בקושי חודש חלף מפתיחת ליגת-העל בכדורגל, המון משחקים עוד לפנינו, ובכל זאת עיתונות הספורט ממהרת לפטר ולהמליך, ובעיקר לדווח בהרחבה על כל קריאה של אוהדים לפיטורי המאמן. עולם שבו הפסדים הם טרגדיות לאומיות ונצחונות הם שירי הלל לגיבורים האמיצים.
טבעה של עיתונות ספורט שהיא מתפלשת בדם ויזע של קדחת המגרש ומביאה את ניחוחות חדרי ההלבשה. ובכל זאת, העורכים במערכת, שלא היו במשחק, שלא חמים כמו אחרון האוהדים, שלא מדברים מהבטן, אמורים להגיש את הדיווחים עם קצת יותר היגיון וחשיבה לטווח הבינוני. עיתונות אחראית ולא מתלהמת צריכה להוביל דעת קהל ולא להיגרר אחרי הקומץ. אם צעקו למאמן ללכת הביתה, תפקידה של העיתונות הוא אכן לדווח על כך. מצד שני, הכל שאלה של מינון והגשה, והתחושה היא שהעיתונים ממהרים להתפלש בתחתית הבצה של הטריבונה, כי העליהום מביא רייטינג.
במובן הזה עושה רושם שעד עכשיו ספורט "מעריב" מוביל מעט על יתר מדורי הספורט המודפסים, בניסיון לייצר סנסציות זולות מהפסדים או נצחונות. דווקא ממדור טוב, המשופע בבעלי טור דעתנים, אפשר לצפות לדיווחי שטח שפויים יותר מההו-הא של היציע. כמו למשל דיווחים שלא יתפתו לפאר ולרומם את מכבי תל-אביב רק אחרי שני נצחונות במחזורי הפתיחה מול יריבות חלשות. כזו היתה הכתבה שפירסמו בספורט "מעריב" לפני כחודש על מנג'ר מכבי תל-אביב, אבי נמני. הציגו שם נמני "חדש חדש" בכתבת שער וכפולה פותחת, שכולה מדיפה יחצנות והתרפסות.
הכתב, יניב טוכמן, השתדל לשכנע את הקוראים שלפנינו אדם בוגר ומנוסה יותר, שלמד משהו מהסטאז' בעונה הקודמת, ומרוח הדברים עולה שהוא הולך לקראת עונה חלומית. טוכמן מספר כי נמני שינה את מנהגיו ביחס לתקשורת לאחר שקרא כתבה שפורסמה באפריל ב"מעריב", על ההתנהלות התקשורתית של ברצלונה. טוכמן העיד בכתבה כי נמני קרא "כל מלה בשקיקה". לא בטוח שטוכמן היה טורח לציין את להיטותו של המנג'ר לאותה כתבה אלמלא הוא עצמו היה חתום עליה.
אבי נמני, פברואר 2009 (צילום: צפריר אביוב)
אלא שמאז כתבת ההלל על נמני, מכבי תל-אביב לא ניצחה בשלושת המשחקים הבאים (הפסד אחד, שני תיקו), והשורה התחתונה שלה עד כה היא כישלון מהדהד. ואם לא די בכך, נמני הבוגר והאחראי היה מעורב בתקרית עם זוהיר בהלול בסיום המשחק מול עכו בשבת (נמני אמר לבהלול, "אתה לא ברור, זה ידוע שאתה אומר דברים לא ברורים"), שבעקבותיה נעלב שדר הרדיו וקטע את הראיון. אפשר לצפות שכמו ש"מעריב" הזדרז לפרגן אחרי שני נצחונות, הוא יפרסם כפולה מעודכנת על התנהלות המנג'ר אחרי שלושת משחקי הנפל האחרונים. אפשר לצפות.
הקו הפופוליסטי המתגבר ב"מעריב" קיבל חיזוק ביום ראשון, כשהעורכים בחרו לפרסם בשער המוסף את נצחונה של מכבי חיפה בליגה. לא שזה לא ראוי, אבל בכל זאת, היתה דרמת ספורט קטנטנה בסוף השבוע, כשריו דה-ז'נרו נבחרה לארח את האולימפיאדה. מדובר באירוע שחורג מתחום הספורט וראוי להבלטה. מי שהפתיע בגדול היה "ידיעות אחרונות", שפשוט התעלם ממחזור ליגת-העל והלך בשער על "הקרנבל האולימפי" (זה היה גם השער בספורט "הארץ", אבל אצלם זה לא מפתיע; זה היחס הקבוע שלהם לספורט). ב"מעריב" פירסמו את בחירת העיר המארחת בעמודי החדשות, שם לא נשאר הרבה מקום בגלל הקלטת של גלעד שליט, והסיפור נדחק אי-שם בין ביקורת הטלוויזיה לפרשת נסיון הסחיטה של דייוויד לטרמן.
"ידיעות אחרונות" ממשיך לדבוק בקו השפוי של החודשים האחרונים, ובין יתר הסממנים, נוסף להתייחסות המכובדת לבחירתה של ריו, אפשר היה למצוא אצלו בחודש האחרון שלושה שערים שהוקדשו לנשים, כולם תוך שבוע אחד. גלריית הכותבים חוזקה בנדב יעקבי ומאיר איינשטיין, המדור עבר מתיחת פנים קלה, והכדורגל הישראלי ממשיך להקטין את שטחו לטובת ענפים אחרים.
רעה חולה כרונית אצלם ממשיכה להיות מנטרת ה"כפי שפורסם ב'ידיעות אחרונות'". ביום שישי הם פירסמו שצה"ל הורה לחלוץ בן סהר, המשחק בספרד, להתייצב מיד לטירונות. ביום ראשון, מעל סיפור האולימפיאדה בשער, הם עשו פולו-אפ ל"סקופ" שלהם, תוך טפיחה אדירה על שכמם. בידיעה מיום שישי כתב גידי ליפקין כי בהתאחדות לכדורגל הופתעו מדרישת צה"ל. אלא שהידיעה הראשונה באמת על סהר התפרסמה בוואלה שלושה שבועות קודם לכן. הבעיה היא שספורט וואלה הוא ערוץ זניח, שאינו מוביל את דירוג הנצפים, ומן הסתם לא נמצא במועדפים של ההתאחדות ושל "ידיעות אחרונות". אחרת הם לא היו מופתעים כל-כך מהזימון הצה"לי ומנופפים בו בעיתון כידיעה בלעדית. רק אם ייפטרו ברחוב מוזס ממחלות הילדות של "אני ואפסי עוד", הם יעלו באמת על המסלול הנכון.
ליגה משלהם? נחכה ונראה
בשעה טובה ומאוחרת עלתה סוף-סוף בערוץ הספורט תוכנית סיכום המחזור, "ליגה משלנו". חמישה מחזורים זה לקח (התקצירים באינטרנט עדיין מבוששים), והתוצאה על המסך מעורבת. התוכנית תשודר מדי ראשון בלילה, יום וקצת לאחר סיום משחקי המחזור ולפני המשחק המרכזי ביום שני. קצת בעייתי למי שהתרגל עד היום לתוכנית סיכום ששודרה במוצ"ש, בזמן אמת, כשעה לאחר סיום המשחקים, כשהכל טרי וחם, ויש אפילו צופים שלא יודעים את כל התוצאות.
התוכנית החדשה שונה בתכלית ממשדר הסיכום שהיה עד היום בערוץ הראשון, וכלל תקצירים ארוכים של משחקים, עם שערים, החמצות ואירועים אחרים. "הראשון בשער" מבית רוממה היה קצת ארכאי, אבל ענייני וחדשותי. הגרסה החדשה בערוץ הספורט מסכמת את מה שכולם כבר יודעים. אין לה ערך חדשותי. היא מציגה על קצה המזלג את המשחקים, שכמה מהם צולמו במצלמה אחת ונראים זוועה. דני ענבר, מאיה רונן ומוטי איוניר מגישים ברהיטות לא מעונבת תוכנית קולחת שמציצה לחדרי ההלבשה, עוקצת את מי שצריך, מציגה כמה כתבות קצביות וכמה פינות נחמדות. מוצר חדש, עוף קצת מוזר, שצריך לקבל הזדמנות להשתפר תוך כדי תנועה.
צל"ג חריף לשעת התוכנית המאוד מאוחרת – מתחילה ב-23.35 ומסתיימת לקראת חצות וחצי. התוכנית מפסידה אלפי צופים שלא יכולים להרשות לעצמם להישאר ערים בשעות כאלה. אמנם יש שידורים חוזרים, כולל באינטרנט, אבל אם כבר ערוץ הספורט משקיע הרבה כסף, מדוע לא למצוא זמן בפריים-טיים?
הפועל, מישהו?
ומי ישים סוף לבזיון שידורי משחקי הפועל תל-אביב בליגה האירופית? בכל משחקיה של הקבוצה העונה באירופה, לא ידעו הצופים עד לרגע האחרון באיזה ערוץ ישודר המשחק. צ'רלטון מחזיקה בזכויות, וכיוון שנאסר לשדר משחקים בינלאומיים בערוץ תשלום, היא מחויבת למכור אותו לערוץ ברודקאסט. הערוצים המסחריים לא חמים העונה על משחקי כדורגל, וכך נמשכת סאגת המו"מ עד לדקה ה-90 של תחילת המשחק, כשאוהדי הקבוצה מזפזפים בעצבנות כדי לדעת מי זכה הפעם לשדר. אגב, המשחק ביום חמישי מול המבורג שודר לבסוף בערוץ הראשון, שקיבל את המשחק מצ'רלטון בחינם.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il