מסעות הפרסום של חברת נובל אנרג'י צצים במקביל לדיון הציבורי והחלטות רגולטוריות על גורל מאגרי הגז בישראל, כך עולה מבדיקה שנעשתה בהזמנת עמותת שומרי-הבית.
הבדיקה, שבוצעה על-ידי חברת יפעת בקרת פרסום, מדדה את היקף ההשקעות של חברת נובל-אנרג'י בפרסום בכל המדיה בישראל לאורך העשור האחרון. מהבדיקה עלה כי בשונה ממפרסמים גדולים אחרים בישראל, המקפידים לפרסם את מרכולתם באופן מתמשך או בהתאם להרגלי הצריכה (מזגנים בקיץ, מזון לקראת החג), הפרסום העצמי של חברת נובל-אנרג'י תזזיתי ביותר. חודשים ארוכים עשויים לחלוף ללא אף פרסומת או מודעה מטעם החברה ואז בבת אחת נכבש שוק המדיה במסע פרסומות אדיר בהיקפו.
השוואת מועדי מסעות הפרסום של נובל-אנרג'י להתרחשויות במשק האנרגיה המקומי העלה סמיכות זמנים ברורה בין מסעי הפרסום לדיונים ציבוריים ורגולטוריים שעשויים להשפיע על שורת הרווח של החברה. ההבדל נעוץ בשוני בין קהלי היעד של הפרסומות. בעוד מסעות פרסום של מוצרי חשמל, מזון או ביגוד פונים ישירות לציבור הרחב, שהוא הצרכן הישיר של המוצרים, הרי שבמקרה של המוצר שמוכרת נובל-אנרג'י, הלקוח אינו הציבור הרחב שכן הוא אינו רוכש גז מנובל-אנרג'י אלא תלוי במונופול של חברת החשמל.
מיהו בכל זאת הנמען של מסע פרסום של חברת אנרגיה כמו נובל-אנרג'י? על פניו, סמיכות הזמנים בין מסעות הפרסום להחלטות רגולטוריות מעלה כי "הלקוח" הם מקבלי ההחלטות, ויתכן כי בנובל-אנרג'י סבורים ששכנוע ציבורי רחב ישפיע על מקבלי ההחלטות. אפשרות אחרת היא כי מסעות הפרסום מיועדים דווקא לגופים הנהנים מכספי הפרסום - כלי התקשורת. תקציבי פרסום בסך מיליוני שקלים יכולים להיות תמריץ שישפיע על האופן בו יסקרו אותם כלי תקשורת את אותם דיונים רגולטוריים.
הוצאות נובל אנרג'י על פרסום, 2010-2020 (מקור: יפעת מחקרי מדיה, שומרי-הבית)
בחודש מרץ 2011, אז אושרה בכנסת הצעת חוק מיסוי רווחי נפט, בהמלצת ועדת ששינסקי הראשונה, השקיעה נובל-אנרג'י סכום שיא של למעלה מ-17 מיליון שקל, לעומת אפס שקלים בחודשים שקדמו לחקיקה ואפס שקלים בחודשים שבאו בעקבותיה.
הפרסום של חברת נובל-אנרג'י התעורר מחדש ביוני 2013, עם החלטת הממשלה לקבל את המלצות ועדת צמח, שבחנה את מדיניות הממשלה בנושא ייצוא הגז הטבעי שנמצא בישראל. באותו חודש הוקמה ועדת ששינסקי השנייה שמסקנותיה פורסמו בחודש מאי 2014. לאורך כל התקופה, בין יוני 2013 למאי 2014 יצאה חברת נובל-אנרג'י בכמה מסעות פרסום.
אחרי כמה חודשי רגיעה יחסית זינקו ההשקעות של נובל-אנרג'י בפרסום בחודש יולי 2015, על רקע דיון ציבורי ער במתווה הגז והפגנות רבות במחאה על ההסדר המתגבש מול המונופול. לאורך מרבית שנת 2017 לא פרסמה החברה כמעט כלל, אך החל מסוף שנת 2018, וביתר שאת בסוף שנת 2019, שבה לפרסם. בתקופה זו, של סוף השנה שעברה, נערכו הנישובים, הבדיקות לקראת הפעלת אסדת לווייתן.
מודעה לנובל-אנרג'י, "המודיע", יולי 2015
בשנת 2018, על רקע קמפיין פרסומי למאגר לווייתן, עתר ארגון שומרי-הבית לבג"ץ בדרישה שיחייב את הרשות השנייה לפסול את שידור הקמפיין. בין היתר הזכירו בעתירה את סמיכות הזמנים בין הקמפיינים הפרסומיים למחאות הציבוריות נגד מונופול הגז. שופטי העליון לא השתכנעו. השופט יצחק עמית הציע לעותרים: "צאו בקמפיין נגדי". על רקע העלויות הגבוהות של קמפיין טלוויזיוני רחב היקף, בשומרי-הבית לא יכלו לממש את הצעתו של השופט.
"הגרף המתאר את תבנית הפרסום של נובל אנרג'י לאורך השנים האחרונות וממחיש כיצד כסף נשפך ללא מעצורים בעת מחלוקות ציבוריות או לקראת הכרעות רגולטוריות, מראה בתמונה אחת הטובה מאלף מילים כיצד ערוצי הטלוויזיה המסחריים בישראל הינם כלי שרת בידי אדוני הממון לצורך קניית דעתו של הציבור, הסחת דעתו והנדסת תודעתו", מסר ל"העין השביעית" יוני ספיר, יו"ר עמותת שומרי-הבית.
"למותר לציין כי כסף רב זה שנועד לצרכי פרסום, עלול להשפיע גם על סיקורו המערכתי השוטף של אותו ערוץ ולרכוש אהדה תקשורתית מצידו. מצער לראות כיצד חברה דורסנית ומונופוליסטית כנובל אנרג'י, בחסות מדינת ישראל וחוקיה, משתמשת בכוחה ובכספה, שחלקו גויס מאותו ציבור ממש, כדי לבצע מניפולציה על הציבור שעלולה לפגוע בממונו ובבריאותו", הוסיף ספיר והזכיר את האמירה של שופט העליון עמית בדיון שנערך בבג"ץ, אז המליץ לשומרי-הבית לצאת בקמפיין נגדי. "האם עלה בדעתו של השופט כי ציבור אזרחים יכול בכוחו הדל להתמודד כלכלית עם מונופול גז כוחני, השואב את כוחו מגיבוי רגולטורי מוחלט ותמיכה ממשלתית בלתי מסויגת?", תהה ספיר.
מחברת נובל-אנרג'י לא נמסרה תגובה.