ח"כ מטי יוגב זכתה לאחרונה בהישג תקשורתי מעניין. ראשית כל, חובה להבהיר כי אין מדובר בטעות כתיב או בפליטת קולמוס; לא מדובר בחבר-הכנסת לשעבר מוטי יוגב. בכנסת ישראל מכהנת מסוף חודש דצמבר 2020 חברת-כנסת העונה לשם מטי יוגב, שנכנסה לתפקיד עם התפטרותו של השר זאב אלקין.

בינואר, פחות מחודש לאחר שהחלה לכהן בתפקידה הפרלמנטרי, התראיינה ח"כ יוגב אצל העיתונאי בִּלַאל שַלַאעְטָה בתוכנית האקטואליה היומית "בַּעְד אל-פַאצֵל" של ערוץ אִחְנַא TV. בעשותה כן הפכה יוגב לחברת-הכנסת היהודייה הראשונה שהתראיינה לתוכניתו של שלאעטה.

זאת ועוד, אם זכרוני אינו מטעני, היא באופן כללי היהודייה הראשונה שהתראיינה בעברית בתוכניתו, ולא מן הנמנע שזכתה להיות המרואיינת הראשונה בעברית בכל שידורי הערוץ הנ"ל. הדברים מנוסחים בלשון נקבה, אך הכוונה לכלל המינים והמגדרים. במלים אחרות, אין ראיונות בעברית בערוץ אחנא TV. אם כך, איך קרה שהישג יוצא דופן זה נפל דווקא בחיקה של ח"כית אלמונית למדי?

ממסדיים ולא-ממסדיים (לכאורה)

בשיח התקשורתי ברחוב הערבי מקובל לחלק את התקשורת האלקטרונית בשפה הערבית בישראל לשתי קבוצות: התקשורת הממסדית והתקשורת הלא-ממסדית (לכאורה). בקבוצה הראשונה נמצא את "מַכַּאן", החטיבה הערבית בתאגיד השידור (רדיו-טלוויזיה-דיגיטל); הרדיו האזורי (תחנות הרדיו "א-שמס" ו"א-נאס") ותחנת הטלוויזיה הַלַא TV.

כלומר, כלי התקשורת שנמצאים תחת חסות רגולטור ישראלי ובפיקוחו נתפסים כגופים ממסדיים, ברמה כזו או אחרת. מולם קיימת זירה אנטי-ממסדית (שוב, לכאורה) ובה בולטים ערוצי הטלוויזיה מֻסַאוָאה (לא לבלבל עם הארגון החוץ-פרלמנטרי שנקרא באותו שם) ואחנא TV.

מֻסַאוָאה הוא ערוץ שתכניו מופקים בישראל אך משודרים ברצועת הלוויין הפלסטינית ובחסות הרשות הפלסטינית משנת 2015. בעבר הוכרזה עליו מלחמת חורמה על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התקשורת באותם הימים, גלעד ארדן, אולם נסיונותיה של ממשלת ישראל למנוע את השידורים עלו בתוהו והערוץ חי, קיים ובועט (לפעמים).

בלאל שלאעטה (צילום מסך מתוך אחנאTV)

אחנא TV, שנוסד בשנת 2012, הוא ערוץ שמתבסס על חברת ההפקות "אל-ארז" של נִזַאר יוּנֵס. תחילה מדובר היה בשידורי טלוויזיה אינטרנטיים בלבד, אך לאחרונה ניתן לצרוך את תכניו דרך האפליקציה הפופולרית בחברה הערבית בישראל, Wazcam, ובערוץ הלוויין הפלסטיני מַעַן. שני ערוצי השידור מקפידים להבליט את עצמאותם, ערביותם וזהותם הלאומית הפלסטינית, ומצהירים על שאיפתם לתת פתחון פה לקולות המושתקים של אזרחי ישראל הערבים.

כפי שהראיתי במחקר על תחנת הרדיו א-שמס, שידורי האקטואליה נתפסים כעמוד השדרה של כלי התקשורת וכסמל למידת עצמאותם. לפיכך, יש להם מקום מיוחד במסגרות הממסדית או הלא-ממסדית, בהבדל מרכזי אחד: במסגרת הממסדית ניתן מקום למגוון דמויות מהזירה הפוליטית הישראלית, יהודים כערבים, מימין ומשמאל, וכן לא נדיר לשמוע בהם עברית. שלאעטה עצמו ריאיין פוליטיקאים דוברי עברית רבים בעבודתו הקודמת בערוץ הטלוויזיה הממסדי הלא TV.

לעומת זאת, בתקשורת הלא-ממסדית נדיר מאוד לשמוע עברית, ועוד יותר נדיר לראות נציגות מהצד הימני של המפה הפוליטית בישראל. חשוב להבהיר כי אין מדובר בהחרמה של ישראל. מדי פעם ניתן לראות שם את נציגי הממסד לציבור דוברי השפה הערבית, למשל וסים בדר מהמשטרה והאני מרזוק ממשרד ראש הממשלה.

אידיוטים שימושיים (שוב, לכאורה)

אז איך בכל זאת הגיעה חברת-כנסת אלמונית מהליכוד לראיון ראשון מסוגו בערוץ טלוויזיה ערבי התופס את עצמו כחוץ-ממסדי? על רקע הפילוג ברשימה המשותפת הפכה מערכת הבחירות הנוכחית לסוערת במיוחד בחברה הערבית בישראל. הסערה מתגברת לנוכח ההנחה שבכוונת נתניהו להפעיל את קשית שתיית הקולות המפורסמת, הפעם בכיוון החברה הערבית. לפיכך, נדמה כי הופעתה של ח"כ יוגב משתלבת בהלך הרוח הנוכחי בליכוד.

אם נבחן את דבריה בראיון עצמו נגלה כי כמקובל בקרב דַבּרֵי ראש הממשלה, היא הפגינה הערצה לנתניהו ולמהלכיו וקראה לאזרחי ישראל הערבים להצביע ליכוד כי נתניהו טוב (גם) לערבים (בהערת אגב כדאי לציין כי אך לפני שבע שנים שיווקה יוגב באותה התלהבות את שאול מופז, כשעמד בראש מפלגת קדימה מנוחתה עדן. גם אז היא הבטיחה כי מופז יעשה טוב למגזר).

המראיין שלאעטה היה מנומס למדי כלפיה אפילו בנושאים הרגישים כמו חוק  הלאום והתבטאויותיו הגזעניות של נתניהו בעבר. ככלל, ניכר היה שיש בין השניים היכרות מוקדמת.

האם לח"כ יוגב יש קשר מיוחד לחברה הערבית בישראל? אמנם בציוץ הראשון בחשבון הטוויטר שלה היא בירכה את חבריה תושבי ישראל הערביים, הנוצרים והדרוזים לרגל השנה האזרחית החדשה, אולם מעבר לכך היא לא מפגינה פעילות מיוחדת בזירה הערבית בישראל. למעשה, ניכר שהיא מנסה לאמץ תדמית ליכודית קלאסית (תרועות למירי רגב ויוסי דגן ובוז לגדעון סער ובני בגין).

האם יוגב היא שליחת נתניהו לחברה הערבית? מסופקני. בניגוד להייפ בתקשורת בעברית, שסיפרה לנו בבומבסטיות האופיינית על כוונתו של נתניהו לפנות לקהל הערבי, כרגע לא ניכרים סימנים שנתניהו משקיע מאמצים מיוחדים בכלי התקשורת בשפה הערבית בישראל. אם כך, מה קרה שדווקא הערוץ שמתגאה בערביותו ובהיותו קולה של החברה הערבית בישראל נתן במה לחברת-כנסת מהליכוד, ועוד בעברית?

אם להוסיף שמן למדורה, זה כלי השידור שלשכת העיתונות הממשלתית סירבה אך לאחרונה להנפיק תעודת לע"מ למגישת החדשות שלו, מסיבות בטחוניות. מה לליכודניקית גאה בערוץ בעל תדמית לאומית-פלסטינית?

בניגוד להנחת היסוד הבסיסית של הסיקור הפוליטי בתקשורת בעברית, נראה שאין כאן שום קשר לנתניהו ולתוכניות הקמפיין הנצחי שלו, ובכלל מדובר בחלק מהמאבק הפנימי בתוך החברה הערבית, כשבאופן לא מפתיע השתלב האינטרס הזה ברצונה של פוליטיקאית בליטרת פרסום.

רוצה לומר, מטי יוגב שימשה כלי בידי אחנא TV כדי לנגח את הפוליטיקה הערבית בכלל ואת הרשימה המשותפת והעומד בראשה בפרט. כדאי לשים לב שהערוץ נותן במה לפעילים פוליטיים בכירים וזוטרים מחד"ש, במיוחד בתוכניתו של שלאעטה, ובעיקר אם בכוונתם לבקר את הרשימה המשותפת. לעומת זאת, פרצופו של איימן עודה לא נראה באחנא TV.

בהתחשב בכל הנתונים הללו נראה כי הופעתה שם שירתה את כל הצדדים, או כמו שקוראים לזה בעברית ארכאית: בראיון הזה פִּרכֵּסו המשתתפים אלה את אלה. ייתכן שאפילו הצד הערבי פִּרכּס מעט יותר.