הפארסה התקשורתית השבוע סביב מינוי מאמן הנבחרת הבא יכולה ללמד מדוע הכדורגל הישראלי לא מצליח כבר ארבעים שנים להשתחל איכשהו לטורניר גדול. פני הכדורגל כפני התקשורת, שמנסה לנהל אותו, ועושה זאת בצורה אגרסיבית, מגוחכת ובעיקר מרובת אינטרסים. שיאה של ההצגה היה היום (רביעי 17.2.10), במסיבת העיתונאים ההזויה שכינס אייל ברקוביץ', המועמד מטעם עצמו, שהודיע ש"לא יעזור לאף אחד שום דבר, אני אהיה המאמן הבא של הנבחרת". כאילו שזה תלוי רק בו.
בשבועות האחרונים תקפה העיתונות ללא הרף את ההתאחדות על התנהלותה בהליך מינוי המאמן, ובעיקר זעמה על שלא הוקמה ועדה לאיתור מאמן. מה שקצת נשכח הוא כי ועדה כזו כבר פועלת זה כחצי שנה ומורכבת מעשרות עיתונאים ופרשנים מכל העיתונים והאתרים. אלה מריצים קמפיינים, ממנים מועמדים, פוסלים אחרים, והכל תוך התנשאות, צרות עין ולגלוג. אם תחפשו מאחורי הקלעים, תגלו שכמעט כל מה שנכתב ושודר הונע מאינטרסים אישיים, חבריים, מסחריים ובעיקר תדמיתיים.
הפתיחה לשבוע הסוער שעבר על התקשורת החלה בערוץ הספורט, שם בישרו במוצאי שבת כי המאמן הבא צפוי להיות האיטלקי רוברטו דונאדוני. באתר דאגו להבליט את הידיעה, ובעיקר לצרף לה לינק אדום של אזהרת טאבו לכל עיתון ואתר שיעז לקחת בעלות על הסיפור, שהוא שלהם "ראשונית ובלעדית". לא פחות.
הפרסום הדרמטי בערוץ הספורט בשעת לילה מאוחרת אילץ את כל מדורי הספורט בעיתונים לשנות שערים ועימודים, ולהתיישר עם הידיעה. ב"ידיעות אחרונות" עיקמו פרצוף. הם אלה שהצטרפו מיד לקמפיין ברקוביץ' ב-ONE: יום לאחר כשלון הנבחרת של קשטן להעפיל למונדיאל, בספטמבר האחרון, יצאו עם כותרת בשער, "תנו לו צ'אנס". בהמשך פוצצו כותרת שלפיה המינוי היוקרתי הובטח לאברם גרנט. בסופו של דבר, ביום שישי, הם נאלצו להצטרף לפרסום בערוץ הספורט על דונאדוני, ונשארו בלי כותרת שתצדיק את ההכרזה "אנחנו היינו קודם". לא נורא, לפחות התנחמו שם בבלעדיות על שם האיש שיחליף את מאמן רעננה שפוטר בשבת (ידיעה שהחזיקה מעמד 12 שעות).
את הקמפיין ב"ידיעות" לטובת אייל ברקוביץ', שהחל הפרשן אמיר אפרת, החליף ביום ראשון על השער טור סרקסטי של עמיר פלג ("שמות מפוצצים במקום מאמנים מתאימים"), שחתם במלות השיר המשעשע של עלי מוהר ואריק איינשטיין "ואלה שמות", ממונדיאל 1990. ביום שני מרחו על כותרת בשער ציטוט מפי בכיר בהתאחדות: "איבדנו שליטה, אנחנו לא יודעים מי נגד מי". אבל מי שאיבד שליטה במרחב היו דווקא כתבי העיתון, שמגלריית השמות שפימפמו בחודשים האחרונים נפקד שמו של דונאדוני. בישורת האחרונה של שמות המועמדים התייצב "ידיעות" נבוך ואחרי כולם. גם עיתונאי הספורט שלו, כמו שזה נראה, לא יודעים בדיוק מי נגד מי.
גם ל"מעריב" יש חלק בחגיגה, אם כי קטן. בקרליבך נעו בין כתבות תמיכה בברקוביץ' מצד עיתונאים שהם חבריו ובין טורים המתנגדים לו. בסך-הכל ישבו ב"מעריב" על הגדר וצפו במתרחש אצל הקולגות. מכל הליך מינוי המאמן הם לא הצליחו לייצר סיפור שייזכר, שלא לדבר על שמות, ועסקו בעיקר בפרשנות שהמטירה אש על ההתאחדות. כמו שכתב אבי רצון בשער המדור ביום ראשון: "אין עוד מדינה בעולם שתתבזה כמו ישראל בחיפוש אחר מאמן לנבחרת שלה, תוך מעבר ממדינה למדינה, מעיר לעיר, מסוכן לסוכן, מעסקן לעסקן ומבסטה לבסטה. אז נכון שהכדורגל הישראלי הוא כבר מזמן שוק פשפשים אחד גדול ומחניק, אבל מדוע צריך שגם באירופה יכירו את הצדדים המגוחכים והאוויליים שלנו?".
ב"הארץ", נכון לעכשיו, תומכים בדונאדוני. ביום ראשון פירסמו שם טור מנומק של פרשן ה"גאזטה דלו ספורט", המסביר מדוע האיטלקי מתאים לאמן את ישראל. כתב ספורט "הארץ", משה בוקר, המקורב ליו"ר ההתאחדות, היה בזמנו הראשון לפרסם כי אבי לוזון רוצה רק רק מאמן זר, פרסום שצינן את ההתלהבות שאחזה בחלקים שונים של התקשורת באשר למועמדותו של ברקוביץ'. הקרבה הזו לא נוצלה בהמשך כדי לדייק יותר ברשימות המועמדים, אם כי כל עוד לא מונה רשמית מאמן, הכל עדיין פתוח.
ב"ישראל היום" ניסו לקפוץ ברגע האחרון על עגלת המועמדים, ונידבו את שמו של הגרמני ברנד שוסטר, אבל רוב הזמן הם השקיפו בזלזול בהתנהלות ההתאחדות וגם בזו של התקשורת. עמית לוינטל יצא בטור אישי נגד מינוי דונאדוני, וביום רביעי ניסו ב"ישראל היום" לסתור את הפרסום שהופיע ברוב כלי התקשורת שלפיו ברקוביץ' הציע לגיורא שפיגל תפקיד בכיר בנבחרת.
בוואלה הלכו על קמפיין למען ברקוביץ', אבל הפוך על הפוך. "רק ברקו - עדיין לא מאוחר", הכריזה הכותרת של סדרת כתבות שהיללו את הטאלנט, אבל ניסו לשכנע למה הוא אינו ראוי. הצילום המלווה חלק מהסדרה הוא של ברקוביץ' חורץ לשון כלפי המצלמה.
זירת הבוץ האמיתית היתה בין ONE לערוץ הספורט. הפרסום על דונאדוני באתר הערוץ, שהדליק את כל מדורי הספורט והפך לשיחת השבוע, פסח על ONE, שם הזכירו את המועמדות של האיטלקי בחופזה ובמינוריות, בניסיון לשדר עסקים כרגיל. עבורם, מגיש תוכנית הספורט ברדיו לצדה של מנהלת התוכן אופירה אסייג היה ונותר המועמד היחיד, הבלעדי והאולטימטיבי. ONE הריץ את ברקוביץ' בסדרת פרסומים אגרסיביים ושיטתיים, בסגנון "העם רוצה את אייל". הקמפיין כלל מאות טוקבקים מפרגנים להפליא. טוקבקים המתנגדים לברקוביץ' לא מצאו את מקומם ב-ONE.
ביום שלישי עוד ציפו ב-ONE לתפנית דרמטית בעלילה, כשברקוביץ' הודיע כי למחרת יכנס מסיבת עיתונאים מיוחדת. בערוץ הספורט נכנסו ללחץ אטומי. בניסיון כמעט נואש להקדים את ONE, מיהרו עורכיו להעלות "פרסום ראשון" על פגישה בין לוזון, שפיגלר וברקוביץ' (שהאחרון הכחיש אותה למחרת). ההתרוצצות במערכת אתר ערוץ הספורט ניכרה לעין: תוך שעה התחלפו כותרות וניסוחים בקצב מעורר התפעלות. אפשר היה לזהות את ההיסטריה שעוררה האפשרות שהסקופ על דונאדוני בסכנת התפוגגות.
הנה עיקרי הדברים בידיעה שהעלו, שהעידו על ההיסטריה: "פרסום ראשון - יו"ר ההתאחדות בצוותא עם יו"ר ועדת האיתור נועדו אחה"צ במסעדה בהרצליה עם ברקוביץ'. אחרי שאבי לוזון הבטיח שוב ושוב למנות רק מאמן זר, האם מתבשל לו ספין חדש מאחורי גבנו?". שימו לב לניסוח: מאחורי "גבנו". איכשהו, הגב של הציבור הפך לגב של אנשי אתר ערוץ הספורט ולהפך. והנה ההמשך, כשהכוונה ל-ONE: "האם הלחץ שיצר הקמפיין-מטעם הוביל לשינוי בעמדת היושב-ראש, שלא מזמן נבחר לקדנציה נוספת?".
בניסיון נואש ליצור הד שלילי למועמד של ONE, פורסם בתוך הסיקור קישור לטור של העורך אורי דגון מלפני חודשיים, "מלך הבצה", שקרא לא למנות את ברקוביץ'. הקישור שהפנה לטור הודיע: "שלא תגידו שלא אמרנו לכם", והידיעה הסתיימה באזכור העובדה שברקוביץ' מעולם לא אימן קבוצה ואף היה מעורב בפלילים.
ב-ONE לא נותרו חייבים והפציצו בכותרת הראשית עם הארטילריה המיוחדת מהארסנל שלהם: "שחקני הנבחרת רוצים את ברקוביץ'". מי הם שחקני הנבחרת שרוצים את ברקוביץ', לא תוכלו לקרוא בידיעה. אפשר להתנחם בשורות הבאות מתוך הידיעה: "כמות הקלישאות אותם שמענו בימים האחרונים על זהות המאמן הבא של נבחרת ישראל כבר שברה שיאים, אולם היום (שלישי), גם לשחקני הנבחרת נמאס ויש להם הרבה להגיד. רוב שחקני הנבחרת שנשאלו את השאלה שקצת נמאס לשאול, 'מי אתה רוצה שיהיה מאמן נבחרת ישראל?', השתדלו להתחמק באלגנטיות ולא לענות על התשובה בשמם. אולם מאחורי הקלעים, הדברים שונים לחלוטין. גם שחקני הנבחרת רוצים לראות מאמן ישראלי על הקווים, וכשאומרים מאמן ישראלי מתכוונים למאמן אחד: אייל ברקוביץ'".
אייל ברקוביץ' במסיבת העיתונאים, היום (צילום: רוני שוצר. לחצו להגדלה)
את התמיכה הבלתי מסויגת הזו לא שכח ברקוביץ' במסיבת העיתונאים שלו: "אני רוצה להודות לאופירה ולבעלה גילי, שתמכו בי. אחזיר להם על כל דקה". על האתיקה העיתונאית של ONE בקמפיין שניהלו למען ברקוביץ' אפשר היה ללמוד גם מאנקדוטה כמעט בלתי תיאמן שסיפק המועמד בנאומו בפני העיתונאים והציבור: "אתר ONE הוא האתר הרשמי שלי, וכשמ-ONE התקשרו אלי ואמרו שיש פרסומים שדונאדוני מועמד והאם לפרסם את זה, אמרתי להם בטח, תעלו, אם זה מה שקרה – תפרסמו".
שלומי ברזל, עורך ספורט "הארץ", התייחס היום (17.2.10) "לקרקס של אסייג וברקו", ואחרי שירד על ברקוביץ' בארסיות, לא שכח לפרגן קצת גם לקולגות: "העניין הוא שגם עיתונאים קצת יותר רציניים מהגברת אסייג הלכו שבי אחרי המיזם ההזוי הזה. חלקם אכלו את בלון הניסוי [...] יש היום מסיבת עיתונאים בהילטון. איך אתם מחכים לזה. לא באמת, איך יכול להיות שאתם מחכים לזה?".
החתום מעלה מתנצל על אורכו של הטור הפעם, שגם כך הביא על קצה המזלג מדמותה של תקשורת הספורט, שניסתה בכוח לדוג את הסיפור הגדול הבא, בעיקר תוך הכשלת המתחרים, ויצאה פתטית ומובכת. כשהדברים נוגעים לשאלה מי יהיה המאמן הבא של הנבחרת, אני לא מאמין יותר לשום מלה במדורי הספורט. אותי, כקורא, הם איבדו בסבך מאבקי הכוחות הקטנוניים והמטופשים. המעקב אחרי תקשורת הספורט הופך יותר ויותר למחקר אנתרופולוגי ופחות ופחות אמצעי לקבלת אינפורמציה. עיתונות הספורט פלשה מהטריבונה למגרש והפכה את עצמה לשחקן ראשי.
אולי במקום לקרוא ערימה של שטויות, כדאי להרכיב נבחרת של עיתונאים ופרשנים שתייצג את ישראל במונדיאל 2014. הם יעשו את זה מעולה גם בלי דונאדוני על הקווים. גם ברקוביץ' לא יחסר.
ארבע קטנות
הכותרת הכי קלה. מדורי הספורט בעיתונים שלפו שוב את הכותרת השחוקה האולטימטיבית, רגע לפני משחק גדול. הניצחון של מכבי תל-אביב על הפועל רמת-גן קיבל ב"ידיעות אחרונות" את הכותרת: "שש לפני המלחמה". ב"מעריב" לא פיגרו: "שש לפני המלחמה". ב"ישראל היום" הבריקו עם: "ארבע לפני המלחמה". רק ב"הארץ" פישלו: "הכל עוד לפניכם".
מי לא עומד על הפרגל? ב"מעריב" של יום רביעי דיווחו על הבלם הפצוע פאבל פרגל, שבמהלך אימון חש בכאבים, נשכב על הדשא ופרץ בבכי. העצב של השחקן הוא העליצות של "מעריב", שהכתיר את הסיפור בכותרת "לא עומד על הפרגל". מחיר ההתחכמות של העורך: כיתוב התמונה שבו נכללה המלה "פרגל" מוקם דווקא ליד צילום של הבלם דנילו מוריירה.
וואלה, כספי. "עמרי כספי סיים שלישי בתחרות חיובים", כותרת מעולה בוואלה עבור הישראלי שהשתתף בחגיגת האולסטאר של ה-NBA. מעולה? לא בדיוק כשמדובר בתחרות שהשתתפו בה שלושה בלבד. ועוד מדיווח וואלה מהאולסטאר: שליח וואלה מארה"ב מנה שלוש פעמים את מספר הצופים במשחק, ובכל פעם השתנתה התוצאה. זה התחיל עם 108,712, בהמשך נוסף צופה חדש והמספר צמח ל-108,713, ועד לסיום כבר נספרו 108,731, כנראה מתפלחים למיניהם, והכל באותה כתבה.
לא רק באתר ערוץ הספורט מתבלבלים בין מה שהם רוצים שיקרה ובין מה שקורה בפועל, גם ב-ynet לא סגורים על עצמם. הכותרת מבטיחה הרחקה דרמטית של שחקן בראגה, אבל הווידיאו מתעקש להראות משחק NBA.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il