הדיונים המתארכים במשפט המו"לים סיפקו לנו לאחרונה המחשה לנושא שאנחנו עוסקים בו כבר זמן רב: מה עושות המפלגות עם הכסף שהן מקבלות מהציבור. התכתובות של מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה הראו כיצד לטש את עיניו לתקציב הפרסום של הבית היהודי, והבטיח לנפתלי בנט, שעמד אז בראשה, "תמורה מעל ומעבר" עבור הבחירה לפרסם ב"וואלה".

את כל זה אנחנו מגלים בדיעבד, שנים אחרי. מה היה קורה אילו היינו יכולים לגלות בזמן אמת איפה משקיעות המפלגות את כספי הפרסום שלהן?

העדות הזאת מצטרפת לעוד שני מקרים מהתקופה האחרונה, שממחישים את גודל השערורייה בהחרגת כספי המפלגות מחוק חופש המידע: הרשעתה של חנין זועבי; ומחיקת חובותיהם לציבור של סתיו שפיר ואהוד ברק, שמגיעים יחד לסכום של 8 מיליון שקל.

כפי שלמדנו בשנים האחרונות, רוב כספי המפלגות לא משמש לפעילות השוטפת שלהן, להקמת מוסדות מפלגתיים או כנסים לחברים - אלא לקמפיינים של השחרה הדדית. המרוויחים העיקריים הם הפרסומאים והפלטפורמות, שזוכים לגשם של כסף מכיוון המפלגות בתקופת הבחירות. ככל שהדמוקרטיה הישראלית מסוחררת יותר, כך עולות ההכנסות.

תמורה מעל ומעבר

התכתובות של ישועה, שמוצגות בימים אלה בבית המשפט במסגרת הדיונים ב"תיק 4000", ממחישות זאת. כך כתב המנכ"ל ישועה לפוליטיקאי בנט ימים ספורים לפני הבחירות לכנסת במרץ 2015: "היי אשמח אם תנחה את קלוגהפט [משה קלוגהפט, יועץ התקשורת של בנט באותה תקופה] לשים הקמפיין הקרוב במובייל ב'וואלה'". ולמה שיגר ישועה את הבקשה הזאת? הוא מסביר: "קמפיין קודם הוא שם רק ב-ynet". הוא מסביר לבנט מדוע כדאי לו לשלשל כספים לכיסי "וואלה": "מבטיח לך אישית תמורה מעל ומעבר. משום מה הוא (קלוגהפט) מחרים את 'וואלה' שעה שאנחנו האתר המוביל, ודומני שמשתדלים לפחות להיות הוגנים".

אנחנו לא יודעים בוודאות האם ה"תמורה" שישועה מבטיח נוגעת לחבילות הפרסום באתר, כפי שהוא טען בעדותו, או להטיית הסיקור העיתונאי עצמו, כפי שקרה ב"וואלה" במקרים רבים אחרים. עדויות נוספות שהוצגו במשפט הצביעו על כך שמנכ"ל האתר היה מוקסם מהכסף שהיה יכול להיות מוזרם לאתר שלו. "לא אכחיש ששיקולי תקציבי הבחירות היו לנגד עיניי", אמר בעדותו.

אילן ישועה, 15.6.2021 (צילום: יונתן זינדל)

אילן ישועה, 15.6.2021 (צילום: יונתן זינדל)

דמיינו שהיינו יכולים לבדוק אם לאחר העברת סכום כסף גדול ממפלגה מסוימת לאתר חדשות, שונתה זווית הסיקור או נעלמו פרשנים ביקורתיים כלפיה. שקיפות בתקציבי המפלגות היתה מובילה לכל הפחות לכך שמי שהיה מחליט על תקציבי הפרסום של המפלגה היה יודע שבודקים אותו.

אבל זה לא אפשרי. המפלגות עדיין נהנות מניהול תקציבן בחושך ואנשי עסקים חופשיים למכור את סדר היום הציבורי לכל המרבה בתקציב. כ-74 מיליון שקלים קיבלו מאיתנו המפלגות מאז הבחירות האחרונות. 180 מיליון שקלים נוספים קיבלו לטובת קמפיין הבחירות עצמו. בסכום הכסף הזה הייתם יכולים לטעת יותר מ-450 אלף עצי זית או לרכוש קרוב ל-850 אלף חיסונים של פייזר. אבל מה באמת עשו הפוליטיקאים עם הכסף שלנו? אנחנו לא יכולים לדעת.

שפיר וברק: מחיקת חובות של 8 מיליון שקלים

סתיו שפיר התמודדה לכנסת כיו"ר המפלגה הירוקה במסגרת המחנה הדמוקרטי. בכנסת ה-22 היא נכנסה לכנסת וזכתה לכספי מימון מפלגות מתוקף החוק. בבחירות לכנסת ה-23, לאחר התפרקות המחנה הדמוקרטי, היא לא התמודדה, והמפלגה נותרה עם חובות.

אהוד ברק הריץ את מפלגת העצמאות בבחירות לכנסת ה-22 והכניס את מועמדו יאיר גולן. לקראת הבחירות לכנסת ה-23 עבר גולן למפלגת מרצ והשאיר את החובות במפלגת העצמאות.

שפיר וברק, כל אחד, השאיר אחריו חוב של כארבעה מיליון שקלים. החובות הללו נמחקו לאחרונה על ידי הכנסת. מקומם, אבל החוק לא מטיל שום אחריות אישית על נבחרי הציבור שמתנהלים בכספנו כבשלהם. ואם לא נבחרו לכנסת - הציבור משלם.

חנין זועבי בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 27.10.15 (צילום: יונתן זינדל)

חנין זועבי בבית-המשפט המחוזי בירושלים, 27.10.15 (צילום: יונתן זינדל)

איך בזבזו אהוד ברק וסתיו שפיר את הכסף שלא החזירו? אנחנו לא יכולים לדעת. כל מידע אודותיו אינו כפוף לחוק חופש המידע והיחידי שמבקר אותו, ובאופן חסר למדי, הוא מבקר המדינה. אותו מבקר שעדיין לא פרסם את דו"חות הביקורת  של סבבי הבחירות בשנתיים האחרונות.

קצת מתחת לרדאר, בשבוע שעבר הורשעה חברת הכנסת לשעבר חנין זועבי בעבירות מרמה. זועבי הייתה שותפה עם עוד 12 אנשים במפלגתה, בל"ד, לזיוף מסמכים שהוגשו למבקר המדינה. היא שינתה דיווח על תרומות שהתקבלו בניגוד לחוק כך שייראה כאילו הן תקינות. זועבי תשלם קנס של 75 אלף שקלים והושת עליה עונש מאסר על תנאי.

נכון, ספק אם שקיפות בכספי המפלגה הייתה מונעת את ההונאה. אך שקיפות בכספי מימון המפלגות היתה מקשה על זועבי וחבריה למפלגה ומאלצת אותם לשקר באופן שוטף, ולא רק במועד הגשת דו"ח למבקר המדינה. והרי, כפי שאמר אברהם לינקולן: "אפשר לשקר לחלק מהאנשים כל הזמן, אפשר לשקר לכל האנשים חלק מהזמן, אבל אי אפשר לשקר לכולם כל הזמן".

עידן בנימין הוא הכתב לתיקון הכנסת של "שקוף"