המלחמה בין אנשי המערכת לאנשי המחלקה המסחרית בעיתונים תמיד מרה: אלה רוצים יותר תוכן, אלה רוצים יותר פרסומות (ובמקרה הרע: פרסום סמוי). מצבה הכללי, ובמיוחד הכלכלי, של העיתונות אינו מקל על העיתונאים לעמוד על שלהם. על אחת כמה וכמה כשהמפרסם הוא הבעלים של העיתון.

כך, למשל, הוחדרה ב"שעות נוספות", מדור החידות והתשבצים של "7 ימים", פרסומת מוסווית כתוכן: בין החידות והתשבצים הופיעה פרסומת מעוצבת כתשבץ (18.9.09). ההגדרה: "אתר הלוחות המתקדם בישראל (לעז)". הפתרון: כתובת האינטרנט של אתר הלוחות של "ידיעות אחרונות", שמנהל מאבק איתנים במתחרה העצמאי יד2 על השליטה בשוק הלוחות באינטרנט. שום כיתוב אינו מבהיר כי מדובר במודעה.

אבל גם תחת כיבוש פרסומי אפשר למצוא לוחמי גרילה, או לפחות מרססי גרפיטי מחאה. הנה, כשב"מעריב" מסקרים את חגיגות המאה לחברה-האם הכשרת-היישוב עם מורא ועם משוא פנים, ובהיקף חסר פרופורציה (פעם, ועוד פעם, ופעם שלישית), בשבועון הבידור "רייטינג", השייך לקבוצת "מעריב", עוקצים את ההורים. ב-15.9.09 פורסם טוויט עוקצני בטוויטר של השבועון (סיומת הטוויט מתייחסת לפינוי העתידי של בית "מעריב", שנמכר לחברת הכשרת-היישוב). שבועיים אחר-כך שוגרה עקיצה נוספת מבין דפי השבועון עצמו, למקרה שהבוסים בקרליבך אינם קוראים טוויטר.