ראש הממשלה נפתלי בנט כשל בלשונו החודש כשהתייחס בנאום פומבי אל יו"ר האופוזיציה ח"כ בנימין נתניהו כאל "ראש הממשלה". בנט מיהר לתקן את עצמו, הבהיר כי התכוון אל "ראש הממשלה לשעבר" ואף טרח להדביק לו את הכינוי הילדותי "ביבי", אך פליטת הפה שלו לא היתה מקרית. אחרי תריסר שנים רצופות של שלטון נתניהו, קשה לשנות הרגלים. בדיקת "העין השביעית" מעלה כי הדבר נכון לא רק לפוליטיקאי שהחליף את נתניהו בתפקיד, אלא גם לאמצעי התקשורת המסקרים את הזירה הפוליטית.

לקראת סוף עידן שלטונו של נתניהו הפך ראש הממשלה לשעבר לנקודה על פיה נמדדה כמעט כל סוגיה בחיים הציבוריים בישראל. מענייני ביטחון, עבור בכלכלה ועד לתרבות וספורט, השאלה האם עמדה מסוימת מתיישבת עם האינטרסים של נתניהו או מנוגדת להם היתה לאבן הבוחן הכמעט יחידה. הצמצום של השיח הציבורי בישראל לחלוקה בין "ביביסטים" ו"אנטי ביביסטים", לא התרחש במקרה.

הוא גם לא רק מעשה ידיו של נתניהו עצמו. הוא נוצר באופן מובהק כתוצאה של סיקור מוגבר של נתניהו, סיקור שכפי שעולה מהבדיקה, לא תלוי גם בכך שנתניהו אוחז בתפקיד ציבורי בכיר. ערוצי השידור המרכזיים בישראל העניקו בשנים האחרונות לנתניהו במה בהיקף חריג, פי כמה וכמה מכל פוליטיקאי ישראלי אחר. דומה כי התקשורת פיתחה התמכרות לנתניהו, מתוך ידיעה כי הפלגנות הציבורית כלפיו תבטיח עניין רב בכל מה שיגיד.

בדיקה שביצעה חברת יפעת מחקרי מדיה והתמקדה בתקופה שקדמה לבחירות האחרונות לכנסת העלתה כי מספר ההופעות של נתניהו היה גבוה במידה ניכרת מאשר מספר הופעותיהם של שלושת המועמדים האחרים לראשות הממשלה גם יחד. מבדיקה נפרדת של חברת יפעת עולה כי גם לאחר שקואליציית רק-לא-ביבי גברה על הקואליציה של נתניהו, ראש הממשלה לשעבר ממשיך ליהנות מנתח סיקור משמעותי, הרבה יותר מיו"ר האופוזיציה שקדם לו.

בתקשורת הישראלית, הליכוד קיבל 44 מנדטים

הבחירות האחרונות לכנסת התקיימו ב-23 במרץ. ביפעת מחקרי מדיה סיכמו את סך הפעמים שהפוליטיקאים הישראלים הופיעו בקולם בכל ערוצי הטלוויזיה והרדיו בישראל, בין אם בראיונות ובין אם בסינקים קצרים ששולבו בידיעות וכתבות, וגילו כי החל ב-1 לינואר 2021 ועד ליום הבחירות במרץ, הופיע נתניהו 1,774 פעמים בתקשורת, יותר מגדעון סער (456), נפתלי בנט (452) ויאיר לפיד (336) גם יחד.

אם מסכמים את סך הופעות הפוליטיקאים בתקופה שקדמה לבחירות האחרונות לפי חלוקה למפלגות, עולה כי הליכוד בראשות נתניהו שלטה בפער ניכר עוד יותר בשיח הציבורי בחודשים שקדמו לבחירות. פוליטיקאים מטעמה הופיעו 4,222 פעמים בחודשים שהובילו לבחירות, כ-36.8% מכלל ההופעות של הפוליטיקאים. לו היה מתורגם נתח ההופעות של הליכוד למנדטים, היתה המפלגה זוכה ל-44 מנדטים (כידוע, בפועל השיגה הליכוד 30 מנדטים).

המפלגה השנייה בגודלה בכנסת הנוכחית, יש-עתיד בראשות יאיר לפיד, הגיעה בסופו של דבר ל-17 מנדטים אך בחודשים שקדמו לבחירות לכנסת נציגיה הופיעו בתקשורת 923 פעמים בלבד, כ-8% מכלל הופעות הפוליטיקאים, נתח השווה ל-10 מנדטים בלבד. ניתן לשער כי נתון בולט זה קשור למדיניות הקמפיין של יש-עתיד במערכת הבחירות האחרונה. במפלגה החליטו להמעיט בחשיפה תקשורתית, זאת כדי לסכל את הניסיון של קמפיין נתניהו למקד את הבחירות בהתמודדות בינו לבין לפיד.

אולם ההיענות של התקשורת לצרכי הקמפיין של לפיד מעידה גם על תכונה נוספת של הסיקור הפוליטי בישראל: ההתמסרות למנהלי הקמפיין. בבדיקה מקיפה שערכנו לקראת מערכת הבחירות ב-2019, שפתחה סבב של ארבע מערכות בחירות כמעט רצופות, עמדנו על כך שהסיקור הפוליטי בישראל לא סובל רק מכך שהוא מזניח את סיקור העבודה הפוליטית במשרדי הממשלה ובוועדות ומתמקד בתמרונים ותככים פוליטיים, אלא שהוא גם מתמסר לקמפיינים הפוליטיים ומסקר אותם כאילו היו המציאות עצמה.

הבדיקה שאנחנו מפרסמים כעת מעלה כי העיתונות הישראלית גם משרתת את הקמפיינים בפועל. ניתן לראות זאת לא רק בכניעה לאסטרטגיית הקמפיין של יש עתיד, אלא גם לזו של הליכוד. הדבר בולט דווקא מבדיקת מי שנעדרים מטבלת הפוליטיקאים המסוקרים ביותר, למרות שבשגרה הם נמצאים בצמרתה: השרה מירי רגב וחבר הכנסת מיקי זוהר. בשבועות שקדמו לבחירות הידרדרה רגב למקום ה-28 בטבלה וזוהר למקום ה-47. גם כאן, הדבר תואם את האסטרטגיה של הליכוד, שם החליטו "להחביא" את השניים.

בניכוי החרדים והערבים

תובנה נוספת שעולה מהנתונים נוגעת בנקודה עיוורת מרכזית של התקשורת המרכזית בישראל, שמעניקה ייצוג חסר לנציגי המפלגות החרדיות והערביות, למרות שיחדיו הם מהווים כרבע מכלל חברי-הכנסת. נציגי ש"ס הופיעו 367 פעמים ,3.2% מסך הופעות הפוליטיקאים, נתח השווה ערך ל-4 מנדטים, כשבפועל קיבלה 9 מנדטים. נציגי יהדות-התורה הופיעו 430 פעמים, 3.7% מכלל ההופעות, נתח השווה ערך ל-4 מנדטים כשבפועל קיבלו 7 מנדטים. נציגי הרשימה-המשותפת הסתפקו ב-290 הופעות, כ-2.5% מכלל ההופעות, נתח השווה ערך ל-3 מנדטים אף שבפועל קיבלו 11.

נתון חריג עולה מבדיקת רע"מ. נציגיה הופיעו 78 פעמים בלבד, 0.7% מכלל הופעות הפוליטיקאים לפני הבחירות, נתח השווה ערך למנדט אחד. בפועל קיבלה המפלגה 4 מנדטים. על רקע הפיכת רע"מ ללשון המאזניים של הכנסת הנוכחית, ההחמצה של התקשורת בוטה במיוחד.

זו דוגמה נוספת להדרה השיטתית של החברה הערבית מתקשורת הזרם המרכזי בישראל, כפי שעולה גם ממדד הייצוג העוקב דרך קבע אחר הופעות דוברים ערבים בתקשורת הישראלית. הבדיקה הנוכחית מדגימה את ההשלכות של ההדרה, שמעוותת את הסיקור וגורמת לתקשורת להציג תמונת מצב שגויה גם בכל הקשור לזירה הפוליטית.

בדיקת המפלגות האחרות מדגימה את הדומיננטיות בתקשורת של גדעון סער, שנציגי מפלגתו הופיעו פעמים רבות וזכו לנתח גדול הרבה יותר מסך המנדטים שקיבלו בסופו של דבר. נציגי תקווה-חדשה הופיעו 1,038 פעמים, כ-9% מכלל ההופעות, נתח השווה 11 מנדטים, כשבפועל קיבלה המפלגה 6 מנדטים. עוד עולה כי גם כחול-לבן נהנתה מסיקור עודף. נציגיה הופיעו 1,151 פעמים, כ-10% השווים 12 מנדטים, כשבפועל קיבלה 8 מנדטים.

נתון זה תואם את הממצאים של בדיקת העין השביעית מבחירות 2019, אז התמודדה לראשונה כחול-לבן, לפיהן זכתה המפלגה לחשיפה תקשורתית מוגברת באופן מופגן. עם זאת, סביר כי חלק מהחשיפה התקשורתית בבדיקה הנוכחית נזקף לעובדה שחברי המפלגה מילאו תפקיד שרים בממשלה הקודמת. יו"ר המפלגה, שר הביטחון בני גנץ, תפש את המקום השני בחשיפה תקשורתית גם בשבועות שקדמו לבחירות האחרונות, עם 586 הופעות. זאת למרות קוטנה של מפלגתו.

לצד המפלגות החרדיות והערביות, מפלגות נוספות שהסיקור תקשורתי לא הלם את כוחן בפועל הן ישראל-ביתנו, העבודה ומרצ. בעוד מפלגת ימינה סוקרה בהיקף התואם את שבעת המנדטים שקיבלה בבחירות, מספר ההופעות של נציגי ישראל-ביתנו היה שווה ערך ל-5 מנדטים, כשבפועל קיבלה 7. מספר ההופעות של נציגי העבודה היה שווה ערך ל-6 מנדטים, כשבפועל קיבלה 7. ואילו מספר ההופעות של נציגי מרצ היה שווה ערך ל-3 מנדטים, כשבפועל קיבלה 6.

איתמר בן-גביר הופיע לא פחות מ-313 פעמים בשבועות שלפני הבחירות האחרונות, מה שהביא אותו למקום השמיני מבין כל הפוליטיקאים שהתמודדו בבחירות לכנסת ה-24, זאת על אף שלא מילא כל תפקיד ציבורי בעת ההתמודדות

מובן שאין מקום לצפות מהתקשורת לנחש את מספר המנדטים שכל מפלגה תקבל ולהתאים את היקף הסיקור לתוצאות העתידיות, לכן פער של מנדט או שניים לא מעיד בהכרח על ליקוי בסיקור, אולם ככל שהפער בין הסיקור לבין התוצאות בפועל גדל יש בכך כדי להעיד על ניתוק של העיתונאים המסקרים את הזירה הפוליטית מההתרחשויות בשטח. פער כזה עלה בסיקור היתר של הליכוד ובסיקור החסר של המפלגות החרדיות והערביות.

הבדיקה העלתה כי היתה מפלגה נוספת שבה נרשם פער בין היקף הסיקור לכוחה בפועל, הציונות-הדתית, שהיקף הסיקור של נציגיה עמד על 6.4% מכלל הסיקור הפוליטי, נתח השווה ערך ל-8 מנדטים, כשבפועל קיבלה 6 מנדטים. בעוד הפער ברמה המפלגתית אינו גדול, כשבוחנים את זהות הנציגים שסוקרו עולה כי התקשורת העניקה ייצוג מוגזם באופן בוטה לאחד מנציגי המפלגה.

בעוד יו"ר המפלגה בצלאל סמוטריץ' נהנה מסיקור מוגבר, בהיקף של 250 הופעות בשבועות שלפני הבחירות, מה שהציב אותו במקום העשירי מבין כל הפוליטיקאים, היה במפלגתו מי שהגיע להישג תקשורתי אף יותר מרשים. איתמר בן-גביר הופיע לא פחות מ-313 פעמים בשבועות שלפני הבחירות האחרונות, מה שהביא אותו למקום השמיני מבין כל הפוליטיקאים שהתמודדו בבחירות לכנסת ה-24, זאת על אף שלא מילא כל תפקיד ציבורי בעת ההתמודדות.

בין בנימין נתניהו לאיתמר בן-גביר

במהלך סדרת מערכות הבחירות הכלליות שטלטלו את המדינה בשנתיים החולפות הצבענו כבר על כך שנתניהו זוכה לסיקור מוגבר, העולה עשרת מונים על זה של כל פוליטיקאי אחר, ממחנה השמאל, הימין או המרכז. עיתונאים המכסים את התחום הפוליטי תירצו זאת בכך שנתניהו אוחז בתפקיד הבכיר ביותר במערכת הפוליטית, ומכאן נגזר היקף הסיקור שלו. אלא שבדיקה נוספת של הסיקור התקשורתי הפוליטי, מצביעה כל כך שהוא ממשיך ליהנות מסיקור מוגבר גם כשהוא רק יו"ר האופוזיציה.

הבדיקה שערכה יפעת מחקרי מדיה לגבי החודש שחלף מאז הרכבת הממשלה הנוכחית מעלה כי מפלגת הליכוד ממשיכה להוביל עם 1,215 הופעות, כ-23% מסך ההופעות של פוליטיקאים בערוצי הטלוויזיה והרדיו בישראל. זאת למרות שהליכוד היא כיום מפלגת אופוזיציה, ושחבריה אינם ממלאים תפקיד אופרטיבי, אפילו לא כראשי ועדות כנסת, שטרם הוקמו באותה תקופה. אחרי הליכוד נמצאות ברשימה המפלגות ימינה, עם 1,042 הופעות, כ-19% מהסך הכללי; ויש-עתיד עם 769 הופעות, כ-14% מכלל הופעות הפוליטיקאים.

כשבוחנים את הממצאים לפי פוליטיקאים בודדים, התמונה מתחדדת. ראש הממשלה נפתלי בנט אמנם מוביל עם 679 הופעות תקשורתיות בחודש האחרון, אך יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו נמצא מיד אחריו, במקום השני בטבלה, עם 321 הופעות בחודש שחלף מאז הבחירות. לשם השוואה, יו"ר האופוזיציה הקודם, יאיר לפיד, הופיע 336 פעמים בתקופה של קרוב לשלושה חודשים, מתחילת השנה ועד לבחירות לכנסת ב-23.3.

ח"כ איתמר בן-גביר במליאת הכנסת, 26.7.21 (צילום: יונתן זינדל)

ח"כ איתמר בן-גביר במליאת הכנסת, 26.7.21 (צילום: יונתן זינדל)

וישנו עוד ממצא בולט העולה מן הבדיקה. כוכב תקשורת פוליטי. עוד בטרם נבחר לכנסת נהנה איתמר בן-גביר מבמה נרחבת בתקשורת הישראלית. הוא הופיע 313 פעמים בחודשים שהובילו לבחירות, יותר מיו"ר הרשימה שלו בצלאל סמוטריץ' (250 הופעות), יו"ר ישראל-ביתנו אביגדור ליברמן (236 הופעות) השר לביטחון פנים דאז אמיר אוחנה (203 הופעות), שר האוצר דאז ישראל כץ (194 הופעות), שר החינוך דאז יואב גלנט (173 הופעות),  או יו"ר מרצ ניצן הורוביץ (159 הופעות).

הבליץ התקשורתי של בן-גביר נמשך גם לאחר הבחירות. חבר-הכנסת הטרי, שהוצב במקום השלישי ברשימת הציונות-הדתית, הופיע מאז השבעת הממשלה החדשה 112 פעמים, כמעט כמו שר הבריאות ניצן הורוביץ (124 הופעות, בתקופה בה מגיפת הקורונה תופסת עדיין כותרות מרכזיות) ויותר משר האוצר אביגדור ליברמן (101 הופעות), שר הביטחון בני גנץ (94 הופעות) או שר המשפטים גדעון סער (69 הופעות בלבד).

התקשורת, אם כן, טרם נגמלה מההתמכרות לנתניהו ולתגובות שהוא מעורר בציבור הישראלי. אולם גם אם נראה בחודשים הקרובים ירידה בהיקף ההופעות של יו"ר האופוזיציה, דומה כי המחליף שלו כבר סומן. הדמות שתופסת את המקום השני מבין נציגי האופוזיציה אינה פוליטיקאי מהליכוד ואף לא יו"ר רשימה אחרת מהאופוזיציה אלא דווקא הח"כ הכהניסט איתמר בן-גביר.