שרון וכסלר היא החזאית הראשית של תאגיד השידור הישראלי "כאן" ומנחת "שרון ואורי", בצוותא עם אורי לוי בימי שישי ב-17:00. בעבר, חזאית בטלוויזיה הישראלית וברשת ב', מגישת תכנית הבוקר בערוץ הראשון, כתבת לענייני איכות הסביבה, מנחת "הסיפור האמיתי" – סדרת סרטים דוקומנטריים, מנחת "ערב ערב" בשידורי התאגיד ומנחת "מבט לאחור" עם אורי לוי.
תקני אותי אם אני טועה, אבל יכול להיות שכעת יש לא מעט מומחים ופרשנים לענייני מצבי חירום וקורונה, שמרגישים את אותן תחושות בבוקר שאחרי, כשהתחזית שלהם לא ממש פוגעת - כמו חזאים בימי השגרה.
חחח, טעות. התחזית בדרך כלל פוגעת. הרבה פעמים אומרים לי: איזה מזג משוגע. איך יכול להיות למשל שבשבוע שעבר היה שרב יוצא דופן ואתמול גשם ואני עונה: העיקר שהתחזית הייתה נכונה :). בשנים האחרונות, כשהרזולוציה של המודלים יותר גבוהה, התחזיות הרבה יותר מדויקות ובאמת, לעיתים רחוקות יש פישול. הדיוק הוא ברמת אזורים וחלקי היום. זה נחמד.
אז סתם מעלילים עליכם. זאת הגרסה של מזג האוויר למשפט הידוע "התקשורת תמיד אשמה" (גם במזג האוויר).
מה פתאום. חזאי הטלוויזיה הם לגמרי חלק מהתקשורת. אנחנו לגמרי עיתונאים שמסקרים את התחום שלנו. מה שנחמד בתחזית הוא שבדרך כלל אנחנו מדברים על העתיד, מלבד אירועים יוצאי דופן או בעלי עוצמה. חלק גדול מחזאי הטלוויזיה עוסקים בעוד דברים בתקשורת, בעיתונאות. אני למשל מגישה עם אורי לוי את "שרון ואורי" כבר שלוש שנים. זו לגמרי תקשורת. תוכנית אקטואליה בכל שישי בחמש שכולה מבוססת על ראיונות.
והאמת... כבר הרבה מאוד שנים לא שמעתי יותר מדי תלונות שהתחזית איננה נכונה. להיפך, היא מאוד מדויקת. דווקא הפניות מהציבור הן שאלות אישיות. אני הראשונה לדעת על בר מצוות, חתונות, אירועים גדולים בחוץ, פיקניקים משפחתיים וכו.. :)
פתחת כאן צוהר מעניין. מה השאלות או חוות הדעת הכי מוזרות או מפתיעות שקיבלת לאורך השנים?
אפילו לא יודעת להצביע על משהו מסוים. זה כבר כל כך חלק מהשיגרה שלי, להיות מופצצת בשאלות מזג אוויר מהרבה אנשים שאין לי מושג אפילו מי הם. אני תמיד עונה לכולם. פעם יצר איתי קשר מישהו שהציג את עצמו כמנהל מחלקה בהדסה ושאל לגבי טיול לדרום ביום שבו היה חשש משיטפונות. הסברתי לו מה האופציות והמלצתי על מה ניתן ולא ניתן לעשות.
שנתיים אחר כך, אורי ואני הגשנו שעתיים ברדיו בערב חג, מעלים מומחה על הקו והוא פותח את השיחה בתודה עד כמה עזרתי לו ובאיזו סבלנות ושהצלתי להם את טיול המחלקה. זה מצחיק שפתאום מעגלים נסגרים. בסוף עידן הקורונה הלכתי לשבעה של חבר מהעבודה. פתאום, כשאחותו הבינה מי אני, היא כל כך התרגשה על הברכה היפה שבירכתי את בנה שחגג בר מצווה. אפילו לא זכרתי :)
אם להיות מעט יותר רציניים, יש ביסוס מדעי לתחושת הבטן של רבים מאיתנו שמזג האוויר לא כמו שהיה פעם? העונות זזות ומשתנות, הקיץ חם יותר, החורף רטוב יותר והגשמים חזקים יותר. מה קורה פה בעצם?
כבר שנים שאני קוראת ולומדת על ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים ובשנה האחרונה (עד הקורונה) גם מעבירה הרצאות בנושא. בהרבה מאוד מקרים שבאים ואומרים: דבר כזה עוד לא היה, אני עונה: דווקא כן... כמעט לכל ארוע היה תקדים בעבר (לשרב האחרון למשל, לא היה. לא מבחינת העוצמה, האחידות הארצית ולא מבחינת המשך). אבל מה שמעניין ומה שההתחממות הגלובלית יוצרת זה יותר אירועי קיצון, לעיתים קרובות יותר ואת זה אנחנו לגמרי רואים. החורפים האחרונים הרבה יותר גשומים, בפרקי זמן קצרים יותר. בעשורים האחרונים גלי החום הפכו לתכופים יותר, ולא רק בארץ. באמת רואים את השינויים גם ברמה הגלובלית. ההוריקנים הרסניים יותר, הבצורות קשות יותר, גלי החום באירופה, ארה"ב ובאוסטרליה הפכו כמעט לשגרה כשבכל פעם נשברים שיאים חדשים.
כמובן שיש גם תאוריות אחרות שטוענות שמה שקורה הוא חלק ממחזוריות קבועה שיש בטבע, או תולות את השינויים בשמש למשל. אבל בסופו של יום, יש נקודה אחת שהיא לגמרי ברורה. אנחנו מזהמים. אנחנו מתייחסים בהרבה זלזול לכדור שלנו. לאבדן הכבוד והענווה כלפי מה שהתברכנו בו ולכזאת התנהלות אנושית יהיה מחיר כבד. לכן, בהרצאות שלי, על אף שאני אוהבת להציג גם מה הצד שני אומר (אני מאמינה שכל החלטה שמגיעים אליה בחיים, כל התנהלות, צריכה לנבוע מהכרת האפשרויות) אני מדגישה שבסופו של דבר, לא משנה מאיזה צד של המתרס אתה, כולנו רוצים לחיות בעולם עם פחות זיהום, עם ים נקי, עם אוכל מזין, עם מי שתיה טובים - מהטעם הפשוט שזה הכי טוב עבורנו, ולפעול לשינוי צריכה להיות המטרה של כולנו.
הויכוח סביב מזג האוויר הוא כמו זה שמתנהל סביב חיסונים או ששם הדינמיקה שונה?
צריך להעמיד דברים על דיוקם. קודם כל, היום כשמדברים אומרים משבר האקלים. זה אפילו כבר לא ההתחממות הגלובלית לבד כי ההשלכות הן הרבה מעבר להתחממות. זה על האופן בו אנו מתנהלים, איך אנחנו בונים את הבתים שלנו, הרחובות, איך מנהלים את משק המים, איך משנים את אופן צריכת וייצור האנרגיה ואת התחבורה. זה באמת נוגע לכל פן בחיינו.
רוב המדענים מסכימים שהגורם למשבר הוא אנחנו, בני האדם. קומץ קטן של מדענים חושב שמדובר בגורמים אחרים, בין אם זה מחזוריות בטבע, או השמש ויש עוד תיאוריות. לכן, הדגשתי קודם את עניין משבר האקלים. השורה התחתונה היא זהה. האוויר, היבשה והים מזוהמים ויש צורך בהול בשינוי ולכן בסופו של דבר, הדגש במקרה של משבר האקלים הוא שונה.
במובן מסוים השנה היא שנה עצובה, למרות שהיא שמחה. הטבע התעורר, הכינרת התמלאה, אבל אנחנו שהיינו אמורים ליהנות מכל זה אחרי שנים של בכי ונהי, נשארנו באביב הזה בהסגר. גם את חשה כך?
במידה מסוימת, למרות שאני חייבת להודות שבאופן אישי, ממש שמחתי שהילדים היו בבית. זה יצר משהו טוב. יש לי הרי חמישה ילדים, הגדול בצבא, אבל השהייה בבית והידיעה שלהם שאין להם מפלט (:)) יצרה אווירה אחרת. היתה ממש אחווה. הרבה משחקים מסביב לשולחן המרכזי בבית (שולחן האוכל כמובן).
זה כן יצר תגובות רבות בנוגע לנושא הקודם. משבר האקלים. שמעתי מהרבה מאוד אנשים אמרות כמו, "טוב.. נו.. למה אתם מצפים אחרי איך שאנחנו מתחייבים לעולם". אני חושבת שבהרבה מובנים זה יצר אצל אנשים איזה restart, הסתכלות פנימה בהרבה תחומים. אני מרגישה שהתקופה הזאת עצובה בעיקר בשל המספר האדיר של המובטלים. פחד כלכלי נראה לי דבר נורא והעצב הגדול ביותר שלי, זה עליהם.
למרות שבאמת מבחינת המזג, זאת הייתה שנה נפלאה! ועצם העובדה שזאת השנה השנייה ברציפות עם כאלה כמויות בצורה אחידה ברחבי הארץ, היא יוצאת דופן.
שאלתי כמה מהמרואיינים שלי בשיא משבר המגיפה, כשאת הרשתות החברתיות הציפו תמונות של חיות בר ברחובות, אם אנחנו צפויים לסדר חדש ביחסי הטבע והאנושות - אפשר להגיד עכשיו שזאת היתה הגזמה אנקדוטלית?
כן, במשבר עצמו הרגשתי שדי מהר נחזור למציאות שלנו, כולל המציאות ההרסנית. אנחנו עוד לא שם אבל לגמרי בדרך, לדאבוני. זה היה מדהים לראות את הטבע מתעורר ופורץ. בסופו של דבר נצטרך למצוא את האיזון, אם נרצה להמשיך ליהנות מהטבע.
ציינת קודם שמלבד נושאי מזג האוויר את גם ממלאת תפקידים עיתונאיים אחרים. תכנית האולפן עם אורי לוי היא אחת מהן. זאת מסתמנת כאחת מתכניות האולפן הנינוחות יותר, ביחס לפאנלים שרואים אצל המתחרים למשל.
אני אוהבת מאוד את התוכנית שלנו. היא אכן נינוחה למרות שהיא עוסקת באקטואליה. אורי ואני לא קוראים טקסט אלא פשוט מדברים עם המרואיינים ששמעון עשור, העורך, מזמין. זה יוצר משהו אחר. יש מקרים שזה ממש לא נינוח, שמתפתחים ויכוחים סוערים באולפן, בעיקר כשעוסקים בפוליטיקה, אבל כן חשוב לנו לעסוק בנושאים הכי רלוונטיים מזווית אחרת ומעניינת ויחד עם זה, ברור לנו שאנחנו ממש לפני שהשבת נכנסת כך שהאווירה היא יותר משפחתית ונעימה.
אחת הפעמים בעת האחרונה שהיה פחות נוח, היא זו שבה אירחתם את אהוד אולמרט, שגם העיר לעברך הערה שזכתה לביקורת ברשתות לאחר מכן.
נכון. הקדשנו את השידור להשבעת הכנסת, ארבע וחצי שעות ברציפות. הייתה אווירה מאוד נעימה באולפן, היה ממש מעניין וקולח והיו גם אי הסכמות אבל הכל התנהל על מי מנוחות. אהוד אולמרט הגיע בפתח השעה השלישית ונראה מאוד עצבני בכל פעם שנשאלה שאלה או כשהמרואיין לצידו העיר הערה. אכן, הוא הגיב לאחת משאלותיי בצורה לא נעימה, אבל כך גם הגיב לאורי. קורה, לעיתים רחוקות, שמרואיינים מגיבים כך, בעיקר כשיש המון זמן לדבר.
אחת הביקורות כלפי ההערה שהשמיע כלפייך, משהו בסגנון של "אם תקשיבי תביני", היתה שלמראיין גבר הוא לא היה משיב כך. בקשר הזה גם חשוב לשאול, מדוע אולמרט הוא מרואיין לגיטימי אחרי הרשעתו?
לא התרגשתי בזמן השידור מהתגובה שלו. השאלות נשאלו, ההערות נאמרו. לא הצלחתי להבין מה כל כך קומם אותו, אבל כאמור זה קורה. גם לאורי הוא הגיב בתוקפנות. הוא חזר ואמר שהוא עכשיו מדבר, שהזמנו אותו ולכן הוא מביע עכשיו את דעתו.
האם הוא מרואיין לגיטימי? זאת אכן שאלה שנשאלה. יש היום עוד אנשים בתפקידים ציבוריים שהורשעו והם מרואיינים בתקשורת. אני מניחה שלא תשאל אם אריה דרעי הוא מרואיין לגיטימי. לעיתים מעניין דווקא לשמוע את דעתו של מי שהיה במקום דומה, ובסופו של יום אהוד אולמרט גם הנהיג את המדינה הזאת.
אני לא חושב שנכון להזמין את דרעי לגבי כל נושא. בתחומי אחריותו כן אבל בתחומים אחרים, יש להביא בחשבון את האמירה הציבורית שנובעת מהזמנתו לבמה ציבורית. הדברים האלה נכונים לגבי חיים רמון ואישי ציבור אחרים שהורשעו וגם לגבי דמויות ציבוריות שלא הורשעו אבל שיש קושי ציבורי עם מעשים שונים שלהם.
אני לגמרי מסכימה שיש בעייתיות בנתינת הלגיטימציה להביע דעה וביקורת והזכות לקבל במה תקשורתית למי שמעל באמון הציבור. הבעתי את דעתי בדלתיים סגורות. יחד עם זאת, הבנתי את הרצון לשמוע דווקא את דעתו של מי ששימש כראש ממשלה והוגשו נגדו כתבי אישום, ביום בו מושבעת הכנסת כשבראשה ראש ממשלה שהוגשו נגדו כתבי אישום.
את וגם אורי לוי, הגעתם לתאגיד מרשות השידור. עכשיו, אחרי שלוש שנות שידור במסגרת החדשה, אילו הבדלים עיקריים את מוצאת ביניהם?
אלו מקומות עבודה שונים לגמרי. יש הרבה יותר הבדלים מאשר דמיון. מנטליות אחרת, גיוון אחר, לוק אחר. מלבד העיסוק שלי באמת שאין הרבה דמיון:)
לקראת סיום ובמבט לאחור עם ותק של הרבה מזג אוויר מאחורייך, מזג האוויר בעבורך הוא עניין אמוציונאלי או שהוא עבודה נטו?
טיפוס קצת אמוציונלי :) רגישה כזאת :) אני כל כך הרבה שנים במזג שזה מזמן כבר לא רק עבודה. לגמרי חיה את זה כל הזמן. אם בטעות לרגע אפסיק אז מהר מאוד יזכירו לי בשיחות המסדרון, בווטסאפ, בשיחות טלפון. בטח אישי :) כמו שאלתך הראשונה. מה פתאום טועים??? אנחנו?? לעולם לא ????
אז אני מבין מהתשובה האחרונה שאת מחרימה את להקת אבטיפוס ובמיוחד את תקליטם הראשון "מה החזאי מבין".
חחח, אולי הוא לא מבין בתחומים אחרים. והשיר הוא בכלל על חזאי, לא על חזאית :) דווקא החברים של נטשה, שרים לדעתי: "החזאית אומרת"...
את מתכוונת, "החזאית אופטימית" ובאופן מופלא ומתאים לשיחה שלנו, זה נשמע לי נכון.
המלצות מדיה:
נדבקתי עכשיו ל"ריקוד האחרון". דוקו מדהים בעייני ואני בכלל לא חובבת ספורט גדולה. ערוך מעולה. עשרה פרקים מרתקים. ממליצה בחום.
"קלמן וליברמן" - חושבת שהם נהדרים. מקווה שלא יקראו ושלא יעלה להם לראש :) אבל אני ממש אוהבת את הדינמיקה ביניהם וגם את חילוקי הדעות. כמובן גם את האופן שבו הם לא מניחים למרואיין ומצליחים בהרבה חן לקבל תשובה.