למשטרת ישראל ולמחלקה לחקירות שוטרים אין כל נתונים לגבי היקף האלימות שמפנים שוטרים כלפי עיתונאים, ומה עלה בגורל השוטרים שתקפו עיתונאים, כך עולה מדיון שנערך היום (15.6) בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

הדיון, שנוהל על-ידי יו"ר הוועדה ח"כ מיקי חיימוביץ', זומן על רקע המקרה האחרון של תקיפת צלם "הארץ" תומר אפלבאום על ידי שוטרים בעת שתיעד מעצרים אלימים בהפגנה שנערכה בתל-אביב.

במהלך הדיון פנו חברי-הכנסת לנציגי המשטרה ומח"ש בבקשה לקבל נתונים על היקף התופעה, אולם נענו בתשובה כי אין כל נתונים שכאלה. בסיום הדיון הודיעה ח"כ חיימוביץ' כי היא דורשת לקבל את הנתונים לקראת דיון המשך בסוגיה.

לפני כשבוע נעצר באלימות הצלם אפבלאום בידי שוטרים, בעת שניסה לתעד מעצרים אלימים של מפגינים. אפלבאום השתתף בישיבה, כמו משתתפים אחרים, באמצעות תוכנת זום, וסיפר על האירוע מנקודת מבטו.

לדבריו, הגיע להפגנה כדי לסקר אותה ואף היה בקשר עם גורמים במשטרה כדי לקבל אישור להטיס רחפן מצלם. אחרי הצילומים מהאוויר החל להסתובב בין המפגינים. "ההפגנה ברובה היתה שקטה", אמר, "אחרי שהסתיימה התגודדו כמה עשרות אנשים על הכביש, שיחקו מעין חתול ועכבר עם המשטרה".

לדבריו, הרגיש כי ההתנגשות היא רק עניין של זמן "ובאמת כעבור כמה זמן התחילו להיעצר אנשים. תיעדתי איזה שני מעצרים ועמדתי לתומי באמצע מעבר חציה ואז פתאום קלטתי שגוררים עוד מישהו לזינזנה. אז פשוט התחלתי לצלם. הרגשתי שמישהו דוחף אותי, ניסיתי לשפר עמדה, הרגשתי שמישהו דוחף אותי, ניסיתי עוד פעם לשפר עמדה. ואז פתאום שמעתי 'אתה עצור' וכעבור שניה וחצי מצאתי את עצמי על הרצפה.

"בגלל שיצא לי בעבר לתעד את ההתרחשות הזו של מעצר מאות פעמים ידעתי שאחרי שמרתקים אותך לרצפה, סביר להניח שאתה תספוג עוד איזו מנה מסוימת של אלימות, אז התגובה הפבלובית שלי היתה קודם כל להתקפל ולהגן על הציוד ולהיות מוכן לספוג, ובאמת מיד באו עוד כמה שוטרים וכל אחד מהם נתן את המנה שלו, אם זה אגרוף, ברכיה, בעיטה. קשה לספור כמה מכות נוחתות עליך בשלב הזה. יצאתי מנקודת הנחה שאני לא אתנגד וזה ייגמר יותר מהר".

לדברי אפלבאום, בשלב כלשהו הגיע אליו שוטר שטרם פגש וניסה לקחת לו את ציוד הצילום. "זה נראה לי נורא מוזר", אמר וציין כי לזה התנגד. בסופו של דבר הציוד נשאר איתו, אם כי ניזוק.

בתשובה לשאלה האם אמר לשוטרים כי הוא עיתונאי השיב אפלבאום כי גם הוא וגם הסובבים אותו צעקו שהוא עיתונאי אולם "אני לא חושב שזה עניין שם מישהו". לגרסת אפלבאום, "כשם שרמת ההתנגדות שלי לא עניינה אותם ברמת האלימות שהם הפעילו נגדי, אני לא חושב שזה שאני עיתונאי שינה להם משהו. אני לא מרגיש שקיבלתי איזה יחס מיוחד, קיבלתי בסך הכל את אותה רמת אלימות מוגזמת שכל אזרח היה מקבל".

בהמשך הדיון עמד אפלבאום על כך ששוטרי יס"מ אינם מצוידים במצלמות גוף, ולעובדה זו השלכה על רמת האלימות שהם מפגינים כלפי אזרחים, כולל עיתונאים, בעת מעצרים.

יאיר טרצ'יצקי, יו"ר ארגון העיתונאים, הזכיר כי בעקבות עתירה לבג"ץ של הארגון וגורמים נוספים, על רקע מקרי אלימות משטרתית נגד עיתונאים, גובש נוהל שאמור להסדיר את עבודת השוטרים בשטח מול עיתונאים.

"הנוהל הזה לא מספיק טוב והוא דורש שיפורים", ציין והוסיף כי הבעיה העקרונית יותר היא שגם הנוהל הזה אינו מיושם כראוי. "זה לא מאוד מחלחל לשטח", אמר טרצ'יצקי. לדבריו, מצד אחד על המשטרה להשקיע יותר בחינוך שוטריה, כדי ש"כל שוטר וקצין ידע מה תפקיד העיתונות ולא רק ברמת שיעור האזרחות אלא גם איפה זה אמור לפגוש אותו ביום יום. יבין שעיתונאי לא בא להפריע לו בעבודה אלא לשרת את הציבור".

לצד זאת, הוסיף, יש לנקוט בענישה כלפי שוטרים המפרים את הנוהל ותוקפים עיתונאים. "לא יכול להיות ששוטר שתופס עיתונאי ומביא לו מכות ומפעיל עליו אלימות שהיא בלתי סבירה ובלתי מידתית, לא נענש", אמר.

לדברי טרצ'יצקי, עיתונאים חוששים להגיש תלונות במחלקה לחקירות שוטרים, וגם אלה שמוגשות, כמו במקרה של יאיר שרקי, מסתיימות בלא כלום. לשאלת יו"ר הוועדה ח"כ חיימוביץ' האם מוכר לו מקרה אחד של תלונת עיתונאי נגד שוטר שהובילה לענישה השיב טרצ'יצקי כי אינו מכיר אף דוגמה כזו.

חיים שיבי, יו"ר ועדת קשרי ממשל באגודת העיתונאים בירושלים, הביע עמדה דומה. "אין הטמעה בשורות המשטרה שעיתונאי שנמצא בשטח יש לו זכות מלאה וחובה ושליחות מקצועית לסקר כל מה שקורה", אמר. "מי שהפיל אותו [את אפלבאום] לרצפה לא קיבל הדרכה מעולם שעיתונאי בדמוקרטיה זכותו להביא לציבור תמונת מצב בדיוק כמות שהיא".

ניצב משנה ישי שלם, ראש מחלקת המבצעים של משטרת ישראל, טען כי "הרגישות לפעילות העיתונאים בגזרת האירועים היתה ברורה לנו כמפקדים מאז ומעולם". לדבריו, ההנחיות הראויות להתמודדות עם נוכחות צוותי תקשורת בשטח "הועברו כחוט השני לשוטרים בתדרוכים. אני פיקדתי, נכחתי וטיפלתי בעשרות הפגנות, עשרות אירועים פליליים, שבהם ניתן חופש פעולה מלא לעיתונאים, כמובן במגבלות השמירה על הראיות".

ניצב משנה שלם ציין כי במשטרה מטפלים באלפי הפגנות בכל שנה, ו"בסך הכל כמות המקרים – ואני לא מזלזל וחס וחלילה ולא ממעיט מערכו של שום מקרה כזה או אחר – אבל בסך הכל כמות המקרים היא לא גבוהה ביחס לכמות האירועים". בהמשך שב והדגיש ניצב משנה שלם כי ההוראות להתמודדות עם צוותי תקשורת מקבלות מקום בפקודות המבצע וב"כל תדרוך של אירוע גדול, אנחנו עושים לא מעט כדי לוודא שחופש הסיקור של העיתונאי נשמר. יש מקרים בודדים שבהם הדבר הזה לא קורה".

אשר לטענות בדבר היעדר מצלמות גוף לשוטרי יס"מ, ניצב משנה שלם אמר כי "לשוטרי היס"מ יוכנסו מצלמות גוף במהלך השנה". כשנשאל על ידי ח"כ חיימוביץ' האם כוונתו לשנת 2020, השיב: "אני מקווה, כן". כשנשאל על ענישה במקרים הבודדים לדבריו בהם כן מופעלת אלימות כלפי עיתונאים, השיב כי התלונות מועברות למח"ש ועל כן למשטרה אין כל נגיעה אליהם.

נציג מח"ש, עו"ד רונן יצחק, אכזב את חברי הוועדה כשהסביר כי במערכת הממוחשבת של הפרקליטות, שמשמשת את מח"ש, אין כל תיוג לגבי זהות המתלוננים, ולכן אין לו כל דרך לאמוד את היקף התופעה של אלימות משטרתית נגד עיתונאים. במערכת, הסביר, לא מצוין אם המתלונן הוא עיתונאי או לא. בתשובה לשאלה האם במח"ש לא שמרו במיוחד רשימה של מקרים שכאלה, השיב בשלילה.

תשובות אלו התקבלו במורת רוח על ידי חברי הכנסת בוועדה. היועצת המשפטית של הוועדה לנושאי בטחון הפנים, עו"ד מירי פרנקל-שור, ביקשה מניצב משנה שלם לציין כמה תלונות של עיתונאים הוגשו למשטרה והועברו למח"ש ומה עלה בגורלם, אולם הוא השיב כי אינו יודע.

לקראת סיום הדיון קיבל את זכות הדיבור מנהל לשכת העיתונות הממשלתית ניצן חן, שביקש להיות "מליץ יושר של המשטרה". חן הסביר כי האירועים בשטח מורכבים וכי צריך למצוא איזון ראוי בין צורכי העיתונאים לבין משימת השוטרים. לדבריו, אם הנוהל שגובש בעבר יחלחל לאחרון השוטרים בשטח, מצד אחד יישמר חופש העיתונות, ומנגד נוכל "לא לאפשר, סליחה על הביטוי, לכל קאקר וקוקר שמחזיק מצלמה ביד, והוא בכלל גם לא עיתונאי, להפריע לכוחות הביטחון לעשות את עבודתם. זה האתגר שלנו". בעקבות משפט זה מחו חברי הכנסת בוועדה עד שחן חזר בו מהדברים.

כעבור כמה דקות שוב נשמע קולו של חן, שככל הנראה לא היה מודע לכך שהוא עדיין מחובר לאפליקציית זום וכי המיקרופון שלו פתוח. "קרקסו אותי שם", נשמע חן אומר. "כי יושבים שמה עשרה ח"כים ערבים, וכל דבר הם צועקים על מיקי חיי...". יש לציין כי בוועדה לא ישבו עשרה ח"כים ערבים, ומכל מקום גם חברי הכנסת הערבים שהשתתפו בדיון לא צעקו על ח"כ חיימוביץ'.

בסיום הישיבה הודיעה היו"ר חיימוביץ' כי בכוונתה לקיים דיון המשך ולקראתו הודיעה כי "הוועדה דורשת ממח"ש להעביר לידיה נתונים מפולחים אודות כמות התלונות שהוגשו מצד גורמי שיטור כלפי צוותי תקשורת, אופן וסטטוס הטיפול ופילוח לפי מקום התקרית".