ארגון העיתונאים מגנה את חברת הריגול הפרטי הישראלית NSO: "מודאגים מהפגיעה בחופש העיתונות באמצעות תוכנה של החברה הישראלית NSO", נמסר בהודעה לעיתונות של הארגון. ארגון העיתונאים הוא הארגון המשמעותי היחיד המייצג עיתונאים פעילים בישראל, והוא מאגד כ-3,0000 עיתונאים בכ-25 גופי תקשורת.
"ארגון העיתונאים בישראל מודאג מהדיווחים על כך שתוכנה של החברה הישראלית NSO שימשה למעקבים אחר עיתונאים ברחבי העולם, וסייעה לפגוע בהם, בעבודתם, ובחופש העיתונות", נמסר בהודעה הקצרה, "עיתונאים הם שליחי ציבור, שמשרתים את האינטרס הציבורי ולכן לא רק שאסור לפגוע בהם, יש לעשות כל מאמץ לאפשר להם לבצע את עבודתם".
NSO, שהמטה שלה ממוקם בהרצליה, מוכרת טכנולוגיות ריגול ופריצה לטלפונים לגופים ממשלתיים ברחבי העולם וידועה לשמצה בכך שטכנולוגיות אלו שימשו נגד עיתונאים, פעילי זכויות אדם ופעילי אופוזיציה, בידי משטרים אוטוריטריים. החברה מכחישה את הדברים וטוענת כי היא מוכרת את נשק הריגול שלה לממשלות בלבד, ומגבילה את השימוש בו נגד פושעים וטרוריסטים בלבד.
חברת NSO חשופה לביקורת ציבורית הולכת וגוברת בגין השימוש שנעשה בשירותיה וכליה בשירות ממשלים דכאניים ברחבי העולם – רדיפה אחר עיתונאים, פעילי זכויות אדם, אנשי אופוזיציה ועוד (ההאשמה במעורבות ברצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשקוג'י היא כנראה המפורסמת מביניהן). כאמור, בחברת NSO מקפידים לשדר שאנשיה אחראים רק על ייצור ומכירת מערכאות הריגול – אך כפי שחשף עודד ירון ב"הארץ", אנשי החברה גם מעניקים תמיכה שוטפת ללקוחותיהם, כלומר לוקחים חלק פעיל בהפעלת נשק הסייבר.
הערב התפרסם בכלי תקשורת בעולם תחקיר רחב היקף של "פורבידן סטוריז" ואמנסטי על ההיקף העצום של שימוש לרעה בטכנולוגיות של NSO: "אמנסטי ופורבידן סטוריז השיגו גישה להדלפה של יותר מ-50 אלף מספרי טלפון שנבחרו כיעדים על ידי לקוחות ממשלתיים שונים של NSO", נכתב בגרסה שהתפרסמה ב"דה מרקר", "לפי הרישומים, 180 העיתונאים נבחרו כיעדים של לקוחות החברה בעשר מדינות לפחות, עם משטרים בדרגות שונות של דמוקרטיה, ובהן אזרבייג'ן, בחריין, הונגריה, הודו, קזחסטן, מקסיקו, מרוקו, רואנדה, סעודיה ואיחוד האמירויות. הפרויקט מגלה כי ברוב המדינות לא היתה מניעה לסימון עיתונאים כמטרות למעקב".
בתחילת השנה שורה של ענקיות טכנולוגיה וארגוני זכויות אדם גדולים ביקשו להצטרף לתביעה של חברת פייסבוק נגד NSO. פייסבוק ו-ווטסאפ (שבבעלות פייסבוק) הגישה תביעה יוצאת דופן נגד NSO באוקטובר 2019, בטענה שתוכנות פריצה של NSO חדרו ל-1,400 חשבונות ווטסאפ של משתמשים ברחבי העולם, בהם למעלה ממאה עיתונאים, פעילי זכויות אדם ומבקרי שלטון.
ב-2017 התפרסם ב"ניו יורק טיימס" תחקיר נרחב, ביוזמת מכון המחקר הקנדי Citizenlab, שתיאר כיצד ממשלת מקסיקו רכשה מ-NSO את תוכנת "פגסוס" והשתמשה בה כדי לרגל אחרי דמויות בולטות במערכה נגד השחיתות השלטונית הקשה במדינה. בשנה שעברה התנערה ממשלת מקסיקו מ-NSO והודיעה כי תוקף רישיון השימוש בתוכנה פקע ב-2017 ולא חודש מאז. לאחרונה פירסם העיתונאי הישראלי רונן ברגמן ב"ניו יורק טיימס" כי ישראל מסרבת להסגיר לארה"ב בכיר בפרקליטות המקסיקנית שחתם על חוזים עם NSO Group, וחשוד בעינויים, סילוף ראיות ומעילה ביותר מ-50 מיליון דולר.
NSO אינה החברה הישראלית היחידה הפועלת בתחום הריגול הפרטי, המתכנה לעיתים "סייבר התקפי". רק לאחרונה חשף תחקיר של "סיטיזן לאב" כי תוכנת ריגול של החברה הישראלית קנדירו (Candiru) שימשה לריגול אחר יותר מ-100 פעילים, פוליטיקאים ומתנגדי משטר ממדינות כמו איראן, לבנון, תימן, בריטניה, טורקיה ואפילו ישראל
"קנדירו נוסדה ב-2014 על ידי יעקב ויצמן וערן שורר", כתב על כך עומר כביר ב"כלכליסט", "יו"ר החברה הוותיק איציק זק הוא גם בעל המניות הגדול ביותר שלה. היא עושה מאמצים ניכרים לשמור את פעילותה מתחת למכ"ם, ולאורך השנים שינתה את שמה כמה פעמים. שמה העדכני הוא סאייטו טק בע"מ, ובעבר נקראה גם טאבטה, גרינדוויק פתרונות וד. אפ אסוסיאייטס, אך בתעשייה היא עדיין מוכרת בשמה המקורי – קנדירו. כמו שחקניות ישראליות רבות בתחום, היא מגייסת את מרבית עובדיה מ-8200". בקנדירו סירבו להגיב.
ענת סרגוסטי, אחראית חופש העיתונות בארגון העיתונאים, הוסיפה כי "חופש העיתונות אינו סיסמה חלולה, חופש העיתונות הוא אחד מהיסודות הכי חשובים של דמוקרטיה ושמירה על זכויות. בלי עיתונות חופשית שמבקרת את השלטון, שליטים יוכלו להתעמר באזרחים, להשתיק גורמי אופוזיציה ולפגוע במערכות המשפט ואכיפת החוק. פגיעה בעיתונאים שעושים את תפקידם היא פגיעה ישירה באינטרס הציבורי הכללי והפרטי של כל אחד ואחת".