בית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות דן ביום שלישי (28.7) בהרכב מורחב בתלונה שהוגשה נגד ארנון (נוני) מוזס ו"ידיעות אחרונות". התלונה קוראת להשעות לאלתר את מוזס, בעל השליטה בעיתון והעורך האחראי, מכל תפקיד עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" וזאת בעקבות העמדתו לדין באשמת שוחד.

הדיון נערך במעמד צד אחד, אחרי שב"ידיעות אחרונות" סירבו לשלוח נציג ואף סירבו להגיב בכל צורה אחרת לתלונה עצמה. עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של מגישת התלונה עמותת הצלחה (ויו"ר עמותת "העין השביעית"), הגיש את התלונה בחודש נובמבר האחרון, למחרת הודעת היועץ המשפטי לממשלה על כתב האישום נגד מוזס.

בבסיס התלונה עומד סעיף 25א' בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות, שקובע: "עיתונאי שהוגש נגדו ע"י המדינה כתב אישום בשל עבירה פלילית, ידון בעניינו בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות ויקבע אם יש בעבירה המיוחסת לו קלון למקצוע העיתונאות. קבע בית הדין לאתיקה שבאותה עבירה יש קלון למקצוע העיתונאות, יהיה רשאי לחייב את העיתון להשעות את העיתונאי מעבודתו העיתונאית במידה הראויה, כפי שיקבע בית הדין לאתיקה על פי העבירה ועל פי מכלול הנסיבות, וזאת עד להכרעת הדין הסופית".

נשיאת מועצת העיתונות דליה דורנר (צילום: פלאש 90)

נשיאת מועצת העיתונות דליה דורנר (צילום: פלאש 90)

"ארנון מוזס משמש כעורך האחראי של ידיעות אחרונות ולמעשה מדובר בדמות העיתונאית הבכירה ביותר בעיתון", נכתב בתלונה שהוגשה למועצת העיתונות. "עובדות כתב האישום, כפי שפורטו בו באריכות מגוללות מסכת אירועים הממחישה בבירור את הקלון למקצוע העיתונות העולה מהעבירות והמעשים המיוחסים למר מוזס. משכך - ראוי כי בית הדין ידון ללא דיחוי בעניינו ויקבע כי יש קלון בעבירות אלו ויורה להשעותו מעבודתו העיתונאית לאלתר ובאופן מוחלט.

"לעמדת המתלוננת ראוי אף כי מר מוזס יחדל מלכהן בכל תפקיד אחר הנוגע לעיתון לרבות חברות בדירקטוריון החברות השונות בקבוצת ידיעות אחרונות", נכתב בתלונה, המזכירה גם כי המועצה עצמה קראה למוזס, מיד עם ההודעה על כתב האישום, להשעות את עצמו מניהול ועריכה של העיתון.

בית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות התכנס בהרכב חריג של חמישה כדי לדון בתלונה. בראש ההרכב עמד עו"ד חנוך קינן כשלצדו השופט בדימוס אשר גולדין, עודד לבינסון, עליזה ז'זק ויצחק פרי. בפתח הדיון הובהר כי מוזס ו"ידיעות אחרונות" הוזמנו לדיון מספר פעמים, בין היתר באמצעות דואר רשום, ובכל זאת העדיפו שלא לשלוח נציג. בהיעדרם של מוזס ו"ידיעות אחרונות", שימשו חברי ההרכב פה לנילונים וניסו להקשות על עו"ד מן.

"אנחנו לא עומדים מול דף חלק, היו כבר הרשעות בבית-הדין בסעיף הזה", הזכיר עו"ד מן כשהוא מפנה לשני הליכים מסוף שנות ה-90 שבאו לעולם בעקבות פרשת האזנות הסתר, הליך אחד נגד עופר נמרודי, הבעלים והעורך של "מעריב" באותה תקופה, והשני נגד משה ורדי, העורך של "ידיעות אחרונות" דאז. במקרה של נמרודי, ציין עו"ד מן, קבע בית-הדין לאתיקה כי "הנילון אינו ראוי להיכלל בקרב קהילת העיתונות בה פגע ועליה השליך ברגל רמה מלוא חופניים של חרפה וקלון".

"אני מזכיר שהעבירה שהיתה שם במוקד העניין היא עבירה של האזנת סתר. העבירות שעומדות בפנינו, בכתב האישום הזה, קשורות קשר הרבה יותר יסודי, הדוק וחמור לעיסוק העיתונאי או לשליטה העיתונאית של הנילון 2 [מוזס] במערכת 'ידיעות אחרונות', במערכתו ובפעילותו הפנימית, נוגעות להשפעה על תכנים ישירים של העיתון, כפי שנובע מהשיחות בין מר מוזס לראש הממשלה, נוגדות סעיפים רבים ושונים אחרים של תקנון האתיקה מנושא היושרה העיתונאית, חוסר המורא ואי התלות, הדיוק בעובדות, השימוש לרעה בכוחו של עיתונאי, ניגודי עניינים וכן הלאה.

מוזס: "תראה ביבי, אנחנו צריכים לעשות הכל מהר כי אני צריך להזיז את הספינה. אני אומר לרון (רון ירון – עורך 'ידיעות אחרונות') ביום ראשון" (צילום מסך מתוך תמלילי השיחות בין בנימין נתניהו ונוני מוזס, חדשות ערוץ 2)

מוזס: "תראה ביבי, אנחנו צריכים לעשות הכל מהר כי אני צריך להזיז את הספינה. אני אומר לרון (רון ירון – עורך 'ידיעות אחרונות') ביום ראשון" (צילום מסך מתוך תמלילי השיחות בין בנימין נתניהו ונוני מוזס, חדשות ערוץ 2)

"לאורך כתב האישום ועובדותיו אנחנו רואים שרשרת עובדות שמקימות הפרה כמעט לכל סעיף וסעיף מהסעיפים המרכזיים של תקנון האתיקה של מועצת העיתונות בעניין מהותיים של העיתונות, בעבירות אתיות חמורות. וגם מבחינת הדין הכללי במדינת ישראל, חומרת העבירות שבהן הואשם מר מוזס הן ברף עבירות גבוה, עבירות מסוג פשע, לא מסוג עוון. ולכן, אם מצא בית הדין להרשיע בשל הקשר לעיסוק בעיתונות בפרשת נמרודי, על אחת כמה וכמה לא יכולה לצאת מתחת ידיו תוצאה אחרת מלבד הרשעה ברורה גם במקרה הזה".

השופט בדימוס גולדין פנה לעו"ד מן וציין כי להבדיל מורדי ונמרודי, מוזס טרם הורשע. "לכאורה הוא זכאי", אמר, "כולו תכלת". בתשובה לשאלה האם פסקי-הדין במקרים של ורדי ונמרודי ניתנו אף הם לפני הרשעתם בבית-המשפט השיב עו"ד מן בחיוב. מדובר בטעות: בפועל, פסקי הדין ניתנו לאחר ההרשעות והתבססו על סעיף אחר בתקנון האתיקה של המועצה, המתייחס לעיתונאים שהורשעו בעבירות שיש עמן קלון. אמנם, בפסק-הדין של נמרודי מתייחסים חברי בית-הדין להשהיית ההליך האתי וקובעים כי אין לכך מקום, אולם השאלה שעמדה בפניהם היתה השהייתו של ההליך האתי עד לתום ריצוי תקופת המאסר שנגזרה על נמרודי ולא עד להכרעה בתיק הפלילי.

כך או אחרת, עו"ד מן ציין בדיון כי האפשרות להליך אתי לפני שמוכרע הליך פלילי אינה מייחדת את בית-הדין של מועצת העיתונות. גם בבתי-דין אחרים לאתיקה, אמר, כמו זה של לשכת עורכי-הדין, קיימת אפשרות להשעייה זמנית לאחר הגשת כתב אישום ועוד בטרם הוכרע. "המישור האתי והמשפטי הם מישורים מקבילים ולא סותרים", אמר עו"ד מן.

שיחות נתניהו-מוזס "כבר היינו בסרט הזה, עשינו את זה. זאת מערכת בחירות רביעית שלנו, לא שלישית, רביעית, 96, 99, 2009 ועכשיו" (צילום מסך מתוך תמלילי השיחות בין בנימין נתניהו ונוני מוזס, חדשות ערוץ 2)

שיחות נתניהו-מוזס "כבר היינו בסרט הזה, עשינו את זה. זאת מערכת בחירות רביעית שלנו, לא שלישית, רביעית, 96, 99, 2009 ועכשיו" (צילום מסך מתוך תמלילי השיחות בין בנימין נתניהו ונוני מוזס, חדשות ערוץ 2)

"מה הקלון למקצוע העיתונות של מר מוזס?", שאל השופט בדימוס גולדין ועו"ד מן השיב כי מדובר באופן שבו סיכם עם ראש הממשלה נתניהו על הטיית הדיווח העיתונאי. "על פי כתב האישום", העיר השופט בדימוס גולדין. "לא", אמר עו"ד מן. "על פי ההקלטות בקולו של מר מוזס, כעובדה לא ניתנת לערעור בכלל, גם אם בית המשפט בסופו של דבר יזכה אותו, מבחינה עובדתית מר מוזס שוחח עם ראש הממשלה ועולה תמונה עובדתית ברורה שהוא ביקש להגיע איתו לסיכומים שנוגדים את עקרונות העיתונות העצמאית, החופשית והמקצועית כדי לקדם אינטרס שלו או של הגוף שעומד בראשו".

בהמשך הדיון טען עו"ד מן כי מכלול הנסיבות במקרה של מוזס הוא "הכי חמור שהובא בפני בית-דין זה אי פעם והכי חמור שהובא בכתב אישום במדינת ישראל לעניין מקצוע העיתונות אי פעם. [...] אם עד היום התעסקנו במקרים שגובהם כגובה דשא, אנחנו עכשיו עומדים על רום האמפייר סטייט בילדינג מבחינת חומרת המעשים שמובאים בפני בית-הדין ובית-המשפט".

במהלך הדיון פנה עודד לבינסון לאב בית-הדין עו"ד קינן ושאל אותו מה המשמעות של ההחלטה שתתקבל, בהיעדרם של נציגי "ידיעות אחרונות" מהדיון ובהינתן העובדה שהעיתון כלל אינו חבר במועצה. "בסוף היום אנחנו יכולים אולי להצהיר וזהו", אמר לבינסון, "כל הדיון הוא תיאורטי". "אני לא מסכים איתך", אמר עו"ד קינן, "יש הצהרה שיש לה פן מעשי לחלוטין". לדברי עו"ד קינן, למועצה יש סמכות לחייב את כלי התקשורת לפרסם את החלטתה.

במקרה שבית-הדין יקבל את התלונה, יקבע כי על מוזס להשעות את עצמו לאלתר וכי על "ידיעות אחרונות" לפרסם את החלטתו ברבים, אך העיתון יסרב לפרסם את ההחלטה - יכולה המועצה לפנות לכלי תקשורת אחרים החברים במועצה כדי שאלו יפרסמו את ההחלטה. "אנחנו נבקש שבית-הדין יורה שההחלטה תתפרסם על ידי כל כלי התקשורת החברים במועצת העיתונות, הן בגלל חשיבותה המהותית והן בגלל הנסיבות שבפניהם העמידו הנילונים את בית-הדין", אמר עו"ד מן.