומסכם את טור הפרשנות שלו המופיע הבוקר ב"ידיעות אחרונות" במלים "אני לא מקנא בו", כשהכוונה לנתניהו כמובן. גם בן כספית מצטרף לפרשנים שהקנאה בראש הממשלה מהם והלאה. את טורו המתפרסם ב"מעריב" הוא מסכם ב"אין מה לקנא בו", ומוסיף "או בנו".
כספית כותב על נתניהו כי הוא "רועד מפחד", "מודאג", חסר את "האומץ והמנהיגות הנדרשים", ומתאר אותו כ"איש חלש שבדרך כלל קורס תחת לחץ". אם לא הבנתם משלל התארים האלה כיצד, לדעת כספית, יכריע נתניהו בסופו של דבר, אל דאגה. כפי שנתניהו נקרע בין הלחצים השונים, גם כספית נקרע בין המסתברא לאיפכא מסתברא. ברנע, לעומתו, נחרץ יותר, וכמוהו גם דמות ראש הממשלה המשתקפת מבעד לשורות טור הפרשנות שלו. "כרגע נראה שהמתווה הנוכחי אינו נראה לנתניהו", כותב פרשן "ידיעות אחרונות". "הוא נוטה לדחות בשלב הזה את הרשימה ולחתור לרשימה אחרת".
מיה בנגל מצטטת במסגרת דיווחה ב"מעריב" "גורם מדיני בכיר", האומר על נתניהו כך: "במקום להכריע, נכנס נתניהו בברכיים רכות". על-פי דיווחה, נתניהו מאמץ את התנגדות השב"כ והמוסד לשחרור אסירים בכירים לשטחי הרשות הפלסטינית בגדה המערבית. על-פי טור פרשנות של עמוס הראל ואבי יששכרוף, המתפרסם ב"הארץ", לעמדתו של ראש השב"כ יובל דיסקין בסוגיה יהיה משקל רב בהחלטת נתניהו. מהי בדיוק עמדתו של דיסקין? ב"ידיעות אחרונות" מתפרסמים הבוקר תצלומים של כל האישים הנוגעים להכרעה, כולל דיסקין, כאשר ליד כל תצלום מופיעה עמדת המצולם; למעט דיסקין. מתחת לתצלומו נכתב כי "עמדתו אסורה לפרסום". הראל ויששכרוף מזכירים כי בתחילת השנה התנגד דיסקין לעסקה.
לא מדווחים
"הצנזורה הצבאית בישראל אוסרת עלינו להביא לכם, הקוראים, עוד פרטים מהמחלוקת", מתוודה בן כספית ב"מעריב". "בשלב הזה של העניינים, זו כבר פגיעה ישירה בדמוקרטיה. בזכותו של הציבור לדעת. בצורך בקיום דיון ציבורי מסודר, לפני שכבר מאוחר מדי. כל מה שאפשר זה להסתפק ברמזים, בפרסומים זרים, בכל מיני עיתונים ערביים שאף אחד לא שמע עליהם קודם, ובפוקס-ניוז. שיא האבסורד זה שחלק מההדלפות לפוקס יוצאות מירושלים, או מתל-אביב, כדי לעקוף את הצנזורה. אלה שהטילו אותה יודעים גם לעקוף אותה כשצריך. חבל שהם עושים את זה על גבו של הציבור ששלח אותם".
ב"ידיעות אחרונות" מדווחים איתמר אייכנר וצביקה ברוט על ההשלכות הקונקרטיות של מדיניות הצנזורה הצבאית. "הציבור הישראלי לא מקבל מידע מדויק ממקורות מוסמכים, אלא גורמים בעלי אינטרסים – בעיקר החמאס", כותבים השניים, ומזהירים כי בשל הצנזורה "נמנע פרסום של פרטי המו"מ ושמות המחבלים המועמדים לשחרור". דפדוף של עמוד אחד בעיתון "ידיעות אחרונות" מגלה את מגבלות הצנזורה. "רשימת הדמים" היא הכותרת שבלב הכפולה השלישית בעיתון. מקיפים אותה תצלומיהם של "תשעת המחבלים 'עם דם על הידיים' שחמאס הכי רוצה לשחרר, וישראל הכי מתנגדת". ראובן וייס, המדווח על התשעה, מייחס את הרשימה ל"אתרי האינטרנט של החמאס והתקשורת הערבית".
לא מתייאשים
על פני מרבית שער "ידיעות אחרונות" מודפס תצלום [אלכס קולומויסקי] של אביבה ונועם שליט, הממתינים מחוץ ללשכת ראש הממשלה. השניים נראים כאילו הרגע קיבלו בשורה קשה, שלפיה הוחלט לדחות את העסקה. הורי החייל השבוי, יחד עם יועצי התקשורת שלהם, משקיעים מאמצים רבים כדי להביא את העסקה לידי מימוש. הבוקר ייפגשו עם ראש הממשלה, אתמול העבירו לידיו מכתב. עיקרי המכתב מצוטטים בידיעות המופיעות ב"הארץ" וב"מעריב"; ב"ישראל היום" מודפס תצלום של המכתב בגודל המאפשר את קריאתו בקלות; ואילו ב"ידיעות אחרונות" הוחלט להפוך את המכתב למאמר דעה. תמציתו מובאת על שער העיתון, לצד תמצית מאמריהם של הפרשנים הקבועים, ובעמודי החדשות מופיע המכתב כחלק אינטגרלי מהדיווחים.
לצד המכתב מדווחים ב"ידיעות" איתמר אייכנר, מיכל גולדברג, דני אדינו אבבה וגואל בנו כי הבוקר ייערך מול משרד ראש הממשלה מיצג עבור השרים שיגיעו לדיון על קבלת העסקה או דחייתה. על-פי הדיווח, במקום יוצבו עשרות דמויות עם מסכה של גלעד שליט על פניהן.
ניאו-חרדים
ברשימה המופיעה הבוקר במדור המאמרים של "הארץ" מתריע רון לשם מפני השאננות והאדישות של החברה החילונית בישראל כלפי החברה החרדית. "בהחלט ייתכן שבעוד שלושים שנה נהיה מדינת עולם שלישי חשוכה", כותב לשם, ובהמשך מסביר כי "מי שחושב שהמציאות תכריח את ההמון החרדי להיפתח, לא מבין שהפתיחות הזאת, שמסתכמת בשיגור נשים לשוק העבודה או לקורסי מחשבים, לא מגשרת על התהום הפעורה" (אגב, לשם כותב כי "העדה החרדית מבקשת לא רק לינוק מהקופה הציבורית, אלא גם להקשות על המשק", למרות העובדה שהפלג המכונה "העדה החרדית" מתנגד עקרונית לקבלת תמיכה ממדינת ישראל).
דעה שונה מציג נתי טוקר ב"דה-מרקר". לצד כתבה מקיפה על המשבר שפוקד בימים אלה את אתרי האינטרנט החרדיים, כותב טוקר טור פרשנות על מה שהוא מכנה "ניאו-חרדים" ועל חלקם של אתרי האינטרנט החרדיים בגיבושו ועידודו של זרם זה, המוביל מהפכה בציבור החרדי.
השמועות על מותה התגלו כעובדות
הדיווח בעמוד הלפני אחרון של "הארץ" על מותה של השחקנית האמריקאית בריטני מרפי [AP] לקוני. אין בו כל אזכור לשמועות הכלולות בדיווחו של צח יוקד, כתב "מעריב" בארה"ב, המתפרסם בעמודו האחורי של העיתון. לפי השמועות שמצטט יוקד, השחקנית סבלה מהפרעות אכילה וכמו כן עברה סדרה של ניתוחים פלסטיים.
בדיווחו של יניב חלילי בעמוד האחורי של "ידיעות אחרונות", לעומת זאת, השמועות הכלולות בדיווח של "מעריב" הופכות לעובדות מוצקות. "מרפי עברה ניתוחים פלסטיים בכל מקום אפשרי", פוסק חלילי בנוסח ההולם ידיעת רכילות בצהובון עממי, "ובנוסף היא סבלה מהפרעות אכילה קשות".
ענייני תקשורת
ברק רביד מדווח ב"הארץ" כי ניר חפץ, לשעבר עורך בכיר ב"ידיעות אחרונות" וכיום היועץ לתקשורת של בנימין נתניהו, מועמד לתפקיד קונסול ישראל בניו-יורק.
לי-אור אברבך מדווח ב"גלובס" כי חברת הכבלים הוט תצרף לחבילת הערוצים שהיא מציעה את הערוץ הרוסי CTC.
יחסי "מעריב"-מרוקו ממשיכים להתחמם. רק בעיתון זה מופיעה הבוקר ידיעת תצלום נאה על טקס שנערך אתמול לרגל חלוקת 450 מלגות לסטודנטים מטעם הפדרציה העולמית ליהדות מרוקו.
החוק למניעת בעלות זרה על עיתונים מעסיק הבוקר רק את המתנגדים לו. ב"ישראל היום" מופיעה ידיעה מאת עדנה אדטו, השומעת מפרופ' יורם פרי מדוע החוק פסול. ב"דה-מרקר" מוקדשת הכפולה הפותחת לחוק, תחת הכותרת "ח"כים מסתייגים מ'חוק אדלסון': 'לא יחול על 'ישראל היום'". צבי זרחיה שוחח עם 19 חברי-הכנסת שחתמו על הצעת החוק וגילה כי התמיכה שלהם "דועכת". על-פי דיווחו, כמה מהם הודיעו כי בהצעה יחולו שינויים כך שלא תחול על שלדון אדלסון, הבעלים של "ישראל היום", וכי היא תגיע להצבעה בקריאה טרומית "לכל המוקדם בפברואר 2010".