גלי גבאי היא יועצת אסטרטגית, בעלים של חברת לגאיה.

ימים קשים עוברים על המשק, על עובדים במשק, על התקשורת ועל עובדים שמועסקים בתקשורת. מה יהיה?

עד שהמדינה לא תכניס את היד לכיס לא יהיה טוב. אתה רואה את הפער בין ישראל לבין מדינות אחרות בעולם. הממשלות מבינות שכדי להתמודד עם המשבר צריך להשקיע באוכלוסיה. שכירים, עצמאיים, סטודנטים, גמלאים. ברוב מדינות אירופה הממשלה מעבירה כספים כדי לשלם משכורות לעובדים ולהימנע מפיטורים. פה מוציאים אותם לחל"ת ומכאן הדרך לפיטורים היא קצרה. בוודאי כשלא מצאו עדיין פיצוי הולם למעסיקים, ביניהם גם כלי התקשורת והחדשות שעובדים לילות כימים אבל כמות הפרסומות יורדת.

אז המדינה צריכה לממן כאן את התקשורת? נראה לי מעט פחות מומלץ ממגוון סיבות. 

במידה ויש קריטריונים ברורים ושקופים ואותו כלי תקשורת עומד בהם, בודאי שכן. כמו חברת תעופה, בנק או כל מפעל גדול. בוודאי מפעל שמספק שירותים חיוניים. הרי כלי התקשורת הציבוריים בישראל מקבלים כסף מתקציב מדינה.

חברת תעופה לא מבקרת את מי שנותן לה מימון. גם לא בנק. זה יוצר תלות מסוכנת וזאת אחת מהסיבות שבחוק השידור הציבורי יש מנגנון מסוים מאוד שגם הוא לא מושלם. אולי הפטנט הוא פשוט לממן את צרכני התקשורת והם יבחרו במי לתמוך?

בחלק ממדינות אירופה המדינה מסבסדת את שכר העובדים בכל המשק כדי למנוע פיטורים בתקופה הנוכחית  דרך כזאת של סיוע לכלל המשק היא פיתרון לכלל העסקים. זה פותר לטעמי. נכון, הם גופים מסקרים, אבל אפשר למצוא מנגנונים. זה אינו משבר רגיל. במשבר מן הסוג הזה השוק החופשי ורצון הצרכן אינם מספיקים ונדרש סיוע של המדינה.

ליווית בשנים האחרונות לא מעט מאבקי עובדים בתחום התקשורת. מה הכי נחקק בזכרונך מהם ומה ייחודי הפעם.

ליוויתי בעבר את מאבקי העובדים בערוץ 10 דאז. אותו מאבק להצלת הערוץ היה בווליום תקשורתי גבוה עם ישיבות בוועדת הכלכלה והפגנות בסמוך לבית ראש הממשלה. המאבק הסתיים בהצלחה והערוץ קיבל הקלות. בזמן הנוכחי אי אפשר לקיים מאבקים מהסוג הזה. הקורונה אינה מאפשרת יציאה לרחובות. כשיש קרוב למליון מובטלים, אנשים טרודים בעיקר במצבם הבריאותי והכלכלי שלהם ושל בני משפחותיהם. כל נושא אחר נדחק באופן טבעי.

אז איך בכל זאת עיתונאים במצוקה יכולים להילחם על מקומם? הרי המשבר בחדשות 13 חזר ובגדול. 

אני פחות מעורה במה שקורה בחדשות 13 כיום. בסיכומו של דבר אחרי בית הדין וסכסוכי העבודה הם יצטרכו לשבת ולמצוא פיתרון... וגם כסף.

כיועצת תקשורת שנתנה ייעוץ גם לעיתונאים ומצד שני כמי שעובדת מול עיתונאים ביום יום, איפה את מזהה את הפער המשמעותי ביותר בגישה של הקבוצה הזאת כמסקרים למסוקרים.

אני חושבת שאופי הסיקור גם נגזר מאופיו/ה של העיתונאי/ת. יש נשכניים, יש מעמיקים, יש ידענים, יש אידיאליסטים, יש מובילי אג'נדה ויש כאלה שגישתם להביא את הדברים כלשונם. מכיוון שבגלל אופי עבודתם, הם חיים את התקשורת הרבה יותר מהאזרח הממוצע, עיתונאים רבים רגישים לסיקור תקשורתי הרבה יותר מכל קבוצה אחרת שאני מכירה.

אבל גם אולי מפתחים כלפי הסיקור מוסר כפול בעייתי, כשזה נוגע אליהם.

לא מסכימה עם זה. אני חושבת שברגע שאתה יותר חשוף זה נוגע יותר לך. אדם שלא קורא לא נפגע.

מצד שני, ראינו כבר עיתונאים שמבקשים להחיל על עצמם כללים או תנאים שלא היו מסכימים לקבל משום מסוקר.

את זה אני לא מכירה, אז אני לא מגיבה על זה.

כמי שעוסקת בהעברת מסרים לתקשורת מצד גורמים שונים, איך את מנתחת את מה שקורה על המסכים בחודש האחרון?

באופן טבעי ההתעסקות היא בקורונה והשלכותיה. בריאותיות, חברתיות וכלכליות. זה טבעו של משבר. אין ספק וזה לא רק פה אלא בכל העולם שדברים חשובים שאינם קשורים לקורונה אינם מקבלים כמעט תשומת לב ציבורית. כך עובד המדיום ובזה מתעניינים האנשים. אני חושבת שככל שהמשבר יארך או ייפתר יהיה מקום מחדש לנושאים אחרים.

ועכשיו תרגיל מחשבתי: אני בא להתייעץ איתך כגוף חברה אזרחית שמנסה להעביר את מסר חשיבות זכות הביטוי וההפגנה גם בימים כאלה של קורונה, ואולי גם זכויות אחרות כמו חופש פולחן ודת שגם הן הוגבלו מאוד. מה העצה המרכזית שהיית נותנת לי?

דווקא לנושאים הללו יש מקום. אני מאמינה שככל שיתארך המשבר ויעשו - כפי שכבר נעשים - מחטפים בחסות הקורונה, תעלה חשיבותן בדיון של זכויות כמו חופש הביטוי, הפולחן ועוד זכויות אחרות שהן אלה שמשמרות את הדמוקרטיה.

אז בסך הכל את נשמעת אופטימית בכל מה שנוגע להעברת מסרים לציבור באמצעות התקשורת. 

אני כן. אני צרכנית חדשות.  אני חושבת שהם מנסים ומצליחים לתווך לאזרחים מידע שאינו תמיד ברור. מספקים מידע השוואתי למתרחש בעולם ומנתחים את הנושא.

בונוס: ארבע המלצות מדיה לתקופת הבידוד

"הכתר"- למי שחובב את הז׳אנר של משפחות מלוכה בריטיות.

"הקנוניה נגד אמריקה" - מבוסס על ספרו של פיליפ רות שבה אמריקה היא בת בריתו של היטלר. מומלץ מאוד לכל מי שמתעניין בשואה.

"סיפורים מהלולאה", אמזון פריים - סידרת מדע בדיוני על אנשים שחיים מעל הלולאה, מכונה שחוקרת את מסתרי היקום.

"החברה הגאונה" - רומנטי ומבריק. הסידרה מדוברת באיטלקית נאפוליטנית ומשמרת את האותנטיות. לחובבי הקריאה כדאי  כבר להמשיך ולקרוא את כל הרומנים הנאפוליטניים.