קבוצת "הארץ" מאשימה את איש העסקים יעקב אטרקצ'י, ממקורביו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בהגשת תביעת השתקה. אטרקצ'י דורש מבית-המשפט להטיל על קבוצת התקשורת תשלום פיצויים בסך 2.5 מיליון שקל. העילה היא כתבה מאת גור מגידו שבה נפרשו קשריו של האיש ועסקיו עם גורמים המזוהים עם העולם התחתון. גרסתה המקוונת של הכתבה, שפורסמה ביומון הכלכלי "דה-מרקר", נושאת את הכותרת "איך התגלגל יעקב אטרקצ'י, מקורבו של נתניהו, לחתימה על הסכם עם אחיינו של העבריין יצחק אברג'יל".

"בתביעה זו מתקיימים רבים מהמאפיינים המוכרים והידועים לשמצה של תביעות 'SLAPP', שמטרתן היא השתקה באמצעות שימוש פסול בנשק התביעה. בראש ובראשונה, הסכום ההזוי בו הוגשה התביעה, שהינו כוחני עד כדי אלימות משפטית", טוענים גור מגידו אבי בר-אלי, עורך "דה-מרקר" בעת פרסום הכתבה, בכתב הגנה שהוגש אתמול (4.11) לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב.

לחיזוק הטענה, מגידו ובר-אלי מצביעים על העובדה שהתביעה הוגשה לא רק על-ידי אטרקצ'י, אלא גם על-ידי חברת הנדל"ן הבורסאית אאורה שבשליטתו, ושבה הוא מכהן כמנכ"ל. לטענתם, ההחלטה להגיש את התביעה גם בשם החברה נועדה להעמיס את עלויות ניהול ההליך על קהל המשקיעים, "וזאת בשעה שמעיון בכתב התביעה ניכר כי היא נועדה לשרת את עניינו האישי של בעל השליטה".

בכתב ההגנה, שהוגש על-ידי עו"ד תמיר גליק ממשרד ליבליך-מוזר-גליק, מצהירים מגידו ובר-אלי כי הם עומדים מאחורי הפרסום באופן מלא – ומציינים שבכתב התביעה לא צוינה אפילו עובדה אחת לא נכונה שמופיעה בכתבה. מבית-המשפט הם מבקשים לדחות את התביעה על הסף.

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל)

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל)

אחת הטענות שהעלה אטרקצ'י בתביעה היא שבקבוצת "הארץ" החליטו לרדוף אותו מיד אחרי שהחל לסייע לנתניהו במשא-ומתן הקואליציוני שנפתח בתום בחירות מרץ 2020. עד אז, לטענתו, עסקיו סוקרו באופן "חיובי והוגן". כדוגמה לרדיפה הזכיר אטרקצ'י שתי כתבות שקדמו לזו שבגינה הגיש את התביעה: האחת נושאת את הכותרת "לנציג של נתניהו במשא-ומתן הקואליציוני יש בעיה ב-280 מיליון שקל", ומעל האחרת מתנוססת הכותרת "הון, שלטון והאיש שביניהם: הכירו את השושבין של נתניהו וגנץ".

בעיתון הכלכלי משיבים שמדובר ב"טענת סרק שאין בה ממש". "אך טבעי הדבר כי אדם שבחר להכניס עצמו לפעילות בזירה הפוליטית חושף עצמו לביקורת עיתונאית וציבורית מוגברת", גורס כתב ההגנה. ב"דה-מרקר" מציינים כי מצטרפת לכך העובדה שבעבר מילא אטרקצ'י תפקידים במגזר הציבורי, וכי חברת הנדל"ן שלו היא "חברה ציבורית הנסחרת בבורסה, המשווקת דירות ושבעבר היתה נתונה במשבר".

לטענת אטרקצ'י, הכתבה של מגידו נועדה ליצור רושם שיש לו קשרים עם עבריינים. בשניים מהמקרים שהוזכרו בכתבה התקשרה חברת אאורה של אטרקצ'י עם חברות בנייה שהתגלו כבעלות קשרים לעסקיו של יצחק אברג'יל, רוצח מורשע שעומד בראש ארגון פשע מהגדולים בארץ.

במקרה אחד התקשרה אאורה עם קבלנית משנה בשם "ש.י.נ גן רווה" לשם ביצוע פרויקט בנייה באילת. בכתבה של מגידו נטען שלפי המשטרה, חברת "גן רווה" אוישה בידי אנשי קש של אברג'יל. אטרקצ'י טען שההתקשרות של חברת אאורה עם "ש.י.נ גן רווה" החלה לפני השתלטותו על אאורה, וכי לאחר שנעשה בעל שליטה הוא ביקש לסיים את ההתקשרות.

כותרות הכתבה באתר "דה-מרקר" (צילום מסך)

כותרות הכתבה באתר "דה-מרקר" (צילום מסך)

מגידו ובר-אלי, בכתב ההגנה, טוענים שהעובדות הללו קיבלו "ביטוי בולט" בכתבה. לדבריהם, אטרקצ'י יכול היה לבצע בדיקת נאותות ולגלות על אילו הסכמים חתומה חברת אאורה לפני שרכש אותה. "כאיש עסקים מיומן", כתבו, "חזקה על התובע 1 [אטרקצ'י] כי עשה כן. ואם לא עשה כן, מה לו כי ילין על כלי תקשורת שסיקר את העובדה, בצירוף הסבריו, באופן נכון ומדויק?!".

המקרה השני עוסק באותו פרויקט נדל"ן אילתי. לאחר שאטרקצ'י סיים את ההתקשרות עם החברה שנטען לגביה שהיא מאוישת בידי אנשי קש של עבריין בכיר, הוא חיפש חברה חלופית שתבצע את העבודה. החברה החלופית שנבחרה נקראת "א.י.ה יזמות בנייה והשקעות". בכתב התביעה, אטרקצ'י טען כי רק לאחר ביצוע ההתקשרות התברר לו שגם החברה הזאת קשורה למשפחת אברג'יל – ומוחזקת על-ידי אושר אברג'יל, אחיין של יצחק אברג'יל.

העבריין יצחק אברג'יל (צילום: פלאש 90)

העבריין יצחק אברג'יל (צילום: פלאש 90)

בכתב ההגנה, מגידו ובר-אלי מציינים כי גם ההסבר של אטרקצ'י קיבל "ביטוי מלא" בכתבה – אף ש"מדובר בהסבר קלוש ביותר, שהרי מן המפורסמות שאדם שחתם על חוזה מושתק מלטעון כי 'לא ידע' על מה חתם ומול מי חתם". הנתבעים מוסיפים: "העובדה כי התקיים קשר בין שתי חברות הבנייה הנזכרות לעיל לבין מקורביו של יצחק אברג'יל אף היא אינה במחלוקת. [...] גם בעובדה זו מודים התובעים [אטרקצ'י ואאורה] במסגרת כתב תביעתם".

אטרקצ'י טען גם שהכתבה יצרה רושם שהוא לא רק "קשור" לעבריין אברג'יל, אלא גם "מעורב במישרין" ב"פרשת ב. יאיר" – פרשת שחיתות שנחשפה ב-2014, שבה נאשם איל הנדל"ן יאיר ביטון בהלבנת כספים עבור ארגון הפשיעה של אברג'יל. לפי כתב האישום שהוגש נגד ביטון, חברת "ש.י.נ גן רווה" שימשה כצינור להעברת כספים לעבריין הבכיר. מגידו ובר-אלי, בתגובה, מכחישים שאטרקצ'י הוצג בכתבה כ"נאשם" או "חשוד" ב"פרשת ב. יאיר".

לדברי העיתונאים, די בהסברים הללו כדי לקבוע שתוכן הכתבה הוא אמת, ושפרסומה משרת עניין ציבורי. "ככל שנגרמו לתובעים נזקים, הרי שהדבר נעוץ בעצם בחירתם לעשות עסקים ולחתום על חוזים עם גורמים בעלי מוניטין בעייתי. עם כל הכבוד לרצונם של התובעים להטיל איפול מוחלט על מידע זה, כלי התקשורת במדינה דמוקרטית רשאים בהחלט לחושפו", גורס כתב ההגנה.

במקרה שהתביעה לא תידחה על הסף, בקבוצת "הארץ" דורשים מבית-המשפט להורות לאטרקצ'י לספק "פירוט קונקרטי" שיוכיח כי הכתבה גרמה לו נזקים בסך 2.5 מיליון שקל. "אי-אפשר להגיש תביעה בסכום הזוי של 2.5 מיליון שקל – סכום שהינו מנותק לחלוטין מפסיקות מושרשות של בתי-המשפט בישראל – ובד בבד להימנע מלמסור כל פירוט של סכום הנזק. הליכים משפטיים בבית-המשפט לא נועדו לשמש בתור 'גימיק' ואף לא למטרות של יחסי-ציבור", נכתב בכתב ההגנה.

"דומה כי התובעים עשו להם שיטה להגיש לבתי-המשפט תביעות השתקה שמטרתן להלך אימים על מי ש'מעז' להתבטא באופן שאינו לרוחם" (מתוך כתב ההגנה)

לדברי הנתבעים, אם אטרקצ'י לא יספק הוכחה להיקף הנזקים – ראוי שבית-המשפט המחוזי יפחית את סכום התביעה ויעמיד אותו על הסכומים המפורטים בחוק איסור לשון הרע – ויקבע שיש להעביר את הדיונים לבית-משפט השלום (לפי חוק בתי-המשפט, כל תביעה כספית שבה מתבקשים פיצויים בסך 2.5 מיליון שקל ומעלה נידונה בבית-משפט מחוזי).

לחיזוק הטענה שלפיה מדובר בתביעת השתקה, הנתבעים מזכירים תביעה שהגישו אטרקצ'י וחברת אאורה בשנת 2014. הנתבעים מתארים אותה כתביעת דיבה בסך 3 מיליון שקל שהוגשה נגד משרד יחסי-ציבור (רימון-כהן-שינקמן והיחצן איתמר חושן, שעבד אז במשרד) ו"משקיעים פנסיונרים". לפי כתב ההגנה, במקרה ההוא אטרקצ'י ואאורה "התחמקו בעקביות" מגילוי מסמכים שהשופטת הורתה להם לחשוף, ובשלב מסוים הורתה השופטת למחוק את התביעה וחייבה אותם לשלם לנתבעים 130 אלף שקל לכיסוי הוצאותיהם המשפטיות.

"הדבר מדגים דפוס פעולה כוחני של הגשת תביעות שמטרתן השתקה", טוענים מגידו, בר-אלי ו"הארץ". "דומה כי התובעים עשו להם שיטה להגיש לבתי-המשפט תביעות השתקה שמטרתן להלך אימים על מי ש'מעז' להתבטא באופן שאינו לרוחם".

27223-07-20

* * *

לעיון בכתב ההגנה

להורדת הקובץ (PDF, 3.16MB)