השקת כוסיות היין בין אייל ברקוביץ' ליאיר לפיד במהדורה האחרונה של "אולפן שישי" בערוץ 2 היתה אקורד סיום משעשע לתקופה לא משעשעת בכלל, שבמהלכה הריץ אתר ספורט, ובכוח, מועמד מטעמו לתפקיד מאמן נבחרת ישראל. המועמד ריסק לבסוף את עצמו במופע קומי-טרגי. ממסיבת העיתונאים ההזויה והכל-כך מדוברת של ברקוביץ' ייזכר גם הסיקור רווי השמחה לאיד של רוב מדורי הספורט, שהתחרו ביניהם מי יצליף בו חזק יותר. כולם, למעט כמובן ONE, שעליו העיד חתן השמחה כי "זה האתר הרשמי שלי ואני לא מתבייש בזה". גם אחרי מופע האימים המשיכו באתר להלל ולשבח את חתן השמחה. כמו אותו ליצן חצר שמהלל ומתחנף למלך העירום.

במידה רבה, השמחה לאידו של ברקוביץ' היתה גם השמחה של עיתונאים רבים לאידו של ONE, שיצאו מהפינות כדי לחבוט במועמד ובאתר. בערוץ הספורט כינה רון קופמן את ONE "אתר ברמת אמינות של קונדום משומש". גם המתונים יותר לא צינזרו את עצמם. בראיון לעודד בן-עמי בערוץ 2 אמר אריה מליניאק על ברקוביץ': "בנאדם שיושב במיץ של הזבל של התקשורת לא יכול לבוא בטענות לתקשורת".

החיבור ההדוק של ברקוביץ' ל-ONE הוא שהיה בעוכריו של הכדורגלן לשעבר. מי שהיה פעם שחקן כדורגל מאוד פופולרי התעורר מדי בוקר, במשך תקופה ארוכה, למציאות שבה אתר ספורט מאוד פופולרי מבשר לו כי הוא מלך ישראל. כך למשל כשבראיון בתוכנית הספורט ברדיו 103, שמגישה מנהלת התוכן של האתר, אופירה אסייג, צידד המרואיין במינויו של כוכב העבר – הובלטה האמירה בכותרת ראשית ב-ONE. ידיעות כאלו זכו לשובל של מאות טוקבקים, שרובם, משום מה, דיברו בקול אחד: בעד "הקוסם". כך יצר כלי התקשורת הזה לברקוביץ' תמונת עולם מעוותת, ששיבשה כנראה את תפיסת המציאות שלו והטיסה את האגו שלו לגבהים. התמיכה של ONE בברקוביץ' התבררה כחיבוק של דוב מגושם מאוד.

כותרת באתר ONE

נכון שברקוביץ' זכה גם לתמיכתם של כמה מהעיתונים (כולל שער בספורט "ידיעות אחרונות"), אבל הקמפיין של ONE היה אגרסיבי במיוחד ושידר מסר שלפיו יש רק מועמד אחד עלי אדמות. ביום שבו צעק ברקוביץ' קבל עם ועדה כי הוא ורק הוא ימונה למאמן הנבחרת, "על אפך ועל חמתך, אדון אלי אוחנה", מינתה ההתאחדות דווקא את אוחנה למאמן זמני של הנבחרת. את הכותרת הזו אי-אפשר היה למצוא באותו יום ב-ONE, אתר שבו המציאות מתיישרת לפי הרצונות – והפנטזיות – של מנהליו. את המציאות המעוותת הזו צורכים קוראי ONE, ואחד מהם, אייל ברקוביץ' שמו, האמין לה קצת יותר מדי.

לעומת מופעי החנופה הדביקים של ONE, מגיעה מלה טובה לכמה עיתונאים שבעקבות מסיבת העיתונאים חזרו בהם מתמיכתם במועמד. בראשם עמד אייל לוי מ"מעריב", שפירסם בדצמבר כתבה שהשורה התחתונה שלה היתה, למה לא לנסות אותו? "עושה רושם שברקוביץ' הופך להיות המועמד המוביל לתפקיד המאמן הלאומי הבא", כתב לוי, שגם בו הותיר, ככל הנראה, הקמפיין של ONE רושם עז.

לוי הוא מאוהדיו של ברקוביץ', ותעיד על כך כותרת המשנה של טורו למחרת האירוע, שהגדירה אותו "גרופי ותיק" של שחקן העבר. אלא שלוי היה מספיק ישר כדי להודות כי "אם למדנו משהו ממסיבת העיתונאים של ברקוביץ', זה שהוא לא בשל לאמן את הנבחרת. האירוע היה בעיטה לחיבורים של עצמו. הסתכלתי על האיש שיושב על הבמה ועולה לטונים גבוהים, ואמרתי לעצמי שמביך זו מחמאה. מה שהתחולל באולם של מלון הילטון היה קרוב יותר לשוק מאשר הצגת חזון ודרך".

הקמפיין לאימון הנבחרת הסתיים בתבוסה צורבת של ברקוביץ', אבל לפחות מבחינתי הוא מרוויח ביושר מועמדות לתפקיד אחר – עורך אתר הספורט ONE. כזכור, ברקוביץ' חשף במסיבת העיתונאים כי מ-ONE צילצלו אליו – לא פחות – כדי לבקש את אישורו לפרסם ידיעה על מועמדותו של המאמן האיטלקי דונאדוני. ברקוביץ' הרשה לפרסם, ובכך הפגין יושרה והגינות יותר מכל אנשי ONE חסרי הבושה, המצלצלים למושא סיקור כדי לבקש את רשותו. לפיכך אני קורא למנות את ברקוביץ' לעורך ONE. צחוקים ושיגועים, כמיטב המסורת של האתר, מובטחים.

גילוי נאות: לח"מ מערכה משפטית של תביעות הדדיות מול ONE

תל-אביב ואפסי עוד

כבר שנים שתקשורת הספורט סופגת ביקורת על שהיא מתייחסת לקבוצות התל-אביביות כאל קבוצות לאומיות. היטיב לבטא זאת שער ספורט "ידיעות אחרונות" מיום שני, לקראת הדרבי התל-אביבי בכדורגל: איור של הר געש מתפרץ (בצבעי הקבוצות) תחת הכותרת: "בלומפילד, הערב". בדיעבד התברר שמדובר באחד המשחקים המרהיבים של העונה, אבל את זה אי-אפשר היה לנחש. אם המשחק היה מסתיים ב-0:0, הכותרת ב"ידיעות" למחרת היתה "ההר הוליד עכבר", ואנשי העיתון בוודאי לא היו מתכוונים להר שהם עצמם ניפחו במרץ.

שער ספורט "ידיעות אחרונות", 22.2.09

פועל יוצא של תסמונת מדינת תל-אביב בתקשורת הספורט הוא הסגידה לכוכבי הקבוצות. אבי נמני, מאמן מכבי תל-אביב, היה הקורבן התורן. ביום המשחק הוא זכה לכתבות ענק מפרגנות ב"ידיעות" וב"הארץ". ביום שאחרי תבוסת מכבי תל-אביב חטף, כצפוי, את הגלגול המסורתי בזפת. אמיר אפרת, "ידיעות", לפני המשחק: "כרגע הכל פורח. בזכות העבודה הטובה שעשה, ובזכות התחכום, הדרך שבה הצליח לייצר את הספין שמתאים לקבוצה ולו, נמני מצליח". אפרת, אחרי: "עם כל הכבוד לפרגונים שהרעפנו עליו אתמול ובזמן האחרון, הוא נתן לנוזל הצהוב לעלות לו לראש וקיבל בומבה לפנים". אגב, ב"ישראל היום" לעגו למחרת הדרבי לסגידת העיתונים לנמני בכותרת מתריסה: "העיקר שלנמני יש דרך".

"מעריב" ו"הארץ" לפחות חלקו ביום רביעי כבוד בשעריהם להישג של הפועל ירושלים בכדורסל בזירה האירופית. ב"ידיעות" המשיכו במדיניות של תל-אביב ואפסי עוד כשהתמקדו בסיקור מקדים לקראת משחקה של מכבי תל-אביב בטורקיה. לא צריך להיות מהמר גדול ביום רביעי כדי לנחש בוודאות במה יעסוק שער ספורט "ידיעות" ביום חמישי. סיכום השבוע: תל-אביב מקבלת ב"ידיעות" ארבעה שערים מתוך חמישה. "מעריב" עם שלושה בלבד.

לא מיותר להתריע שוב על שתי רעות חולות שמקבלות חיזוק מהמסורת הקלוקלת, המרבה בסיקור הקבוצות התל-אביביות: העלבון הקבוע למאות אלפי קוראים, שאיתרע מזלם להתגורר ב"סתם" ערים כמו ראשון-לציון או אשקלון, והעלבון הקבוע לאינטליגנציה של הקוראים בכלל, שביום אחד נשטפים בסופרלטיבים למאמן שטרם נולד כמותו, ולמחרת חוזים בקלונו כאילו התגלה כמשיח שקר.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il