קואליציה
אחרי תקופת הבחירות מגיע השלב הבא במשטר פרלמנטרי, הרכבת הקואליציה, ואיתה סיקור הרכבת הקואליציה. "צריך לראות בחשדנות כל מסר שיוצא מסביבת צוות המשא-ומתן בימים האלה. לכל אמירה יש סיבה, והרבה פעמים היא נועדה לשרת מטרות של המשא-ומתן", ציטט יהונתן ליס אתמול ב"הארץ" מפי גורם אלמוני בליכוד את המובן מאליו אך החשוב לציון.
הרכבת קואליציה, כדבר הקלישאה העבשה והכותרת הראשית של "ישראל היום" אתמול, משולה למעשה מרכבה (כל קשר לחוכמת הנסתר יוכחש מיד). העיתונאים הפוליטיים עסוקים מאז שידורי המדגם ביום הבחירות במניית ההרכבים האפשריים השונים לקואליציה בראשות הליכוד (קואליציה בראשותו של יאיר לפיד, ראש המפלגה השנייה בגודלה, מעולם לא נראתה ריאלית ונפסלה על-ידיו רשמית בהקדם).
אחרי שיו"ר העבודה שלי יחימוביץ' הודיעה במהלך הקמפיין כי לא תצטרף לממשלת נתניהו, נותרו לצד הליכוד-ביתנו שתי שחקניות מרכזיות במו"מ הקואליציוני: יש-עתיד בראשות יאיר לפיד והבית-היהודי בראשות נפתלי בנט (שניהל את לשכת נתניהו בעבר ושנתניהו, ורעייתו, כך לפי הפרשנים, רוחשים לו איבה עמוקה), ולצדן המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות-התורה הקטנה יותר.
אתמול עסק "ידיעות אחרונות" בטיפוחו של לפיד והשוואתו לנשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון. לליכוד-ביתנו הוקדשה ידיעה בעלת גוון משפיל ומפלג על אודות משחקי כסאות שיידרשו מפאת דיאטת המנדטים שהמפלגה עברה, ידיעה שכל כולה השערות מפי גורם אנונימי ואינטרסנטי בהכרח. ב"ישראל היום", לעומת זאת (שם לא טרחו כמעט לדווח על חגיגות הניצחון של יש-עתיד), הדגישו את קריאתו של נתניהו ל"ממשלה רחבה שתחבר את כל חלקי העם", מה שלא מנע מהם להירתם מיד למעשה המרכבה ולדווח בהבלטה מפי "בכירים בליכוד-ביתנו" כי "נעדיף לוותר על לפיד ולא על החרדים".
"לנתניהו יש 88 ח"כים המעוניינים להיות בממשלה, וכל שנותר לו כעת הוא רק לבחור מי יהיה בפנים ואת מי הוא מותיר בחוץ", כתב מתי טוכפלד בטור פרשנות. "אם לפיד מתעקש שלא לשבת עם החרדים, נתניהו יכול להיענות לדרישותיו ולהותיר אותם בחוץ, או לחלופין להעדיף אותם על פניו, ואז מי שימצא את עצמו מסולק מהמו"מ הוא דווקא יו"ר יש-עתיד בעצמו". ידיעה אחרת בכפולת העמודים הפותחת מנסה ליצור את הרושם כאילו בקרב הרבנים המזוהים עם הבית-היהודי יש התנגדות לקשר הנרקם (שעליו דיווח "מקור ראשון") בין בנט ללפיד.
שלשום היה לפיד עסוק בהשארת חותם מוזיקלי, ואתמול התפנה לחזור וליטול חלק בצדו הפומבי של המשא-ומתן. "לפיד: לא חושש להישאר באופוזיציה", נכתב בכותרת על שער "ידיעות אחרונות". "ביש-עתיד מאיימים: אם נהיה באופוזיציה, נחליף את השלטון במהירות בגלל המצב הכלכלי", נכתב בכותרת המשנה. "לפיד: נפיל את נתניהו תוך שנה וחצי – אם לא ייענה לדרישותינו", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ" (המפרסם תמונה פוליטית נפלאה של טקס לחיצות הידיים למצלמה בין בכירי ש"ס לנציגי צוות המו"מ של הליכוד, כתמונה הראשית על השער, מתחת לכותרת. תמונה דומה מתפרסמת גם בעמ' 2 של "מעריב").
ב"ישראל היום" מקדישים את הכותרת הראשית לתשובתו של לפיד להקשחת העמדות של נתניהו, שתוארה בחינמון אתמול: "מקשיחים עמדות". "מתחילים בשרירים" היא הכותרת העילגת של הכפולה הפותחת: "המו"מ להרכבת הממשלה החל בהקשחת עמדות של כל הצדדים. לפיד: 'אי-אפשר לאיים עלינו – ייתכן שנהיה באופוזיציה'. בכירים בליכוד: 'הוא הציג דרישות מטורפות'. הערכה: קדימה והתנועה בדרך לממשלה", נכתב בכותרת המשנה. ה"הערכה" היא, כמובן, הערכה של אנשי הליכוד-ביתנו. הערכה אחרת שלהם, בנוגע ללפיד, הופכת לטור פרשנות החתום על-ידי טוכפלד. "ההצלחה סיחררה ללפיד את הראש", כותרתו.
"האם רבני הציונות הדתית ישימו סוף לחיבור בין יו"ר הבית-היהודי נפתלי בנט ליו"ר יש-עתיד יאיר לפיד?", ספק שואל, ספק כמה טוכפלד בידיעה בכפולה הפותחת של "ישראל היום". "הסיכום של בנט ולפיד: יחד לממשלה או לאופוזיציה", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב". "לפיד ובנט סיכמו: נכנסים ביחד לממשלה או לא נכנסים בכלל", נכתב בכותרת הראשית של התאום "מקור ראשון" (בשני העיתונים חתום על הידיעה זאב קם).
המשא-ומתן הקואליציוני מתנהל לא בין נציגי המפלגות בחדרי המשא-ומתן, מאחורי קלעיהם ובתקשורת, אלא גם בחזית ההתנהלות השוטפת של הממשלה היוצאת. "האוצר שולף קלף חדש: 40% קיצוץ בקצבאות הילדים", נכתב בכותרת הראשית של "כלכליסט". "עם הפנים לגיבוש הקואליציה, באוצר מציעים שבמרכז הקיצוץ בתקציב 2013 יעמדו שני מהלכים: קיצוץ 3–4 מיליארד שקל בביטחון וקיצוץ 2–3 מיליארד שקל בקצבאות הילדים", נכתב בכותרת המשנה. "קיצוץ אמיתי או עז למשא-ומתן הקואליציוני?", שואלת כותרת הגג לדיווח עצמו. הכותרת היא "שטייניץ שולח חץ לכיוון ש"ס".
החברה האזרחית
הבור בתקציב המדינה אינו רק מצע לסחרירים סביב המשא-ומתן הקואליציוני, אלא גם בעיה ממשית שיש לפתור במציאות. גם בכך עוסקים העיתונים. "ההסתדרות צפויה לסנדל את האוצר", נכתב בכותרות כתבה של מיקי פלד ב"כלכליסט". "המגזר הציבורי: סיכוי קטן לקיצוץ שכר או לרפורמה". "במשרדי ראש הממשלה והאוצר כבר התחילו להשלים עם כך שהאפשרות לקצץ בשכר עובדי המגזר הציבורי קטנה והולכת. הפתרון שלהם הוא רפורמות נקודתיות בגופים ספציפיים, אך הפיצוי המוערך של 30 אלף שקל לעובד יקשה עליהם לבצע אפילו את זה".
"לקראת פיצוץ" היא הכותרת הראשית של "גלובס". "הממשלה והמעסיקים נגד ההסתדרות: הגזירות הכלכליות מובילות את הצדדים להתנגשות", נכתב בכותרת הגג. "עיני: העובדים לא יהיה הכספומט של נתניהו" היא כותרת הדיווח בעניין של שי ניב ב"גלובס". בטור פרשנות כותב ניב על קרע הולך ומעמיק בין ההסתדרות לבין המעסיקים.
ובחזית אחרת של הניסיון למלא את הבור התקציבי: "מלחמה בהון השחור", מכריזה כותרת "גלובס על הבוקר", המצורף ל"מעריב". "רשות המסים חשפה את התוכנית שלה להעמקת הגבייה", נכתב בכותרת המשנה, המפנה לדיווח של אדריאן פילוט. "הרשות מבטיחה: נכניס למדינה 6 מיליארד שקל בשנה. בין ההמלצות: מעלימי מס יואשמו בעבירות של הלבנת הון, עסקאות מזומן יוגבלו ל-10 אלף שקל, עיכוב יציאה לחו"ל ועיקול כלי רכב של חייבים וכמו כן – 'מלשינון'. שטייניץ: 'אני רוצה שאנשים שמעלימים מס פשוט יתביישו'".
ב"כלכליסט" הדיווח ביקורתי יותר. "מעלימי המס יכולים להירגע", נכתב בכותרות לדיווח של הדר קנה ותומר אביטל. "אחרי שנה שלמה של עבודה קשה, כל מה שיצא זה עוד ועדה". "ההמלצות להגברת האכיפה ומלחמה בהון השחור שהוצגו אתמול לא מחדשות כמעט דבר. עם עוד קמפיין, מלשינון שכבר קיים והמלצה על שורת תיקוני חקיקה שהסבירות שישרדו את לחצי הלוביסטים נמוכה, לא בטוח שהמדינה תזכה למיליארדים שהיא צופה".
"מבקר המדינה מעכב כבר חודשים את הדו"ח על רפורמת התכנון", נכתב בכותרת ברצועה צרה בתחתית עמוד השער של "ממון", מוסף "ידיעות אחרונות" (הכותרת הראשית עוסקת בהשוואה בין מכשירי סלולר, שתי הכותרות הבינוניות עוסקות בביטוחים משלימים בקופות-החולים ובעסקי המסעדנות). "כבר לפני שנה השלים המבקר דו"ח על הרפורמה, אך לא פורסם", נכתב בכותרת המשנה. "ממשרדו נמסר: 'הפרסום תלוי בהתקדמות החקיקה'". כזכור, "רפורמת המרפסות" הוכרזה על-ידי בנימין נתניהו בתחילת כהונתו כראש ממשלה, כאבן הפינה של הקדנציה שלו. אלא שהרפורמה כלל לא יצאה אל הפועל, וגם ספגה ביקורת חריפה מפי גורמים מקצועיים, שטענו כי קיצורי הדרך שהיא מציעה פותחים פתח לשחיתות ולהרס הסביבה והתכנון במקום לנסות לייעל את המנגנון הביורורקטי התכנוני הנחוץ לשמירה על האינטרסים האזרחיים. נוסף לכך, כזכור, מבקר המדינה יוסף שפירא מונה בהמלצתו של נתניהו.
"האם משרד מבקר המדינה לא רוצה להביך את ראש הממשלה?", שואלים עופר פטרסבורג ושחר גינוסר בפתח כתבתם. טיוטת הדו"ח, כך הכתבים, כבר הועברה למבוקרים, ואלה ענו עליה לפני זמן רב. "בתקופת לינדנשטראוס זה לא היה קורה", מצטטים השניים "בכיר במשרד המבקר".
"המודל הנורדי מנצח", טוענת כותרתו הראשית של "דה-מרקר". "מדינות סקנדינביה אינן חסינות מבעיות כלכליות, אבל מתמידות בצמיחה בריאה", נכתב בכותרת המשנה, המובילה לכתבה מתורגמת מה"אקונומיסט". "כדי לעשות זאת הן נדרשות לחולל רפורמות מקיפות, לרענן את מערכות הרווחה ולהתנסות בפתרונות חדשים שמאתגרים את ההבחנה בין ימין ושמאל כלכליים. מדוע העולם צריך לשאת עיניו אל המדינות הנורדיות?", היא מסתיימת בשאלה, שההפניה לטורו של גיא רולניק כאילו עונה עליה: "יושרה, חריצות, יעילות", נכתב בה.
רגע של עברית
"נאלצתי לתקן שוב ושוב את הנואמים", מספר ח"כ אחמד טיבי למוסף היומי של "ידיעות אחרונות" בפתח כתבה העוסקת בשאלה "למה חברי-הכנסת שלנו כל-כך עילגים?". "הייתי בחצי משרה סגן יושב-ראש הכנסת ובחצי משרה מורה ללשון. זה הביך אותי לא פעם, שהייתי צריך לתקן עילגות כזאת של נבחרי ציבור. הכי עצוב שפעם אחר פעם תיקנתי אותם, ואז הם פשוט חזרו על אותה טעות. הגיעו אלי לא פעם חברי-כנסת אחרי הדיונים ואמרו שמביך אותם שאני, הערבי, מתקן אותם בעברית. אז עניתי להם שאם הם לא רוצים שאביך אותם, אולי כדאי שישתדלו יותר".
עוד כותרת ראשית
"פלאפון: הקריסה", נכתב בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות". "3 מיליון ישראלים לא יכלו לדבר ולשלוח אס.אם.אסים בגלל תקלה חמורה שהשביתה את הרשת הסלולרית של פלאפון", נכתב בכותרת המשנה. "ייבדק חשד למתקפת האקרים. רק ב-11 בלילה אותרה התקלה והרשת חזרה לפעול בהדרגה. האקרים סורים: פרצנו למשרד התחבורה". "כמעט חצי מדינה נותקה מהסלולרי", נכתב בכותרת הגג לצד תצלום של "עובדי פלאפון עונים לתלונות לקוחות". מן התמונה עולה כי עובדי פלאפון עובדים בעמידה.
עוד על שער "ידיעות אחרונות": "ברק שבר את השתיקה הישראלית", "שר הביטחון גילה מה שהצנזורה פסלה: 'אמרנו שלא נסכים להעברת נשק מתקדם ללבנון, והתכוונו לכך'". טור של איתן הבר מאשים את ברק בפטפוט מסיבות של יוקרה.
ענייני תקשורת
"לא ידעתי שזה המחיר שאשלם" היא כותרת ראיון ב"גלובס" שבו מעניק לי-אור אברבך לשי באב"ד, שנבחר לכהן כמנכ"ל הרשות השנייה ללא כל ניסיון או קשר לתחום התקשורת, במה לטעון מעליה כי אין קשר בין המינוי לבין היותו עד לאחרונה בכיר בחברת הספנות של משפחת עופר, השולטת ברשת, זכיינית ערוץ 2. את הטענות נגדו מגדיר העיתון כ"מסע השמצות". גורם אנונימי בוועדת האיתור שאברבך מצטט מעיד כי לאחר שריאיינו את באב"ד, חברי הוועדה "אמרו כולם 'וואו'". "אני באמת-באמת אדם של שליחות ולא מחפש ג'ובים", אומר באב"ד.
חציו הראשון של טורו של חנוך דאום ב"ידיעות אחרונות", העוסק בהרכבה העתידי של הממשלה, נראה כשאוב, בטעות או בכוונת מכוון, מדיון בדף הפייסבוק של הכותב על אודות סרט שבו צפה עם אשתו.