"היום זה בכותרות העיתונים"

ידיעות המבשרות כי עם צאת חג הפסח יעלו מחירי האורז בישראל בכ-50% התפרסמו בעיתונות הכלכלית הישראלית כבר לפני עשרה ימים, עוד לפני ליל הסדר. לעיתונות הכללית הבשורה הגיעה רק אתמול. אלה מבין אנשי העשירון התחתון המנויים על העיתון "גלובס" יכלו להרשות לעצמם לקנות כמה וכמה שקיות של אורז, בלי הלחץ או הדוחק שנראו אתמול בחנויות.

עליית מחירי האורז מופיעה הבוקר על שערי כל העיתונים. ב"ידיעות אחרונות" היא אף משמשת כותרת ראשית ("אוכלים ביוקר"). למרות זאת, ואף שגם הכפולה הפותחת בעיתון מוקדשת לנושא, אין ב"ידיעות אחרונות" כל הסבר לגורמים לעליית המחירים. בידיעה המרכזית בנושא [נווית זומר] נכתב רק כי "בחודשים האחרונים קיים משבר עולמי בתחום המזון, המתבטא במחסור ובעליית מחירים של מוצרי המזון". לעומת זאת מופיעים, כשירות לקוראי העיתון, שלושה מתכונים תחת הכותרת "לא על האורז לבדו". לפי המתכונים, ניתן להעריך כי התפריט בשנים הקרובות יורכב משעועית, חומוס ותפוחי אדמה (המתכונים מתפרסמים "באדיבות השף איציק תג'ר", שגם שם מסעדתו מוזכר בעיתון).

ידיעה אחרת בעיתון, על הבהלה לאורז כפי שהורגשה בבאר-שבע, מופיעה תחת הציטוט "אנחנו עיראקים, אוכלים הרבה אורז".

ב"הארץ" הנושא מקבל את כותרת הגג בשער העיתון, עם הפניה לעמ' 6 ופירוט נוסף ב"דה-מרקר". המפקחת על המחירים במשרד התמ"ת אומרת לכתבי העיתון [עפרי אילני, רינה רוזנברג, ליאור דטל ובר חיון] כי העלייה החדה במחירי האורז "מוצדקת מבחינה כלכלית", כיוון שהיא תואמת את עליית המחירים בשוק העולמי.

לגבי הסיבות, בדיווח של עפרי אילני ("החוקרים: עליית מחירי המזון עשויה להימשך שנים") נכתב: "העלייה במחירי המזון מתרחשת עקב העלייה בביקוש מצד מדינות גדולות, כגון הודו וסין, וגם עקב העלייה במחירי הנפט, כיוון שהנפט ומוצריו הם גורם משמעותי וחשוב בחקלאות מודרנית". פרופ' יקיר פלסנר, מומחה לכלכלה חקלאית מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות, קובע בראיון כי "ישראל רק תפסיד מהמשבר".

העמודים הראשונים ב"מעריב" מוקדשים אף הם לנושא. הכותרת מציגה משוואה ברורה: "בהודו מגדלים פחות, בישראל משלמים יותר". נראה, אם כן, כי האשמה היא בהודים. התצלום המלווה [יגאל לוי] כמו מנסה להיות אילוסטרציה לכותרת; נראה בו אדם עם חזות הודית כשהוא מחזיק בידיו שקיות רבות של אורז מתוצרת סוגת.

דווקא בידיעה עצמה [מרב דוד] יש מקום להסברים אחרים למשבר. נכתב שם כי עליית מחירי המזון אינה "תוצאה של כוחות טבע בלבד, אלא בעיקר תולדה של מעשה ידי אדם. כמה אירועים ותהליכים שהתרחשו באופן מקרי במקביל, כמו הגדלת הסובסידיות לחקלאים לייצור דלק מתירס, הבצורת באוסטרליה ועליית מחירי הנפט, הקפיצו את מחירי הגרעינים בעולם".

פרופ' פלסנר מתראיין גם ב"מעריב" ומשרבב גורם חדש לדיון – אכילת בשר. בתשובה לשאלה הוא אומר: "כדי לייצר קילו אחד של בשר, צריך שבעה קילו גרעינים, שמהם אפשר לייצר גם חמישה ככרות לחם. בחמישה ככרות לחם אפשר להאכיל שלושה, אולי אפילו ארבעה אנשים במשך יום אחד, בקילו בשר בקושי שניים". פלסנר גם מאשים את הירוקים שדחפו להפניית גידולי תירס לצורך ייצור דלק, ולא למאכל.

ועוד בנושא, כתבי "מעריב" [אלי לוי, מיכל שפירא, שמעון איפרגן, רוני מלול ונורית קדוש] מתפרשים ברחבי הארץ ומסקרים כיצד "האורז נחטף מהמדפים". הם מדווחים מקיבוץ יגור, תל-אביב, ירושלים ובאר-שבע.

במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" מציע סבר פלוצקר את "הסיפור האמיתי מאחורי בועת מחירי המזון" ומבטיח בכותרת מאמרו: "בקרוב: עודפי אורז וחיטה". לדבריו, "מצוקת אורז ממשית קיימת רק בכמה מדינות באפריקה", וכי "מה שמכונה 'משבר מזון' בפי ארגוני הסיוע הבינלאומיים מכונה 'בועת המזון' בפי הכלכלנים. מחירים של מוצרי חקלאות נופחו, לדעתם, מעבר להיגיון העסקי".

דייוויד פרנקלין, מנכ"ל סוגת, מתראיין ל"כלכליסט" [אורנה יפת] ואומר: "לדעתי בתוך יום-יומיים כל ההיסטריה הזו תסתיים. היום זה בכותרות העיתונים ומחר אנשים כבר יתרגלו שקילו אורז עולה 12.5 שקל. זה קרה בעבר עם הלחם האחיד, שהיה בכותרות ימים שלמים, וכיום אף אחד לא מזכיר את זה, כי הגיע זמנו של האורז. אבל האם מישהו הפסיק לקנות לחם? לא".

"יצא בזול"

הרשעתו של השר לשעבר שלמה בניזרי וגזר הדין שניתן אתמול אינם מופיעים על שער "ידיעות אחרונות", אפילו לא ברמז (אבל יש תמונה גדולה של הנשיא בוש). יתר על כן, רק עמוד אחד מוקדש לעניין, עמ' 11. בידיעה שם [מיכל גולדברג, צביקה ברוט וניסן שטראוכלר] מוזכר כי "פרשת ח"כ בניזרי נחשפה בשעתו בעקבות סדרת תחקירים שפורסמה ב'ידיעות אחרונות'", ואף הכותרת מהתחקיר המקורי בשנת 2001 מופיעה מחדש בעיתון ("המאכער יסדר").

כיצד ייתכן שגזר הדין אינו מוצא את דרכו לשער? בעז אוקון, בטור פרשנות משפטית, כמו מנסה לספק תירוץ לאופי הכיסוי: "גזר הדין, כמו הכרעת הדין, נטול הטפות מוסר כלליות ומשפטי מחץ רעשניים שיכולים לפרנס כותרת בעיתון". אוקון מציין גם כי "בית-המשפט מתח ביקורת עקיפה על התופעה של שפיטה מוקדמת, כלומר שפיטה על-ידי העיתונות. הוא הסביר שפרסומים רבים ואינטנסיביים במהלך החקירה המשטרתית והמשפט יכולים להוביל להקלה בעונש".

ב"הארץ" בניזרי מקבל את הכותרת הראשית: "שנה וחצי מאסר לשר לשעבר בניזרי". לדברי יאיר אטינגר, "בניזרי ופרקליטיו יכולים היו אתמול לחגוג". גזר דין של שנה וחצי הוא מעט יחסית למה שעלול היה לקבל על אותן העבירות. המאמר הראשי של העיתון תוקף את קולת העונש.

צבי זרחיה ושחר אילן מזכירים כי בעקבות "חוק הקלון" יושעה בניזרי מחברות בכנסת. במשך חצי שנה יקבל מחצית ממשכורת חבר-כנסת, 16,629 שקל בחודש, ולאחר מכן יקבל משכורת מלאה של 33,259 שקל. לעומת זאת, הוא יאבד את זכותו לרכב ולעיתון.

גם ב"ישראל היום" תופס בניזרי את הכותרת הראשית. דן מרגלית כותב בטור דעה: "אין לבניזרי סליחה ומחילה", וקושר את עבירותיו לפרשיות אחרות שבמרכזן אריאל שרון ואהוד אולמרט.

ב"מעריב" גזר הדין מופיע במשבצת קטנה בשער, אך ידיעה מפורטת מתפרסמת רק בעמ' 6, שם כותב שמואל מיטלמן – בידיעה, לא בטור פרשנות – כי "בהתחשב בעבירות שבהן הורשע, הוא בהחלט יצא בזול".

"אין ספק שמדובר בטורבוביץ'"

הכותרת הראשית של "מעריב" קשורה למשא-ומתן עם הסורים – "התוכנית: טורבוביץ' ינהל את המו"מ עם הסורים" [בן כספית]. בידיעה עצמה, המופיעה רק בעמ' 8, מסביר כספית כי "את ההחלטה [על המועמד להיות הנציג הישראלי במפגש] אמור לקבל בבוא העת ראש הממשלה אהוד אולמרט, אולם בסביבתו אמרו אתמול כי אין ספק שמדובר בטורבוביץ', הנחשב לאיש האמון הבכיר ביותר של ראש הממשלה".

גם ב"הארץ" מוזכר טורבוביץ', בידיעה המופיעה בעמוד השער על אחמד דואטלו, יועץ ראש ממשלת טורקיה למדיניות חוץ, שככל הנראה ינסה לתווך בין ישראל לסורים. "דואטרו כבר נפגש בעבר באנקרה עם ראש הסגל במשרד ראש הממשלה, יורם טורבוביץ'", מציין ברק רביד.

עוד בעיתונים

מרדכי גילת אינו ממתין לטורו הקבוע ביום רביעי ומפרסם היום, יחד עם מיכל שבת, כתבה נוספת על שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון. הפעם עומדים במוקד הכתבה מקורות הכלכליים בחו"ל. גילת ושבת מביאים ציטוטים רבים ותיאורים מפורטים מחקירת הירשזון; למעשה, הכתבה כולה נראית כתמלול חקירתו.

רן רזניק קרא אתמול את כתב-העת של ההסתדרות הרפואית, "זמן הרפואה", והיום מופיעה ב"הארץ" ידיעת המשך למה שפורסם שם אתמול בדבר הפשרה שהושגה בין פרופ' רפי קרסו ליו"ר הלשכה האתית של ההסתדרות הרפואית. הפשרה: קרסו, שעד עתה הציג את עצמו בשלל אמצעי התקשורת כ"פרופ' רפי קרסו", ייאלץ מעתה להציג את עצמו כפרופסור לפסיכולוגיה, כיוון שאינו פרופסור לרפואה. קרסו בתגובה: "מטרת הגישור היתה למצוא פתרון טכני לדרישת ההסתדרות הרפואית להצגת תואר הפרופסור שלי בשקיפות מלאה".

אבי יששכרוף מדווח ב"הארץ" על פסטיבל המחול שנפתח לפני כעשרה ימים ברמאללה, בצל מחאות של חמאס. בתוך כך הוא מציין כי "בשבועות האחרונים הצליחו אלמונים בעזה, שמשתייכים ככל הנראה לארגונים אסלאמיים קיצוניים ברצועה, לפוצץ מספרה לנשים, קפה-אינטרנט וספרייה שהשתייכה לאחד הגופים הנוצריים".

בידיעה אחרת ב"הארץ" מדווח יששכרוף כי מרבית המאפיות ברצועת עזה, שמחוץ לעיר עזה, נסגרו עקב מחסור בגז. הוא מוסיף כי "לנוכח המחסור, בכמה מהבתים בונים טאבונים ומשתמשים באש כדי לבשל. כדי להבעיר את האש, משתמשים התושבים בכל דבר אפשרי שבוער – פלסטיק, אלכוהול, עץ ועוד".

ובתוך ידיעה זו, ידיעונת [פאדי עיאדאת] על שתי רקטות קסאם שנפלו אתמול בשדרות, האחת נחתה בחצר בית, השניה בבית-עלמין.

ענייני תקשורת

ב"ידיעות אחרונות" מוקדשת הכפולה השלישית (לפני הדיווח על בניזרי) לסרט "מוסר השילומים – המלחמה נמשכת", שישודר ביום השואה הקרוב. זהו סרט המשך לסרט "מוסר השילומים", שיצרו גיא מרוז ואורלי וילנאי ושודר ביום השואה אשתקד.

רז שכניק מדווח כי ארגון ועדת התביעות, שעומד במוקד התחקיר בסרט הנוכחי, אף הוא פרי עבודתם של מרוז ווילנאי, דורש למנוע את שידורו. לדברי הארגון, תגובותיהם של אנשיו לא נכללו בסרט, ולכן "נוצר סרט מעוות ומסולף". לדברי הארגון, "שידור הסרט יסב לניצולי השואה נזקים עצומים", וזאת משום שהלגיטימיות של ועדת התביעות תיפגע, ועקב כך לא יתקבלו עוד כספי פיצויים.

המיליונר נעם לניר, שמימן את הסרט, כותב טור מיוחד תחת הכותרת "מתנה לשונאי ישראל", ובו הוא מסביר מדוע הזדעזע מתוכן הסרט (אותן הסיבות של ארגון ועדת התביעות). לניר מסכם: "הסרט יוקרן קרוב לוודאי בערב יום השואה. אני אזיל דמעה". עוד בכפולת העמודים, ביקורת על הסרט מאת נח קליגר, תחת הכותרת "סרט צפוי ומאכזב". קליגר אינו מגן על ועדת התביעות, אך יוצא נגד העובדה שלא ניתנת לה זכות התגובה בסרט.

לי-אור אברבך מדווח ב"מעריב" כי לניר דורש להשיב לו את 50 אלף השקלים שהשקיע בסרט. חברת yes אומרת בתגובה: "אנו גאים על התהודה לה זוכה הסרט למען הניצולים", ומצהירה שהסרט ישודר כמתוכנן. לפרומו טוב יותר מזה לא היתה יכולה לקוות.

בעמוד המאמרים של "הארץ" מופיע מאמר מאת בת קנובל על אדוארד מורו, לרגל מאה שנה להולדתו. פרט לסקירה קצרה של חייו והישגיו, משבחת קנובל, מרצה לתקשורת ולעיתונאות באוניברסיטת פורדהם בניו-יורק, את הערבוב שעשה מורו בין דיווח חדשותי להבעת דעות, וטוענת כי "ייתכן שאנחנו, המלמדים עיתונאות, צריכים לנסות ליצור שני סוגים של כתבים: הראשון צריך להיות העיתונאי המסורתי שמדווח ללא כחל ושרק, והשני צריך להיות מורו החדש, שיתמחה בעיתונאות בעלת עמדה".

ערן סויסה מדווח בעמוד האחורי של "מעריב" כי שרי רז לוהקה להשתתף בטלנובלה "חשופים". "אני שונאת טלנובלות", אומרת רז, ואחר-כך מסבירה מדוע בכל זאת הסכימה.

ולי-אור אברבך מדווח ב"עסקים" של "מעריב" כי עובדי רשות השידור עדיין לא לקחו את כרטיסי הנוכחות שיידרשו להחתים החל מחודש מאי.