בעוד משרד הבריאות מודיע כי בכוונתו להרחיב את היקף המעקב של שירות הביטחון הכללי אחר אזרחי מדינת ישראל במסגרת המאבק במגפת הקורונה, מסתמנת פשרה שתאפשר להחריג את העיתונאים. כך עולה מדיון שנערך אתמול (16.4) בעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד תקנות החירום הממשלתיות.
במהלך הדיון בבית-המשפט העליון, בפני השופטים אסתר חיות, חנן מלצר ונעם סולברג, תיארה פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, את אופן פעולת המשרד בעתיד הנראה לעין. סדצקי הסבירה לשופטים כי כנגד אדם שכבר חלה והבריא לא יופעל "הכלי" של השב"כ, המאפשר לעקוב אחר כל תנועותיו והתקשורת שקיים עם אנשים אחרים, שכן ממילא הוא אינו יכול להדביק.
עם זאת, פרופ' סדצקי טענה כי "דווקא בשביל אסטרטגיית הפתיחה אנחנו נזדקק יותר לכלי הזה". "זה בדיוק מה שמטריד אותנו", אמרה הנשיאה חיות. "השאלה היא אם זה רק לכלי הזה כמות שהוא", הוסיף השופט מלצר. כי אם הכלי הזה "כחריג שבחריג שבחריג אפשר לחיות, לכאורה, אבל לא בדברים נוספים. כי הבעיה היא לא רק של זליגת הזמן אלא גם זליגת התכנים".
"אני לא חושבת שיש הבדל בתכנים", השיבה סדצקי, "לי לא נראה תכנים נוספים אליהם נזדקק. מה שכן נראה לי זה שיתכן שנבקש להרחיב את המעגל דווקא על מנת לשחרר את המשק. ישנן מספר הצעות להרחיב את כמות המגעים על מנת לבודד יותר אנשים באופן ממוקד במקום בידוד חברתי. זה המקום היחיד שבו אני כרגע יכולה לראות בקשה שלנו לפתיחה. לא אינפורמציה נוספת. אנחנו לא צריכים לדעת שום דבר אינדיבידואלי על אנשים. אנחנו רק צריכים לדעת מיהו מגע" (ב"מגע" מתכוונת סדצקי לאדם שהיה במגע עם חולה).
לקראת סוף דבריה ביקש השופט מלצר מסדצקי לפרט בסוגיית הרחבת מעגל הנבדקים. "החשיבות של הכלי תעלה", הסבירה סדצקי, והרחיבה: "אם היינו מגיעים למצב שיש לנו פה רק 10 חולים במדינה, דווקא אז הייתי חושבת שמשמעותו של הכלי הזה היא הרבה יותר טובה מכיוון שאז אני יכולה להפסיק בכלל עם אמצעים חברתיים. [...] ישנה גם חשיבה שיתכן ואנחנו נרצה לבקש במקרה שנגיע למספר מקרים מצומצם, שאנחנו נרצה לוודא שגם המעגל השני נמצא בבידוד. אנחנו היום מדברים על זה שמגע של חולה הוא זה שנכנס לבידוד. מגע של מגע אנחנו כבר לא מכניסים לבידוד".
במילים אחרות, לקראת חזרה לשגרה, במשרד הבריאות יבקשו משב"כ לאתר לא רק עם מי נפגש חולה קורונה בשבועיים שלפני אבחונו אלא גם עם מי נפגש כל אחד מהאנשים שאיתם נפגש חולה הקורונה בפרק הזמן הזה. הנשיאה חיות אמרה "זה מעגלים אינסופיים", אך סדצקי טענה כי "זה לא אינסופיים".
סדצקי הציגה את עמדתה זו בתשובה לעתירות שהגישו עו"ד שחר בן-מאיר, האגודה לזכויות האזרח בישראל, מרכז עדאלה והרשימה המשותפת. עתירה רביעית, שהוגשה על ידי ארגון העיתונאים בישראל, התייחסה לסכנה של חשיפת מקורות עיתונאיים תוך כדי מעקב אחר מגעים של חולי קורונה.
כשהדיון בבג"ץ נגע לעתירה זו פנה השופט מלצר לבאת-כוח ארגון העיתונאים עו"ד מורן סבוראי ושוחח עמה על אחת ההצעות שהעלה הארגון למנוע חשיפת מקורות עיתונאיים של עיתונאים שחלו בקורונה: פנייה לבית המשפט, שיחליט לאחר שישמע את עמדת העיתונאי האם ראוי במקרה שלו לבצע מעקב אחורנית על האנשים עימם נפגש בשבועיים שלפני אבחונו.
עו"ד סבוראי אישרה כי הצעה זו יכולה לשמור כראוי על חיסיון העיתונאי והוסיפה הצעה נוספת. "מאחר שמדובר בקבוצה לא גדולה של אנשים, שידועה למדינה", אמרה ביחס לעיתונאים, "אפשר לפנות לאותו עיתונאי, שיש סיכוי שלא היתה לו פגישה עם מקורות בשבועיים האחרונים והוא ייתן את הסכמתו. זה הרבה יותר פשוט וקצר". רק במקרה שיסרב יפנה משרד הבריאות לבית-המשפט.
חלק מהדיון בבג"ץ נערך במעמד צד אחד, כדי לשמוע את עמדת שב"כ. לאחר שחודש הדיון הפתוח התברר כי במהלך הדיון במעמד צד אחד הציעו השופטים למדינה לקבל את הפתרונות שהציעו בארגון העיתונאים. בארגון העיתונאים ידאגו להעביר למשרד הבריאות רשימה של כ-5,000 עיתונאים פעילים בישראל, כולל מספרי הטלפון שלהם, ואם וכאשר אחד מהם יתגלה כחולה קורונה המשרד יצור עמו קשר וישאל אותו אם הוא מסכים לשחזור מגעיו בשבועיים האחרונים.
"אם הוא לא מסכים", הדגישה השופטת חיות, "תינתנה לו 24 שעות, אבל הוא צריך להיות זה שפונה לקבל צו שימנע את הפעלת האמצעי נגדו ואז הוא יצטרך להסביר מה הסיבה שהוא חושב שהחיסיון העיתונאי כאן גובר על האינטרס של ביצוע הבדיקה הזו והדברים ייבדקו על ידי שופט שייתן החלטה".
המדינה אמורה להודיע עד יום ראשון בערב אם הצעה זו מקובלת עליה.
2109/20
2135/20
2141/20
2187/20