מו"ל "המקום הכי חם בגיהנום" עינת פישביין וכתב "העין השביעית" אורן פרסיקו שוחחו לאחרונה על תפקידה של העיתונות העצמאית בישראל, זאת במסגרת סדרת אירועים מקוונים שיזמו ספריית בית-אריאלה ועיריית תל-אביב–יפו.

פישביין פתחה ואמרה כי לטעמה ההשפעות של האינטרסים הכלכליים על התקשורת בישראל מסוכנות כיום הרבה יותר מההשפעות של הלחצים הפוליטיים. במילים אחרות: הסכנה המרכזית לחופש העיתונות לא נובעת מראש הממשלה בנימין נתניהו אלא ממו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס. פישביין אמרה כי בכל הקשור לפרשה המכונה "תיק 2000", שבמרכזה עומדות שיחות השוחד בין נתניהו למוזס, היא בצד של נתניהו. גם אם נתניהו מנסה להשתלט על התקשורת כבר עשרים שנה, אמרה פישביין, הרי שמוזס עושה זאת זמן רב בהרבה. הנזק של מוזס לשוק התקשורת, הדגישה, חורג בהרבה מקבוצת "ידיעות אחרונות" ומחלחל לכלי תקשורת אחרים.

פישביין עצמה עבדה שמונה שנים ב"ידיעות אחרונות" ומעידה כי לא פגעו בחופש העיתונאי שלה. עם זאת, היא אומרת, תפקידה היה לסקר סיפורים חברתיים, תחום שממילא לא מאיים על האינטרסים המרכזיים של המו"ל. גם מתפקידה כעיתונאית לענייני חברה ראתה פישביין כיצד מוגבל החופש העיתונאי של עמיתיה.

עם עזיבת "ידיעות אחרונות" ופתיחת "המקום הכי חם בגיהנום" פתרה פישביין את בעיית האינטרסים של המו"ל שכן הפכה למו"ל של עצמה. עם זאת, נתקלה בבעיות חדשות, החל ממימון העבודה העיתונאית וכלה בהתמודדות עם איומים בתביעות דיבה. המקרה הבולט היה התביעה על סך מיליון שקל שהוגשה נגד עיתונאית "המקום הכי חם בגיהנום" שרון שפורר על ידי אפי נוה ולשכת עורכי-הדין.

מימין: עו"ד יהונתן קלינגר, עינת פישביין ושרון שפורר, בית-המשפט המחוזי בת"א-יפו, 30.11.2020 (צילום: אורן פרסיקו)

אחרי מאבק משפטי של כמעט שלוש שנים, משכו נוה והלשכה את התביעה אך חויבו בתשלום הוצאות משפט של כמה עשרות אלפי שקלים בלבד. פישביין הסבירה מדוע החליטו לערער על ההחלטה ולדרוש לקבל מנוה ולשכת עורכי-הדין הוצאות משפט בסך מיליון שקלים, כסכום התביעה המקורי. לדבריה, ההתמודדות עם תביעת הדיבה לא התמצתה בדיון בבית-המשפט אחת לכמה חודשים. שפורר, בפועל, עבדה לאורך חודשים ארוכים בהגנה המשפטית על חשבון עבודה עיתונאית. במקום לערוך תחקירים חדשים אספה שפורר עדויות שיתמכו בגרסתה ופנתה לשלל גורמים כדי לשכנע אותם להגיש תצהיר מטעמה. לדברי פישביין, כל מערכת "המקום הכי חם בגיהנום" סבלה מתביעת הדיבה ולו היתה צריכה להתמודד עם ההליך עוד שנה או שנתיים, שלא לדבר על תשלום פיצויים, היה הדבר עלול להוביל לקריסת האתר.

בתשובה לשאלה על השינוי שעבר "המקום הכי חם בגיהנום" מאז נוסד לפני שבע שנים ועד היום אמרה פישביין כי בתחילת הדרך האמינה שאם יהיה כלי תקשורת שישים בקדמת הבמה נושאים חברתיים וענייני זכויות אדם המציאות תשתנה. לדבריה, הפיכת הפירמידה אמנם חלחלה לכלי תקשורת אחרים אבל המציאות לא השתנתה לטובה. גיוסה של שפורר חידד אצלה את ההבנה כי שינוי המציאות מצריך עיתונות חוקרת. לדברי פישביין, כיום פונים ל"מקום הכי חם בגיהנום" עם הצעות לתחקירים כבדי משקל שכן כבר אין כמעט מחלקות תחקירים בתקשורת הממוסדת.

עינת פישביין, מו"לית "המקום הכי חם בגיהנום" ואורן פרסיקו, כתב "העין השביעית"

עינת פישביין, מו"לית "המקום הכי חם בגיהנום" ואורן פרסיקו, כתב "העין השביעית"

פישביין מגלה כי לאורך השנים האחרונות היו מקרים שבהם ספגה ביקורת על כך ששפורר מתעסקת כמעט אך ורק עם לשכת עורכי-הדין, אולם לדבריה בסופו של דבר ההתמקדות של שפורר בנושא מצומצם הוכיחה את עצמה. לטענת פישביין, אדם כמו נוה, שמשפיע על מינוי שופטים לערכאות, משפיע גם על שלל תחומים ואנשים שגורלותיהם נחרצים בבתי המשפט.

כשהיא נשאלת לגבי עתיד התקשורת המסורתית אומרת פישביין כי על אף שיש עיתונאים טובים בכלי התקשורת המרכזיים, עוד ועוד חלקות נכבשות על ידי מי שהיא מכנה "מקריאי הקומוניקטים" ו"משרתי האינטרסים". לדבריה, כשהמערכת כבר רגילה לתרגם קומוניקטים לדיווחים ולא לעשות עבודה עיתונאית עצמאית אין פלא שביום פינוי אום אל-חיראן התקשורת המרכזית דיווחה על אירוע טרור בעוד "המקום הכי חם בגיהנום" ו"שיחה מקומית" העלו בזמן אמת ספקות לגבי גרסת המשטרה.

את האופטימיות מוצאת פישביין בדור העתיד. כבר עשור שהיא מפעילה בבית-ספר בלוך בביצרון את עיתון הילדים "כלבלב שמירה". באמצעות העיתון, מסבירה פישביין, רוכשים הילדים אוריינות תקשורתית מגיל צעיר. חלומה הוא "לכלבלב" את כל תל-אביב ואת כל ישראל, כדי שילדים ילמדו כיצד לצרוך תקשורת כבר בבית-הספר היסודי.